כזכור יאיר גרבוז טען שמדינה מנוהלת על אנשים שמנשקים מזוזה משתטחים על קברי צדיקים ולובשים קמיעות. מאז /הוא אמר את דבריו תהיתי לעצמי מדוע הוא בחר דווקא בדוגמאות הללו. כידוע לכולם, הדוגמאות הללו לא פשוטות גם בתוך העולם הדתי. אני משער שרבים מחברי הפורום כאן מתנגדים בעצמם לריטואלים הדתיים הללו. השתטחות על קברי צדיקים נדונה רבות בספרי ההלכה, וכך גם לבישת קמיעות. אפילו התייחסות למזוזה כמגנה וכקמיע בעצמה נפסלה על ידי הרמב"ם ואחרים. ברור שההתייחסות של גרבוז הייתה לדת העממית מסורתית ולאו דווקא לדת ההלכתית. מבחינה מסוימת זה מוזר כי מבחינת אדם חילוני לא צריך להיות הבדל משמעותי בין הדבר שנעשה בהשתטחות על קברי צדיקים לבין אדם שקשור תפילין בידו וחושב אותם לראשו. נענועי הלולב או תקיעת שופר אינם בעלי משמעות לוגית יותר ברורה מאשר לבישת קמיע. ומעבר לכך, הייתי מצפה שהסכנה מבחינתו תהיה דווקא מצד האנשים העקביים והרציניים שניתן לחשוד בהם שיש להם דרך משלהם לנהל אחרת את העולם ולא מצד האנשים שצורכים את התרבות של גרבוז בצד התנהגות דתית עממית. כמובן שיש כאן גם מרכיב גזעני לא מבוטל, אבל מעבר לכך כנראה שהרבה חילונים מזהים בדתיים הלכתיים אנשים דומים אליהם בעיקרון. אמנם הם חיים את חייהם אחרת ויש להם מחויבויות אידאולוגיות שונות, אבל בעיקרון הם שייכים לאותו צד של המתרס לעומת האנשים הדתיים העממיים ששייכים לצד השני. גם ההלכתיים וגם החילוניים חיים בעולם מסודר ומוקפד בעל כללים וחסר אקסטזה והעממיים חיים בעולם מסוג אחר. בימים האחרונים אני מהרהר לעצמי מה זה אומר עלינו ההלכתיים? האם זה אומר שאנחנו טובים וחיים בעולם רציונלי ונאור אלא שאנחנו נאמנים לקב"ה בניגוד לרוב העולם הזה או שהקירבה הנפשית הזו לעולם החילוני מוכיחה על משהו רקוב וחסר אלוקים בתוכנו? אודה להתייחסותכם המחכימות.
נשלח ב-7/4/2015 13:41
שומע_כעונה כתב:
כזכור יאיר גרבוז טען שמדינה מנוהלת על אנשים שמנשקים מזוזה משתטחים על קברי צדיקים ולובשים קמיעות. מאז /הוא אמר את דבריו תהיתי לעצמי מדוע הוא בחר דווקא בדוגמאות הללו. כמובן שיש כאן גם מרכיב גזעני לא מבוטל, האם זה אומר שאנחנו טובים וחיים בעולם רציונלי ונאור אלא שאנחנו נאמנים לקב"ה בניגוד לרוב העולם הזה או שהקירבה הנפשית הזו לעולם החילוני מוכיחה על משהו רקוב וחסר אלוקים בתוכנו?
למה בדיוק התכוון יאיר גרבוז? ליאיר גרבוז הפתרונים. אני יכול לכתוב משהו שנע בין מה דעתי לגבי דעתו, לבין מה אני מקווה שהיא דעתו.
הסיבה שיאיר גרבוז בחר בדוגמאות אלו היא שהן דוגמאות חזותיות תמציתיות וקולעות. כך יש להבין את דבריו של שך "אוכלי שפנים ובועלי נידות" לגבי הקיבוצים (ולא, נניח, שהדאגה למכרסמים פרוותיים היתה חשובה לו במיוחד), ונראה לי הגיוני מקו"ח לחשוב כך לגבי גרבוז, שהוא אמן חזותי.
ומה היא התפיסה שדימויה החזותי הוא נישוק מזוזות, השתתחות על קברים, וכו? פרימיטיביות, יוהרה, והמחשבה שיש איזה כח מיסטי שישנה את סדרי העולם בשל איזו פעולה שעושה המבצע.
מבחינה זו, אין הבדל בין הקבוצה הדתית שאתה סבור בטעות שהיא חיה בעולם רציונאלי ונאור, לבין החלקים שלדעתך עממיים יותר. כולכם מבטאים את אותו הרקבון (ניסוח שלך) המחשבתי. אני מניח שידוע לך שיש מתאם גבוה בין האמונה שגורם על טבעי יתערב לטובתנו, לבין הדעה שיש הגיון רב במדיניות ההתנחלות בשטחים. תהא דעתך לגבי זה אשר תהא, זו נקודה רלוונטית להפגנת שמאל, וזה מה שגרבוז יצא נגדו, עם הדוגמאות החזותיות שהזכרת.
האלמנט הגזעני אינו אלא ספין מוצלח שנעשה בכשרון רב, ויש סיכוי שהיה אפקטיבי מאד. כששך יצא נגד הקיבוצים (שרוב תושביהם הם אשכנזים, או לפחות כך הדבר נתפס), הפילוח הגזעי, בין אם שהוא נכון עובדתית ובין אם שאינו, לא היה הנקודה המהותית כלל.
נשלח ב-7/4/2015 15:28
שומע_כעונה כתב:
כזכור יאיר גרבוז טען שמדינה מנוהלת על אנשים שמנשקים מזוזה משתטחים על קברי צדיקים ולובשים קמיעות. מאז /הוא אמר את דבריו תהיתי לעצמי מדוע הוא בחר דווקא בדוגמאות הללו. כידוע לכולם, הדוגמאות הללו לא פשוטות גם בתוך העולם הדתי. אני משער שרבים מחברי הפורום כאן מתנגדים בעצמם לריטואלים הדתיים הללו. השתטחות על קברי צדיקים נדונה רבות בספרי ההלכה, וכך גם לבישת קמיעות. אפילו התייחסות למזוזה כמגנה וכקמיע בעצמה נפסלה על ידי הרמב"ם ואחרים. ברור שההתייחסות של גרבוז הייתה לדת העממית מסורתית ולאו דווקא לדת ההלכתית. מבחינה מסוימת זה מוזר כי מבחינת אדם חילוני לא צריך להיות הבדל משמעותי בין הדבר שנעשה בהשתטחות על קברי צדיקים לבין אדם שקשור תפילין בידו וחושב אותם לראשו. נענועי הלולב או תקיעת שופר אינם בעלי משמעות לוגית יותר ברורה מאשר לבישת קמיע. ומעבר לכך, הייתי מצפה שהסכנה מבחינתו תהיה דווקא מצד האנשים העקביים והרציניים שניתן לחשוד בהם שיש להם דרך משלהם לנהל אחרת את העולם ולא מצד האנשים שצורכים את התרבות של גרבוז בצד התנהגות דתית עממית. כמובן שיש כאן גם מרכיב גזעני לא מבוטל, אבל מעבר לכך כנראה שהרבה חילונים מזהים בדתיים הלכתיים אנשים דומים אליהם בעיקרון. אמנם הם חיים את חייהם אחרת ויש להם מחויבויות אידאולוגיות שונות, אבל בעיקרון הם שייכים לאותו צד של המתרס לעומת האנשים הדתיים העממיים ששייכים לצד השני. גם ההלכתיים וגם החילוניים חיים בעולם מסודר ומוקפד בעל כללים וחסר אקסטזה והעממיים חיים בעולם מסוג אחר. בימים האחרונים אני מהרהר לעצמי מה זה אומר עלינו ההלכתיים? האם זה אומר שאנחנו טובים וחיים בעולם רציונלי ונאור אלא שאנחנו נאמנים לקב"ה בניגוד לרוב העולם הזה או שהקירבה הנפשית הזו לעולם החילוני מוכיחה על משהו רקוב וחסר אלוקים בתוכנו? אודה להתייחסותכם המחכימות.
האם העובדה שהחרדים שותים קפה כמו החילוניים אומרת שהקירבה הנפשית לעולם החילוני מוכיחה על משהו רקוב וחסר אלוקים בתוכנו? העובדה ששני הקהלים חיים בעולם מסודר ומוקפד אינה מוכיחה מאומה לגבי הקירבה הרעיונית בין שני הצדדים. ולכן אל תדאג,אינך חסר אלוקים ואינך רקוב.גם אם אתה מסודר ומוקפד.
לגבי האקסטזה -לחילוניים דווקא יש הרבה אקסטזה,אם כי לא מסוג לבישת קמעות כך שגם בנקודה זו אתה טועה.
נשלח ב-7/4/2015 16:58
הציטוט הנכון מדבריו של גרבוז
מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים - קומץ. הסבר שקראתי:
זאת ביקורת בה משתמשים באסלם נגד קבוצות המקדמות את הרגשות הדתיים על חשבון ההלכה. כמו גם הנושא של פולחן קברים הקיים ונתון לביקורת חריפה באסלם.
נשלח ב-7/4/2015 23:33
בסדר_הבנו - אני אישית נמנה עם הדתיים ההלכתיים. הטענה שלך שהאמונה בכח עליון באה לידי ביטוי באותה מידה אצל כל סוגי הדתיים נראית לי לא נכונה. יש הבדל שאני חושב שגרבוז גילה בין סוגי דתיים. הקושי הפנימי שלי הוא לא עם הרקבון של אי הרציונליות אלא חשד שגרבוז זיהה בצדק אצלי ואצל דומי את העובדה שאנחנו בעצם שייכים לחלוטין לעולם הרציונלי שלו.
נשלח ב-7/4/2015 23:39
לדעתי גרבוז בחר בנישוק הקמעות וכו' בשל היותם מעשים עממיים עם צליל פאגני. קשירת תפילין ונפנוף לולב הם חזותיים לא פחות אלא שלא מתלווה אליהם הקונוטציה העממית - מטומטמת - אלילית - לא הלכתית. (כי גם חילוני שמע פעם שאין חובה לנשק מזוזות) והאם זה אומר משהו עלינו? שאנחנו משתייכים ל'אליטה האינטלקטואלית' של היהדות. כל דת וקבוצה מחולקות לאליטה והמון, והרבה פעמים דת אליטיסטית אחת קרובה יותר לחברתה האליטיסטית מלגרסתה העממית, או לפחות נראית כך.
נשלח ב-8/4/2015 03:57
איך אומרים ביידיש?
אם הוא היה רוקד עם חזירים ואוכל שיקצעס - הוא משוגע אבל כשהוא רוקד עם שיקצעס ואוכל חזיר - זה מאד הגיוני, הוא בעל תאוה.
נשלח ב-8/4/2015 09:01
הדברים אמורים כלפי ההודעה שהיתה מעלי ונמחקה, בה מקסמן נ"י ממחיש לנו איזה נשיקות גרבוז כן מקפיד לנשק.....
נשלח ב-8/4/2015 11:30
יאיר גרבוז מתייחס בבוז גם למנענעי הלולב ובודקי האתרוג בזכוכית מגדלת אבל הם לא מעניינים אותו בתעמולת הבחירות כי כולם כאיש אחד מצביעים ג כי כך קבע להם פוסק הדור .וכידוע,מבחינת גרבוז,מצביעי ג' הם אופורטוניסטים שיזוזו לכל כיוון שנותן להם כסף . מהם גרבוז אינו חושש . לעומת זאת מנשקי המזוזות ומשתטחי הקברים מצביעים ברובם לליכוד וזה מה שגרבוז ניסה למנוע. כידוע ,בסופו של דבר, דווקא האמירה שלו גרמה לנעלבים להצביע ליכוד.
כמו שכתוב:משלי פרק כב, ו, ''חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/08/2016 06:39:40
נשלח ב-1/9/2016 08:51
. סהדי בתלביבים שאין לי מושג מה יכול לגרום לאנשים אינטיליגנטים להפוך בדבריו של הגרבוז, ועוד לנסות לחצוב מהם משמעויות. כד הווינא טליא, גידלנו תרנגולים - טוב, בעיקר תרנגולות. התרנגול הזכר היה נוהג, מידי פעם, להזדקף, לנפח את חזהו ולקרוא כגבר.
"אמא", שאלתי פעם את אמי שהיתה בעלת הסמכא והאחראית על הלול. "למה הוא קורא?"
שחקה אמי. "הוא תרנגול, מה אתה רוצה שהוא יעשה, ינער?"
