לאו אורח ארעא לזלולי בבנות ישראל

איני יודע על מה יצא קצפך, אני גם לא טענתי שהסיפור הזה בהכרח מבוסס מדעית, אלא העליתי 3 עובדות לדיון, כפי שהצעתי לך "לעיין בעובדות", בניגוד לגישתך שמדובר בפינוקיו, ואסביר שוב, כי נראה שאת השלישית לא הבנת כלל.

1) אלכוהול יכול לחדור למערכת הדם בדרך של אדים בלבד, האמנם? שאלה טובה, ציינת לויקיפדיה ערך שכרות, שזה בהחלט שליפה של ידע, אלא שלא זכיתי להבין מה שם שייך לענינינו, ואולי עצם העובדה שגלגמש ודוד שי לא  ציינו את המעשה בגמרא מוכיחה משהו, אשמח אם תסביר.

אך מכיון שגוגל בידך, יכלת לגגל עוד מעט, והיית מוצא תיאורים של אלכוהול החודר לגוף בדרך של אדים, מכיון שעם העובדה השניה, שאלכוהול הוא חומר נדיף, לא התווכחת, היה לך ראשית להסתכל בויקיפדיה עצמה בערך 'שאיפת ממסים נדיפים' ולראות כיצד חמרים נדיפים משמשים כסם על ידי שאיפתם והחדרה למערכת הדם.  ישנו גם מכשיר שהומצא במיוחד כדי להסניף אלכוהול בלי לגעת, רק דרך האדים: http://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=586&ContentID=8147

האם זה מחייב שאלכוהול חודר דרך הנרתיק למערכת הדם? לא (כמובן שיש הבדלים בין התישבות על חבית ובין שימוש במכשיר המאדה את האלכוהול), את זה אפשר לבדוק, ולא טענתי כמו שאתה מנסה להציג כאילו אסור לבדוק או להטיל ספק. אין צורך שתפתח במערכת הטפה, ישנו כבר את עודד שהוא מטיף הפורום, בא נניח לשאר המשתתפים לנהל דיון, מה שמורכב מקריאת דברי זולתך והתיחסות אליהם.

2) אלכוהול מתנדף דרך הנשימה, אני  מקוה שאתה מסכים לעובדה ידועה זו.

3) ישנו מושג שנקרא הצלבת מידע (אין לזה ערך בויקיפדיה, מצטער בשבילך), משמעותו היא שמידע המגיע משני מקורות, כאשר אין הסבר סביר לידע, מעיד על נכונותו. במקרה שלנו ישנה הצלבה בין העובדה המדעית הידועה לנו, שאלכוהול הוא חומר נדיף ועל פי ריח הפה קובעים שנהג הוא שיכור, ובין הטענה הזו שנשמעת  מפי רבי, לפי מה שמסופר לקחו אשה בתולה ובעולה וניסו את הדבר ואכן היה הבדל בריח הפה, ייתכן שזה סתם צירוף מקרים של התאמה בין המנגנון הידוע לנו ובין הניסוי של רבי, אולי באותה מדה הוא יכל לשים תחתיה דבר בעל ריח מאד רע, או חומץ, או סיד, וכמו כן לבדוק לא על פי ריח פיה אלא על פי הזעת יתר, או על פי השפעות אחרות, ובמקרה הוא הציע מנגנון שיש הסבר לפעולתו. אבל הצלבת המידע מצדדת באפשרות שאין זה צירוף מקרים.

האם אני טוען שחייב להיות שרבי צודק? לא, רק הצבעתי על העובדה שיש הצלבת מידע. כמובן שזה לא קשור לפינוקיו, שלגיה, ושאר דבריך.

כמובן שיש צורך בכיול הגיוני, כמו שעשה רבי, שהושיב שתי נשים ובדק האם בדיקה זו באמת עובדת, ובהחלט יש לשים לב למשקל ולעוד נתונים, והם ידעו לא פחות מאיתנו ומן הסתם הרבה יותר איך  משפיע היין ועל מי ובאיזה קצב (אתה בודק בויקיפדיה, הם ידעו זאת מן המציאות, הכירו את היין שלהם, ואת הרגלי השכרות של כולם). הסיפור בגמרא לא בא לתאר בפרטי פרטים איך עשה רבי את הדברים, איך הושיב אותם על החבית? האם אטם את פי החבית ביריעה כדי שאדי היין לא יתפזרו? באיזה יין השתמש? איזה גודל חבית צריך? (מי אמר לך שמספיק בקבוק בירה?) כמה זמן המתינו? מי הריח מפיה, האם כל אחד, או שהביאו את בני שעיר החורי?

אני בסך הכל הצעתי הסבר הגיוני וקביל, ולכן אין קושיא על האמור בגמרא, לא שמפריע לי שפעם חשבו דברים לא נכונים, אבל מדובר על משהו שעשו, לא שחשבו. הבנאדם אומר לך שעשה בדיקה והריח באחת ובשניה לא, כמובן שגם בזה יכולים לטעות, אבל באותה מדה אין סיבה להניח בלי שום בסיס שטעו, וניתן בהחלט להסביר את דבריהם.

מי שנורא נורא חשוב לו להפריך את דברי רבי בנושא, אם זה עודד, יתכן, ג'מיני, או מטיף אחר, הוא זה שיממן את המחקר, אבל כדאי שקודם יבדוק קצת בגוגל, כדי שלא יבזבז את הכסף סתם כשיתברר לו שזה אכן עובד.

לא דיברתי על ההומיניד (-אתה), אלא על השיטה שבחרת (-מדעי כורסה).

אני לא טענתי שחייב להיות שהניסוי עובד, אלא שאין שום סיבה ללגלג עליו ולהתייחס אליו כשעשוע, לשם כך ציטטתי לך בעל מקצוע. אם בעיניך זה אד הומינם, תעדכן את המילון.

ולגוף הערותיך (שמשום מה החלטת לקרוא להן 'עובדות'), מלבד מה שכתב ד"ר הלפרין, לעוד שלש נקודות מדבריך התייחסתי בהודעתי לעיל.