ר' ישראל נג'ארה. עד כדי כך?!

החת"ס לא נהג שלא לשיר את שירי רבי ישראל נג'ארה, הוא נהג לשיר רק 3 זמירות לשבת. אחד מהם הוא הזמר 'צמאה נפשי' לראבע"ז, עליו אמר שנכתב ברוה"ק. (כך כתוב בסידור עבודת ישראל לפני השיר צמאה נפשי).

ואדרבה, מכך שלאחר שנשאל על רי"נ התחיל לשיר את שיריו משמע שדעתו עליו הייתה חיובית.

קראתי פעם סיפור, שבליל שב"ק ישב רבי ישראל נג'ארה בביתו ושר מזמירותיו, בשלב כלשהו היה לו חם והוא פשט את מעילו העליון והמשיך לשיר. כעבור זמן קצר הגיע אליו שליח מהאריז"ל המבקש שילבש שוב את מעילו, שכן כשהחל לשיר נתקבצו מלאכי השרת להאזין לשירתו, ולאחר שפשט את מעילו נסתלקו להם. הוא חזר ולבש את המעיל, וכעבור זמן מה בשרו האריז"ל שהמלאכים חזרו ונאספו לשמוע את שירתו.

מישהו יודע מה מקור הסיפור?

והנה רבי ישראל נג'ארה. אמת הוא שהפזמונים שחיבר הם בעצמן טובים, אבל אסור מי שידבר עמו ומי שיוציא מפיו הפזמונים שחיבר, כי תמיד פיו דובר נבלה וכל ימיו שיכור. והנה ביום פלוני, שהיה בין המצרים, קבע סעודתו בשעה פלונים בבית יעקב מונידאש והניח כובעו בקרקע וזימר שירות בקול רם ואכל בשר ושתה יין, גם נשתכר... ואני חיים ספרתי לו הענין והודה לי שכן היה. גם עתה, בהיותו בורח מפני המגפה, עשה משכב זכור מרוב שכרותו. וביום שבת עשה שתי עבירות: הא' כי שנתקוטט עם אשתו וגירשה מביתו והב' כי אח"כ נכנסה גויה א' בביתו והקטירה בכו"ר על האש בשבת ואחר כך שכב עמה. ולכן אסור ליהנות לו ואסור לתת לו כתובה או גט לכתוב, וכמעט שראוי לפוסלן. גם בנו הקטן בעל הגויה, והוא רשע גמור, ישחקו עצמותיו. אבל בנו הגדול אינו חוטא. ר' חיים ויטאל, ספר החזיונות, מהדורת פיירשטיין, מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ו, עמ' 68

כמעט כל שירת יהדות ספרד מדונש ואילך נכתבה במשקלים ערביים, למעט אולי רבי שמואל הנגיד שהמציא משקלים מקוריים. וכתב רבי שלמה אבן פרחון: אחר שגלינו וראינו הערביים עושין חרוזות ופיוטים שקולים עשינו כמותן והשחתנו את לשון הקדש והכנסוה מקום שלא יתכן לה להיות, ולדבריו רבי יהודה הלוי עשה על כך תשובה שלא יפייט לעולם.

מהמר"ם לונזאנו הוכיח את רבי ישראל נג'ארה על שני דברים. האחד, על שחיבר שירים לפי לחנים של שירי עגבים נכרים, באופן ששורות הפתיחה של השיר העברי והשיר הנכרי דומות זו לזו בהברותיהן, וכך זוכר את דברי הניאוף שבשיר הנכרי. והשני, על שהתיר לעצמו לומר לש"י מצד כנסת ישראל או לכ"י מצד הש"י כל מה שנואפים אומרים זה לזה.

תוקן על ידי מם80 ב- 23/01/2015 00:46:29

צא ולמד ממעשה שהיה בימי האר"י זלה"ה [=זיכרונו לחיי העולם הבא], שהיה בזמנו הרב ישראל נאג'ארה ז"ל והיה נעים זמירות ישראל, וי"א [=ויש אומרים] שהגיד עליו האר"י זלה"ה שהיה ניצוץ דוד הע"ה [=המלך עליו השלום]. ופעם אחת בליל ש"ק [=שבת קודש] היה החכם הנז' [=הנזכר] שורר על שולחנו כמנהגו הטוב וראה האר"י זלה"ה מלאכים לאלפים ורבבות עולים ויורדים בביתו לשמוע אל הרינה, כי כל שיריו היו ברוח הקודש. ותכף ומיד הסתכל הרב האר"י ז"ל שבא מלאך אחד וסילק לכל מחנה המלאכים השרויים שם, על דבר שהיה משורר על השולחן אשר לפני ה' בזרועות מגולים וגם על דבר שלא היה הכובע על ראשו. וכשהרגיש האר"י ז"ל בדבר שלח אליו ב' תלמידים מתלמידיו הקדושים לגלות את אזנו לאמר, כי מלאכי אלוקים היו משתעשעים אל שיריו ורינותיו ובעבור שלא היה בכבוד על השולחן ונסתלקו למעלה. וכשומעו החכם הנז' את הדבר אחזתו רעדה ופיק ברכיים וחלחלה בכל מתניים ועמד מרעיד וישב בכבוד גדול על שולחנו וחזר לשירו שהיה משמח בדברותיו אלוהים ואנשים. ותכף ומיד חזרו מלאכי שמים לבוא כבראשונה ᤝᤝים ושמחים משתעשעים שעשוע רב כבמזמוטי חתן וכלה, והרב האר"י ותלמידו הגדול ז"ל רואים ומפליא לעשות. חמדת ימים, א, איזמיר תצ"א [1731], דף ק"א, עמוד א

על דעתו של החת"ס על ר' ישראל נג'ארה:http://onthisandonthat.blogspot.com/2011/12/r-israel-najara-pervert.html.

עע

תודה רבה!
אולי תוכל להרחיב, מהו הספר חמדת ימים ומה מידת הנאמנות שלו?


מקסמן

הציטוט לא רלוונטי. מדובר שם על לסמוך ולהאמין למה שכתוב. 

דיון על ספר החזיונות באשכול סמוך: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2541455&forum_id=19616

 חמדת ימים (ספר) – ויקיפדיה

נישטאיך
תודה על הקישורים.
מה אומרת העובדה שבחמדת ימים רבי ישראל נג'ארה כן מוערך, לעומת ספר החזיונות?

מקסמן
במחילה, אין שום קשר בין אמינות של ספר המוסר עובדות לבין מעלתו של פיוט.
לגבי רוה"ק ראה לדוגמה ראב"ד הל' שופר פ"ח ה"ה.
לגבי אלילות, אלה כמובן דברים בטלים.

אני לא מבין בגלל הכלל הזה של האבן עזרא לא נסמוך על אף ספר, לא רש"י, לא רמב"ם, לא תוס', ואם כן גם לא אבן עזרא עצמו, (כולל הכלל הזה), כולם בהכרח משקרים?! הוא התכוון שבדברים שהיא אפשר לדעתם מסברה אלא בקבלה, או דברים שסותרים כללים שבידנו, לא נסמוך על אף ספר אם לא שבא מבית מדרשם של קדמונינו. פה החת"ס לא אמר דברים שכאלו וגם הוא לא עשה אותו אליל, הוא אמר שיש בשיר זה הרבה סודות על דרך הקבלה ובלא ספק שרתה עליו רוח הקודש (ע"ע רוח הקודש)בשעה שכתב שיר זה.

תוקן על ידי עע678 ב- 23/01/2015 11:29:19

הספר חמדת ימים יש עליו פולמוס גדול אם מחברו היה שבתאי אם לאו. לאחרונה החליטה איזה מהדורה להוציא את הספר מחדש תוך כדי שהיא מוכיחה שמחברו אינו היה שבתאי, אני לא מבין מה הם ראו להעלות ספר זה מתהום הנשייה, וכי חסרים ספרים וכתבי ידות אשר וודאי מן הקודש הם, שטרם ראו אור?! אותו דבר היה גם אם בן אדם בשם אמנון גרוס שהחליט להוציא את כתביו הקבליים של משיח השקר אברהם אבועלפיה שם רשעים ירקב, (כך אמר עליו הרשב"א), הוא טען שכיון שר' חיים ויטל מצטט אותו פעם אחת בהכרח שהספר אכן קדוש, (כבר תלמידו של החת"ס אמר על זה שזה לא נכון כי גם הרשב"א כתב עליו שהוא לקח דברים אמתיים ועירב אותם בדברי שטויות ומה שציטט רח"ו הוא אחד מהדברים האמתיים, כשטלפנתי אליו ושאלתי אותו על כך שהוא מוציא ספר של אדם שהרשב"א (אשר אמר עליו האר"י שקבלתו אמת) אמר עליו שם רשעים ירקב, הוא ענה לי ראית את מהדורה שלי כך וכך אם הסכמתו של מקובל מסויים? אמרתי לו, מה אתה בא לומר לי שההסכמה הכשירה את הבן אדם, הוא התעצבן וטרק את הטלפון...