שבת הגדול ?

תשובת האקדמיה ללשון עברית

אמנם בדרך כלל במקורותינו שבת היא לשון נקבה, אך בתנ"ך היא באה גם שלוש פעמים בלשון זכר: "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע" (ישעיה נו, ב). גם בברכה 'שבת שלום ומבורך' אנו נוקטים לשון זכר, וכך גם שבת הגדול.

בברכת שבת שלום וחג שמח,
ד"ר קרן דובנוב

מביא - עודד

תוקן על ידי 932woland ב- 26/03/2015 13:20:51

עודד
אם 'הגדול' הוא תואר היה צריך להיות התאם לשם המתואר - שבת גדול או השבת הגדול. שבת הגדול לכאורה סמיכות.

אכן(התכוונת שהם יידעו כך שם+תואר כאילו הם צירוף סמיכות ולא שהם יידעו צירוף סמיכות), אבל לא נראה לי שהמונח שלנו הוא מאותה תקופה. נראה יותר שזו שבת שבה קוראים את 'הגדול' כמו שובה ונחמו. המונח לא נוצר מתוך ראייה של המילה 'שבת' כזכר, וגם לא מתוך שימוש ביידוע של שם+תואר כאילו הם צירוף סמיכות.

שבת של מי היתה
גם כן לשון נקבה

שבת זו"נ. בלשון המקרא שבת בלשון זכר - יום השבת, שבת בלשון נקבה - בד"כ שבוע או שנה שביעית, וברבים תמיד לשון נקבה - שבתות.

שבת המלכה ...לא המלך

ירוחם

שבת חזון או נחמו - על שם תחילת ההפטרה - הפטרת השבת שלפני פסח - הדבר החזק ביותר בה הוא הפסוק האחרון - לכן בהחלט מתאים לקרוא לה דווקא ע"ש הפסוק האחרון בהפטרה - שהוא גם מעניין הפתיחה - והוא כנראה הסיבה לקביעת ההפטרה הזו לשבת שלפני פסח.

מקורה של "שבת הגדול" - כמו לא מעט עניינים הקשורים לפסח ולהגדה - הוא נוצרי, כך ראיתי מוכח בספרו של ישראל יובל "שני גוים בבטנך: יהודים ונוצרים - דימויים הדדיים" (אגב, מכאן שאין לתמוה על התייחסות לשבת בלשון זכר).  
למזלי מצאתי במקרה התייחסות לכך באתר פיוט והם-הם הדברים:  

אף על פי שהכינוי 'שבת הגדול' אינו מופיע במקורות היהודיים הקדומים,הכינוי היה ידוע מאוד בארץ ישראל הביזנטית והערבית: הנוצרים המזרחיים (המשתייכים לכנסיות הביזנטיות הסוריות) כינו בדיוק באותו כינוי את השבת שלפני חג הפסחא הנוצרי. מן המפורסמות הוא שהקהילות הנוצריות בארץ ישראל חגגו בתחילה את חג הפסחא בדיוק באותו יום שהיהודים חגגו את חג הפסח...
 אחת ממצבות הקבורה שנתגלו בחפירות ברמלה כוללת את הביטוי 'שבת הגדול' בערבית... ניתוח מדוייק של הכיתוב מלמד שמדובר במצבה נוצרית... בכל מקרה נראה שהנפטר היה נוצרי ומת בשבת הגדול הנוצרית.

הכינוי 'שבת הגדול' אפוא אינו יהודי במקורו (אלא אם נניח שהנוצרים הקדומים לקחוהו מן היהודים).  אבל בשלב מסויים התחילו לקרוא גם לשבת שלפני פסח 'שבת הגדול'. יתכן שהיו אלה יהודים, בשיחתם עם שכניהם הנוצריים ('שבת הגדול שלנו'), וייתכן שהיו אלה דווקא שליטים נוצרים או מוסלמים אשר החילו את המושג בתקנותיהם גם לגבי היהודים, ולא הבחינו בין קהילות הדתות השונות.