גמ"חים ברזרבה חלקית.

אני אוהב קונספירציות ולכן נכנסתי מייד לאתר אמת אחרת וזכיתי לקרוא את הפנינים הבאות: אריאל שרון נרצח. (קונספירציית ההמשך של בארי חמיש) המערב נשלט ע"י האילומינטי. (מה זה? בספר מדע בדיוני שקראתי לאחרונה הכינוי הזה מתאר אנשים השותים מתכות וזוכים לכוחות על טבעיים) ביבי נשלח ע"י סוכן הcia בן ניתאי. (כן, בדיוק. מעניין אם יש אדם כזה)
נראה ראוי מאד שהפורום שלנו, הדוגל בבדיקת מוסכמות וחשיפת אמיתות, יעודד את הפורום ההוא
ואולי גם כדאי להתאחד איתם?

לעצם העניין, מקס היקר, נפשנו בשאלתנו: מה בדיוק אתה רוצה לשנות בהתנהלות הגמ"חים ואיך אתה מציע לעשות זאת?

הסרט "כסף כחוב 2":

http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_16.html

תוקן על ידי מם80 ב- 24/03/2015 22:29:45

ילדים, לא לריב, אמרה הגננת. 
רק הלכתי לנקות לפסח כמה שעות, ותראו לאיזה כינויי גנאי הידרדר השיח. 

יש3, צר לי שלא הבנתי את ההסבר שלך. 
אמרת שאם ראובן הפקיד אצל קופרמן ושמעון לווה - אז עכשו יש גם לראובן את הכסף (כפקדון בגמ"ח), וגם לשמעון (ככסף מזומן).
אבל לעניות דעתי, גם אם ראובן ילווה ישירות לשמעון - יש לראובן את הכסף (שמופקד אצל שמעון), בדיוק באותה מידה ש'יש' לו את הכסף שמופקד בגמ"ח. 
 (זה כמו שאגיד לך: הבה ונכפיל את כמות הכסף בשוק. אלווה לך מיליון שקל, וכך יהיו בשוק שני מיליון - גם המיליון שלך שלווית ממני, וגם המיליון שלי שאתה חייב לי! הרי ברור לכל בר דעת שמדובר באותו מיליון בדיוק, ואין כאן שום רזרבה).
והדרא קושייתי לדוכתא - איך גמח יכול לתת ברזרבה חלקית?
עד כמה שאני מבינה, גמ"ח לא יכול לתת הלוואות ברזרבה כלל. אלא רק מה שמופקד אצלו בפועל. 
גמח שסך ההפקדות אצלו מיליון ש"ח, לדוגמא, אז סך ההלוואות שלו לעולם לא יוכל לעבור את המיליון ש"ח האלה.

למקס - תודה... 

בעבור חברי הפורום והקוראים האינטליגנטים המתענינים בכלכלה, תירגמתי חלק מההקדמה של הכלכלן ג'וזף סלרנו לספרו הקלסי של רות'בארד (בעמוד הקודם של האשכול יש קישור לטקסט המלא של הספר):

מקס
אם היית יודע לקרוא, היית רואה שלא אמרתי שום דבר על הסרט. אמרתי שעדיף לקרוא ספר מבוא למקרו כלכלה. אני אומר זאת גם בלי לצפות בסרט, וגם אם מה שנאמר בו נכון. לשאלה כמובן שלא ענית כדרכך, אך כמובן שמילאת את הפורום בקללות, כרגיל. לפחות אין גסויות, זו כבר התקדמות אצלך.

למינגית
כמות הכסף המזומן לא משתנה לא בהלוואה פרטית, לא בבנק ולא בגמ"ח. כאשר ראובן מלווה לשמעון 100 שקל לשנה, ראובן יודע שאין אצלו 100 שקל בשנה הקרובה (וכידוע יש גם איחורים), והוא לא יכול לבנות על זה. לכן לא רואים את זה כאילו יש לשניהם 100 ש"ח.
מה שקורה בבנק הוא שהוא שומר כמות מזומן כלשהי אצלו, מתוך ידיעה שלא כל המפקידים יבואו לדרוש את הכסף בו זמנית, ואת שאר המזומן מלווה. באופן הזה ראובן (ושאר המפקידים) רואים את הכסף כאילו הוא אצלם כי הם אכן יכולים לעשות בו שימוש מידי, בזמן שהמזומן נמצא אצל שמעון (ושאר הלווים). אכן, אם כל המפקידים יבואו לקחת את המזומן שלהם הם יגלו שהוא לא נמצא, הבנק יקרוס והם יישארו עצובים (אלא אם המדינה תשלם להם). את יכולה לומר שהדבר הזה לא נחשב מבחינתך להגדלה של כמות הכסף, אבל מבחינת התיאוריה הכלכלית כיוון שכל אחד יכול בפועל להשתמש ומתייחס לזה כך, הכול נחשב לכסף (ויכוחים לגבי ההגדרה המדויקת של מה נחשב כסף ומה לא, אפשר למצוא בספר שמ' לינקק אליו, ואני איני בקי מספיק בעניין). אותו דבר בדיוק קורה בגמ"ח. ראובן רואה את הכסף כאילו הוא מונח בכספת, ובכל רגע שהוא רוצה הוא יכול לקבל אותו (גם אם צריך התראה קצרה זה לא עניין עקרוני - בגמ"חים שצריך התראה של חודש יש על מה לדבר), בעוד שבפועל הכסף נמצא אצל שמעון. אם כל המפקידים יבואו לגמ"ח הוא יקרוס בדיוק כמו הבנק, והמפקידים יאכלו אותה (רק שכאן ברור שהמדינה לא תפתה אותם). בשני המקרים, בנק וגמ"ח, הבעלים יגידו לבעלי הפיקדונות שאם הם יחכו, הם יוכלו להחזיר להם את ההלוואות, ובשני המקרים זה יהיה נכון, אבל הלחץ מצד המפקידים יביא את הבנק או הגמ"ח לפשיטת רגל, שאחריה יהיה לו קשה לתפקד. לבנק לא יהיה מספיק כח אדם לגבות את החובות, וכך גם לגמ"ח. החייבים גם ירגישו פחות בלחץ להרגיש לגמ"ח כי הם יודעים שהם לא יזדקקו לו שוב וכו'. זו התוצאה השלילית האפשרית של רזרבה חלקית.
כתבת "עד כמה שאני מבינה, גמ"ח לא יכול לתת הלוואות ברזרבה כלל. אלא רק מה שמופקד אצלו בפועל". וקשיא רישא אסיפא - הלוואה ברזרבה היא בדיוק הלוואה על חשבון פיקדונות. אם נדייק אין דבר כזה "הלוואה ברזרבה". רזרבה היא מונח שמתייחס לפיקדונות, כאשר השאלה היא אם שומר הפיקדונות שומר את הכול, או שהוא שומר רק רזרבה, ובשאר הפיקדונות עושה כל מיני דברים. השולחני של פעם היה שומר את כל הכסף בכספת; כיום גם בנקים וגם גמ"חים לא שומרים את הפיקדונות אלא רק חלק קטן מהם, ואת השאר מלווים.
מה שאולי מבלבל הוא שהרבה פעמים מזומן שהבנק נותן בהלוואה חוזר אליו בפיקדון, בין אם זה פיקדון של הלווה (בד"כ הלווה לווה בשביל להוציא את הכסף ולא בשביל לשמור) ובין אם זה מי שהלווה שילם לו (או ששרשרת העברת המזומן ממשיכה כמה גלגולים עד שבסוף מישהו מפקיד אותו בבנק). נתתי לך דוגמה כדי שתראי שזה קורה גם בגמ"ח - ראובן מפקיד, שמעון לווה, משלם ללוי, לוי מפקיד, יהודה לווה וכך הלאה.

יש3,
לא נכון. 
הבנק לא מלווה רק את הפקדונות שהופקדו אצלו. על זה בדיוק אנחנו מדברים: הבנק מלווה גם כספים שאין לו ושמעולם לא היו ולא הופקדו אצלו. 
 נגיד שפתחתי בנק. 
בא ראובן לבנק שלי ומפקיד 100 ש"ח. בא שמעון ללוות כסף, מקבל 100 ש"ח לחשבונו. בא לוי, מקבל גם הוא 100 ש"ח לחשבונו. בא יהודה, מקבל גם הוא (הם לא מקבלים את הכסף פיזית. הוא רק רשום בחשבונם). 
המאזן בבנק עכשו נראה כך:
נכסים:
קופה - 100 ש"ח (של ראובן)
חייבים - 300 ש"ח (שמעון, לוי ויהודה)
ס"ה נכסים 400 ש"ח
התחייבויות:
חשבונות בנק בזכות - 400 ש"ח (ראובן שמעון לוי ויהודה). 
ס"ה התחייבויות 400 ש"ח

המאזן מתאזן. 
ורשומים בו נכסים פי 4 ממה שיש לבנק בפועל. 
זה נקרא יחס רזרבה של 1 ל-4. 
וזה נקרא 'הגדלת כמות הכסף במשק'. 

נגיד שפתחתי גמ"ח. אחרי שנתתי לשמעון את הלוואת ראובן - אין לי אפשרות להלוות ללוי וליהודה כסף. 
לכן לגמ"ח אין כל יחס רזרבה. 

וזה נכון ששניהם, גם הגמ"ח וגם הבנק, יקרסו אם יגיעו אחוז מסויים מהמפקידים כדי למשוך את פקדונותיהם. 
רק שבבנק, מספיק לי שיבואו רבע מבעלי הזכויות להוציא את כספם - והבנק מתאפס... ובגמ"ח, זה יקרה רק אם יבואו כל בעלי הזכויות. 

(תשובה לשלישישי: לתת למישהו המחאה סחירה, זה בעצם לתת לו התחייבות שבעוד כמה חודשים אלווה לו כסף. זה לא נקרא להלוות ברזרבה). 

אוף, האתר האכזר לא מאפשר לי לתקן את ההודעה הקודמת. 
כתבתי שהגמח יתאפס רק אם כל המפקידים יבואו לקחת את הכסף שלהם - וזה כמובן לא נכון. 
קופת הגמ"ח מאופסת כבר עכשו. אין בה כלום, כי המאה שהופקדו ע"י ראובן - נמצאים אצל שמעון. 

"בא ראובן לבנק שלי ומפקיד 100 ש"ח. בא שמעון ללוות כסף, מקבל 100 ש"ח לחשבונו. בא לוי, מקבל גם הוא 100 ש"ח לחשבונו. בא יהודה, מקבל גם הוא (הם לא מקבלים את הכסף פיזית. הוא רק רשום בחשבונם)."
מבחינה מתמטית אין הבדל בין התיאורים. תראי זאת כך: ראובן מגיע לבנק ומפקיד 100, שמעון לווה במזומן ומפקיד בחשבונו, עכשיו עושים כך גם לוי ויהודה. אין שום הבדל בין שני התיאורים. השאלה היא האם הלווים מפקידים את כספם בבנק שהם לוו ממנו. התשובה היא גם בבנק וגם בגמ"ח היא שבד"כ לא, כי כמו שכתבתי בהודעה הקודמת הם לווים כדי להוציא. לקוח בבנק פועלים, לווה כסף וקונה רכב; בעל הרכב מפקיד את הכסף בחשבונו בבנק לאומי (או במזרן), ועכשיו הכסף כלל לא נמצא בבנק הפועלים.
נכון, מוכר הרכב קונה בסופר שהוא לקוח של בנק דיסקונט, שמשלם לספק שהוא לקוח של בנק הפועלים, ואז הכסף חוזר לבנק הפועלים. אם זה כך, בנק הפועלים יכול להמשיך להלוות. אם לעומת זאת, הכסף לא חוזר אליו, כלומר כמות הפיקדונות בו יורדת לאורך זמן, הוא יצטרך להקטין את כמות ההלוואות, ויצא למסע שיווק לפיקדונות. גם בגמ"ח הכסף עושה סיבוב וחוזר.
אם תבואי לבנק חדש, שיש בו פיקדון אחד כמו בדוגמה שנתת הוא לא יעלה על דעתו לתת לך את מלוא הסכום בהלוואה כי זה מסוכן מדי. אם בכל זאת רוצים סיכונים מטורפים, אז כמו ששלישי אמר גם בעל הגמ"ח שאין לו מזומנים יכול לתת לך צ'ק. עם הצ'ק את תקני רכב, והוא בינתיים ידאג שיחזור איזשהו כסף כדי לפרוע את הצ'ק (אם יש לו מחזור עסקים גדול, ולקופרמן יש, אז הוא גם יצליח לעמוד בזה בד"כ). אבל זו כמובן דרך מאוד מסוכנת. בנק לא יפעל בדרך כזו בגלל שיש עליו פיקוח. לעומת זאת, גמ"ח אולי כן יפעל כי הוא לא מפוקח (אני לא רואה שהגמ"חים הגדולים מתמוטטים כל יום, אז אני מניח שהם אחראיים).

.

למינגית;

הבנת נכונה, והסברת מדוע הגמ"חים לא מגדילים את כמות הכסף במשק, להבדיל מהבנקים המסחריים.

כעת ברור גם מדוע מה שנכתב בתחילת הדיון הזה, לפני כמה דפים, פשוט אינו נכון.

.

לחידוד ההבדל:

כאשר ראובן מפקיד בבנק א' סכום של 100 - סך הפקדונות בבנק גדל ב-100.

אם הבנק מלווה לשמעון 80 מתוך ה-100 הללו, הוא מעביר לחשבונו של שמעון 80  =>סך הפקדונות בבנק גדל ב- 180.

כאשר פלוני מפקיד בגמ"ח 100, סך הפקדונות בבנק גדל ב-100. כשהגמ"ח מלווה 80 מתוך ה-100, הלווה לוקח את הכסף אתו - לא היה שום גידול במצבת ההפקדות בגמ"ח. הלווה לקח אתו את הכסף, וכו'.

מם80, תודה על התרגום

יש3, למרות כל הסבריך, עדיין הבנק מלווה (בו זמנית) פי 3 מהסכומים שהופקדו אצלו. יחס 1 ל-4. 
והגמח מלווה רק את הסכומים שהופקדו אצלו. יחס 1 ל-1.

קשה להבין את זה בהתחלה. לי ארך כמה ימים, וזה שיגע אותי ואת ההגיון שלי, עד שקלטתי איך הבנקים מגדילים את כמות הכסף. 

(יחס הרזרבה נקבע בהסתמך על כך שרוב האנשים לא מושכים כספי הלוואות במזומן. הכספים מתגלגלים בין הבנקים - שכולם שייכים, בעצם, לאותה מערכת). 

ואם כן הדרך היחידה לעשות את זה בגמ"חים היא לאחד אותם עם המערכת הבנקאית.
נ.ב. לפי אמת אחרת הבנקים נשלטים ע"י מאבק אדיר בין הקבוצה הסודית - הקטלנית המכונה האצולה השחורה לבין המרובינגים (בעולם האמיתי - שושלת מלכים נשכחת ששלטה בצרפת בין המאות 5-8) כך שלא כדאי להכניס את הגמ"חים לסיפור הזה.

אכן הכספים מתגלגלים בין הבנקים, כיוון שהם מציעים שירות של פיקודנות. אחד מאותם בנקים הוא גמ"ח. אם ראובן לוקח הלוואה מדיסקונט וקונה רכב משמעון, ושמעון מפקיד אתהכסף בגמ"ח הכסף התגלגל מהנבק לגמ"ח. משום מה את נכשלת להבין שהגמ"ח הוא בעצם חלק ממערכת הבנקאות; אמנם לא חלק ממערכת הסליקה, אבל הסליקה היא לא הדבר המשמעותי כאן.
מבחינת היחסים עשית הפוך.- במקרה שתארת בבנק יש לבנק מזומן של 100 וסך פקדונות של 400, אכן יחס של 1:4, אבל בגמ"ח שתארת יש לו מזומן 0 ופקדונות 100, כך שהיחס הוא 1:אינסוף. זו לא רזרבה חלקית אלא בלי רזרבה בכלל. אם הגמ"ח היה פועל כך הוא היה מתמוטט, ולכן כמו בנק הוא משאיר לעצמו רזרבה. מה היחס איני יודע.