ריבוי אלוהים - מתאיזם עד אתאיזם

אני מנסה לקדם את הדיון לצעד הבא.

האמונה בתורה משמים לכאורה חייבת להיות מבוססת על אקסיומה מונותאיסטית, אחרת אין לה כל ערך.

דוגמא:

נניח שנקרא את הנסים של יציאת מצרים ומתן תורה בקריאה פוליתאיסטית מובהקת, נוכל להסביר את כל הנסים על ידי השתלטות של קבוצת אלים שהצליחה לשדד מערכות ארץ ושמים, גברה על אלי מצרים, והוציאה את ישראל לחפשי. (...אז תעלה השאלה- מה שלומם של אלים אלו היום?).

אחדד את הדברים:
כאשר אנחנו באים להכריע בין תאיזם לא-תאיזם, הסיפור המקראי המסורתי עצמו (אם נקבל אותו), עומד כהוכחה לתאיזם. אבל כאשר הנידון הוא מונותאיזם מול פוליתאיזם - לכאורה אנחנו נזקקים להוכחות חיצוניות.

אמנם, נראה שהתורה נתנה על כך את הדעת, והאריכה לבאר איך כל מכות מצרים מוכיחות ש"בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ" (שמות ט יד), או "למען תדע כי אין כידוד אלהינו" (שמות ח ו).

לדברי קודמי- לא יכולה להיות לנו ראיה חיצונית שהא-ל "שלנו" אינו אלא פקיד שכונתי של מישהו מעליו (מישהו או שותפות..) המעסיק קבלני משנה. זה מתקיים רק בהנחה שהא-ל שלנו אינו שקרן. כמדומני שכבר עמדו וכתבו על כך.

לא מובן מה משנה לנו מי פקיד של מי, סו"ס מה שהוא הוכיח במצרים הוא שיש מישהו שרצונו מתקיים כנגד כל הכחות האחרים, והקול שדיבר למשה מייצג את המישהו הזה. והרי כבר במסורת נאמר שמלאך דיבר אל הנביאים, דהיינו איזה פקיד שכונתי, וכשהוא אומר "אני" הוא מתכוין לדרג העליון שאותו הוא מייצג. מה שקובע זה הוא מי מייצג את בעל הכחות, ולא לאיזה שלב בשרשרת הפיקוד נחשף משה. מי שיכול להבטיח לנו שנחזור לארץ באחרית הימים ועוד דברים כאלו שאף אל אחר לא עשה, הוא זה שקובע כאן מה יקרה. זה מבחן התוצאה.

ישיביש
חושבני שלפי הרמב"ם זו כפירה וע"פ זה הערתי

יש לנו הוכחה שה', או קואליציית האלים המכנה עצמה ה', שלט באותו זמן בכל מערכות העולם שלנו - לפחות בתחומי ארץ מצרים. (כמה שזה נראה מוזר, תפיסות ניאו אפלטוניות שונות אכן זיהו את ה' כאחד הדמיורגוסים שמתחת לסיבה הראשונה, וכן גם הכתות הגנוסטיות.)

תוקן על ידי אריאל73 ב- 31/05/2015 20:34:03

תלמיד
לא הבנתי כוונתך. לא אמרתי שאין הוכחה חיצונית (פילוסופית) - זה נושא אחר. דנתי שלכאורה אין הוכחה פנימית - מהתורה. (לולא שהאל שלנו אינו שקרן כפי שכתבת).

ישיבישעאר
בסופו של דבר אל אחד הוא משהו פילוסופי, לא משהו במבחן התוצאה: איזה אל ניצח לאורך כל המאבק בתקופת יציאת מצרים.

אריאל 
כנ"ל לישיביש, בכל מקרה הוספתם נקודות חשובות, אבל אני לא רואה שבמהות אתם מתווכחים איתי, הוכחה היא הוכחה היא הוכחה, והמאמין במסורת כהוכחה נזקק בנקודה זו להוכחה פילוסופית ככלי עזר למסורת.
הלא כן?

אכן סיפור יצ"מ אינו מוכיח את התפיסה האלוקית שלנו ואינני יודע אם הוא בא להוכיח אותה.

אריאל

השמע עם קול אלהים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה ויחי.   או הנסה אלהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדלים:  ככל אשר-עשה לכם יהוה אלהיכם, במצרים לעיניך.   אתה הראת לדעת, כי יהוה הוא האלהים:  אין עוד, מלבדו.
למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ / כי אין כה' אלקינו /כי אין כמוני בכל הארץ.

כלומר כיון שהוכח שה' הוא אלקים ועל אחר לא הוכח (השמע עם) ואילו היה היה ידוע ככל הנראה הרי שאין טעם להמציא שיש עוד.  וזו היא כל התורה כולה על רגל אחת.

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 03/06/2015 01:01:18

יפה. אבל זו הוכחה מן השתיקה שאינה מושלמת. כמו כן אין הוכחה שה' הוא אחד ולא חבורת/היררכיית אלים שהחליטה משום מה לעבוד עלינו שהיא א-ל אחד. ואולי זו בכלל אלה או איש פשוט שהחזיק אל שבוי אצלו במרתף (אני מתכנן בעתיד להביא לכם איזה חשבון על תזת האל השבוי במרתף) וודאי אין הוכחה שאין לו גוף ולא דמות הגוף. אבל הסיפור לא בא להוכיח את כל הפרטים הללו.