| נשלח ב-29/3/2015 17:58 |
|
| |
קטניות ועוד: האם מותר לערער על מנהגים?
פסח בא, מנהגים באים.
מדין תורה, אין אסור אלא חמץ. אסור באכילה ואסור שיהיה, בל ייראה ובל יימצא. מכאן אנו מחמירים בתערובות חמץ אפילו נותן טעם לפגם, אפילו יש בה בתערובת פחות מאלף, אפילו התערב החמץ ברוב לפני הפסח, אפילו מין במינו, וכן יש שאינם אוכלים מצה שרויה ואף אינם מרשים לעצמם לשתות מים כל עוד מצה בפיהם עד שיבלעו אותה.
יש כאן חומרות מדרבנן, ויש שהתווספו במשך הדורות. ולא באתי לנתח כל אחת אלא להצביע על התהליך.
אולי המפורסמת מכולן היא גזירת הקטניות, שבדורנו הפכו לאיסור כמעט כמו חמץ עצמו ויותר מאשר איסורים אחרים בתחומים אחרים.
לקמן אפשר לדון בטעמיו של האיסור, ויש כמה, ובהתפתחותו, ובהתרחבותו (האם שמן כותנה אסור משום גזירת קטניות?).
לפני שאמשיך, גילוי נאות: כותב שורות אלו מתנגד למנהגים שמוצגים כחובה. די לנו במה שאסרה תורה. דעה זו שלי היא דעת יחיד למרבה הצער.
בהתאם לכך, כותב שורות אלו סבור שמן הראוי להתעלם ממנהגי איסור קטניות כל עוד הקטניות כשרות לאכילה ואין בהם חמץ כלל. ודומה שבימינו יש כאלו שמדברים בשם ההלכה ורוצים להצטרף ליוזמה כזו.
אולם ראו מה נאמר על הדברים האלו.
"המחבל באיסור קטניות - עבד לתאוות ויצרים"רבה של רמת גן, הרב יעקב אריאל, את מי שמבקש לבטל את איסור הקטניות, "ראש קטן, אין לו מסורת, לא אכפת לו ממנהגי ישראל".
התלבטתי אם להעתיק הכל ואני סבור שכן, ואעשה זאת בתגובה נפרדת.
מה הנושא שאני מבקש להציג?
א. מהו איסור קטניות, ההיסטוריה שלו, הגדרותיו.
ב. מה החיוב במנהגים?
ג. האם זה ראוי או לא ראוי להקפיד עליהם ומדוע?
וכל המוסיף מוסיפים לו.
שונתה הכותרת כדי להוסיף את המילה "קטניות" כדי שיהיה ברור ממה יצא האשכול לדרך והיותו מעניני דיומא.
תוקן על ידי מיימוני ב- 29/03/2015 18:00:17
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 17:59 |
|
| |
והנה כל דברי הרב אריאל המצוטטים בערוץ 7. יצויין כי יש בהם איזון רב גם לדעתי שלי. ובכלל, זה סיכום מתוך דברים שבעל פה, וכדאי להשוות למקור (אבל לי לא היה זמן לשמוע).
בתחילה התייחס הרב אריאל לנקיון הבית ואמר כי "לפי ההלכה לא כל ליכלוך הוא חמץ, אך נשים נהגו לנקות גם את קירות הבית וכתוב בירושלמי שלא ללעוג למי שמנקה את הקירות. הקירות אינם חמץ אבל נשים הבינו שהבית צריך להיות נקי ומצוחצח". בהמשך לקביעה לפיה נשים הבינו את כוונת ההלכה, עבר הרב אריאל לנושא הקטניות, "מנהג הקטניות הפך לצערי הרב, לשק אגרוף לכל אלה שמנסים לערער את סמכות ההלכה בישראל. מי שמערער על מנהג הקטניות מערער - גם אם לא במכוון, על כל סמכות ההלכה. מדובר במנהג שקיים בישראל מאות שנים ומקיף את כל עדות אשכנז ומרוקו". הוא ציין כי אמנם ההלכה לא דרשה את איסור הקטניות, אך "עם ישראל הבין את זה מעצמו בגלל חששות שונים, זה בא מלמטה - מעם ישראל ולא מלמעלה - מהתורה, כי עם ישראל עובד עם ראש גדול ולכן הוא אימץ את המנהג הזה ומי שמנסה לחבל בו הוא ראש קטן והוא לא בן חורין אלא עבד לתאוותיו ויצריו". הרב אריאל העיד על עצמו כי אינו אוכל אורז לבן כל השנה, בשל טעמי בריאות, "אם התארחתי והגישו אורז או תפוח אדמה אז ביקשתי תפוח אדמה - האם בעלת הבית נפגעה? היה חסר מה לאכול? קרה משהו? למה לעשות רעש ממה שאיננו רעש?". "עם ישראל קיבל על עצמו הידורים - יש שלא אוכלים שרויה, מאכלים מסויימים, סוכר מסויים וכד'. מי ששומר מנהגים משפחתיים שלו הוא בן תרבות, יש לו ערכים ומסורת. מי שמזלזל בזה הוא ראש קטן, אין לו מסורת, לא אכפת לו ממנהגי ישראל - דווקא אותם המנהגים שעם ישראל קיבל על עצמו מלמטה". הרב אריאל הוסיף, כי מי שמזלזל במנהג זה, "הוא לא מכיר בסמכות הציבור הוא לא דמוקרטי אם רוב הציבור קיבל סימן שהוא רוצה כך והוא עם הראש הקטן שלו הולך בכיוון שלו". "כמובן, לא צריך להחמיר יותר מידי. אפשר לאכול מהכלים שלו, מתערובת השמן שלו, חומרא יתירה אינה תפיסה אמיתית אפשר לקיים את ההלכה והמנהג כמו שהוא ועם זאת לשמור על שלום בית. יש לרבני ישראל כיוון חשיבה ודרך בטוחה שרואה את הצדדים - את המנהגים ואת הצורך מלממטה להוסיף חומרות והידורים ועם זאת לשמור על פרופורציות", חתם הרב אריאל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 18:06 |
|
| |
הנה עצה לניסוח חולק
הרב אריאל כותב, או שמביאים בשמו:
מי ששומר מנהגים משפחתיים שלו הוא בן תרבות, יש לו ערכים ומסורת. מי שמזלזל בזה הוא ראש קטן, אין לו מסורת, לא אכפת לו ממנהגי ישראל - דווקא אותם המנהגים שעם ישראל קיבל על עצמו מלמטה
אני מציע:
מי שנצמד למנהגים בלי ללמוד למרות שהוא מסוגל, הרי מזלזל בחובתו ללמוד תורה. זה אמנם מתאים לבור ועם הארץ, שאינו מסוגל להבדיל בין קלה לחמורה ובין דאורייתא לדרבנן ובין מה שהוא חובה למה שאינו כזה. אבל מי שהינו בר דעת, יעסוק בתורה וילמד. ויגלה שאין מעלה בחומרות לשמן, כי די לנו במה שאסרה תורה, כדברי האמוראים. והמחמיר בקטניות במקום שאינו צריך, שזה הרוב או הכל, מזלזל בשמחת החג. ומכביד על עצמו ועל אחרים. וגוזל את ממונם (כי הכל נהיה יקר יותר). ומציג את עצמו כצדיק יותר מאחרים. ואדרבה, מי שיש לו "ראש גדול" רוצה להבין, רוצה להכריע, רוצה לדעת.
אפשר שיש לחלק בין המתייחסים לנושא לפי העדפתם, אם הם בעד או נגד, ואפשר לחלק ביניהם לפי המניע. יש כאלו שמגיבים בשטחיות, או מתוך מניע פסול כלשהו, כגון לזלזל במצוות, או להחמיר שלא לצורך. ואז אפשר שיתברר שהמעיינים, בין אם הם מצדיקים את האיסור (אם זה ניתן להעשות) ובין אם הם נגדו, הם בצד אחד, ואילו השטחיים, הנצמדים למסורת בלא אבחנה, או היוצאים נגדה, גם כן ללא אבחנה, הם בצד שני...
אני משער שהרב אריאל מתנגד להקלת איסור קטניות בשל אותה בעיה עתיקת יומין של מאבק נגד המשכילים ונגד החילונים. ואינו סבור, כמוני, שדווקא החומרות הרבות הן שגורמות להרחיק ולא לקרב. וגם זה נושא ראוי לדיון.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 18:07 |
|
| |
הרב צודק אפשר לשמור על פרופורציות. נהיה אופנתי לרחם על המסכנים שאין להם מה לאכול בפסח, ואחרי הפסח המסכנים בוכים על תוספת המשקל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 19:00 |
|
| |
כדי למעט בטחינת קמח (מצות) טחון, הנה שלושה מאמרים + הקדמה, שהתפרסמו במוסף 'שבת' האחרון, שדי מסכמים את הנושא משלוש זוויות שונות:
עדת ארץ ישראל | בני פורת (בקיצור - די כבר עם האנכרוניזם הזה של אשכנזים \ ספרדים, אנחנו כאן כבר דור שלישי בא"י, אז כל מי שמגדיר עצמו בן א"י פטור ממילא ממנהגי אשכנז!) אחדות מתוך נפרדות | שמואל זעפרני (בקיצור - מה שהיה הוא שצריך להמשיך להיות, וזה חלק מהיופי באחדות בין השבטים הנפרדים וכו') לשמור על עיקר הדין | אלישיב קנוהל (בקיצור - אין לנו היכולת לשנות ומן הסתם חלק נכבד מהאשכנזים לא ירצו לשנות, אז בואו לפחות לא נוסיף חומרות מיותרות ונשמור על עיקר הדין)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 19:45 |
|
| |
אביו של היעבץ החכם צבי כתב- מי שיבטל מנהג שטות זה. יהיה חלקי עמו. ועוד רבים אחרים שניסו ולא צלחו. סימן הוא כי אי אפשר מנהגי שטות והבל. שנדבקו לעם ישראל. הגמרא בירושלמי וכן הרמב"ן הרשבא ואחרים כותבים בטל הגורם בטל האיסור. הרי אין היום אדם בר דעת שחושב שיש טעם לאיסור הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 20:11 |
|
| |
אין לשון כזה ביעבץ ולא בחכם צבי
תוקן על ידי ביליצר ב- 29/03/2015 20:12:13
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 21:03 |
|
| |
יעיין נא כת"ר בספר מור וקציע ליעבץ. וכן נא לעיין בספר בשמים ראש - המיוחס לרא"ש. ולאחר מכן אפשר לבקש סליחה על דבריך הנחרצים. בשליפה ללא כל בדיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 21:22 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 21:30 |
|
| |
כ"ת -מור וקציע- ס' תנג.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 23:53 |
|
| |
אני מוצא בדברי הרב אריאל הגזמה שגיאה ובעיקר שטות. 'מי שמערער על מנהג הקיטניות מערער ... על כל סמכות ההלכה'. נו באמת? סמכות ההלכה נשענת על קיטניות. מגוחך. נוהג מאמינים, פשוטים ושאינם פשוטים, שהם מאמצים להם הרבה סברות הבל וחומרות שאין בהן אלא תיפלות. האקונומיקה נעשתה כשרה לפסח, אבל את ההגדה המונחת על שולחן הסדר שכחו לבדוק שמא הניר עליו היא מודפסת יש בו נגיעות של חמץ שנפל אל תוך העיסה, ר'ל.
"הוא ציין כי אמנם ההלכה לא דרשה את איסור הקטניות, אך "עם ישראל [שהם, משתמע מדבריו, האשכנזים והמרוקנים בלבד], הבין את זה מעצמו בגלל חששות שונים, זה בא מלמטה - מעם ישראל ולא מלמעלה - מהתורה, כי עם ישראל עובד עם ראש גדול ולכן הוא אימץ את המנהג הזה". אבל יהודי מצרים ועירק ותימן ופרס ואחרים כמותם, אלו, מסתבר, יש להם ראש קטן ואינם חלק מישראל בשל כך, והכל, געוואלד, בגלל חומוס בפסח.
זאת ועוד. יוצא מצרים שאינו מחוייב בשטות הזו, אוכל חומוס בפסח ויצריו בפיקוח. מחותנו, יוצא ליטא, המוזמן אליו ומתכבד באותו החומוס בפסח, הוא ראש קטן ושטוף תאוות.
אולי כבוד הרב המלומד פשוט התבלבל בתאריך, ודרשת השטות שנתכוונה לפורים נפלטה לו בפסח.
עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 29/03/2015 23:55:08
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 01:23 |
|
| |
הרב אריאל צודק לחלוטין. מערכת ההלכה, וקטניות בתוכה, היא מערכת מוסכמות חברתית שבו זמנית נשענת על, וכן מקימה את, הממסד הרבני הקובע אותו. אין להלכה הגיון פנימי משמעותי מלבד זאת.
מי שמערער על הגיון הקטניות, סופו שיערער על ההגיון (הילדותי להפליא) של איסורי בשר וחלב מתוך שילוש פסוקים. מי שינסה לבדוק נסיונית עד כמה הקטניות מחללות את קדושת החג, סופו שיתהה על איסור הדלקת אור בשבת בשל פעולות הקמת אוהל כלשהו במדבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 01:41 |
|
| |
מחלוקת אם איסור-קטניות הינו מנהג או גזירת חכמים, האם טעם האיסור חשש עירבוב בין קטניות ודגן או חשש בגלל הדמיון בין קמח מקטניות לקמח דגן או כי גם דגן וגם קטניות מעשה קדרה או חומרה מטעמי פרישות, ואם זה מנהג האם זה מנהג שיש לו טעמים או מנהג-שטות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 02:12 |
|
| |
ירוחם ,היא הנותנת שאין שם לשון מנהג שטות,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 04:43 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/03/2015 05:02:38
|
|
|
|
|