|
|
| נשלח ב-18/1/2015 16:18 |
 |
| |
בכל דת יש נטיות לפונדמנטליזם ועל-כן היהדות הינה תורה ולא דת.
כל סיגריה יכולה להביא להתמכרות, ועל-כן נאמר אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו.
כשמדע נהיה לדת פונדמנטליסטית, אזי תפקיד אנשי-הרוח ואנשי-המוסר להילחם במדענות.
כל מוסד המתייחס לאנשים שמחוץ לו כבורים ועמי ארצות, והגורם להמונים להפריז בחשיבותו, אם במוקדם היה בעיקר אקדמיה במאוחר יהיה אקדמיזציה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 17:41 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | ]שתיים טעויות ראיתי בדבריו:..."הטעות הראשונה - המחשבה כי החרדיות - היא היהדות. ולא היא....על כן, גם אם חלקים מהיהדות החרדית קופאים על שמריהם, אין בכך הדרדרות של היהדות - אולי רק של החרדיות. הטעות השניה- המחשבה שניוון של החברה החרדית יגרור אחריו את החברה הישראלית כולה. מה שיקרה - והוא כבר קורה היום - זה בדיוק להיפך. כל היכולת לקיים חברה של לומדים שנותרת בשולי החברה הישראלית, נבע רק מכך שמדובר היה במשקל נמוך. ככל שמשקלה של החברה החרדים הולך וגדל בחברה הכללית, כך אנו נראה - וכבר רואים - מעורבות גדולה יותר. החל ממכללות ומסלולים מיוחדים לחרדים באקדמיה, וכלה במה שהעין לא תשורנו. זה לא יהיה רק לימודי משפטים וראיית חשבון, זה ימשיך הלאה.העין גם רואה כי חרדים המחליטים לפנות להשכלה גבוהה, בין אם לצורך רכישת מקצוע ובין אם מנימוקים אחרים, בדרך כלל נותרים חרדים כפי שהיו. גם עובדת הישארותם בחברה החרדית, תוריד את המחסומים הקיימים כיום, ותקל על הבאים אחריהם ללכת בדרך כזו. לעניות דעתי, בעוד עשור נראה גם בבתי הספר לרפואה חרדים ילידי ישראל, ולא רק רופאים חרדים שלמדו בחו"ל או שחזרו בתשובה.
|
|
מואדיב, אענה בקצרה על שתי שאלותיך (טענה של טעויותי):
1. אני מסכים אתך שהחרדים הם לא היהדות הנכונה, אבל מה לעשות אם הם החברה שהכי מהר גדלה בציבור המכונה יהודי. זה יהא חלק ניכר מהיהודים בעתיד.
2. לצערנו לא רק העולם הערבי/אסלמי ירד. בדרך דומה גם סין ומעצמות נוספות ירדו. כל עת שהלימוד יהא אינסטרומנטלי בלבד ולצאת ידי חובה, ולא כתוספת ידע לעולם, זו תהא התוצאה. יהא פחות עמל, פחות השקעה שאינה נדרשת לפתרונות בעיות שכבר קיימות ובכלל פחות ניסיון לפיתוח יצירתיות, כי עיקר המשאבים האינטלקטואליים והכלכליים (העודפים), יוקדשו לתחום של תלמוד תורה והתעסקות מסביב לכך. אדם יכול להיות רופא כי הוא רואה פרנסה מול העיניים או כי החברה רואה צורך בכך. בכדי שאדם יהא חוקר רפואי החברה צריכה להביט הרבה יותר גבוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 20:07 |
|
| |
מואדיב
הערתך השניה יש בה משהו, אם כי המגמה שציינתי (הבריחה מההגיון) כמובן שנלחמת בה עד חרמה.
הערתך הראשונה - איני בטוח בכלל שבריצת האמוק קדימה שנראה אתה מתלהב ממנה ישאר הרבה מן היהדות ההיסטורית. הן מבחינת אחוזי הזליגה והן מבחינת התכנים הרצויים. כתבי הרב שג"ר (לא האיש עצמו!) הם דוגמה מצויינת לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 21:17 |
|
| |
שרפ, אני מבין מדבריך שעד שנת ה'תשע"ד נהגו החרדים ללמוד בקביעות באקדמיה, מנהג שהחזיקו בו עוד מאז ימי פרופ' אליהו מוילנא, מומחה למתמטיקה וגיאומטריה אוקלידית, ואף הרבה לפניו בימי פרופ' יצחקי, מומחה לצרפתית עתיקה.
סימני השקיעה החלו עם מותו של הרופא והביולוג הדגול פרופ' קרליץ בשנת תשי"ד וצברו תאוצה אחרי פטירת פרופ' קנייבסקי, הפסיכולוג הידוע.
כיום, אחרי סגירתה הכואבת של אקדמיית וולוז'ין, מאבד הציבור החרדי את אהבתו המפורסמת למדע ומתחיל בשקיעה אטית לאחור.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 21:50 |
|
| |
רש"י, הגר"א והנצי"ב אכן למדו תורה בדרך המבוססת על סברא ישרה ובירור גרסאות, שהרבה מתלמידי תלמידיהם התרחקו ממנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 21:52 |
|
| |
מם, הנושא הוא לא דרך הלימוד אלא האם החרדים בעבר היו אקדמאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 22:12 |
|
| |
מה זה אקדמיה? מוסד לימודי שיש לו מסורת ויוקרה. שאל עצמך מדוע תלמידי הישיבות הליטאיות התלבשו בלבוש הדומה ללבוש סטודנטים באותה תקופה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 22:45 |
|
| |
מ
האתה אומר שהלימוד בישיבות דומה ללימוד באקדמיה?!
הרי באקדמיה לא לומדים את המציאות כפי שכתבת בדבריך הנכוחים לכל מבין באשכול אחר, וכידוע לימוד התורה אינו דומה בשום אופן וצורה ללימוד התורה שהוא דבר נבדל שלא דומה לשום דבר אלא לרעיונות שבראשך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 23:06 |
|
| |
רוב האקדמיה היא כמו בישיבות, שהעיסוק הוא בעיקר שיח וביטוי של השקפת עולם, ונסיון להחיל אותה על כל דבר, ולראות אפילו את הגבינה במכולת דרך ההשקפה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 23:19 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | שרפ, אני מבין מדבריך שעד שנת ה'תשע"ד נהגו החרדים ללמוד בקביעות באקדמיה, מנהג שהחזיקו בו עוד מאז ימי פרופ' אליהו מוילנא, מומחה למתמטיקה וגיאומטריה אוקלידית, ואף הרבה לפניו בימי פרופ' יצחקי, מומחה לצרפתית עתיקה.
סימני השקיעה החלו עם מותו של הרופא והביולוג הדגול פרופ' קרליץ בשנת תשי"ד וצברו תאוצה אחרי פטירת פרופ' קנייבסקי, הפסיכולוג הידוע.
כיום, אחרי סגירתה הכואבת של אקדמיית וולוז'ין, מאבד הציבור החרדי את אהבתו המפורסמת למדע ומתחיל בשקיעה אטית לאחור. |
|
סליחה אבל אני לא רואה את הדברים כמוך.
מבחינת השכלה היהודים תמיד הובילו. כאשר הנוצרים בקושי ידעו קרוא וכתוב היהודים למדו. אחד מאבות אבותי למד באוניברסיטה לפני כ - 450 שנה. היהודים רכשו השכלה והשתדלו לצעוד בחזית ההשכלה בחברה בה חיו, גם אם זה עלה להם בבעיות דתיות. יתרה מזו, תקופת ההשכלה הייתה אחת התקופות בה היהודים אף ויתרו על שמירת תורה ומצוות לצורך רכישת השכלה, בשל הנתק שהורגש בין העולם הדתי לעולם ההשכלה עד שהגיע הרש"ר הירש ושילב בין השנים בגרמניה אומנם לאחר שמרבית היהודים כבר נטשו את האורתודוקסיה. בעוד שבפולין בדרך כלל רכישת השכלה המשיכה להיות כרוכה לצערנו פעמים רבות בעזיבת תורה ומצוות.
לכן גידול הפוך, של היקף שומרי תורה ומצוות הדוחים את ענייני ההשכלה בכלל, וענייני ההשכלה המחקרית בפרט. כאשר אנו רואים התרבות שלהם פי שניים ופי שלוש מהציבור שכן נאמן לרכישת השכלה, בין אם הוא דתי ובין אם אינו דתי, משמעותו ירידה יחסית בחברה של מאגר האנשים שילך להשכלה אקדמית מחקרית, השפעה שתשליך על כמות ועל איכות. במצב זה עם ישראל יאבד את יתרונו היחסי על אויביו (ואוהביו...).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2015 23:23 |
|
| |
יש,
קודש איננו חול, אולם אפשר שדרכי המחקר של קודש וחול שוות בחלקן, או שלפעמים דרכי המחקר של חול ישרות יותר מאלה שבקודש. פעם התורה והחכמה היו במקום אחד, ועל-כן הלימוד בישיבות בתקופת הראשונים כלל גם כלי מחקר וביקורת. בדורות האחרונים בד"כ במקום בו יש תורה אין חכמה ובמקום בו יש חכמה אין תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2015 07:46 |
|
| |
שרפ, נהניתי מההגדרה שעם ישראל ויתר על התורה כדי לרכוש השכלה... גדול כחה של 'קריאה מחדש'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2015 17:01 |
|
| |
מואדיב
כבר כתבו לפניי, ובכל זאת:
כתבת: "הטעות הראשונה - המחשבה כי החרדיות - היא היהדות. ולא היא. "
זוהי אינה טעות. החרדיות היא באמת היהדות. החרדיות היא היחידה שחרטה על דגלה את דקדקו המצוות כעיקרון מרכזי ובלתי מוזז במשנתה. הדתיות-לאומוית, צבעה את דתיותה בכחול לבן וברוח אקדמית טכנולוגית מודרנית (ראט"מ) (וראה להלן). כחול לבן וראט"מ זה לא אנטי דתי, אבל זה גם לא בעד הדת. זה נייטרלי. זה לא אומר שכחול לבן וראט"מ זה לא רצון ה', אבל לא כל דבר שהוא רצון ה' הוא חלק מהדת, אלא אם כן משלבים אותו במסגרת דתית על פי עקרונות דתיים מתאימים (כלומר מתיאמים לדת. בישיבה שבה למדתי, אמרו שגם בשמחת בית השואבה אנו מוצאים את גדולי התנאים רוקדים ושמחים. ומינה, שלא כל אחד שחמ איך שבא לו ומתחשק לו. אלא גם בזה יש דרך ראויה ויש דרך פחות ראויה). זה לא אומר שבהכרח החרדיות היא הדרך הטובה ביותר לייצג את היהדות. אבל היא לכל הפחות כיפתח בדורו, וממילא כשמואל בדורו. זה אמנם יכול לגרום, שבנפול החרדיות תיפול גם היהדות. אבל דווקא לכן, עלינו לדאוג מחוסר קשר בין היהדות-חרדיות, לבין מה שמחוץ לה. מכיוון שזו הבעיה שעלולה לגרום ליהדות להיות בלתי רלוונטית עבור בן דורנו, ולמודרניות להיות בלתי רלוונטית עבור היהודי המאמין. שזה בדיוק תהליך שקרה בתקופת ההשכלה. החיבורים שנעשים במסגרות חוץ חרדיות בין היהדות לעם הם כמובן חשובים, אבל הם לא יכולים להוות את עצם היהדות, באשר הם בנויים על פרשנווית שאינם תלויות במסורת היהודית, אלא בצורך העם היהודי להשתלב בעולם החדש. אין לזלזל בצורך הזה, אבל גם אין לזלזל בשימור היהדות. הרב קוק ותלמידיו היוו מיעוט קטן. ואמנם היום מתרחב הציבור ההולך בדרכו, וזה רק מוכיח שבדתיות לאומיות הישנה היה חסר את הדקדוק החרדי במצוות. וזה לא מקרי. וגם אצל מי שהולך בדרכו, יש לברר אם זו באמת דרכו. ואם דרכו, או דרך תלמידיו, לא סטתה מעט מהדרך, לכל הפחות בפרישה מהזרם החרדי המרכזי. ושוב, זה לא אומר שהחרדיות היא הדרך הטובה לשימור היהדות. אבל היא הדרך שנעשתה בפועל לשימור היהדות בדורנו, ומי שרוצה להמשיך את היהדות לפחות כמעט מוכרח להתחבר גם לחרדיות. כמו שקורה, למשל, אצל החרד"ל. ומחוסר זמן אני מפסיק כאן.
אגב, אני לא מבין למה אי אפשר לפתוח ישיבות שיעסקו, נניח, במקצוע חולין אחד. הרי לא צריך את כל מקצועות ה"בגרות" בשביל לעבוד. ברוב המקצועות מספיק ידע בסיסי, רק בשביל לא להיות מנותק. וחוץ מזה, אם נניח ילמדו בישיבה כל היום תורה ושעה או שעתיים כימיה. או היסטוריה, או גיאוגרפיה. (אני בכוונה לא נכנס לנושא מדעי הרוח). זה גם יאפשר התפתחות יותר טובה בהתמקצעות, באשר באופן כזה יש יותר זמן למקצוע היחיד הנלמד. אמנם יש בזה חיסרון של פחות אפשרות לבחור בין מקצועות, אבל אי מניח שאדם שעבר מסלול כזה יקל עליו גם לעבור מקצוע, באשר הוא יכיר את שיחו ושיגו של המדע.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2015 20:31 |
|
| |
שרפ, אתה בטוח שאנחנו מדברים על אותו עם?
ישיבישער ואליקים, אייקונים ירוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2015 22:48 |
|
| |
יש הבדל בין יהדות מערב אירופה (ספרד, איטליה, פרובאנס, צרפת, הולנד, אנגליה) בה השכלה היה דבר שכיח ומקובל מדורי דורות לבין יהדות מזרח אירופה בה היהודים התגוררו בארצות פרימיטיביות שלא התקדמו מאז ימי הביניים ועסקו בעיקר בגמרא ובמלאכות פשוטות. כשהמודרנה הגיעה למזרח אירופה, רוב היהודים היו נבוכים וסקרנים ביחס למציאות החדשה. בשנת תרמ"ב הרב ריינס הציע לגדולי הדור להוסיף לימודי חול לישיבות, באומרו שאם לא יעשו זאת, הרבה צעירים החושקים בהשכלה יעדיפו ללמוד באוניברסיטאות. גדולי הדור בתמימותם דחו את הצעתו. הרב ריינס בכל זאת הקים את ישיבת "תורה ומדע" בה למדו לימודי קודש ולימודי חול. ישיבה נוספת בה למדו לימודי קודש וחול היתה הישיבה של הראי"ה קוק ביפו, אליה התקבלו מיטב העילויים שבא"י. כנראה שאצל יהודי מזרח-אירופה, היכולת להכיל תורה והשכלה באופן שההשכלה תעזור ותשלים את תלמוד התורה, לא היתה מפותחת כמו אצל יהודי מערב-אירופה.
תוקן על ידי מם80 ב- 19/01/2015 22:52:01
|
|
|
|
|
