|
|
| נשלח ב-14/6/2015 15:01 |
|
| |
רב מחשבות
"אבל זה שתיאוריה מעוררת בך רגש כלשהו אינו שום הוכחה לתיאוריה אלא למבנה הפסיכולוגיה האישי שלך."
תתפלא, אבל יש הרבה אנשים ששותפים לרגש הזה. בהווה ובעבר. אם כן אפשר לנסח חוק טבע פסיכולוגי - שאינו גרוע מכל "מדע" הפסיכולוגיה - שדברים כאלו משפיעים על רגשותיו של האדם. כל עוד אין בידך הוכחה שאין סיבה אמיתית להרגיש כך - אינך יכול לומר שזה ראיה רק ל"מבנה הפסיכולוגי האישי" של איש זה או אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2015 15:42 |
|
| |
שלישישי
אבל הרמב"ם הוא אבי השקקק"ים
תלמיד
כתבתי "באופן עקרוני" כלומר עוד צעד כביוון הרמב"ם ניסה לעשות פשרה בין הדת לפילוסופיה (וי"א:) ולא עלתה בידו לא זו ולא זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2015 07:08 |
|
| |
בער כוונתך שכל צעד הסוטה מהגשמה ממשית הוא סטיה בכוון התיאיסטי?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2015 11:21 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: |  |
שלישישי
אבל הרמב"ם הוא אבי השקקק"ים
|
|
בער,
נמק ותן דוגמא.
דבר הכהן - איך לשמוע את אלקים.
שמואל א פרק גא וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת-יְהוָה, לִפְנֵי עֵלִי; וּדְבַר-יְהוָה, הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵםאֵין חָזוֹן, נִפְרָץ. {ס} ב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקוֹמוֹ; וְעֵינָו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת. ג וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה, וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב, בְּהֵיכַל יְהוָה, אֲשֶׁר-שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים. {פ} ד וַיִּקְרָא יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ה וַיָּרָץ אֶל-עֵלִי, וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי-קָרָאתָ לִּי, וַיֹּאמֶר לֹא-קָרָאתִי, שׁוּב שְׁכָב; וַיֵּלֶךְ, וַיִּשְׁכָּב. {ס} ו וַיֹּסֶף יְהוָה, קְרֹא עוֹד שְׁמוּאֵל, וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל-עֵלִי, וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי; וַיֹּאמֶר לֹא-קָרָאתִי בְנִי, שׁוּב שְׁכָב. ז וּשְׁמוּאֵל, טֶרֶם יָדַע אֶת-יְהוָה; וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו, דְּבַר-יְהוָה. ח וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא-שְׁמוּאֵל, בַּשְּׁלִישִׁת, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-עֵלִי, וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי; וַיָּבֶן עֵלִי, כִּי יְהוָה קֹרֵא לַנָּעַר. טוַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל, לֵךְ שְׁכָב, וְהָיָה אִם-יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר יְהוָה כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ; וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל, וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ. י וַיָּבֹא יְהוָה וַיִּתְיַצַּב, וַיִּקְרָא כְפַעַם-בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר, כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ. {פ}
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2015 23:52 |
|
| |
שלישישי ה'מסורתיים' מבארים שזה נעשה באופן מיוחד כדי להטעות את שמואל מסיבות שונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2015 00:12 |
|
| |
מהפסוקים בעלי ושמואל מוכח שהתחושה אשל מי שמקבל /שומע/__ דבר ה' היא אותה תחושה כמו שמיעת האוזן הרגילה כך שאפשר לבלבל ביניהם זה לא אומר שהיא באמת שמיעת האוזן כך שיתכן שגם חרש באזניו ובמוחו יוכל להתנבאות
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2015 10:41 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: |  |
מהפסוקים בעלי ושמואל מוכח שהתחושה אשל מי שמקבל /שומע/__ דבר ה' היא אותה תחושה כמו שמיעת האוזן הרגילה כך שאפשר לבלבל ביניהם זה לא אומר שהיא באמת שמיעת האוזן כך שיתכן שגם חרש באזניו ובמוחו יוכל להתנבאות
|
|
ברור מהפסוקים שמדובר על שמיעת קול פנימית של שמואל, מאחר ועלי לא שמע קול חיצוני.
עכשיו נראה כי אלקים מדבר עם כל בני האדם ולא רק עם מי שישן במקדש.
עפ"י הפסוקים להלן נראה כי מי שהיה לו הלילה חלום, אלקים דיבר איתו.
,
איוב פרק לגטו בַּחֲלוֹם, חֶזְיוֹן לַיְלָהבִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה, עַל-אֲנָשִׁים; בִּתְנוּמוֹת, עֲלֵי מִשְׁכָּב.
טז אָז יִגְלֶה, אֹזֶן אֲנָשִׁים; וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2015 11:52 |
|
| |
שלישישי כתב:
ברור מהפסוקים שמדובר על שמיעת קול פנימית של שמואל, מאחר ועלי לא שמע קול חיצוני. ואינה ראיה שאולי הוא בלחש וכדו'
ומה שכתב שחלום הוא נבואה או כנבואה עפ"י איוב כן כתוב בתורה אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו ועוד פסוקים הרבה כיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2015 15:12 |
|
| |
שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר אָמְרוּ הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר לֵאמֹר חָלַמְתִּי חָלָמְתִּי. כו עַד מָתַי הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר וּנְבִיאֵי תַּרְמִת לִבָּם. כז הַחֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת עַמִּי שְׁמִי בַּחֲלוֹמֹתָם אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבוֹתָם אֶת שְׁמִי בַּבָּעַל. כח הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם יְהוָה. כט הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהוָה וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע. מכאן שהנבואה דמתה לחלום אבל היתה שונה ממנו לחלוטין, כי היתה מזעזעת את כל חושי הנביא, כפי שניתן לראות בעוד תיאורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2015 22:26 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: |  | רב מחשבות
"אבל זה שתיאוריה מעוררת בך רגש כלשהו אינו שום הוכחה לתיאוריה אלא למבנה הפסיכולוגיה האישי שלך."
תתפלא, אבל יש הרבה אנשים ששותפים לרגש הזה. בהווה ובעבר. אם כן אפשר לנסח חוק טבע פסיכולוגי - שאינו גרוע מכל "מדע" הפסיכולוגיה - שדברים כאלו משפיעים על רגשותיו של האדם. כל עוד אין בידך הוכחה שאין סיבה אמיתית להרגיש כך - אינך יכול לומר שזה ראיה רק ל"מבנה הפסיכולוגי האישי" של איש זה או אחר. |
|
תיקון (חשבתי שזה ברור): "... אינו שום הוכחה לתיאוריה אלא למבנה הפסיכולוגי האנושי".
אין לי בעיה עם חוק טבע פסיכולוגי, יש לי בעיה עם גזירת אונטולוגיה מהטבע הפסיכולוגי. חובת ההוכחה היא על הפסיכולוגיה, (להוכיח שישנו דבר כזה במציאות ולא רק תחושה פסיכולוגית). לא להיפך.
כמובן, אתה (סליחה, האנושות) יכול להסתמך על התחושה הפסיכולוגית בלבד כשזה עניין הנוגע גם הוא כולו לפסיכולוגיה בלבד. ברגע שאתה טוען מכוח זה טענות אונטולוגיות על המציאות - חובת ההוכחה עליך (סליחה כנ"ל).
אא"כ את כל ה"אונטולוגיה" הזו אתה לוקח במסגרת פסיכולוגית בלבד, הנחות לצורך העניין שיתאמו את התחושה הפסיכולוגית כי כך יותר נוח וכי זה יתן פשר לתחושה, ובתוך בועת התחושה האנושית זה קביל להתייחס כך, וכיוצא בזה. (מעין הבחירה הערכית של לייבוביץ' שהיא הרלוונטית היחידה בלי קשר לבירור חיצוני לגבי האונטולוגיה של הדברים במישור היש האובייקטיבי).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2015 22:46 |
|
| |
1 אריאל כמעט מדויק יש נבואה בהקיץ והיא כנראה (?) דומה (ב__) לחלום ויש נבואה בחלום (או "ויש חלום שהוא נבואה").
2 גם בגדר נבואה עשה הרמב"ם (ראה במורה וב8 פרקים) פשרה בין הדת לפילוסופיה ויצא ??
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2015 00:12 |
|
| |
שמעתי סיפור מדהים מקלינאי תקשורת בכיר.
במסגרת עבודתו הוא עוסק בהתאמת מכשירי שמיעה ושתלים לחרשים וכבדי שמיעה. חשוב לדעת שאנשים ששמעו באוזניהם ואח"כ התחרשו והותאם להם שתל, מדווחים על סוג אחר לחלוטין של שמיעה.
פעם הוא נפגש עם מושתל כזה שהיה עצבני וטען כל הזמן שהוא לא שומע כלל. במהלך הפגישה, המושתל ענה לכל שאלות המטפל, גם כאשר הוא לא ראה את שפתיו. תוך כדי שהוא טוען כל הזמן שהוא לא שומע.... (!)
כאשר הוא שאל אותו, איך הוא עונה לכל שאלותיו אם הוא לא שומע, המושתל הופתע ואמר שאינו יודע...
הסיפור אומר בעצם, שהתוכן נכנס לתודעתו. אבל החסר הבולט בתחושת השמיעה כפי שהוא הכיר אותה - גרם לו לחשוב שאינו שומע.
מדהים ונותן לנו קצת פרופורציה על מה אנחנו יודעים ומה לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2015 09:23 |
|
| |
כמדומני,
חפש בגוגל "המוח החצוי", ו-"תסמונת הגף הזרה", ותרווה נחת.
או שלא...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2015 10:22 |
|
| |
הסיפור אכן מדהים כשלעצמו (כמו תסמונות מוזרות אחרות) אבל איך זה קשור למסקנה שהבאת על מה שאנחנו יודעים ומה לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2015 12:27 |
|
| |
רב מחשבות
האם מהתחושה שנמצאת באדם באמצעות חמשת החושים אפשר לגזור מסקנות אונטולוגיות?
(אגב, אני לא חושב שכל אמונה רוחנית היא הגיונית ו"נכונה". אבל יש לה בסיס. וגם אם לא, השאלה ששאלתי היא עדיין שאלה.)
|
|
|
|
|