|
|
| נשלח ב-12/10/2015 10:44 |
 |
| |
תקציר תניא: | כ"ט תשרי - (אגרת הקודש, אגרת כ"ה) רבינו הזקן מסביר איך ישנה התחלקות מ"דבר ה'", לפי חילוקי הדרגות של ארבעת העולמות. בדיבור האלוקי עצמו אין שום שינוי, השינויים הם באופן ההארה מהדיבור האלוקי לכל עולם. השינוי נעשה ע"י צמצומים ו'מסכים' רבים, למשל האור שמאיר בעולם הבריאה יהיה לאחר צמצומים רבים כדי שלא יאיר כמו שמאיר בעולם האצילות וכד'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2015 09:21 |
|
| |
תקציר תניא : | ל' תשרי - (אגרת הקודש,אגרת כ"ה) נפש האדם כלולה מעשר ספירות שהן משתלשלות מהדיבור האלוקי, כאשר החב"ד (חכמה, בינה ודעת) שבנפש הם כנגד החב"ד שבעשר הספירות העליונות, והמידות שבנפש הן כנגד המידות שבעשר ספירות העליונות. גם כח הדיבור שבנפש קשור עם הדיבור שלמעלה, ולכן ע"י שמדבר דברי תורה הוא מעורר בכך את הדיבור העליון, לפי זה מובן מדוע בקריאת שמע ובברכת המזון לא יוצא ידי חובה בהרהור בלבד אלא צריך גם דיבור. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2015 12:53 |
|
| |
תקציר תניא : | א' מרחשון - (אגרת הקודש,אגרת כ"ה) כנגד עשר הספירות שבקדושה יש עשרה כתרים שבטומאה, שמהן נמשכות נפשות אומות העולם, והשכינה מתלבשת בתוכם (בקליפות) בבחינת גלות. וזו הסיבה שיש לאומות העולם כח לשלוט על ישראל. אך זה בעצם לרעתם, מפני שע"י התלבשות השכינה בתוך הקליפות מתבררים הניצוצות ומתבטלים הקליפות. האופן בו הקליפות מקבלות את חיותם, הוא מהארה הנמשכת להם בבחינת 'אחוריים' (כמי שמשליך מאחורי כתפו לשונאו), וגם הארה זו באה אליהם אחרי צמצומים רבים ומתבטאת בהשפעה גשמית בלבד, אך ישראל מקבלים את חיותם בבחינת "פנים", בלי הרבה הסתרים, וכל אחד מקבל לפי שורש נשמתו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2015 10:36 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' מרחשון - (אגרת הקודש, אגרת כה) בתחילת האגרת הוסבר שהכועס דומה לעובד עבודה זרה. דבר זה שייך להיאמר על עניני העולם, שנאמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", וכאשר אדם רואה את חברו עובר עבירה עליו למחות בו ולפעמים אף לכעוס עליו. אך כאשר מדובר בגוי, למשל כשמדבר עם יהודי בזמן תפילתו, לא שייך להוכיח אותו, אלא עליו להתבונן מדוע ה' עשה לו זאת. על מקרה כזה כתב הבעל שם טוב שעליו לחשוב 'הכל בהשגחה פרטית וזה קרה לי כדי שאתחזק בתפילתי'. וכאשר גוי מפריע לו בתפילתו, עליו להתבונן בגודל ירידת השכינה שירדה כל כך עד שנתלבשה בדיבור המפריע ומנגד לעבודת ה'. מכיוון שכן מובן מדוע התלבשות השכינה בקליפה היא לרעת הקליפה, שהרי שע"י הפרעה זו בתפילה יוצא שהאדם מתפלל יותר בכוונה ונוספת קדושה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2015 16:38 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' מרחשון - על תורת הבעל שם טוב שהביא אדמו"ר הזקן באגרת זו התקוממו המתנגדים, איך יתכן לומר על גוי המפריע בתפילה שישנה בו "השראת השכינה"? רבנו הזקן הסביר שהבעל שם טוב אמר "נתלבשה" השכינה - ע"י לבושים, ולא "שרתה" - השראת השכינה בגלוי. תפיסתם זו - של המתנגדים - באה מפני שהם אינם מאמינים בהתלבשות השכינה בקליפות כלל. אך ענין זה מובא לא רק בקבלה אלא גם בנגלה שבתורה, שהרי כתוב על הקב"ה "מלא כל הארץ" ולכן שורה אף בגוי. רבינו הזקן מסיים ואומר שאי אפשר לבאר נושא זה, ובפרט במכתב, אלא רק ליחידי סגולה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2015 20:34 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' מרחשון - שבת קודש (אגרת הקודש, אגרת כו) באגרת זו מסביר רבינו הזקן, שמכיון שהשכינה בגלות יש גם בתורה העלם והסתר ועבודת היהודי היא לברר את הטוב מהרע (את ההיתר מן האסור). מובא בזהר שחלק הנגלה שבתורה הוא "עץ הדעת טוב ורע", ופנימיות התורה היא "עץ החיים", ולכן מי שלומד את פנימיות התורה לא יזדקק לניסיון שלפני ביאת משיח ויצא מהגלות ברחמים. הזוהר ממשיך, שעכשיו תלמידי חכמים מתפרנסים מעמי הארץ ובימות המשיח המצב יתהפך ועמי הארץ יתפרנסו ממה שיתנו להם תלמידי חכמים. ומצדם של עמי הארץ לא יהיה הבדל בין הגלות לימות המשיח חוץ משינוי המלכות ולכן הם כן יצטרכו ללמוד משניות ודינים של איסור והתר. רבינו הזקן תמה על דברי הזהר שרק פנימיות התורה היא "עץ החיים" ואילו הנגלה הוא "עץ הדעת טוב ורע". איך אפשר לומר כן על חלק בתורה, בעוד חז"ל אומרים שכל התורה כולה היא "עץ החיים", ובפרט שפנימיות התורה הייתה נסתרת עד לדורות האחרונים. ומוסיף, שמי ש"תורתו אומנותו" ומתעסק רק בלימוד תורה לא מפסיק מלימודו כדי להתפלל, למרות שהתפילה מבוססת על סודות הקבלה, וכן אמרו חכמים שד' אמות של הלכה – הנגלה שבתורה - שווים במקום בית המקדש! נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2015 14:11 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' מרחשון - (אגרת הקודש, אגרת כו) בנוסף על השאלות שנשאלו, ישנה תמיהה נוספת. כיצד ניתן לומר שבימות המשיח לא יצטרכו ללמוד הלכות , הרי יצטרכו לדעת למשל, את הלכות שחיטה, טומאת המת ודין טומאת היולדת (שעתידה האישה ללדת בכל יום) ועוד... דבר נוסף, בזהר מובא שבימות המשיח תלמידי חכמים לא יתפרנסו מעמי הארץ ולכן לימודם יהיה בספר הזהר, אך גם בזמן בית שני תלמידי חכמים לא הזדקקו להתפרנס מעמי הארץ ואע"פ עסקו בלימוד הלכות איסור והיתר טומאה וטהרה. כלומר שאין זו סיבה שלא לעסוק בלימוד הלכות בימות המשיח. ואם כן כיצד ניתן לומר שבימות המשיח לא יצטרכו ללמוד הלכות? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2015 18:08 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' מרחשון - (אגרת הקודש, אגרת כ"ו) רבינו הזקן מבאר את השאלות שנשאלו עד כה על דברי הזוהר, ומסביר שכאשר מדייקים בלשון הזהר מובן, שלא להלכות איסור והיתר בעצמם קרא הזוהר 'עץ הדעת טוב ורע', אלא על הדברים אודתם מדובר בהלכות אלו, שהם מקבלים את חיותם מ'קליפת נגה, שמעורב בה טוב ורע. מה המשמעות של 'אסור' ו'מותר'? דבר ה'אסור', הוא אסור וקשור עם הקליפות, ולכן אינו יכול לעלות לקדושה בשום מצב. בשונה מדבר ה'מותר', שיכול לעלותו לקדושה. כאשר ביום חול, האדם אוכל מאכל המותר בכוונה, או אם אפילו אכל בלי כוונה ובכח אכילה זו הוא עובד את ה' - הוא מעלה את המאכל לקדושה, ובשבת אף הקליפה עולה, ולכן האכילה עצמה היא מצוה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2015 12:38 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' מרחשון - (אגרת הקודש, אגרת כ"ו) כל 4 החלקים מקרא, משנה, תלמוד וקבלה הם חכמתו ורצונו של הקב"ה, ובזוהר מובא שכולם שרשם בעולם האצילות, הדבוק באלוקות. אמנם האר"י ז"ל כתב ששורש המשניות הוא ב'מלכות דיצירה', אך אין הכוונה ששורשו בעולם היצירה, אלא ש'מלכות דיצירה' הוא ה'לבוש' בו התלבשה 'מלכות דאצילות', וכך גם שורש התלמוד הוא בהתלבשותה בעולם ה'בריאה' ושורש המקרא הוא מהתלבשותה בעולם ה'עשיה'. אך כל זה בנוגע לאסור והמותר עצמם, אבל לימוד התורה שבעל פה היא אלוקות, בחינת 'מלכות' שב'עולם האצילות'. מאחר שאור אין סוף מתייחד עם הספירות בעולם האצילות, מובן שהתורה שבעל פה היא מיוחדת עם אור אין סוף. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2015 12:29 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' מרחשון - (אגרת הקודש, אגרת כ"ו) ספירת המלכות שבעולם האצילות יורדת ומתלבשת ב'קליפת נגה' כדי לברר את ניצוצות הקדושה החבויים בה, לכן נקראת המלכות 'עץ הדעת טוב ורע', משום ששייכת לרע, בשונה משאר ספירות האצילות ('זעיר אנפין'), המכונים 'עץ החיים'. כתוב בזהר, שבזמן ש'עץ הדעת טוב ורע' שולט מתפרנסים תלמידי חכמים מעמי הארץ, והכוונה היא: כאשר השכינה היא בגלות, השפע שמשפיעה הוא ל'ערב רב', שיניקתם מ'קליפת נגה', והתלמידי חכמים ניזונים מהתמצית והשיריים בלבד. לכן, בזמן שהשכינה בגלות עיקר עבודת האדם הוא בירור הניצוצות מתוך הקליפות, ובשל כך עיקר לימוד ההלכה הוא בעיון ופלפול, מכיון שהקליפות מעלימים עליה, וע"י עיון ובירור ההלכה מעלים אותה מהקליפות לקדושה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2015 12:44 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' מרחשון : (אגרת הקודש, אגרת כו) ע"י עיון והתעמקות בהלכה מבנים את טעם ההלכה, כאשר מעלים אותה מהקליפות המכסים וגורמים שלא יבינו את טעם ההלכה. הטעם הם הניצוצות שנפלו מספירת חכמה העליונה לקליפות, המעלימים חכמת התורה מהנבראים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2015 14:07 |
|
| |
תקציר תניא : | י' מרחשון - (אגרת הקודש, אגרת כו) רק לנשמות כפי שהן מלובשות בגוף חומרי (שהוא מקליפת נגה) יש את היכולת לברר ולעלות את חכמת התורה מתוך הקליפות. לכל נשמה יש את חלקה אשר שם נפלו ניצוצות קדושה ועליה מוטל לבררם ולעלותם מתוך הגלות. לכן על כל אחד , לפי שורש נשמתו יש לעסוק בבירור הלכה, וכן בכל חלקי התורה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2015 21:34 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א מרחשון - (אגרת הקודש, סימן כ"ו) כל מה שנאמר עד כה הוא לגבי זמן הגלות, אבל בביאת משיח, כשיושלם בירור הניצוצות, יהיה עסק התורה והמצוות בשביל המשכת אלוקות ממדרגות גבוהות ע"י 'יחודים עליונים' המבוארים בפנימיות התורה. בזמן הגאולה ההלכות 'הנגלות' יהיו נגלות לכל אחד, ולא תהיה שכחה מפני שלא תהיה קליפה המעלימה, ולכן בני ישראל לא יצטרכו כל כך ללמוד פרטי ההלכות, כי לא יהיו להם שאלות של פסול, טומאה ואיסור וידעו את כל עניני התורה מלימוד פנימיות התורה. אך הערב רב יצטרכו לעסוק בלימוד הלכות הנגלות, מכיון שהסיטרא אחרא תישאר עדיין דבוקה בהם. מזה מובן כוונת דברי הזהר: 'בזמן עץ הדעת טוב ורע' שהכוונה היא לזמן הזה, שקליפת נוגה היא השולטת בעולם, מה שאין כן בביאת המשיח, שתתבטל שליטתה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 11:44 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב מרחשון - (אגרת הקודש, אגרת כז) באגרת זו מנחם רבינו את החסידים על פטירת הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטבסק נ"ע: רז"ל מכנים את ההסתלקות "שביק חיים לכל חי" - השאיר חיים לכל אלו שחיים. בחיי הצדיק קימים 3 מדות: אמונה - שהיא ה"חיים" שלו, יראה - חייו אלו הם חיים של יראת ה' ואהבה - אהבת הצדיק לה' היא יותר ממה שאוהב את חייו הוא. כשם שקודם הסתלקותו, הצדיק המשיך והשפיע אמונה, יראה ואהבה לכל ישראל, כך גם לאחר הסתלקותו, הוא ממשיך חיות לתלמידיו הקשורים אליו באהבה רבה וכפי מידת אהבתם והתקשרותם של התלמידים כך היא ההשפעה מהצדיק. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2015 09:37 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג מרחשון - (אגרת הקודש, אגרת כ"ז) השפעתו של הצדיק היא לא רק בעניינים רוחניים אלא גם נוגעת לעניינים גשמיים. בזהר מובא שגם בעולם הזה (עולם המעשה) נמצא הצדיק אחר פטירתו יותר מאשר בחייו, ולכן לאחרי הסתלקותו נמשך אור חדש על תלמידיו, ואור זה גורם להם להוסיף בעשיית מעשים טובים והליכה בדרכיו. כשם שבעניינים רוחניים התלמידים מקבלים מהצדיק לאחר הסתלקותו יותר מאשר לפני זה, כך גם בנוגע להשפעות גשמיות, וכמו שכתוב בזהר שהצדיקים מגינים על העולם הזה - בענינים גשמיים - יותר מאשר בחייהם, וכל מי שקרוב אל הצדיק בחייו קודם לברכה שנשפעת על ידו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
