| נשלח ב-25/3/2015 15:45 |
|
| |
אמונה במי? אמונה במה?
השאלה חלה על כל אמונה שהיא. זה כמובן חל גם על האמונות כמו האמונה שאני קיים. ובכל זאת, תמיד, נדרש לבדוק במה ובמי אנו מאמינים, ומדוע.
אם אדם מאמין במעמד הר סיני, במה הוא מאמין, ומדוע?
הוא מאמין באדם שאמר, שמאמין באדם שאמר, שמאמין באדם שאמר - שהיה מעמד הר סיני.
לשם איזון, גם אדם שמאמין שהליכוד קיבל 30 מנדטים מסתמך בערך על אותו סוג הגיון - הוא מאמין באדם שאמר שמאמין באדם שאמר וכו'. כך גם לגבי האמונה בכל מיני דברים היסטוריים שקרו לפני 2000 שנה. ועוד ועוד.
זה כמובן חל גם על דברים קטנים - אם אני מאמין ש2+2=4, זה מתקיים כמה פעמים, גם ב2+2, גם ב2X2, גם ב2 בחזקת 2 וגם ב4+4 =8 (כי כדי לספור 4 חייבים קודם לספור ו/או לזכור ו/או להאמין, כמה זה 2+2. הרי אי אפשר להגיע לא לארבע ובודאי שלא לשמונה ללא זה. אפשר כמובן לעשות דילוגים, אבל זה בתנאי שאתה שומר במוחך את ה2+2, גם אם לא בצורה זו של תרגיל. וכיוון שהזכרתי "לא בצורה זו של תרגיל" - יש לזכור שיש דרכים מגוונות לשמור במוח דברים כאלו (1+3, 3+1, 1+1+1+1, 4 בבת אחת, וכו' אבל גם ה3+1 הרי מורכב מ2+1+1=4=2+2, וכל כיו"ב). ולכן מובן שזה חוזר בכמה צורות בכל שיעור מתמטיקה או פתרון תרגיל מתמטי, וכדומה. מה שמחזק מאוד את האמונה ש2+2=4.
לכן גם אמונה במה שקרה במעמד הר סיני, או בבחירות האחרונות, מורכבת בעצם מהמון הוכחות קטנות שחוזרות על עצמן בכמה צורות. (שמעתי מכמה אנשים כמה הליכוד קיבל, שמעתי מי נבחר לראשות הממשלה, שמעתי מי המפלגה הגדולה, וגם ראיתי את סך המנדטים. וגם שמעתי את אנשי הליכוד שמחים, וגם שמעתי את השמאל לא מרוצה. וכו').
כעת נשאלת השאלה, הרי לא כל דבר מוכיח את אותו מקור בדיוק. הרי כשאני שומע את החישוב ש4+4=8, ואני נזכר בזה ש2+2=4, ייתכן שהאדם ששמע מאותו אדם את אותו חישוב - הוא נזכר דווקא בכך ש3+1=4. כאשר אני מסתמך על כך ששמעתי את אנשי הליכוד שמחים, חברי מסתמך על כך ששמע את השמאל לא מרוצה. כאשר האדם שלימדני פרק מסויים בנושא כלשהוא, הרי שהוא לא מסר זאת בדיוק באותה צורה שחברו מסר לחברי. מה שנקרא, לפחות בצורה מסויימת, "טלפון שבור". וכמובן שגם האמונה במושג "טלפון שבור", איננה אמונה אחידה.
כעת תבינו את שאלתי - "אמונה במי?אמונה במה?" - תהליך החיבור ונקודות החיבור, שבין המאמין למושא האמונה
אני יודע שקיימת תורת האפיסטמולוגיה. אבל שאלתי איננה על מה אנו מסתמכים בידיעה כללית, אלא על מה אנו מסתמכים באמונה בדברי אנשים, ובייחוד על דברים שאינם ידיעה אלא אמונה. לאור מורכבות מבנה האמונה, כפי שהסברתי את הבסיס שבבסיס שלו, כפי שאני תופס אותו. ולאור ההנחה שכל מי שקורא את דבריי בחן, מן הסתם, לפחות כמה פעמים, דברים מסוג זה. (אמנם השתמשתי בדוגמאות מתמטיות, אבל זה כמובן רק כדי להבהיר ולחדד. כמובן שעיקר הבעיה מצויה בנושאים אחרים.)
וכמובן, השאלה חלה בייחוד על דברים כמו האמונה במעמד הר סיני, במוסר הטבעי או מצידי גם הלא-טבעי, וכו'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2015 20:09 |
|
| |
ההשואה כלל וכלל אינה נכונה. 2+2 =4 אפשר להכיח בצורה מוחשית ביותר עכשיו ומיד. וכן את 30 המנדטים של הליכוד. האמונה במעמד הר סיני בלתי אפשרית להוכחה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2015 20:36 |
|
| |
אליקים
אני מצטרף לירוחמ. לפחות בחלק הראשון של מה שכתב.
כפי שכתבתי בעבר בכמה וכמה אשכולות, ניתן לחלק את האמונות שלנו לסוגים, למיין אותן לפי מקור הידיעה ולפי דרגת אמינותה.
בדגם שהציע בשעתו קווין, הוא הציע לראות את האמונות שלנו כרשת, כאשר יש לה גרעין, ומסגרת חיצונית, וכל השאר נמצא "בפנים".
הגרעין כולל את הלוגיקה, כנראה את המתמטיקה או האריתמטיקה (חשבון שלמים ושברים פשוטים מאד), וטענות מהסוג הקרטזיאני (אני חושב אז אני קיים), וטענות מהסוג שקאנט ניסה למצוא באמצעות הניתוח הטרצנדנטלי (מה שחייבים להניח על מנת שתהיה חשיבה, אמונה, ידיעה וכו').
המסגרת החיצונית היא משפטי החישה.
כל השאר, כמו מעמד הר סיני ונצחון הליכוד, נמצא באמצע.
הדגם של קווין טעון הרחבה וניתוח. משפט חישה, ולו הפשוט ביותר, כנראה אינו יסודי וראשוני, אלא בנוי ממשהו (או משהו-אים) כמו חישות פרטיות שמצורפות יחד במוח/תודעה לא במודע. אבל נישאר איתו.
כאשר אנו מגיעים לאמונות שנכנה לשם הנוחות "דתיות" ו"יהודיות", היכן נמקם אותן ומדוע?
לא נוכל למקם אותן בגרעין. מפני שהידע שלי על מעמד הר סיני, כמו הידע שלי על הפוליטיקה, לקוח ממקורות חיצוניים. וגם כאן ניתן לדרג. כמה מקורות חיצוניים מסרו זאת, בכמה עדים אני תלוי, מה האפשרות לטעות ועוד ועוד.
לא נוכל למקם אותן במסגרת החיצונית, כי אין אלו משפטי חישה.
(ניתן לטעון, ואני כך טוען, שמפגש עם האלוקים נמצא בגרעין (או במסגרת החיצונית בחינת "חישה פנימית") - אבל זה נושא אחר. לא הנושא שהעלית).
מעמד הר סיני ידוע לנו כטענה היסטורית. ולכן הוא סובל מכל הבעיות של ידע היסטורי. ככל שהוא רחוק יותר, כך הוא פחות מבוסס בעינינו. אנו בודקים מי אומר זאת, האם היה לו אינטרס לשנות מן האמת, האם יכלו לחול שינויים במסורת, מדעת או שלא מדעת, באיזו מידה אפשר להבדיל בין המסורת הראשונית לעיבודים ועוד ועוד.
מבחינה מסויימת, העובדה של נצחון הליכוד יותר ברורה לי היום מאשר מעמד הר סיני. בין השאר בגלל שיש השלכות של תוצאות הבחירות שניתנות לבדיקה. אם איני רוצה להניח שאני משוגע, או שיש קונספירציה של הרבה אנשים לרמותני אודות הבחירות, אז מה שפירסמו שהליכוד ניצח זו עובדה.
לגבי מעמד הר סיני, יש לי רצף של עדויות, אבל יש גם מערערים. אין לי דרך לבחון זאת בהשלכות אקטואליות באופן דומה.
שים לב כי אם הפורום והאשכול ישרדו לעתיד, הקוראים העתידיים כבר לא יוכלו לדעת באותה ודאות של היום הזה מי ניצח ועם כמה מנדטים. הם יזדקקו לעדויות מן העבר שלהם (שהוא ההווה שלנו), אם כי יעמדו לרשותם, לפחות בשנים הקרובות, ואולי גם אחר כך, תיעוד ורישומים שונים שאינם מצויים לנו לגבי העבר לפני המצאת המצלמה והאינטרנט.
סבורני שזה מה שהתכוון אליו ירוחמ כאשר כתב שאי אפשר להוכיח את מעמד הר סיני. כלומר, אפשר, אבל תלוי איך אנו משתמשים במילה "הוכחה" ומה הדרישות המינימליות שלנו מ"הוכחה". אי אפשר לספק הוכחה ברמה של מדעי הטבע (מתמטיקה, פיזיקה) אבל אפשר לספק הוכחה ברמה של מדע ההיסטוריה. וכתבתי על כך פעמים רבות.
לשאלתך הנוספת, משפטים מתמטיים נלמדים מן הסתם באותו אופן של משפטי עובדה. אבל לאחר זמן אנו נוכחים באמיתותם באופן בלתי אמצעי. אנו מקצים מעמד מיוחד ל"שתים ועוד שתים הן ארבע" שלא ניתן למשפטי עובדה כמו הישגים בבחירות. ולכן אני ואחרים בפורום מרבים להשתמש בדוגמא הזו...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
|