הזהות הדתית וזהויות נוספות - עימות או סינתזה

חזק ואמץ,

לצורך דיון עקרוני אומרים ש-X איננו עולה על-Y במאומה, ואח"כ בהדרגה אומרים של-Y יש מחויבות וערכים ושהוא הרבה יותר טוב מ-X, עד שמסיקים ש-X רחוקים מלהיות בני אדם. אלא שוכחים שבני אדם שפעם היו Y הגדירו את עצמם כ-X אחרי שצבור Y התרחק מדרך בו אמור היה ללכת.

החילוניות המערבית של המאה ה-18 למניינם הגיעה לעולם כריאקציה לאמונות תפלות שבדת העם-ארצית ולמידות לא מתוקנות המקובעות כדת ולממסדים דתיים מושחתים מוסרית. בישראל תנועת ההשכלה קמה כתיקון לדרך ארץ מקולקלת וחומרות מוגזמות ביהדות אשכנז, החרדיות כריאקציה לתנועת ההשכלה, הציונות כריאקציה לחרדיות, הדתיות הלאומית כגשר בין החרדיות והציונות שבמהרה גם נהיה למחנה מתבדל, עד שעם ישראל נעשה קרעים קרעים והאמת נעדרת. כמה תגיות יש כיום במחנה הדתי: ציוני דתי, דתי לאומי, חרדל"י, דתי מודרני, דתי לאומי תורני, דתל"ש, מסורתי, ועוד כהנה וכהנה. עוד לא הבנת שהשימוש בתוויות על כל הרצינות שמייחסים להן, לפעמים בצדק ולפעמים שלא בצדק, איננו אלא תולדה של קטנות-מוחין?


 

תוקן על ידי מם80 ב- 15/04/2015 02:11:10

האם המערכת הדתית היא המערכת היחידה של החיים?
האם לפי התורה המערכת הדתית היא המערכת היחידה של החיים?
דוגמה לדבר, דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא על שלוש דרגות או סוגים של הנהגה של הקב"ה בעולם:
1. הנהגת הטבע.
2. הנהגת הניסים הנסתרים.
3. הנהגת הניסים הגלויים.
התורה לא נמצאת במקום של הנהגת הטבע אלא במקום של הניסים הגלויים והניסים הנסתרים.

בעב

אומרת המכילתא (פרשת בא, יח): חייב אדם מן התורה למול את בנו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אמנות ולהשיאו אשה, רבי עקיבא אומר אף ללמדו שייט, רבי אומר אף יישוב מדינה. מדינה הכוונה לחברה ויישוב מדינה הכוונה להלכות דרך ארץ. בסוף פ"א דקדושין הרמב"ם פירש דרך ארץ: הוא שתהיה חברותו עם בני אדם חברות נאה בעדינות ובנימוס. 

הדברים שחזק ואמץ דיבר עליהם בתחלת האשכול עוסקים ברובם בסתירות בין תורה (מסורת מקובלת והבנה מעמיקה של תלמידי חכמים) ודרך ארץ (שכל ישר ורגישות של בעלי בתים). מחד, דרך ארץ קדמה לתורה. מאידך, נדרשת אמונת חכמים. תורה בלי דרך ארץ הופכת בהדרגה לקנאות דתית חשוכה . דרך ארץ בלי תורה הופכת בהדרגה לדת חילונית כביכול נאורה. על-כן כשרבן יוחנן בן זכאי, שעסק במסחר במשך 40 שנה בטרם שימש חכמים 40 שנה, אמר לתלמידיו צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם, הוא רצה לעורר בתלמידיו שהיו עוסקים בתורה יומם ולילה את ההבנה שדרך ארץ הינה יסוד לתורה ויש להכירה וללומדה. 


 

דת וסובלנות לא הולכים ביחד .
לשמחתינו  ככל שהחילון הלך והעמיק וכתוצאה ממנו השיח על זכויות אדם פרח אז זה כבר  לא מקובל לעשות מסעי צלב מערביים. אבל דעאש מוכיח שחוסר הסובלנות שגורם הדת חי,קיים ובועט.
בתקופת האינקוויציה אנשים תמימים דתיים נעשו אכזריים  והוסיפו זרדים למדורות שבהן נשרפו יהודים שסרבו להמיר את דתם.
היום כאן הורים לא רוצחים את בניהם שיצאו בשאלה אלא רק זונחים  אותם ושולחים אותם לרחוב כדי שלא יזיקו לשידוך של הבנים היקרים האחרים .הדת הופכת בני אדם לאכזרים עד כדי כך שהרגש החזק והטבעי ביותר,רגש ההורות ,שהוא חזק יותר מכל הרגשות -נאטם לחלוטין בגלל ציווי הדת.

אז רצח גוף אין כאן.אבל רצח נשמה יש כאן.
נחמת עניים.

תרגיל: מצאו שלוש דמגוגיות בתגובה האחרונה.

תרגיל:מצאו התחמקות דמגוגית רמת גנית בתגובה האחרונה.

אפרים
דומני שכוונתו של אריאל להעיר על הליקויים המתודולוגיים בהיסק שלך - יש דתיים אכזריים -> הדת הופכת בני אדם לאכזריים.
אם ברצונך לבחון את ההיפותיזה שלך (דת גורמת לאכזריות) תצטרך קודם כל לבדוק האם יש קשר בין מידת דתיות למידת אכזריות (אולי מישהו כבר בדק דבר כזה). אחרי שתוכיח קשר תצטרך לעבוד לא מעט כדי לשלול הסברים אחרים לקשר (אכזריים נוטים לדתיות, למשל כדי לכפר על מעשיהם; או שמשתנה הוא זה שגורם לשניהם).
כרגע הטיעון שלך הוא לא מבוסס, אם להתנסח בלשון עדינה. נראה שאריאל הניח שאתה מודע לפגמים שלו, ולכן כינה זאת דמגוגיה. אם אתה לא מודע לפגמים (ומתעניין בבדיקת ההיפותיזה),  כדאי שתלמד על שיטות מחקר במדעי החברה. יש קורס מצוין של האו"פ כהתחלה.