טורקמדה היהודי ותעלומת אבותינו (?) בני אדום -לשבת זכור

חשבתי שתביא את הסיפור של עזרא.
שם מלאכי אומר חלל ישראל קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר בפשטות הנשים מתוארות כעובדות אלילים.
עזרא (ט) עצמו (לא פישלת, גם נחמיה רב על זה) אומר לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי ושם צִוִּיתָ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם. וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם. משמע שטעם האיסור הוא עבודת האלילים - הנדה. ושם הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה?

להבנתי זה הולך ביחד.

?

החשש מע"ז והיחס לגרים. הדברים כרוכים זה בזה.

אה, ולגבי רות, נראה שרות עושה איזה טקס של המרת עם ואלוהים - הנה שבה יבימתך אל עמה ואל אלוהיה, ושם באשר תלכי אלך...עמך עמי ואלוהיך אלוהי, ושם (כפי שתפס זאת בועז) ותלכי אל עם אשר לא ידעת...ותהי משכורתך שלמה מעם אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו

ולמה גר צדק, אברהם בן אברהם, שניפץ את אלילי אביו ואמר קומו ונעלה אל הר ה', יחשב נשא של ע"ז?
נ.ב. עוד מקרא על הגרים הוא ישעיה (השני?) ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמור הבדל יבדילני ה' מעל עמו.

בילי, אלו דברי הרמב"ם 'חוששין לו עד שתתבאר צדקותו' הוא במצב של ספק יהודי ומספק נוהגים בו כיהודי. ואפילו נהג כגוי לא יצא מכלל ספק
להלן כל הקטע:
(יד) אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא "ידידיה", נשאו נשים נוכריות בגיותן. אלא סוד הדבר כך הוא: שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד, בא להכנס לדת. ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית ואם אשה היא שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל.

ואם לא נמצא להם עלה מודיעין אותן כובד עול התורה, וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות, כדי שיפרושו. אם קבלו ולא פירשו, וראו אותן שחזרו מאהבה מקבלים אותן, שנאמר: "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה" (רות א יח).

(טו) לפיכך לא קיבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה הגדולה שהיו בה ישראל חזרו. שכל החוזר מן הגוים בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגרי הצדק. ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות. והיו בית דין הגדול חוששין להן, לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבין אותן עד שתיראה אחריתן.

(טז) ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום חשבן הכתוב כאילו הן גויות ובאיסורן עומדין. ועוד: שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ובנו להן במות. והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן, שנאמר: "אז יבנה שלמה במה" (מלכים א יא ז).

(יז) גר שלא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות הרי זה גר. ואפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל יצא מכלל הגוים.
וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. אפילו חזר ועבד עבודה זרה הרי הוא כישראל משומד, שקידושיו קידושין ומצוה להחזיר אבדתו, מאחר שטבל נעשה כישראל. ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שגילה סודן.

(יח) ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזר בשביל דבר ומטעין את ישראל. וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאווה. וכן רוב הנסיונות האספסוף היו בהן תחילה.

לא הבנתי,הרי קדושיו קדושין...........ומי שבא עליה בסקילה

ולפיכך קיים שלמה את אישתו אעפ שנתגלה סודן ,כי בדיעבד כולם גרים,

עניין הקירוב והריחוק הוא נפק"מ לדיני מומר ,

אכן, יש התיחסויות מעטות מאוד לגיור במקרא (הרעיון של אברהם כגר איננו נמצא במקרא). כבר מזה אני מבין שהדבר מהוא לא רגיל. בתורה אין חוקי גיור. המילה גר מופנית למשהו בכלל אחר (אם כי גם בשאלת הגר בתורה יש סתירה). בסיפורי הנביאים איננו מוצאים מי שהתגייר חוץ מרות.
אפשר גם לעקוב אחרי המונח גר. בתורה גר הוא מי שאיננו חלק מעם ישראל, אבל גר בארצם. היחס אליו צריך להיות נאות והוא צריך להתנהג בקודים מסוימים (בין חיוב מוחלט בכל המצוות לבין חלקי). אצל חז"ל המונח מציין את מעמדו של מי שמצטרף לעם ישראל. אין שום סיבה לחשוב שמדובר בו על גרים שונים, אלא שהמונח גר עבר תהפוכות. אני מניח (ודומני שכך גם כתוב אצל יוספוס, אבל זה זיכרון עמום) שהורקנוס ראה את מה שהוא עושה כיישום של מה שכתוב על גר בתורה, בגרסה היותר מחמירה של הדברים האומרת שהם מחויבים בכל המצוות.

מספק אנחנו נוהגים בו כגר, מכאן שודאי קידושיו קידושין

מספק סוקלים את הבא עליה?

לא הבנתי,הרי קדושיו קדושין...........ומי שבא עליה בסקילה

ולפיכך קיים שלמה את אישתו אעפ שנתגלה סודן ,כי בדיעבד כולם גרים,

עניין הקירוב והריחוק הוא נפק"מ לדיני מומר ,

אם נעקוב אחרי השתלשלות רעיון הגר נראה כך: בתורה פירוש המונח גר הוא אדם שהיגר לארץ מבחוץ והוא חסר נחלה ושבט. כזה היה אברהם (שכן מוזכר כגר אבל לא במובן המאוחר) שהיה גר ותושב עם בני חת בהמשך, התורה מצוה על היחס לגרים והכלל הוא שהגר חייב בכל המצוות, נהנה מכל הזכויות ויש לתת לו מעשר - ובמקביל יש תיאורים של גר שאוכל נבלות יחד עם הכלבים, מכאן הסיקו שיש שני סוגי גרים. עכ"פ סביר שלפי זה, אדם שהיגר לישראל המקראית ידע שהוא מתחייב במצוות ובכך המיר את דתו. (אבל לגבי עמים כבושים אין עדות כזו)

עכשיו, יש תיאורים בלתי פוסקים של התגיירויות, מתחיל ביתרו שהגיע לישראל והכיר בה' ה'גדול מכל האלוהים', עובר בציווי על האיסור על צאצאי עמוניים לבוא בקהל ה' גם דור עשירי ולעומתם אדומיים יבואו בדור שלישי. מכאן שהיה מושג של ביאה בקהל ה' שמשמעו נישואין והאדומים המתינו שלושה דורות של הטמעה עד שעשו זאת, באותם דורות המתנה הם היו מן הסתם יהודים נבדלים ללא נישואין
המשך בגבעונים שכעונש על רמאותם הפכו למעמד עבדי מקדש, המשך ברות, המשך בלוחמים זרים בצבא דוד (אוריה החתי נושא ישראלית ונשבע בה') המשך בעבדי שלמה שהפכו גם הם למעמד נפרד- מן הסתם של עבדים.