|
|
| נשלח ב-15/1/2015 15:05 |
 |
| |
מקסמן, אתה מוסיף פרשנות שלא נאמרה, מבלי להיכנס לשאלה אם היא נכונה (האם במציאות של ימינו מי שנח ועניו 'תופס' יותר?), מה שנאמר הוא "מפני מה זכו בית הלל להיקבע הלכה כמותם", איזו מצוה עשו שקיבלו זכות זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 15:25 |
|
| |
| ישיבישעאר כתב: |  | מקסמן, אתה מוסיף פרשנות שלא נאמרה, מבלי להיכנס לשאלה אם היא נכונה (האם במציאות של ימינו מי שנח ועניו 'תופס' יותר?), מה שנאמר הוא "מפני מה זכו בית הלל להיקבע הלכה כמותם", איזו מצוה עשו שקיבלו זכות זו. |
|
המציאות של אז כך היה.
אנחנו יודעים שאצל יראי השם הענווים הם הפופולריים.
שאתה רוצה חכמה נטו, אז תסגור את החכמים ותספור ותיווכח ששמאי ניצח. שאתה רוצה פרגמטיות אתה פשוט בודק פופולריות בהמונים ואז הרוב לצד הענווים.
אתה צודק שההמון יכול גם לבחור את היטלר, ככה שברור שהכל שאלה של איכות המוסרי של ההמונים.
ולכן שאנו מגיעים להמונים יראי השם אז בוודאי שהענווים הם הם הכי פופולריים.
ככה אני מבין את זה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 16:07 |
|
| |
ישיבישעאר
א. במה הפסיקות שונות מבחינת דרך הפסיקה?
"ב. זו שאלה מורכבת, אני מתאר לעצמי שהיא לא מגדירה את פסיקתה כך, אבל אני התמדתי את ההגדרה הזו לכל מי שפוסקת הלכה מבלי לשלוט מספיק במנגנונים ובטקסטים ההלכתיים הסבוכים, מכיון שהיא לא פוסקת תקנית עם המיומנות הנדרשת, בעל כרחה הקריאה שלה היא 'קריאה מחודשת'."
אני מבין שיש לך ידע נרחב על כישוריה של אשת ההלכה. אנא תאר אותם וציין את מקורות המידע שלך, בבקשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 16:36 |
|
| |
אומרת הגמרא (עירובין יג.): וכי מאחר שאלו ואלו דברי א-להים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. כלומר, בית הלל היו ענוים בתכלית הענוה וזו הינה מידתו של משה רבינו שבזכותה היה ראוי שתינתן תורה על ידו. וכן אמר רבי יצחק בר אלעזר (ירושלמי שבת א, ג): מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייסה, דכתיב ראשית חכמה יראת ה', וכתיב עקב ענוה יראת ה'.
תוקן על ידי מם80 ב- 15/01/2015 16:43:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 16:54 |
|
| |
מקס
"
המציאות של אז כך היה.
אנחנו יודעים שאצל יראי השם הענווים הם הפופולריים.
שאתה רוצה חכמה נטו, אז תסגור את החכמים ותספור ותיווכח ששמאי ניצח. שאתה רוצה פרגמטיות אתה פשוט בודק פופולריות בהמונים ואז הרוב לצד הענווים.
אתה צודק שההמון יכול גם לבחור את היטלר, ככה שברור שהכל שאלה של איכות המוסרי של ההמונים.
ולכן שאנו מגיעים להמונים יראי השם אז בוודאי שהענווים הם הם הכי פופולריים.
ככה אני מבין את זה
"
ההמון בגרמניה - אולי - גם לא בטוח - אבל לפחות היתה איזשהיא אוכלוסיה שבחרה בהיטלר. אבל ההמון מחוץ לגרמניה - דהיינו רוב העולם - התנגד להיטלר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 18:19 |
|
| |
| לארוצים כתב: | | ישיבישעאר
א. במה הפסיקות שונות מבחינת דרך הפסיקה?
"ב. זו שאלה מורכבת, אני מתאר לעצמי שהיא לא מגדירה את פסיקתה כך, אבל אני התמדתי את ההגדרה הזו לכל מי שפוסקת הלכה מבלי לשלוט מספיק במנגנונים ובטקסטים ההלכתיים הסבוכים, מכיון שהיא לא פוסקת תקנית עם המיומנות הנדרשת, בעל כרחה הקריאה שלה היא 'קריאה מחודשת'."
אני מבין שיש לך ידע נרחב על כישוריה של אשת ההלכה. אנא תאר אותם וציין את מקורות המידע שלך, בבקשה. |
|
היה כאן אשכול על פיוטרקובסקי, כמדומני שהוא נקרא 'משרכת דרכיה', כשם הבקורת של הרב יואל קטן עליה, תוכל למצוא שם חומר וכן לינקים שיעזרו לך להבין את הבעייתיות שבפסיקתה. באופן כללי פסיקותיה שונות, מכיון שהן עוקפות ומדלגות על התמודדויות בסיסיות שיש להתמודד בכדי להפוך את הפסק למבוסס לפי כללי הפסק המקובלים בהלכה. וזאת מחוסר ידע או מחוסר רצון וענין לפסוק לפי כללי הפסיקה.
במדה ותסיים את החומר ועדיין לא תבין, אשמח לעזור עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 20:04 |
|
| |
פסיקה נשית לא תוכל להיות בסגנונה כפסיקה גברית מאחר שגברים ונשים שונים בתכונותיהם. אדרבא מאחר שלנשים יש בינה יתירה, אם פוסקת תסתמך יותר מדי על בינתה, כדרכי הפלפול של פוסקים, בנקל תגיע למסקנות שגויות. לפיכך, רק אשה חכמה ראויה להורות, כלומר אשה שקיבלה את השמועה. לדוגמא, מתחום פרשנות המקרא, נחמה ליבוביץ' פירשה את המקרא בדרך ייחודית, קנקן חדש מלא ישן, נאמנה בצניעותה לדברי מפרשי המקרא לדורותיהם תוך שאלת שאלות חכמות דקות ומדויקות המאפשרות ללומדים להעמיק. אם פעם תהיה באמת פוסקת הלכה, אזי לענ"ד החידוש הגדול יהיה שדברי חז"ל, הראשונים והאחרונים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא יהיו ברורים יותר.
תוקן על ידי מם80 ב- 15/01/2015 20:08:39
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 20:52 |
|
| |
מיימוני
ברשותך אסכם את דבריי בקיצור, כי הכיוון שלי היה מעט אחר ממה שהובן.
לדעתי לא ניתן לפסוק לנשים בדברים מסוימים, כי ישנם חוויות שגברים לא חוו (תרופות מסוימות, כמו הריון, לידה וכו', שבלעדיים לנשים). כאן מגיעים רבנים שונים ובוחרים בתשובות כלליות: אם את מרגישה כך, אז כנראה ככה...-אם היתה נקבה יודעת הלכה פוסקת לה, היא היתה יודעת בדיוק את המצב ומתאימה אותו להלכה.
כאמור המצב הוא תשובות מעורפלות וקולות חסרון בסיס (על סמך שבטח מזה כואב לה הראש, והיא מזה מסכנה וכדו', מה שלא ניתן לבדיקה ע"י גבר).
האם גם על כיו"ב הייתי משאיר את המצב במחדל ואפשרות לעבירות רבות, בגלל ש"כך נהגו", "לא ראוי" וכדו'? אינני בטוח.
באותו אופן עירבתי את השאלה אם אין להלכה מה לומר לקהילה הגאה, אבל ג"א סבור שיש לדון בזה בנפרד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 21:05 |
|
| |
מם,אז איך קורה שיש חילוקי דעות בין גברים בפסיקותיהם?הרי אין להם בינה יתרה!
תוקן על ידי אפריםבן ב- 15/01/2015 21:07:59
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 21:31 |
|
| |
אני גם חושב שפסיקה נשית יכולה להיות שונה מפסיקה גברית, כמו שפסיקה הונגרית שונה מפסיקה ירושלמית, ופסיקה חזונאישניקית שונה מפסיקה בריסקאית, ספרדית מאשכנזית, ימי ביניימית מעכשיות וכו', הפוסקים הם בני אדם שבין השאר גם תלויי תרבות ותכונות, וכמובן אין שום בעיה בכך. כל מה שצריך הוא לימוד והיכרות של האופן שבו נפסקת הלכה, כפי שהגדירו כאן קודם, לא רק לתרגם את מסקנת הש"ך, אלא להבין את כל מה שבדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 22:21 |
|
| |
אפרים,
חילוקי דעות בין פוסקים נובעים או כי קיבלו שמועות שונות מרבותיהם (כגון רש"י והתוספות), או כי לא שימשו כראוי את רבותיהם (כגון בית הלל ובית שמאי), או בגלל הבדלים ביניהם במושכלות (כגון רבי מאיר וחבריו).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 22:31 |
|
| |
רש"י ותוס' קיבלו שמועות שונות מרבותיהם?!
פעם קראת תוס'? או שמא אתה עושה את מה שישיביש קורה לו 'קריאה מחדש'?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 22:33 |
|
| |
יש ברש"י ותוס' גם הרבה דברים שקבלו מרבותיהם, בפרט ברש"י שכותב "כך שמעתי" כדי שלא להשמיט את הידיעה ההיסטורית, גם כשהוא חולק על ה"שמעתי". העובדה שרבינו תם היה חדשן גדול לא צריכה לבטל את כל הרעיון שהיו דברים שקבלו מרבותיהם.
אמנם רוב המחלוקות לפי הנראה נובעות מפרשנות שונה של הטקסט, וכשם שפרצופיהם שונות כך דעותיהם שונות. כל אחד קיבל מרבו פרצוף אחר..
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 22:41 |
|
| |
ברור שיש דברים שקיבלו. הדיון כאן על המח' (זה מה שמ' אמר). מח' רש"י ותוס' הן כמעט תמיד לא בעניין של קבלה (כלומר אולי רש"י אומר את קבלתו אבל תוס' חולקים מסברתם), וחלק גדול מהסיבה הוא שרש"י הוא רבם של בעלי התוס'.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 23:11 |
|
| |
רש"י לא היה הרב היחיד, היו עוד חכמים רבים בזמנו, לא כל פירוש שונה הוא "קבלה" שקבלו איש מפי איש, אבל היו מהלכים שמקובלים במקום אחד ובמקום אחר בצורה שונה. בכל מקרה אני לא חושב כמו החכם מ' שהנקודה של המחלוקות קשורה לשימוש מהרב, משפט זה נאמר על הדורות שהיו לומדים מפי הרב. ואינו רלבנטי לדורות המאוחרים יותר, או לכה"פ כמעט לא רלנבטיי.
|
|
|
|
|
