|
|
| נשלח ב-15/1/2015 23:25 |
 |
| |
רש"י הוא לא היחיד, אבל קשה למנות חכמים אחרים בני דורו בצפ' צרפת שמתקרבים לשיעור קומתו.
האם תוכל למנות רב אחר של רשב"ם ור"ת? רב אחר של ר"י מאשר אלה? ובהמשך של ר"ש? שאר בעלי התוס' הם נספחים של חכמים אלה.
אא"כ תכליל גם את חכמי אשכנז (שלהם באמת יש מסורת שונה). אני לא חושב שיש להכלילם במושג תוס' ואכמ"ל.
בכל אופן, גם אם תכליל אותם המחלוקות גם שם הן ברובן בסברה ולא בקבלה. כל חכמי אשכנז וצפ' צרפת הם תלמידיו של רגמ"ה כמעט באופן בלעדי, כשם שבהמשך חכמי צפ' צרפת הם תלמידי רש"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 23:34 |
|
| |
רש"י רבם של התוספות בסברא ואיננו רבם בגמרא (עיין כרם יהושע, ע' פו-צה). לדעת רבי חיים מוולוזו'ין, רוב המחלוקות בין רש"י והתוספות נובעות ממחלוקת אחת בקבלה ובשיטה: רש"י, לשיטת הקבלה שלו מרבותיו, סבור שכשסידרו רב אשי ורבינא את הש"ס כתבוהו באופן כזה שכל אחד יוכל להבין את דבריהם מבלי שיצטרך להתפלפל ולעשות אוקימתות בדבריהם, לכן שכשהיו לפני רש"י שתי ברירות, או לפרש כפשוטו, אבל יקשה על זה מגמרא אחרת או מצד הסברא, או להוציא את דברי הגמרא מפשוטם ולעשות בהם אוקימתות לתרץ הסתירה או הקושיה, אזי לפי מסורת הקבלה של רש"י מרבותיו השאיר את דברי הגמרא כפשוטם; אולם רבינו תם ור"י ועוד בעלי תוספות, היתה להם מסורת אחרת, והיא שלפעמים רב אשי ורבינא סתמו את דבריהם כדי ליגע ולחדד את התלמידים, שירגישו שיש כאן סתירה מגמרא אחרת או קושיה מצד הסברא, ולאחר היגיעה והעיון יגיעו למסקנה שדברי הגמרא אינם כפשוטם, ולכן לשיטת ומסורת בעלי התוספות, אין זה דוחק כלל להוציא דברי הגמרא מפשוטם, אדרבא זו דרך עדיפה כיון שבזה יתורצו הקושיות והסתירות. והרב יהושע כהן העיר שביותר מחמש מאות מחלוקות בין רש"י והתוספות, שיטת רש"י היא שלא כתלמוד הירושלמי, ושיטת התוספות היא כתלמוד הירושלמי (מאחר שהתלמוד הירושלמי פעמים רבות בא לפרש את התלמוד הבבלי, הרי שדבריו מסתדרים עם דעת רבי חיים מוולוזו'ין).
תוקן על ידי מם80 ב- 15/01/2015 23:44:12
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 23:50 |
|
| |
התלמוד הירושלמי בא לפרש את הבבלי?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 00:03 |
|
| |
מ
מאיפה בדיוק הייתה לר"ת מסורת? אתה מדבר כאילו מדובר בפלנטה אחרת. מסורתו של ר"ת עברה דרך רש"י. אפשר להמציא דברים ואולי אפי' לתת להם סימוכים מאחרים (לא בדקתי במקורותיך כי באמת לא מעניין אותי מהם אומרים אם הם אומרים דברים הפוכים מהמציאות), אבל מבחינת העובדות לר"ת לא הייתה מסורת אחרת. הייתה לו אכן מגמה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 00:09 |
|
| |
יש, נכון הדבר שלא רבים היו בשיעור קומתו של רש"י, אבל איני מבין מנין אתה לוקח שהכל עבר דרך רש"י, גם לפני שרש"י היה בעולם היו בתי מדרש מלאים חכמים וסופרים, ובהם למדו חכמים את תלמידיהם גמרא, ואפילו בזמנו של רש"י היו בתי מדרש רבים בכל מושבות ישראל באשכנז, וגם אם לא רבים התפרסמו לדורות, וגם רבים נרצחו במסע הצלב, עדיין התורה לא עברה רק דרך רש"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 00:15 |
|
| |
הישיבות בא"י ובבבל היו קשורות זו לזו והיו שליחים שהיו מעבירים שמועות מא"י לבבל ומבבל לא"י. הרמב"ם כתב בשו"ת (סימן נד): יראה לי שראוי לסמוך על זה (התלמוד הירושלמי) שהרי לא חלק על דברי הבבלי אלא פירש הדבר.
בדורות של אמוראים אחרונים לפני רב אשי ורבינא, השמועות בא"י היו מבוררות יותר והשמועות שבבבל מסופקות, ולפיכך כשהירושלמי מפרש דבר המסופק בבבלי אפשר לומר שבא לפרש הדבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 02:57 |
|
| |
ר"ת למד אצל אביו רבי מאיר תלמיד גאוני לותיר, ושימש לפני רבי יוסף טוב עלם, ולמד אצל אחיו רשב"ם תלמיד רש"י ורבי מאיר. רבי יוסף טוב עלם היה מחכמי נרבונה שבפרובאנס והנהיג את קהילות לימורג ואניוב שבצרפת. על נרבונה כתב רבי בנימין מטודלה: "היא קדומה לתורה, וממנה תצא תורה לכל הארצות. ובה חכמים גדולים ונשיאים", והראב"ד בעל ספר הקבלה כתב: "והיו בנרבונה חכמים גדולים מאד, ראשי ישיבות נסמכים ונשמעים לנשיאות כמו ראשי ישיבות שבבבל לראש הגולה".
תוקן על ידי מם80 ב- 16/01/2015 03:03:07
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 03:28 |
|
| |
האין פירוש ה"הלכה היא", שלדעת/לדעתו ההלכה היא"?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 03:43 |
|
| |
בספר מסעות רבינו פתחיה מרגנשפורק הוא מספר שבבל, ביתו של ראש הישיבה היתה מלמדת את הבחורים מקרא דרך איזה מגדל אחד, והם לא היו רואים. בכל מקרה אולי נביאות ראינו אבל לא ראינו שום 'תנאית' או 'אמוראית' שהיתה אי פעם וחז"ל אמרו שנשים דעתם קלה וכל המלמד אישה תורה כאילו לימדה תפלות, אם אתם מבטלים את דברי חז"ל ומסתכלים עליהם כאל פאנתים תבטלו עוד הרב דברים ובכלל אולי גם הנביאים היו כאילו ואולי גם משה רבינו... אני עם השקפות כאילו הייתי נהיה יותר חכם ופורק עול ממזמן...
תוקן על ידי עע678 ב- 16/01/2015 03:44:27
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 04:28 |
|
| |
<בספר מסעות רבינו פתחיה מרגנשפורק הוא מספר שבבל, ביתו של ראש הישיבה היתה מלמדת את הבחורים מקרא דרך איזה מגדל אחד> "... זאת ועוד אחרת אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים וישבה באוהל וילון לפני' ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים כך קבלתי מאבותי בכתב ובע"פ עכ"ל". (שו"ת מהרש"ל סימן כט).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 05:08 |
|
| |
בלשון חכמים "הלכה היא" פירושו הלכה למשה מסיני או הלכה פסוקה, "הלכה אני אומר" פירושו כך קבלתי מרבותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 06:04 |
|
| |
דרך אגב, רבו של רבינו גרשום מאור הגולה, רבנו לאונטין, ככל הנראה הגיע לאשכנז מאיטליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 06:47 |
|
| |
ידעתי. ראה אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, ערך הלכה מטור רמא.
לא שאלתי על "הלכה היא" או על "הלכה אני אומר", או על הגדרות אחרות. שאלתי על פסיקת הלכה, בימנו (ובעבר).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/01/2015 06:55:13
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 12:12 |
|
| |
מ וישיביש
הרוצה להרחיב בחכמי צרפת ואשכנז הראשונים ייעיין בספריו של גרוסמן.
כפי שכתבתי לעיל, בתקופתו של רש"י קשה למנות עוד ת"ח חשובים באשכנז וצפ' צרפת, ובמיוחד בצפ' צרפת. אכן ר"ת למד אצל אביו, שהוא עצמו למד אצל רש"י ורבותיו של רש"י. כאמור, גם אשכנז וגם צרפת נסמכות על תורתו של רגמ"ה. אין שם שתי אסכולות שלכל אחת קבלה שונה בנוגע למהותו של התלמוד כמו שמ' המציא.
אפשר גם לשים לב כי בתוס' לא מוזכרים כמעט חכמים קודמים למעט רש"י. קשה לומר למשל שר' מאיר בן שמואל (אביהם של רשב"ם ור"ת) היה בעל השפעה מכריעה על בעלי התוס'.
כמובן שהמסורת הצפ' צרפתית של לימוד התלמוד לא מושפעת יותר מדי מזו הפרובנסיאלית כמו שהחכם מ' טוען, ולדבר כזה אין שום זכר בספרות התוס'.
ישיביש,
אני לא מבין - האם אתה מתווכח איתי כי אתה מסכים לטענה של מ' שמח' רש"י ובעלי התוס' נובעת מקבלה שונה?! אתמהה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 13:01 |
|
| |
אני מסכים אתך שלא מזה נבעו המחלוקות, אבל לא מסכים אתך בהנחה שלא היו קבלות ובתי מדרש מלבד רש"י.
|
|
|
|
|
