השירים שלנו

משנכנס אדר מרבין בשמחה.
                                                            בית משפחת ירחמיאל ביגון בעוד 60 שנה

פרק א'
תרחמיאל  ידידנו בן מאה ועשרים
מסתכל במראה וצועק: אוי וי קבלתי קמטים
ושושקה זוגתו חגה סביבו במעגל
''תיירח, חייבים להשיב אחורנית את הגלגל''

תרח הזקן חושב: כיצד אשיב לי את ימי הנעורים?
יש לי רעיון, אקבץ לביתי את כל הנערים.
איפה נערים ואיפה נעליים
הם כולם כבר בגיל הביניים...

אבל תרחמיאל לא אומר נואש הוא רוצה להיות צעיר
כמו פעם ככשערו היה שחור לא כמו עכשיו בצבע בהיר
הוא מעביר ידו על הפדחת
אוי וי - כה הזדקן יש לו קרחת...

שושקה עושה טלפונים כדי לקבץ את הצאן
וכך 24 שעות סביב השעון
מנסה להשיג את בוגרי ''רווח''
השיגה את כולם אפשר כבר לשיר שירי שבח.

וביום המיוחל תרח יושב בסלון
הם אפילו קנו לכבוד המאורע וילון
ולפתע דפיקות בדלת ושושקה אצה לפתוח
נשימתה נעתרת ,מתאפקת לא לצרוח.

מי זה בפתח? עומד שם גבר מרשים
זהו יאיר קניג ששוקל כעת מאה וחמישים
לא יאמן!! תרחמיאל מתפלא. האתה הוא יאיר השחיף?
נראה לי שאת דמותך אני עם מישהו אחר מחליף.
היית פעם רזה כמו אטרייה
ועשיו אתה נראה כמו בניין עירייה.

נכנס עוד אדם עם זקן עד הרצפה
תרח ממצמץ הוא לא מזהה ממש חוצפה
זהו ג'ורדן  אודינסקי הפך לאדמו''ר עם חצר
ןתרח מנסה להוציא הגה אך קולו רק מצרצר.

הוא פשוט חטף לו הלם
הכזה דבר? לא נשמע בתולדות חלם.
תרח מחזק את השלייקס במכנסיים
שמא מרוב שוק... הם יחליקו מהמתניים.


פרק ב' יגיע בהמשך..

הוי שריונה,למה דווקא נטפלת ליאיר?
מתוק ביותר!!!!!!!

מחכה לפרק ב'...
אבל ירחמיאל לא כזה מבוגר..
ומיאמי לא הולכים להגמר:-)

סורי אני פשוט לוקחת את זה קשה למרות שזה פרי דמיונך הקודח:-)
ואולי זה בהשפעת ר"ח אדר?

שריונה...
הלכתי להעתיק את זה מאשכול אחר...-
 

פרק ב'
תרחמיאל קורא לאשתו הצידה ולוחש
אני מרגיש שאני מתרגש....
אני פשוט ''קען נישט מער
אולי אחטוף אלצהיימר.....
ושושקה מזהירה: רק אל תתחיל עם פרקינסון
כשתפגוש את יוסי שיק או שאול אלסון...
אז   אל תיקח הכל ללב תשאיר גם משהו למרה
ביננו, כל המפגש הזה לא כזה נורא...

מי נכנס עכשיו? הביטו נא סביב
זהו ג'ק נוסבוים החביב
''נשארת אותו דבר בדיוק''  שושקה מתרגשת
אליו בצד איטי ניגשת
נותנת לו צביטה בלחי לג'ק האדון
שוכחת שהוא כבר לא ילדון.
בן כמה אתה אינגאלע? שואלת וצובטת שוב
וגקי מסמיק נורא מרגיש קצת עלוב.
אני בן שבעים ושתים ,סבתא, איך אינך מבינה?
''מה פתאום?'' היא צורחת  ''אתה בן שלוש עשרה שנה
ככה היית כשנפגשנו לאחרונה''.

תוקן על ידי אידי ב- 27/02/2015 02:08:30

כן.. אפשר לומר שזה די מחמיא.. 
כל אדם שנמצא בפה של אנשים, זה כי הוא הצליח לעורר סקרנות ולגרום להם עניין,חיובי או שלילי.
אז או שהוא מוזכר לרע , או שהוא מוזכר לטוב.
חחח  אני צריכה להחליט באיזה מקום אני נמצאת  

לגבי הכתיבה.. כשיתאפשר, אין ספק שאשגע אתכם עם הגיגי.. 

לבבית, וידוי אישי!
את גרמת לי להיכנס לפורום.
אני בשבתי בביתי בנכר נכנסתי לתומי לבחדרי כדי להתעדכן מה קורה בארץ. ובטעות[בהשגחה] לחצתי על  המלבן של הפורום. בעודי מרפרפת צדה עיני את הפורום פרחי מיאמי. נכנסתי ונכוויתי.  בדיוק הייתה שם הודעה שלך מלאת רגש והשתפכות הנפש...בקשתי מחברה בדחיפות דיסק צפייה של מיאמי וביחד צפינו ברווח. כל הזמן צחקתי ונהניתי מזה שאת התלהבת על שאול. היות ואני לא יכולה לשמור דברים בבטן [זה אחד מהמעלות הרבות שחנני הבורא] נרשמתי לפורום כדי לכתוב לך שאני נהנית מהרגש שלך...
אגב, אל דאגה! האמריקנים לא מתחתנים בגיל 10. יש לו עוד זמן לבחור....