להתראות חברים יקרים <3

אידי, שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ; בנים מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, ובנות עַל צַד תֵּאָמַנָה.

ובכן חברים, ישנם אירועים שפשוט מכריחים אותך לפנות מספר דקות משלל העיסוקים, תוך חוסר התחשבות מוחלט בעובדה שאל קרן הזווית הם נדחקים, להמריא אל הפורום ואל אשכולותיו העומדים בשחקים, לשאת את קולך תוך הבאתו ממרחקים, להביט מבעד לחלונות ולהציץ מבין החרכים והסדקים, ולהגיב בקולך הטבעי אל אותם האירועים הכלל לא טבעיים.

כמו איזו ציפור קטנה המוכיחה בלחישה של תובנה: אין זה משנה כלל עד כמה אתה טרוד, אין כל התחשבות אם יש לך קול או שמא אתה צרוד; עליך להתייצב מיד בשער בת רבים, על האירועים האחרונים להגיב בכתובים, ולהיות חלק מההיסטוריה של קרובים.

אז הנה, התייצבתי. נשאתי את קולי ובאתי. בשערי ארץ הבחירה ניצבתי. ובידי כלכלת ביכורים הבאתי. כן כן, התייצבותי כאן לא נבעה מרצון כלשהו של ליטול חלק בהיסטוריה, או מרצון כלשהו של כתיבה בפורום [טוב, לא אכחש. גם], אלא פשוט מרצון כנה של הבאת ביכורים כמו קרבן תודה, אל ידי אידי המנהלת הכבודה [כן. עדיין. פעם מנהלת – תמיד מנהלת. ע"ע 'פעם צנחן – תמיד צנחן'], על שלל מעשי (א)ידיה ועל כלל העבודה.

[אני מוכרח לציין, כי למרות שקרבן התודה הוא קרבן יחיד, הרי שבנדו"ד ברי לי שיצטרפו אליו ויסמכו ידם עליו כלל חברי הפורום, הגלויים והנסתרים, את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום, כך שיהיה זה קרבן ציבור.

האמת היא שקרבן תודה כנדבת ציבור אכן היתה קיימת במקדש עת החליטו להוסיף על מקום העזרה או להגדיל את שטח העיר. באירוע שכזה - הוספה על העזרה או על העיר - אכן היו מקריבים קרבן תודה שככל הנראה היתה באה מנדבת הציבור.

[ראו: תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף טו עמוד ב. לתלמידי החכמים שבינינו אוסיף כי אני נזהר בדבריי לומר 'ככל הנראה', זאת משום שכבר התחבטו רבותינו הראשונים ולא נפקדו גם האחרונים אם אכן קרבן תודה זו שהוקרב עת הוסיפו על העזרות ועל העיר היה קרבן ציבור, או שמא היה אף הוא קרבן יחיד שנידבו יחידים. כמובן שעם הכבוד למה שיש לי לבאר בנדון, אין כאן המקום כך שאיאלץ להשאירו בפיקדון, ואת המעיינים שבינינו אפנה להציץ - בין השאר - בדברי הריטב"א במסכת שבועות שם, בדברי התוספות במסכת זבחים בדף ה עמוד א, ובדברי ה'צאן קדשים' שם].

אף אני הייתי שמח יותר לו הייתי מביא קרבן זה בעת הוספה על העיר וביסוס מעמדה, ולא בעת כזו של הפחתה וזעזוע יציבות הפורום ב(חיל ו)רעדה.

וזאת למודעי: עם קרבן התודה היה על הנודב להביא לחמי תודה – ארבעים כיכרות, כששלשים מתוכם באות מצה ועשרה חמץ (זו, אגב, הפעם היחידה - מלבד שתי הלחם שהוקרבו בחג השבועות - בה הוקרבו על גבי-המזבח ככרות לחמי חמץ ולא מצה. שני חריגים אלו היו היחידים שעמדו בסתירה אל הכלל לפיו אסור היה להקריב חמץ על-גבי המזבח). אז לפני שיקום החכם ויעמוד על הסתירה שבהקרבת קרבן תודה ולחמי חמץ בעצם ימי חג הפסח, אשיב ואומר: בפורום זה - בזכות ניהולה של אידי כמובן - לא זכינו לחזות כמעט בתפיחתו של החמץ. ובאווירת ימי החג: שבכל הפורומים (כמעט) אנו אוכלים חמץ או מצה – בפורום הזה כולו מצה. כך שדומני שקרבן התודה אל מי שאחראית לנס הזה, בהחלט פטור מחמץ לחמי התודה...].

● ● ●

בעמדנו בימי חג הפסח זמן קט לאחר הסעודה, בחרתי להביא את ביכוריי ומזמור לתודה, על משקל מילותיה של ההגדה:

●

כמה מעלות טובות למקום [כשכוונתי למשמעות הפשוטה של המילה, כמובן] ולמנהלתו אידי עלינו:

אילו הוציאה את הפורום מן הישימון וגאלה אותו מהקפאתו בידי yosher ולא עשתה למענו, למעננו, כה הרבה –

דיינו.

אילו עשתה למענו, למעננו, כה הרבה, ולא הרגה - טוב, כאן נאלצתי לחרוג ממילותיו של בעל ההגדה. זאת מפאת העובדה הפשוטה כי אידי מעולם לא הרגה ואף לא פגעה באף בריה. אז - ולא הטביעה עליו חותם זהב בוהק של אמינות מידע ובהירות כתיבה –

דיינו.

אילו הטביעה עליו חותם זהב בוהק של אמינות מידע ובהירות כתיבה, ולא נתנה לנו סיבות טובות להיות חלק מהקבינט המוסיקלי הזה –

דיינו.

אילו נתנה לנו סיבות טובות להיות חלק מהקבינט המוסיקלי הזה, ולא קרעה את ים הדשדוש והַטביעה בעמידה על מקום אחד תוך המצאתו בכל פעם מחדש –

דיינו.

אילו קרעה את ים הדשדוש והַטביעה בעמידה על מקום אחד תוך המצאתו בכל פעם מחדש, ולא העבירה את כולנו בתוכו לא לפני שהיא מצמיחה בו פירות הדר מעשי ידיה –

דיינו.

אילו העבירה את כולנו בתוכו לא לפני שהיא מצמיחה בו פירות הדר מעשי ידיה, ולא שיקעה והשקיעה כוחות רבים כמו שעות איכות רבות בפיתוחו (תרתי משמע) –

דיינו.

אילו שיקעה והשקיעה כוחות רבים כמו שעות איכות רבות בפיתוחו (תרתי משמע), ולא סיפקה לכולנו רעיונות להגיגי מחשבה וחומר בעל רובד עמוק לעיון ולתגובה –

דיינו.

אילו סיפקה לכולנו רעיונות להגיגי מחשבה וחומר בעל רובד עמוק לעיון ולתגובה, ולא האכילה ושיתפה אותנו בעין טובה בכל הררי המידע האצור במוחה –

דיינו.

אילו האכילה ושיתפה אותנו בעין טובה בכל הררי המידע האצור במוחה, ולא נתנה לנו דוגמא למופת של מוסיקה איכותית-תורתית –

דיינו.

אילו נתנה לנו דוגמא למופת של מוסיקה איכותית-תורתית, ולא קרבה את כולנו אל שולחן הדיונים ביצירת פלטפורמה מדהימה השזורה מתוכן עשיר בהשכלה ושיח מנומס ומכובד –

דיינו.

אילו קרבה את כולנו אל שולחן הדיונים ביצירת פלטפורמה מדהימה השזורה מתוכן עשיר בהשכלה ושיח מנומס ומכובד, ולא נתנה - פעמים לא מעטות - את כל כולה למען פיתוח הפורום –

דיינו.

אילו נתנה - פעמים לא מעטות - את כל כולה למען פיתוח הפורום, ולא הכניסה בין אשכולות הפורום כל-כך הרבה אור חום ושמחה רבה –

דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום, קרי: לאידי, עלינו:

שהוציאה את הפורום מן הישימון וגאלה אותו מהקפאתו בידי yosher,

ועשתה למענו, למעננו, כה הרבה,

והטביעה עליו חותם זהב בוהק של אמינות מידע ובהירות כתיבה,

ונתנה לנו סיבות טובות להיות חלק מהקבינט המוסיקלי הזה,

וקרעה את ים הדשדוש והַטביעה בעמידה על מקום אחד תוך המצאתו בכל פעם מחדש,

והעבירה את כולנו בתוכו לא לפני שהיא מצמיחה בו פירות הדר מעשי ידיה,

ושיקעה והשקיעה כוחות רבים כמו שעות איכות רבות בפיתוחו (תרתי משמע),

וסיפקה לכולנו רעיונות להגיגי מחשבה וחומר בעל רובד עמוק לעיון ולתגובה,

והאכילה ושיתפה אותנו בעין טובה בכל הררי המידע האצור במוחה,

ונתנה לנו דוגמא למופת של מוסיקה איכותית-תורתית,

וקרבה את כולנו אל שולחן הדיונים ביצירת פלטפורמה מדהימה השזורה מתוכן עשיר בהשכלה ושיח מנומס ומכובד,

ונתנה - פעמים לא מעטות - את כל כולה למען פיתוח הפורום,

והכניסה בין אשכולות הפורום כל-כך הרבה אור חום ושמחה רבה,

ללכד את משפחת מיאמי למשפחה אחת גדולה, שאם הפרחים משמשים בה מטאפורית כאחים הקטנים, ה'אלומני' משמשים בה כאחים הבוגרים, וירחמיאל - כמובן - משמש בה כאב המשפחה, את - האשה שעשתה הכי הרבה לגידול המשפחה והתפתחותה - יכולה בהחלט לזכות בתואר אם משפחת מיאמי.