שערוריית משלוחי מנות: ההורים בוכים, המלמדים חוגגים

המלמד במוצאי החג סופר אלפי שקלים, ומשפחות רבות אשר התברכו בילדים רבים, נותרים בלא מעוט לספור, בשל המנהג, אשר אינו מהווה שום מצווה לא משלוח מנות ובטח שלא מתנות לאביונים. מדובר בנושא רגיש וטעון, ללא ספק, אבל חייבים לשים את הדברים על השולחן ולומר - עד כאן

במרבית המקרים, נהגו עמך בית ישראל, להביע את הערכתם למלמד כמו גם להביא לכך שימשיך להשקיע בבנם ולתת את תשומת הלב הראויה, באמצעות מעטפה ובה מזומנים, במין 'משלוח מנות' מודרני.

אין ספק, שאותם המחנכים את ילדינו, ראויים לכל ההערכה וההוקרה. עבודתם, עבדות קודש היא, ומשימתם, לא קלה כלל וכלל. זוהי עבודה מאומצת וקשה, אם לא הקשה ביותר.

אך מרבית המשפחות, לא יכולות ואף קשה להן הדבר, בפרט אם יש מספר ילדים, להעניק סכום כסף מכובד לכל מלמד, כמו גם מתנה יוקרתית לגננת ולסייעת. אבל כשזוהי הנורמה, אין ברירה.

המלמד במוצאי החג סופר אלפי שקלים, ומשפחות רבות אשר התברכו בילדים רבים, נותרים בלא מעות לספור, בשל המנהג, אשר אינו מהווה שום מצווה לא משלוח מנות ובטח שלא מתנות לאביונים.

מדובר בנושא רגיש וטעון, ללא ספק, אבל חייבים לשים את הדברים על השולחן ולומר - עד כאן.

אין שום סיבה, שהגננת או הסייעת, שהמלמד או הרב'ה, לא יסתפקו במשלוח מנות כללי ומכובד מכל ילדי הכיתה שעלותו אינה עולה על שקלים בודדים לילד, רק כהכרת הטוב וכהערכה, ויסתפקו במועט מאשר יעשירו את חשבון הבנק באלפי שקלים ואת הוויטרינה בסלון בכלים נאים ומיוחדים.

אני חושב שזו השקעה שוה

המחנך מעריך יותר ומשקיע עוד מאמץ בשביל התלמיד

מעניין מאד. לבטח הדיון ביניכם יהיה פורה.

היות ודרך המחשבה, ההתנסחות והכתיבה שלך ושל אייזין דומות עד מאד, אני מאמין שתמצאו עניין רב בשיחה משותפת בנושא החשוב הזה.

השאלה היא האם אני מסתכל על המחנך או המחנכת כשאר העובדים שבאים ועושים את עבודתם בשעות העבודה ובזה מסתיים תפקידם

או שההסתכלות היא שהם בונים את נפש החניך ומשקיעים בו הרבה מעבר לזמן העבודה

ואם זה כך אז צריך מדי פעם לתת להם מחמאות מכתבים ואולי גם מתנות או מעטפות

אחד מהמחנכים של הילדים בתלמוד התורה כתב פתק השבוע שהוא אינו מעוניין לקבל כסף כמשלוח מנות בפורים

האם זה יפה מצידו או שהוא היה בלחץ מכל הדיונים סביב זה ?

פורסם שיש מספר ת''ת שהמנהלים אסרו על המלמדים לקחת את המעטפות 

האם זה ראוי לאסור ?