ריבוי אלוהים - מתאיזם עד אתאיזם

האם אתה חולק על "הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדיין הוא העד וכו'"? אתה חושב שהוא רק "אחד" מכל אלו?

ירוחם
 שאלתך על הקבלה שדוגלת בריבוי אלים היא קדומה ראה בריב"ש למשל.

אבל יש לזה 2 פתרונות 

1  כל דבריהם רק על האלים הקטנים שכולם אינם אל עליון שהוא יחיד ושולט בכל והם כמו מלאכים ובני אדם וחיות ועוד שיש להם כוחות מוגבלים.  -  זה כתבו גם הם (המקובלים) עצמם. ואם אינו חלק מהאמונה של היהדות אינה גם נגדה בהכרח ובגמ' בסוף מנחות אמרו על אמונה כזו אצל הגוים "בכל מקום מקטר מגש לשמי",

2  כל האלים אינם קיימים במציאות אלא הכל קודים לצורות התנהגות כמו תכונות שונות אצל אדם שאינם ישויות שונות.   -  זה (בערך) פרשנות של הרמח"ל (ועל זה יצא קצפו של בעל הלשם ועוד) והגר"א (ועל זה יצא קצפו של בעל התניא) ובית מדרשו כמו ספר נפש החיים ועוד.

ואף אם מקור האמונה הזאת אינה כמו הפרשנות המאוחרת   

לפי ההשקפה היהודית המקובלת, השמות מתייחסים לפעולות האלוהים ודרכי השפעתו עלינו (בייחס אלינו), שזה כמובן מתחלק להמון, (כמו שאנחנו עצמינו המון, =הצמצום).
הוא עצמו מבחינת אישיותו, מחשבותיו, מידותיו וכדומה, - אחד. כמו שכתב הרב בן המיימוני (המקורי, לא האייקון...)

ירוחם

אם אדם יגיד לחברו, נניח, שהלואי שהאבא שבתוכו יתאחד עם הרב שבתוכו, ובכך יצליח לחנך את ילדיו בדרך הישר. האם תראה בזה הבעת דעה שלמדובר יש פיצול אישיות? אצל הקב"ה אמנם אין חשש שיהיה פירוד, אבל גם אין חשש שלא ידאג לנו. אז אולי לא נתפלל בכלל, כי הרי הוא כבר דואג לנו? אלא שמתפללים בלשון הרגילה אצל בני אדם, וה"ה ב"ייחודים" - מדברים בלשון הרגילה אצל בני אדם, והקב"ה שומע. וכבר בכתוב מצינו דבר דומה "יגדל נא כח ה'" - וכי איננו גדול כבר עכשיו? אלא גדול ואעפ"כ מתפללם בלשון בנ"א, אז כאן אותו דבר.

אז אתה חושב שכותבי התנ"ך לא נהגו כשורה?