יצא לאור "תורה שבעל פה - סמכותה ודרכיה"

"הרמב"ן וקאסוטו", אחלה צמד חמד...

יש לקאסוטו מימד פחות מחקרי ואף דרשני משהו - ולזה כוונתי.

תוקן על ידי לו_חכמו ב- 13/04/2015 17:09:00

אם אתה רוצה דוגמא קלאסית, הנה (לדעתי) פירוש מאפיין:
הנושא הוא נבואה שניבא ישעיהו לאחז, שחשש מפני פלישה ישראלית-ארמית. ישעיהו אמר 'בעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם' הבעיה היא ששומרון חרבה בערך עשרים שנה לאחר מכן.

הנה פירוש הרב ענבל:
"כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו.. כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה יביא ה' עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור.. כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור.. ", (ישעיהו ז-ח).

על קנקנה של נבואה זו תהו רבים, שכן כל משמעותה היא שמפלת שומרון וארם קרובה לבא, ולכן אין לפחד מהם. עוד בטרם ידע הנער (שנולד עכשיו) קרוא אבי ואמי כבר יתרחשו גלויות אלו. ומן הצד השני המספר "בעוד ששים וחמש שנה" אינו מתאים כאן, לא לתוכן הנבואה, ולא לשם הסמלי "מהר שלל חש בז", ובודאי שאינו יכול להרגיע את מלך ישראל.

המפתח לפתרון הוא המשפט המתמיה בו כרוכה הנבואה. הסיום "אם לא תאמינו כי לא תֵאָמֵנו", רומז כנראה לפרשה היסטורית שאירעה שנים רבות קודם לכן, והיתה ידועה לכל: "ויחזיאל בן זכריהו.. היתה עליו רוח ה' בתוך הקהל ויאמר הקשיבו כל יהודה ויושבי ירושלים והמלך יהושפט כה אמר ה' לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים מחר רדו עליהם.. וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלים האמינו בה' אלהיכם ותֵאָמֵנו, האמינו בנביאיו והצליחו" (דה"ב כ' טו').

כיחזיאל בשעתו האומר "אל תיראו ואל תיחתו", עומד ישעיה ומניח את דעת המלך באמרו "אל תירא ואל יחת לבבך". ולכן השתמש בסיום זה מדברי יהושפט האמינו ותאמנו, האמינו בנביאים והצליחו. מכלל הן של יהושפט מוציא ישעיהו לאו, כשם שיהושפט כיוון בדברים אלו לדברי הנביא אותם שמעו העם אמש, כך רומז ישעיה לדברי נביא אחר אותו הוא מצטט.

המשפט "כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין, ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם. וראש אפרים שומרון וראש שמרון בן רמליהו - אם לא תאמינו כי לא תאמנו", אינו מתבאר כל צרכו מתוך מקומו. מהי המשמעות של ראש ארם וראשו של הראש, וכן ראש אפרים וראשו של ראשם. ואם הנביא מתנבא כאן על גלות אפרים וארם היה לו לכל הפחות לפתוח בענין גלותם. ברור הדבר כי הוא משתמש בציטוט מנבואה קודמת לו, ואינו אלא מזכירה באזני אחז, ולכן הוא מסיים "אם לא תאמינו כי לא תאמנו" - עליך להאמין לדברי הנביאים.

אף שאין אנו יכולים לדעת בדיוק מהי לשון הנבואה הקדומה עליה מדבר ישעיה. בולט הדבר שנבואת עמוס שנאמרה בימי עוזיה לאחר הרעש, הנוגעת בנושא ארם ואפרים, נאמרה בדיוק ששים וחמש שנים קודם לגלות אפרים (החשבון מפורט בסדר עולם רבה פרק כח'), ובודאי אין זה מקרה.

עיקר ענין נבואת עמוס בנושא הוא הקשר בין עונש וגלות ישראל, לבין עונש וגלות שכניה, אותם הוא קושר וחורז זו בזו בלשונות שוים: "על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו.. ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און.. וגלו עם ארם קירה אמר ה' שלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד.. על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו.. הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון.. יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל"[1]. בשניהם הוא מזכיר את סבת החטא, ואת השריפה שתישלח בבית המלכות ממש, ובאופן כללי תאכל בעיר המלכות.

על כן יש לשער שהנבואה הקדומה עליה מדבר ישעיה היתה בערך כך: "בעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם, והכרתי ראש אפרים. בעוד ששים וחמש שנה יחת ארם מעם והכרתי ראש ארם". ועל כך בא ישעיהו ומזכיר: "כי ראש ארם - דמשק, וראש דמשק - רצין. ראש אפרים - שומרון, וראש שומרון - בן רמליהו" דהיינו שהנבואה הידועה שבעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם הולכת ומתגשמת, הלא ראש דמשק המדובר בה הוא הוא רצין, וראש אפרים המדובר בה הוא הוא פקח בן רמליהו. ואכן כך אירע: "ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית" (מ"ב טז).

לו חכמו ומי שיודע

כתבתי הודעה ושלחתי והייתי בטוח שראיתי אותה.

ביקשתי לשאול:

היכן העבודה הגדולה שכתב הרב ענבל על הזוהר?

הוספתי כי גם אני תמיד הבחנתי בין השאלה מתי חובר הזוהר לבין קדמות הרעיונות שמוצגים בו.

אולם לפני שבודקים את קדמותם, צריך לערוך רשימה שלהם. מה הם. ואז אפשר לבדוק אם הם נמצאים במקורות קדומים יותר.

יש להוסיף ולהרחיב את הנושא הזה, מפני שאיך מבררים שרעיון הוא קדום? האם זה הולך אחרי השימוש המילולי? כמדומה שהמונחים המציינים את החידושים של הזוהר בתחום הקבלה אינם מופיעים במקורות שלפני שנת אלף לספירה, נניח.

האם זה הולך אחרי האפשרות לקרוא רעיון בתוך טקסט? זו כבר שאלה של פרשנות, ואפשר להשתמש בכלים פרשניים כדי לכפות קריאה זוהרית על מקורות קדומים. חושדני שזה מה שעשו כמה מגדולי הרבנים שלנו, כמובן לא במטרה רעה אלא מתוך אמונתם הברורה להם שהקבלה עתיקת יומין ובוודאי שהיא רמוזה במקורות התלמודיים ואחרים.

סוף סוף, אשמח מאד לראות את העבודה החשובה מאד שעשה חברנו. ולכן אני חוזר ושואל אם החומר קיים היכן הוא והאם ניתן לקבלו, אולי מן המחבר עצמו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

שכחתי לציין שסדר עולם מפרש 65 שנה לנבואת עמוס. ולפני פירוש הרב ענבל זה נראה כמו תירוץ מגוחך שאפילו המתרץ היה אמור להבין שהוא לא מתחיל.
ויש מפרשים ש65 שנה אחרי ישעיהו היתה איזשהי השמדה לשארית הפליטה מישראל - אם לגולים בחלח ובחבור ואם לבודדים שנותרו בארץ.

תוקן על ידי אריאל73 ב- 13/04/2015 23:44:06

זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז. (בימי ירמיהו)

ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר.

2  הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם. והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה

וזו המשך של נבואת מיכיהו בן ימלה אשר ניבאה בימי חזקיהו מלך יהודה ככתוב בספר ירמיהו

3  וכן אמרו חז"ל שפסוקים שונים בישעיהו ט' הם של נביא אחר (בארה) [לפי שלא מובן מיקומם].

שתי הדוגמאות שאתה מביא הן ציטוטים של נביאים מאוחרים מישעיהו כי שניהם חיו אחרי ישעיהו. אמנם משא מואב הוא ציטוט של נבואה קדומה (שאולי נאמרה אחרי המרד של מואב בבית אחאב או אחרי פטירת שלמה- היא מביעה תקוה שמואב תשוב לשלטון יהודה) ועכ"פ רווח בכל הנביאים המנהג לצטט נביאים קדומים מהם.

התכוונתי שישעיהו ניבא את הנבואות ראשון ומיכה וירמיהו ציטטו אותו.

מה הבעיה? ישעיהו חי במאה השמינית לפנה"ס. הוא התנבא על מואב וציטט נבואה קדומה יותר - נגיד מהמאה התשיעית לפנה"ס. בא ירמיהו במאה השביעית לפנה"ס וציטט את ישעיהו שציטט את הנביא הקדום דזבין את מואב בשכר שכיר חד גדיא.

קדיש ומיימוני,

העבודה על הזוהר התפרסמה בחיבור המדובר כעת: 'תורה שבע"פ' בפרק ח' תחת הקטגוריה חכמת האלוהות, אם נושא רגיש זה לא צונזר ופורסם כעת לרבים, לא נראה לי שדברים אחרים צונזרו.

לגבי המאמרים בישורון  תוכל למצוא מאמרים מרתקים בארבעת הכרכים האחרונים - מאז הפך כותב קבוע, כמו"כ בקולמוס, הגיליון המצורף למגזין משפחה - מזה שנה לפחות.