|
|
| נשלח ב-2/3/2015 16:49 |
 |
| |
עוד אפשרות: אם באמת יש גם למישהו מידע לתרום, ויביא ציטוטים מעניינים, יהיה מה לקרוא, ואת המסקנות יסיק כל אחד בעצמו או שיפתח אשכול נפרד עליהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 17:28 |
|
| |
(נדמה לי ש)המהר"ל מצדיק כבר כלפי גאונים וראשונים ואפי קדומים יותר, ואומר שבני אנוש כמה גאונים שיהיו, יכולים לטעות. הסיבה לכך שבשר ודם צריך לדעת את מקומו ולא יחשוב על עצמו (ולא יחשבו כלפיו) שהוא מלאך.
חז"ל אומרים את זה גם כלפי משה רבינו עצמו שמתוך כעס הוא טעה, ככה שכל הכועס (במיוחד לוחמי אידיאלים) טועה פה ושם.
אני לא רואה באשכול הזה חוץ מהתנפלות זולה על הזולת (במיוחד רחל שהיא לא קטלא קניא, רק דווקא אישה מקורית בהרבה מכל המזלזלים בה כאן ובחוץ), במיוחד, שכל המבקרים את הטעות שלה כאן באשכול, יודעים טוב טוב כמה קל לטעות. ומיותר לנסות לחפש ולצטט אותכם בטעיות הרבה יותר קריטיות מהטעות שלה.
בכל אופן כותרת האשכול היא בורות יותר גדולה משלה.
ממתי טעויות של אדם מעיד על בורותו המוחלטת ???
תוקן על ידי maxmen ב- 02/03/2015 17:43:34
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2015 18:00 |
|
| |
עפ"י המהר"ל לכל חכמי ישראל מאז אנשי כנסת הגדולה יש טעויות במושכלות, משמע שאין חכם שאיננו טועה.
בדורות האחרונים אפשר למצוא טעויות כמעט בכל ספר תורני או בכל מאמר שמתפרסמים. אמנם יש חשיבות למציאת הטעויות, אולם בהמשך לדברי אליקים ומקס, לענ"ד חשוב יותר להבין היאך ללמוד ומהן הדרכים הראויות המונעות טעויות ככל האפשר.
תוקן על ידי מם80 ב- 02/03/2015 18:00:29
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 10:33 |
|
| |
יש טעות שמתרחשת למרות שהאדם מעיין היטב, ויש שמתרחשת מזלזול ומחוסר הכרה בצורך לבדוק ולעיין בטקסטים שלא מכירים מספיק את שיחם ושיגם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 14:37 |
|
| |
ישיבישעאר,
הערה טובה ונכונה. כדי להבין לשון תורנית, או תלמודית, או הלכתית, או אגדתית, או שירית, או ספרותית, או פילוסופית, או מדעית, נדרש לדעת היטב את דרכיה ולהכיר לפני ולפנים את כלליה ופרטיה, ואי-אפשר להשיג זאת בלתי-אם ע"י יגיעה רבה ועיון דק.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 14:57 |
|
| |
| ישיבישעאר כתב: |  | יש טעות שמתרחשת למרות שהאדם מעיין היטב, ויש שמתרחשת מזלזול ומחוסר הכרה בצורך לבדוק ולעיין בטקסטים שלא מכירים מספיק את שיחם ושיגם. |
|
אבל זה נכון לכל אדם ולא מעיד עליו כלום. כלומר כל אדם יכול אתמול להיות רציני והיום קל דעת, ואפי' תוך שעות יכול האדם להתהפך. על כן אומרים שרואים תלמיד חכם שחטא, אסור לערער עליו כי בוודאי עשה תשובה.
רק אדם שבעקביות נוהג כך, אז יש לנו חזקה, אבל בכל זאת לא כדאי לסמוך על חזקה כזו כי אז אתה מפסיד את הדברים הכן טובים שלו. ולכן שלומדים כל הגות ומחקר, כדאי ללכת אחרי המהות והתוכן, ולא לפסול אותו על פי חזקה ובוודאי לא על פי טעות ולטעון שזה מעיד על בורות מוחלטת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 09:13 |
|
| |
.
נו, הטעות של ה"ה אליאור, לא מביכה יותר מהטעות של הרבנים שבטוחים שבן יהודה קבע ריבה בגלל "מאי ריבה - מיני מרקחת", ועי"ש.
ולטובת כל בוגרי החיידר שכך למדו בינקותם - אין משפט כזה בשום מקום, לא בתלמודים, לא במדרשים, וכל כולו אינו אלא הלצה מודרנית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 09:36 |
|
| |
| מם80 כתב: | | עפ"י המהר"ל לכל חכמי ישראל מאז אנשי כנסת הגדולה יש טעויות במושכלות, משמע שאין חכם שאיננו טועה.בדורות האחרונים אפשר למצוא טעויות כמעט בכל ספר תורני או בכל מאמר שמתפרסמים. אמנם יש חשיבות למציאת הטעויות, אולם בהמשך לדברי אליקים ומקס, לענ"ד חשוב יותר להבין היאך ללמוד ומהן הדרכים הראויות המונעות טעויות ככל האפשר.
תוקן על ידי מם80 ב- 02/03/2015 18:00:29
|
|
ומנין למהר"ל שלפני כן לא היו להם טעויות במשוכלות, הרי אפילו על משה רבנו נאמר שבר לכלל כעס בא לכלל טעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 11:38 |
|
| |
(שייך לאשכול אחר...)
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 04/03/2015 11:38:39
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 11:42 |
|
| |
מואדיב, אתה צודק ולא צודק. אין משפט כזה בשום מקום אבל דברי בן יהודה אכן מבוססים על פירוש עצמאי שלו המנוגד לרש"י:
להלן צילום ההסבר שמביא בן יהודה עצמו קישור בעיתון הצבי.
ולהלן הגמ' בבבלי:
איתמר חביתי כהן גדול, כיצד עושין אותן? רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: אופה ואח"כ מטגנה. רבי אסי א"ר חנינא: מטגנה ואח"כ אופה. א"ר חייא בר אבא: כוותיה דידי מסתברא, תופיני- תאפינה נאה. רבי אסי אמר: כוותיה דידי מסתברא, תופיני- תאפינה נא. כתנאי (ויקרא ו, יד) תופיני- תאפינה נא. רבי אומר תאפינה נאה. רבי יוסי אומר תאפינה רבה אית ליה נא ואית ליה נאה.
וברש"י ד"ה תאפינה רבה: אפיות הרבה, אופה ומטגנה ואופה.
ד"ה אית ליה נא - מש"ה אופה אחר טיגון. ואית ליה נאה - מש"ה אופה תחילה.
לישנא אחרינא רבה גדולה ומרוקעת ודקה וזהו נוייה ואית ליה מטגנה תחילה ואח"כ אופה ואיכא טיגון נא ונאה וגדולה היא: ל"א תאפנה רכה שירככנה בשמן (קריבה נאה) [הרבה] וזהו נוייה תחילה מטגנה ואח"כ אופה ואיכא נא ונאה שלשתן שמעתי:
תוקן על ידי אריאל73 ב- 04/03/2015 12:29:56
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 12:26 |
|
| |
ומקבילתה בירושלמי, שהוא פחות ברור מתוקף היותו ירושלמי:
רבי יסא בשם ר' חנינה: מטגנה ואח"כ אופה אותה. רבי אחא בשם ר' חנינה: אופה אותה ואח"כ מטגנה. תופיני - תאפנה נא. רבי אומר: תאפנה נאה. רבי דוסא אומר: תאפנה ריבה. אתיין אילין פלגוותא כהינין פלגוותא, מ"ד תאפנה נאה כמ"ד אופה ואח"כ מטגנה, ומ"ד תאפנה נא כמ"ד מטגנה ואח"כ אופה.
ולכאורה הוכחתו צע"ג כי הוא טוען שמ"ד רבה יכול ללכת כחד מ"ד רק אם נאמר שרבה משמעו ריבה. אבל הן בירושלמי והן בבבלי לא נאמר שהוא אוחז כחד מ"ד.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 04/03/2015 12:37:45
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 15:13 |
|
| |
בעלבעמיו,
כוונת המהר"ל לטעויות קבועות במושכלות ועל-כן אין נביאים מאז חורבן בית ראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 15:53 |
|
| |
מ
תוכל בבקשה להדגים?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 16:37 |
|
| |
בעלבעמיו,
מדוע בתקופת בית שני קבלת ומסירת השמועה נעשתה ע"י זוגות ולא ע"י נביא אחד כבתקופת בית ראשון?
מדוע הלל ושמאי נחלקו רק בארבע הלכות ואילו תלמידיהם בית שמאי ובית הלל בהלכות רבות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 07:52 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | .
נו, הטעות של ה"ה אליאור, לא מביכה יותר מהטעות של הרבנים שבטוחים שבן יהודה קבע ריבה בגלל "מאי ריבה - מיני מרקחת", ועי"ש.
ולטובת כל בוגרי החיידר שכך למדו בינקותם - אין משפט כזה בשום מקום, לא בתלמודים, לא במדרשים, וכל כולו אינו אלא הלצה מודרנית.
|
|
למען האינטליגנציה באיזה רבנים מדובר?
ולגופן של דברים, לא הבנתי את הקשר בין אמונה באגדה אורבנית המעידה על חוסר בקיאות מלאה בש"ס, לבין ציטוט מטופש הבא מקריאה שטחית חצופה וקלת דעת.
אכן כן השתכנעתי, קשה להגדיר את הציטוט כבורות שכן מדובר בדבר שתינוק דלא חכים ולא טיפש לא יטעה בו, מדובר בקלות דעת.
נא לשנות את שם האשכול.
|
|
|
|
|
