צטוטים אקדמיים של חוקרי מחשבת ישראל המעידים על בורות מוחלטת

יש , מי עושה צחוק מעצמו ?
ברור שהיא לא טעתה.
אתה טוען שהיא היתה אמורה לפרט יותר את כוונתה כדי למנוע חוסר הבנה.
 
אולי היא חשבה שכולם יבינו?היא קראה היטב את המקור (ולא הזדקקה לפרופסור חמוד) והיא כתבה בקיצור יתר את הכוונה היחידה הסבירה של רבא.אז אולי יש לך טענות על האופטימיות שלה? בגלל שהיא סברה שכולם יבינו את זה גם כשהיא כותבת בקיצור? 
אי אפשר לפרש אחרת את רבא לאחר שקוראים את כל המאמר שלה.

וזה שאתה מכניס לכאן את הוויכוח בעניין המגילות הגנוזות -זה ויכוח שקורה תמיד בין חוקרים שלא שייך בכלל למאמר הזה.

אברהם העברי,תוכיח לי שאפשר לפרש אחרת את כוונתו של רבא.

אם אתה סבור שרבא  סתם אמר ,כמו ילד קטן,האם החולדה נביאה שהיא יודעת שהיום י"ד בניסן ?אז אתה מקטין את רבא לרמה של ילד.

וואו, איזו דוגמטיות. רחל אליאור לא יכולה לטעות. אחרי זה צוחקים על מי שמאמין שרבנים לא יכולים לטעות...
אגב, הוויכוח ההוא איננו "וויכוח שקורה תמיד בין חוקרים". אתה כנראה אינך בקיא בוויכוחים בין חוקרים. בצלאל בר כוכבא כתב ביקורות קטלניות על לא מעט חוקרים, אך יש לו גם הרבה מאוד אי הסכמות עם חוקרים על בסיס מכובד. השאלה היא האם החוקר יודע מה הוא עושה אבל מגיע למסקנות שונות התלויות בשיקול הדעת, או שהוא פשוט עושה דברים בלי להבין. הבעיה שהוא מצביע עליה היא שאליאור חוקרת מקורות הכתובים בלטינית ויוונית בלי לדעת שפות אלה על בוריין (והיא מודה בזה) וחוסר העניין והיכולת שלה בתחום הפילולוגיה כאשר היא חוקרת טקסטים עתיקים ולקויים שמצריכים דיון פילולוגי ברמה הבסיסית (וגם בזה היא מודה). אנחנו יכולים להוסיף גם שהיא איננה מכירה כמראה את התלמוד הבבלי ברמה בסיסית כאשר היא באה להביא ממנו ראיות לתפישת חז"ל.

עיינתי קצת בסוגיה ולהלן ביאורי:

רבא אמר וכי חולדה נביאה היא, כי חכמים מדברים בלשון קצרה, ובסוגיה השתמש בלשון מליצה מחודדת שאיפשרה לו לדבר בלשון קצרה. בנוסף, יש בדבריו חידוד שאיננו קשור לסוגיה. נאמר בפרקי דרבי אליעזר: בא וראה משלום בן תקות שהיה מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום, ומה היה עושה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב נפשו עליו, ובזכות צדקות שעשה שרתה רוח הקודש על אשתו, שנאמר וילך חלקיהו הכהן אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקות. לפיכך, כוונתו של רבא לרמוז שחולדה לא היתה נביאה בזכות עצמה אלא בזכות מעשי בעלה.
 

אברהם העברי, זאת פרשנות לשנינות של  רבא?
בהתחשב בזילזול הכללי של חז"ל בנשים (גם בנביאות כפי שפרטה אליאור במאמר )הרי הפירוש שנתנה אליאור  נראה סביר הרבה יותר.


ה

אפרים, כוונת השנינות של רבא גרועה הרבה יותר. רבא התכוין לרמוז שחולדה הנביאה נהגה לגרור חתיכות לחם ולהחביא אותן בסדקים! עוד רמז רבא שחולדה הנביאה לא ידעה מתי חל ליל הסדר ומדי שנה היה בעלה נאלץ לגרור אותה מעסקי הגרירה שלה היישר אל שולחן הסדר! וברמז דק מן הדק המובן רק ליודעי ח"ן ופרופסורים באוניברסיטה, רמז רבא שלחולדה היה זנב! כל זה ע"פ הזלזול המפורסם של חז"ל בנשים ובפרט בנביאות שאיימו על ההגמוניה הגברית האשכנזית שלהם ואכמ"ל.