מישהו יודע למה שידוכים זה דבר כזה כואב?למה גם אחרי שאומרים לך "תהנה מהחוויה" לא באמת אפשר ליהנות מהחוויה,במיוחד לא כשצריך להיות מוטלים בספקות או שהשידוך לא מתאים ושוב צריך להיזרק לים השידוכים... איך והאם אפשר בכלל להרגיש חוויה חיובית?שיהיה כייף לצאת שוב?להכיר שוב מישהו חדש שתוך פגישה/שתיים הוא כבר יכול להיהפך למעומד ש"היה" ולא יהיה עוד... כמה אפשר לחייך?להתעניין?להכיר שוב?ולהרגיש שזה "חוויה"?
לפעמים אני מרגישה כמו חיה פצועה...מהלכת במדבר.רוצה לזעוק אך הכאב נדחק לו.חייבים להמשיך.חייבים לחייך.חייבים לחשוב חיובי. חייבים למצוא בשידוכים חוויה-כדי שיהיה חשק לצאת שוב.אבל החוויה היחידה שעולה זה כ-א-ב.
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 22/04/2015 12:49:17
נשלח ב-22/4/2015 13:12
אתמול דווקא היתה לי שיחה מעניינת בנושא הזה...
ברגע שאת מגיעה בקטע של 'להנות מהיציאה' ואז את גם לא באה במגמה של להפוך את הבחור למועמד או לבעלך. .. אלא מציגה את עצמך כפי שאת באמת... בלי מסכות. בלי יותר מידיי הצגות... אז הכל נראה אחרת.
את יודעת שעשית את המקסימום שלך... אין לך שום סיבה להתחרט על מילים שאמרת או שלא אמרת.
עשית את שלך- מי שלא רצה אותך בעקבות זה לא שייך לך...
תשכחי שזה שידוך, תצאי אך ורק במטרה כדי להנעים לצד השני את הערב. אם יש לזה המשך, מה טוב ומה נעים, אין לזה המשך, לפחות השקעת במשהו חיובי שבנה אותך ועשה אותך אדם יותר טוב.
נשלח ב-22/4/2015 16:06
זאת הרגשה לגיטימית וההתמודדות מולה זה שליטה על המחשבה שמובילה לעצם ההרגשה הזו. ברגע שתביני שפה זה הנסיון שלך בעולם השידוכים ואת מתעלה על עצמך וממשיכה את החיים בשמחה ואמונה ולא נותנת ליצר הרע להיכנס למחשבות שלך ולגרום להם לרמוס לך את את האופטימיות והרצון להמשיך לצאת עם חשק ומוטיבציה, ואני לא אומרת- זה קשה וזה עבודה על המידות וזה בעצם הנסיון. (אומנם לא של כל אחד..) אבל ככל שהקושי עולה זה מראה על נצחון כי ה' מנסה אותך ובוחן את האמונה והביטחון בו. לכל אחד יש את הרגעים של המשבר ואז באמת מתחילים לשאול שאלות ספציפיות, אבל תזכרי שזה לא מוביל לשום מקום חיובי ולא לתת לזה לשלוט עלייך, תשתפי, תפרקי ותמשיכי הלאה, תעבדי קשה ותקבלי שכר מדוד זה שווה כל מאמץ!!! אני בטוחה שיגיע הרגע שתאמרי לעצמך 'היה שווה לחכות', ואת זה תגידי רק אחרי שתפגשי את האמיתי שלך בע"ה, כי רק אז את תביני למה היה עיכוב.... תשקיעי בבניה עצמית וחשיבה חיובית:)
לי זה עוזר, זה גם עניין של ראיה.
נשלח ב-22/4/2015 20:39
אולי כי את לא מקבלת את זה שאת מרגישה ככה , לא מתאים לך ככה להרגיש, ואז את מבואסת על זה שאת מבואסת
ואת מבואסת על כל העולם ועל עצמך
הפיתרון הוא להבין שזה אכן מבאס, ואת אמורה להרגיש הרגשה לא נעימה עם כל הטררם הזה.
זה בסדר, את בסדר, העולם בסדר, הגברים בסדר, יש לך ברוך ה' הרבה מה להציע, יש הרבה דברים נעימים בחיים..
אני יכול להתחיל לתת לך כל מיני עצות כגון תלכי לפגישות כמו לערב חברותי . תתייחסי לזה באפאטיות וכו'
אבל מי שקצת מבין ומי כמוך יודע יודע שהכל שטויות והלב ממשיך לדמוע
במקום זה אני אספר לך סיפור קצר
מעשה ברב העיירה שיצא לדרכו בערבות רוסיה
כמנהג הימים ההם באמצע הדרך תפסו אותם שתי שודדים קשרו אותם היטב ולקחו אותם למאורתו של ראש
השודדים .בזמן ההמתנה לראש המאפייה ראה הרב איך שמכים שודדון צעיר מכות נמרצות עד זוב דם
ולמרבה הפלא השודד שותק כדג
כשהגיע ראש השודדים הוא זיהה מיד שמדובר ברב העיירה והורה לשחרר אותו לאלתר
ע''מ שלא יקרה שוב המקרה הוא הורה לשודד המוכה ללוות את הרב לביתו
בדרך אמר ר' זונדל לשודד שתי שאלות לי אליך
דבר ראשון למה נתנו לך כאלו מכות ועוד יותר קשה איך קיבלת את הייסורים באהבה
ענה לו השודד הסיבה שהכו אותי כדי לחזק לי את הכוח סבל
ושתקתי כי אני יודע שאייביק כאפט מען נישט
לסיכום אני אומר לך חייכנית היקרה את לא שודדת ואני מניח שהשודד שלנו לא ידע יידיש
אבל אם תחשבי על זה תביני שכבר סבלת דייייייייי והותר
ובעזרת השם בקרייב ממיש את תוושעי עם החתן הכי מקסים בעולם
(אני מניח שלא הבנת את היידיש אבל אני בטוח שאוטוטו יימצא המתרגם הנחמד)
תוקן על ידי אליפלת ב- 23/04/2015 00:01:18
תוקן על ידי אליפלת ב- 23/04/2015 00:03:01
תוקן על ידי אליפלת ב- 23/04/2015 00:35:11
תוקן על ידי אליפלת ב- 23/04/2015 00:36:33
נשלח ב-24/4/2015 15:37
חייכנית,אני יכולה לומר לך בוודאות שרוב הבחורות מרגישות כך.
השאלה איך את מתעלת את הרגש הזה...אם את מדחיקה אותו,או משיחה את הכאב עם החברות.
אני למשל,ברוך ד',לא לוקחת את העניין קשה..פשוט זורמת עם הפגישות,עושה השתדלות אמיתית,ונותנת להקב"ה לעשות את שלו.
הייתי ממליצה לך להנות מהיציאה בשבילך,לא בשביל אף אחד אחר..וכשיבוא האחד,בעז"ה בקרוב,תוכלי להינות בכפל כפליים. .:)
נשלח ב-26/4/2015 10:16
זה לגיטימי לכאוב ולפרוק. אנחנו לא אמורים לשקר לעצמנו שהכל בסדר ואנחנו סבבה עם זה. אחרי שתכירי בזה שמותר לך לבטא גם רגשות כאלו, תוכלי לקחת לפחות אחת מהעצות שיעצו לך חברי הפורום. שיהיה לך יום מקסים!
נשלח ב-26/4/2015 10:29
אליפלת כתבה:
שלום לך חייכנית נחמדית
הלב כואב לקרוא את מה שאת מתארת
אני יכול להתחיל לתת לך כל מיני עצות כגון תלכי לפגישות כמו לערב חברותי . תתייחסי לזה באפאטיות וכו'
אבל מי שקצת מבין ומי כמוך יודע יודע שהכל שטויות והלב ממשיך לדמוע
במקום זה אני אספר לך סיפור קצר
מעשה ברב העיירה שיצא לדרכו בערבות רוסיה
כמנהג הימים ההם באמצע הדרך תפסו אותם שתי שודדים קשרו אותם היטב ולקחו אותם למאורתו של ראש
השודדים .בזמן ההמתנה לראש המאפייה ראה הרב איך שמכים שודדון צעיר מכות נמרצות עד זוב דם
ולמרבה הפלא השודד שותק כדג
כשהגיע ראש השודדים הוא זיהה מיד שמדובר ברב העיירה והורה לשחרר אותו לאלתר
ע''מ שלא יקרה שוב המקרה הוא הורה לשודד המוכה ללוות את הרב לביתו
בדרך אמר ר' זונדל לשודד שתי שאלות לי אליך
דבר ראשון למה נתנו לך כאלו מכות ועוד יותר קשה איך קיבלת את הייסורים באהבה
ענה לו השודד הסיבה שהכו אותי כדי לחזק לי את הכוח סבל
ושתקתי כי אני יודע שאייביק כאפט מען נישט
לסיכום אני אומר לך חייכנית היקרה את לא שודדת ואני מניח שהשודד שלנו לא ידע יידיש
אבל אם תחשבי על זה תביני שכבר סבלת דייייייייי והותר
ובעזרת השם בקרייב ממיש את תוושעי עם החתן הכי מקסים בעולם
(אני מניח שלא הבנת את היידיש אבל אני בטוח שאוטוטו יימצא המתרגם הנחמד)
תוקן על ידי אליפלת ב- 23/04/2015 00:01:18
תוקן על ידי אליפלת ב- 23/04/2015 00:03:01
תוקן על ידי אליפלת ב- 23/04/2015 00:35:11
תוקן על ידי אליפלת ב- 23/04/2015 00:36:33
חח יש משהו שנון בבחור.
ויש לסיפור מוסר השכל יפה.
אייביק חאפט מען נישט = לא לעולם "חוטפים". ( = הכל עובר חביבי = גם זה יעבור)
מה קורה? תודה על העצות...ועל ההשתתפות בצערי... לקבל תמיכה רגשית מאליפלת זה באמת לא שגרתי(=...תשובה יפה...
נשלח ב-26/4/2015 21:02
תודה רציף תודה חייכנית (השמות לפי סדר האלף בית )
חן חן על הפרגון . נראה לי לפחות מבחינתי למדתי את השיטה
צריך לפרגן פה אחד לשני ככה כולם ששים ושמחים
נשלח ב-26/4/2015 21:15
רציף אתה אשכנזי ?
נשלח ב-27/4/2015 09:25
חייכנית, זה מובן, יש גבול לכל דבר. שידוכים זה דבר שטעון רגשית: פגיעות , אכזבות, ציפיות, אדישות, לחץ,פחד, ריגוש. אז לא פלא שיש לך מטען רגשי שכזה, כמה אפשר לשחק ברגשות? אבל בכל זאת תזכרי שבסופו של תהליך תמצאי את הבאשערט שלך , ותגיעי סוף סוף לשקט הנפשי ולאושר האמיתי, אז זה שווה את זה. רק המון סבלנות, ולדעת שיש לזה יעד.
