| נשלח ב-31/3/2015 20:44 |
 |
| |
ואילו אתה כסיל מדאורייתא, וסנילי מדרבנן.
נ.ב. בהצלחה במאבקך בסימני הפיסוק ובשפה העברית בכלל!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 21:02 |
|
| |
האם מלא_כבודו מכה שנית?
שו"ר שכבר קדמני אריאל.
תוקן על ידי יש3 ב- 31/03/2015 21:18:50
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 22:04 |
|
| |
תורת הגילגול במיטבו ,קודם למלא כבודו זה שיבליה המפורסם בגילגולו החדש. זחל גולם פרפר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 00:31 |
|
| |
אני מסתפק אם הוא מלא כבודו כיון שהוא יותר מוצלח ממנו, (מלא ידע רק להעליב ולחזור על המנטרה שהיהדות מטומטמת) אבל יש גם הרבה דמיון ביניהם, אולי בהמשך נדע בודאות.
שיבוליהו היה טרול? באשכולות ישנים שקראתי הוא היה נשמע בסדר גמור.
נ.ב. לפי התנהלות ההנהלה, בטח היא תמחק את הדיון הזה ותשאיר את הטרול.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 01/04/2015 00:32:41
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 09:23 |
|
| |
הוא למד והשתדרג...
בגדול, אם לא מתלוננים, בד"כ נראה שההנהלה ישנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 14:15 |
|
| |
עם כל העניין (המועט) בדיון הצדדי שהתפתח (נ.ב. למטה), אולי נחזור לנושא האמור באשכול.
אני טוען שהקשקוש לגבי קטניות אינו שונה מהותית מקשקושים מקובלים אחרים שלחלוטין מקובלים עליכם (בשר וחלב, חשמל בשבת ועוד). מבחינתי, כדי להפריך את הטענה, עליכם לעשות אחד מהשניים: או להראות שבשר וחלב ושבת יעילים יותר בהשגת מטרה מסויימת (נניח: מוכח שמי ששומר אותם יותר נוטה להגיע לגן עדן ממי שמקפיד על קטניות), או להראות שישנה מערכת חוקים כלשהי, קודמת לסנהדרין, ממנה נובע שמה שנובע למעט קטניות נובע עקבית יותר מאשר קטניות.
נראה ברור למדי שלא תבחרו באפשרות הראשונה. אני פסימי לגבי הדיון באפשרות השניה. הן מסקנות הסנהדרין, והן מקור סמכותה של הסנהדרין, הגיעו אליכם דרך הסנהדרין, והתחנכתם מגיל צעיר שזה מאד הגיוני איכשהו (ראו תגובת המגדף לעיל "איך אתה משווה זה הסנהדרין זה בסמכות וברשות ואפילו הבעיצי והשליימך אמרו שקטניות זה לא ככה"). אולי ננסה בכל זאת.
נ.ב. צר לי לצער (או לשמח?) אתכם - אני לא מי שהזכרתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 14:29 |
|
| |
[הערת שוליים:
"בסדר הבנו" אכן כותב בצורה לא נעימה במיוחד, אבל אין זה אומר שאין אמת בדבריו.
מדוע זה בסדר (גם אם לא נוח, אולי) לערער על עניין הקטניות אבל לא על עניין המתנת 6 שעות בין בשר לחלב? שניהם מנהגים, אולי אפילו מאותו איזור ומאותה תקופה (אף אחד מהם לא מן התלמוד ובודאי לא מן התורה), ומדוע האחד "תורה מסיני" והשני לא?
איני מטיפה ח"ו לבטל מנהגים אלה (או אחרים). יעשה כל אדם כרצונו (באופן אישי, במקום בו גדלתי והתחנכתי נהגו מנהג ספרדים, וקטניות מעניינות אותי כקליפת השום - אם כי אני מבינה שלחסידים מסויימים גם זה חמץ בפסח...). דומני שהשאלה אותה מעלה מיימוני היא עקרונית יותר ולשם צריך להתכוונן הדיון.]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 14:53 |
|
| |
אםשלום
אני תמה עליך. יש הבדל בין הלכה ודין שחוקק. (אולי טפשי אולי לא נכון)
לבין מנהג שאין לו כל מקור מתי הוא הונהג.
המנהג הזה הזה הרי מנוגד למה שאמרו חז"ל -לא תגודדו- אל תעשו אגודות אגודות, ושלא יהיה כאילו יש שתי תורות. לאשכנזים ולספרדים.
לכן לערר על המנהג הוא לגיטימי, בעיני -לא בעיני הרב אריאל וחביריו, אבל שאת לא תביני את ההבדל זה באמת לא מובן לי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 16:08 |
|
| |
בסדר, ראשית, הבעיה בקטניות היא שגם לפי המערכת המקובלת עלינו האיסור אינו הגיוני.
שנית, הסנהדרין שואבת את כוחה מפרשת ובאת אל השופט (דברים יז,ט) עצם כוחם של חכמי התורה קודם עוד לזה ומקורו בושפטו את העם (שם, קצת לפנ"כ) שם אנו רואים שאנחנו צריכים לציית למשפט חכמי התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 16:20 |
|
| |
אמשלום
הערה
קטניות הם חומרה אשכנזית ואלו שש שעות במקורה היא חומרה ספרדית, במקור כל האשכנזים הם הולנדים בנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 16:41 |
|
| |
אריאל
המקור שלך- ובאת אל השופט- בשיבוש מקורה. עיין במקור בתורה, וקרא את הפרשנים. וגלה כי לא לכך התכון הפסוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 16:51 |
|
| |
למה הוא התכוין?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 19:55 |
|
| |
דברים פרק יז
ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:
(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:
(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:
(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל
התורה מדברת על בית דין באחד מערי השדה המתקשה להגיע לתמימות דעים במקרה מסוים, מדובר על בית גבוה הקובע את תוצאות המשפט.
רש"י דברים פרק יז פסוק ח
(ח) כי יפלא - כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך:
בין דם לדם - בין דם טמא לדם טהור:
בין דין לדין - בין דין זכאי לדין חייב:
בין נגע לנגע - בין נגע טמא לנגע טהור:
דברי ריבות - שיהו חכמי העיר חולקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה:
וקמת ועלית - מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות:
ולא כדבריך שזה המקור לכל הדינים ביניהם הקטניות- בקרה הקטניות הם בכלל לא נשאלו,, וממילא לא פסקו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2015 21:08 |
|
| |
כבוד בסדר_הבנו מעלה בי אסוציאציה כי מי שאוכל קטניות בסוף סובל מפליטת גזים דרך......
למורת רוחם של הסובבים.
וסליחה לקטניות על האסוצאציה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2015 01:56 |
|
| |
[בע"ב,
אכן כך ותודה על התיקון.
ולמרות זאת, שאלתי בעינה עומדת... :-)
ירוחם,
זו לא תשובה - גם המנהג הפך לסוג של דין (לפחות באופן בו מתייחסים אליו).
לשתי התופעות מניע "פסיכו-דתי" שווה - שימת סייג. האחד מוצא חן בעיניך והשני לא, אבל זה עניין של טעם (תרתי משמע?). האם יש הבדל מהותי בין השניים? אני ממש לא בטוחה, ובכל מקרה אני חושבת שהשאלה ראויה להישאל...]
|
|
|
|
|
