דרכי התמודדות אמונית עם בעיות מוסריות בתורה

תלמיד,
לא יודע.
אני יכול להעלות רעיונות, ויש לי כמה כאלו, אבל אף אחד מהם לא עונה באופן מניח את הדעת לגמרי.
אז אני מעדיף לומר שאני לא יודע.

מה שכן חשוב להדגיש, זה שאין כאן לולאה לוגית. כלומר, אני לא מסיק שאלוקים טוב בגלל שנראה לי שהעולם טוב, ואחרי שאלוקים טוב אני מנסה להסביר למה העולם הוא טוב.
אני מניח שאלוקים טוב בלי קשר למה שהוא ברא, ואחרי שהנחתי שהוא טוב ואני מגלה שהעולם שהוא ברא לא כ"כ טוב, אני נשאר בלי תשובה ומתמודד.

בקרוב אעלה כאן מאמר על "השבת כפתרון לבעיית הרוע". גם הוא לא יסביר איך הרע הופך לטוב, אלא ינסה להמחיש איך המסר של השבת הוא שגם מה שנראה רע - הוא טוב (או לפחות, ויותר מדוייק, שלב בדרך אל הטוב, גם אם איננו מבינים כיצד).

תוקן על ידי חזקואמץ ב- 15/02/2015 19:43:01

האם התורה מאפשרת לאב למכור את ביתו לאמה?
נראה שכולם כאן מניחים שכן. אני רוצה לטעון שלא.
ההנחה הזו נובעת מהנחה אחרת - שהתורה מכוננת את החוקים באופן מלא (ואמור להיות הכי טוב). מקריאה פשוטה בתורה נראה דווקא אחרת - התורה מכירה את החוק הקיים (שיכול להיות חוק העמים, ויכול להיות, אם תרצו תושבע"פ מאבותינו), ועליו היא בונה עוד. כמובן שיש חוקים חדשים, אבל בכל מקום יש לבחון.
התורה אומרת "וכי ימכר איש את בתו לאמה". לכאו' אין כאן שום חוק של התורה שמאפשר את המכירה. התורה מכרה את האפשרות הזו. היא הייתה יכולה להלחם בה כמו שהיא נלחמת בדברים אחרים (ריבית למשל), אבל היא החליטה שלא, אלא שרק יש לה דינים שונים לתת על המצב הזה.
כעת השאלה המוסרית היא האם הדינים האלה מוסריים. שאלה נוספת היא האם התורה 'בסדר' בכך שהיא לא אסרה זאת לגמרי, אבל כאן כמובן אפשר לתרץ בקלות על ידי הסברים פרגמטיים - חוסר הסיכוי באיסור מוחלט.

תזה יפה , וכדבריך נוהגים לומר לגבי עבדות. למעשה כך נראה מלשון התורה שבאה לצמצם את נגע העבדות והאמות וכי ימכור איש את בתו לאמה ע"פ הנוהג הקיים. מגיע ציווי של התורה לא תצא כצאת העבדים. לעם נכרי לא ימשול למכרה. ועוד יותר בולט בדין עבד. (אה, עברי, כמובן.)
נ.ב. בלשון התורה לא ימשול למכרה בבגדו בה נראה כדברי לעיל שעיקר מטרת ההסדר היתה נישואין.

אכן, נראה שהמטרה היא נישואין - "אם אחרת יקח לו" - ברור שלא מדובר בעבדות אלא בנישואין. מכל הפרשה נראה ברור שמדובר על אישות.
אגב, אישה הנמכרת לעבדות כמו איש (ודיניה כמו איש) נזכרת בדברים טו,יב, אך בהלכה אין דבר כזה.

פמניזם, לא?
בכל אופן, בעיית מוסריות התורה ממשיכה להתקיים ופתרונות נקודתיים לא ישנו הרבה.

יש,
תחומים שלמים בתורה מקבילים לחוקים שנהגו באותה תקופה בעמי האזור. ידועים חוקי חמורבי ועוד.
בעיני, זה תחום שבאמת עוזר פעמים רבות להבין את המסר של התורה, כי חסר לנו הרקע התרבותי כדי שנבין את הדגשים של התורה וכדומה.
לדוגמא, שנים למדתי תורה ומעולם לא עלה על דעתי הרעיון שכאשר התורה כותבת מה העונש של גנב - היא באה להוציא מהחוק הנהוג שלפעמים גנב נענש במיתה (חוקי חמורבי: כי יגנוב איש שור או שה או חמור או חזיר או אניה – אם לאלהים או להיכל הוא, שלשים יתן. ואם לעניי העיר הוא – ישלם עשרה. ואם אין ביד הגנב – ומת בגנבתו.) או הרעיון של השוויון בתורה מול המעמדות השונים בחוקים המקבילים, או הרעיון החשוב של "לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יומתו" שבא לחלוק על החוקים המקבילים שכן נהגו להמית במקרים מסוימים בנים בגלל חטא אביהם.
אני אישית קיבלתי הרבה תועלת בהבנת התורה כתוצאה מההשוואות האלו.