| נשלח ב-7/4/2015 16:54 |
 |
| |
על משמעות המונח "בן חורין"
אנו עומדים כעת בעיצומם של ימי הפסח אשר נקרא גם "זמן חרותנו", ואני מבקש לנצל את הבמה כאן לברר את המשמעות של המונח.
אנו רגילים להשתמש במילה "חירות" כשם נרדף לחופש וליכולת לעשות מה שברצוני, על פי פרשנות זו ההפך של עבדות היא חירות וכל מי שאיננו עבד הוא בן חורין. לאור זאת, אנו מתקשים להבין כיצד אנו מגדירים את בני ישראל כ"בני חורין" בשעה שהם הפכו לעבדי ה' והתחייבו בתרי"ג מצוות המגבילות את פעולותיהם בכל צעד ושעל. על דרך זו דברי חז"ל "שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (אבות פ"ו משנה ב), דורשים גם כן ביאור.
אני מבקש להצביע על מקור אחר למילה זו, במילה "חורים" בתנ"ך שמשמעותה שרים ואצילים. המילה מופיעה בתנ"ך ב-13 מקומות שונים (נמצאו בזכות קונקורדנציה של בן שושן), בספרי מלכים; ירמיהו; ישעיהו; נחמיה וקהלת. במקור המילה כתבו ר' יונה אבן ג'נאח והרד"ק בספרי השורשים שלהם שהמילה "חור" נגזרת מהמילה "חיור" שמשמעותו לבן, וכך כתב גם בעל "מצודת ציון" בכמה מקומות. אמנם המונח המקורי הוא חורים ורק בפעם אחת הוא מופיע כ"בן חורים" במגילת קהלת "אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן-חוֹרִים" (קהלת י,יז), אולם נראה שבמהלך הדורות החליף המונח "בן חורין" את המילה המקורית. ההחלפה של מם סופית בנון סופית מקובלת במעבר מעברית לארמית,והמינוח בן בא כנראה להקטין מעט בחשיבות משר ואציל לבן משפחתו.
לאור זאת, אני סבור שגם המונח "חירות" לא בא לבטא חופש בלבד, אלא הוא טומן בחובו חשיבות ואצילות. כלומר שאין כאן רק שחרור לעשות מה שלבך חפץ, אלא יש כאן ממד מחייב של תפקיד כמטבע הלשון המפורסם "האצילות מחייבת". לפי זה המשמעות של בני ישראל כבני חורין באה לבטא את חשיבותם וזו רק התחזקה כשנעשו עבדי ה', והעוסק בתורה אכן נעשה חשוב וזכאי לתואר "בן חורין".
מדובר אמנם בדיון תאורטי על שורש של מילה, אולם אני סבור שיש בו בכדי לשנות את נקודת הראות שלנו את החשיבות של החירות ולהבין את דברי חז"ל בנידון באופן חדש.
אשמח להתייחסותכם!
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2015 17:06 |
|
| |
חורי - כן יקראו השרים הגדולים וכן ואריבה את החורים (נחמיה ה) שהוא מלשון חיור ולובן וכאשר יקראו השפלים חשוכים כמ"ש בל יתיצב לפני חשוכים (משלי כב) (מצודת ציון ירמיהו כז,כ)
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2015 17:30 |
|
| |
למה להיכנס לפינות? האם ע"פ התורה אין חובת בחירה? האם לעבד יש בחירה? לפי דבריך עוד מעט יהיה ניתן לטעון נגד הכתוב "ויפדך ה' מבית עבדים".
אם תרצה תרגום פשוט למילה חופשי:
כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִתיֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.
ותרגומו: אֲרֵי תִּזְבּוֹן עַבְדָּא בַּר יִשְׂרָאֵל, שֵׁית שְׁנִין יִפְלַח; וּבִשְׁבִיעֵיתָאיִפּוֹק לְבַר חוֹרִין, מַגָּן. |
תוקן על ידי חיים9999 ב- 07/04/2015 17:31:32
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2015 17:41 |
|
| |
חיים
אתה צודק בהחלט, היציאה מעבדות היא במתן היכולת לבחור והתורה אכן מעניקה את היכולת והחובה לבחור.
יחד עם זאת, אני טוען שהמילה "חירות" איננה כוללת רק את החופש אלא גם את החשיבות והמכובדות.
התרגום שהבאת אכן מתרגם את המילה חופש לחירות, יתכן אם כן שהמינוח "בר חורין" בא לבטא חופש בלבד בעוד ש"חורין" לבד מבטא שררה.
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 07/04/2015 18:18:21
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2015 18:41 |
|
| |
בבדיקה שערכתי ב"מאגר ספרות הקודש" נראה שהביטוי "בן חורין" מופיע בתלמוד בבלי כ-170 פעמים. מעניין שהביטוי משמש בערך במחצית מהפעמים כלפי קרקעות, והם מהווים את ההפך מקרקעות משועבדות שהן "קרקעות / נכסים בני חורין". בכל פעם שמדובר בבני אדם, מדובר בהנגדה לעבדות וכל מי שאיננו עבד הוא בן חורין, בחלק גדול מהמקרים מדובר במישהו שהוא עצמו חציו עבד וחציו בן חורין או אישה שחציה שפחה וחציה בת חורין.
אני נוטה אפוא למה שכתבתי בהודעה הקודמת ש"בן חורין" משמעו חופשי, בעוד ש"חורין" משמעו אדם חשוב. המונח בן מבטא לעתים את המונח המקורי בזעיר אנפין, כמו "בני הנביאים" שהם כלשון הרמב"ם "אלו שהם מבקשים להתנבא, הם הנקראים בני הנביאים. ואף על פי שמכוונין דעתן, אפשר שתשרה שכינה עליהן, ואפשר שלא תשרה." (יסודי התורה פרק ז')
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2015 23:39 |
|
| |
ראה כאן
בקטע הpdf המובא על פסח, בעיקר בעמוד השני.
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 12/04/2015 11:33:20
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2015 11:35 |
|
| |
שנרב_נ
תודה רבה על הקישור, ברוך שכיוונתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2015 22:11 |
|
| |
נראה שיש לחלק בין המשמעות במקרא (בעברית) לבין המשמעות בארמית.
|
|
|
|
|
