שקיעת האיסלם והיהדות החרדית

http://www.thenewatlantis.com/publications/why-the-arabic-world-turned-awayscience


בקישור מופיע מאמרו הלל אופק של בניו-אטלנטיס על שקיעת תור הזהב המדעי באיסלם.

הלל אופק מקשר זאת לעליתה של התנועה האנטי-רציונליסטית באיסלם, האשעריה, אשר בניגוד למועתזילה ראתה בפילוסופיה דבר שלילי. דעה שהשתלטה בסופו של דבר באיסלם ולצידה דעות קיצוניות אף יותר כגון הסלפים (אהל אלחדית') או הווהבים.

לצערי המצב של צמיחתו המספרית של הציבור החרדי בישראל מחד ומאידך התנגדותו העיקשת ללימודי השכלה חיצוניים, מה שראינו במכתבי הרבנים שטיינמן ושלום כהן נגד לימודים באקדמיה, יתכן והם מבשרים שקיעה מדעית גם של היהדות (שתגרור שקיעה של מדינת ישראל). 

תוקן על ידי שרפ ב- 18/01/2015 00:19:51

מה שמחזק את טענת החורבן בתקופה זו היא האימרה המיוחסת לח'ליף עומר בן אל-ח'טאב שעמד בראש האימפריה המוסלמית; "אם מה שכתוב סותר את הקוראן, אז דינו להישרף, ואם הכתוב מתאים לכתוב בקוראן, אז הוא מיותר, וראוי להישרף".

זה היה נכון אילו לא היה מדובר בקבוצה הולכת וגדלה בחברה המתנגדת באופן אקיטיבי להשכלה אקדמית.

ברור שאין חובה שכלל החברה תעסוק בהשכלה בכלל ובהשכלה אקדמית בכלל, אולם חברה הנלחמת בהשכלה זו (כדוגמת עמדתם של הרבנים שטיימן וכהן אף ביחס לנשים) ומהווה חלק הולך וגדל בחברה הישראלית זו בעיה לא פשוטה.

לא נשכח שזו חברה עניה שתעדיף קיצבה לאוכל כעת על פני מחקר שייתן פרותיו מחר. אומנם קיימות עוד חברות עניות, אולם הן מנסות להיחלץ מהעוני ולהתקדם, בעוד שחברה זו רואה בעוני אידאולוגיה.

צואדיב
יש הרבה בדבריו של שרפ בפן של העמדה הנפשית כלפי ההגיון. כל עוד יקויים "ומינעו בניכם מן ההגיון" בהידור יהיה שינוי כוון של החשיבה הדתית המקביל לאיסלם [שינוי? זה כבר המצב זמן רב מאוד מאוד]

ישיבישער

הרגזתני.

האקדימיזציה אינה מקור טמטום, ודאי שלא כ'השקפה' וגם לא כ'חכמת ההמונים'.

יש משהו אחד בדבריך שיש בו מן האמת. העובדה שלמקצועות תעודה וניהול וק"ו לפקידות וכדומה, נדרשים תארים. עצם העובדה שפקידי המדינה מקבלים תוספת במשכורתם על השכלה אקדמית, היא דבר שראוי שיעבור מן העולם גם רטרואקטיבית.

אבל גם בזה אינני מסכים לחלוטין. מניסיון, בתואר במנהל עסקים, גם כשבלימודי התואר אין שום דבר שקשור למציאות או לעבודה, לפעמים עצם העיסוק בלימודי 'מאקרו', בחינה של התהליכים ה'גדולים', יש בה כדי לפתוח ראש בשביל מנהלים. זה לא בהכרח ולא ולכולם, אך אי אפשר להכחיש לגמרי.

האקדמיות במערב, אם מאז העת העתיקה ואם מתקופת הרנסנס, היו מושבי חכמים, מקומות של חירות מחשבה, שקידמו את תרבויות המערב, בדגשים על פילוסופיה, תיאולוגיה, ספרות, בלשנות, אמנות, ומדעים, כנגד מוסדות המלוכה והכנסיה השמרנים והחשוכים. בתקופה המודרנית האוניברסיטאות הלכו והפכו להמוניות, התמעטו בהם החכמים והתרבו המומחים לתרבות ההמונים, ואין האוניברסיטאות בחמשים השנים האחרונות אלא צל צללים של האקדמיות של פעם.

אולי אפשר לומר בהכללה גסה שבאקדמיות כיום עובדים לממון. האם כל החוקרים באוניברסיטות מניע אותם תאוות ממון ואין כלל חוקרים שמגמתם טובת האנושות כאידאולוגיה? האם מחוץ לאוניברסיטאות אין תאוות ממון? האם חלק מגדולי הלוחמים בע"ז הקפיטליסטית לא היו הוגי דעות שצמחו באוניברסיטאות?