|
|
| נשלח ב-27/11/2019 14:06 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ט מרחשון - קונטרס אחרון. תפילה שלא בכוונה עולה ל'רקיע תתאה', אך אינה פועלת את הענין שהתפילה אמורה לפעול, שכן כדי לפעול מילוי הבקשות שבתפילה צריכים להמשך למעלה מהעולם בעולם. לעומת זאת, כשהתפילה היא בכוונה היא עולה לבחינת 'זעיר אנפין' שבעולם העשיה ומשם יכולה להמשך המשכה בעולם למלא את החסר. מובא בזהר, שתפילה עם מחשבות זרות עולה לכתחילה עד לבחינת 'זעיר אנפין' שבעולם הבריאה, הכוונה ב'עליה' היא לענין הפגם שהיא פועלת ולא שהתפילה מתעלה שם במדרגה עליונה יותר שבקדושה. תפילה עם מחשבות זרות עדיפה מאשר לימוד תורה מתוך פניה (של כבוד וכד'), שאינה עולה כלל. אבל כאשר אדם לומד תורה שלא בכוונה מתוך הרגל ולא מתוך פנייה טמונה בלימוד זה אהבה המסותרת שבטבע כל אחד מישראל ואין בזה שום חטא ולכן עולה למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2019 14:22 |
|
| |
תקציר תניא : | ל' מרחשון - קונטרס אחרון ההסבר הוא, שלימוד תורה שלא בכוונה הוא לא בכוונה לשמה, ולא שחושב מחשבות זרות בשעת הלימוד, (אבל אם לימודו הוא מפני איזו פניה למשל בשביל כבוד וכו.. התורה לא עולה למעלה) . ואילו בתפילה שלא בכוונה המחשבות הזרות מתלבשות באותיות הדיבור ואינן מניחות לתפילה לעלות למעלה. מכל מקום יש מעלה בתפילה עם מחשבות זרות על תורה עם פניה, שהפניה היא סיבת לימודו, ובתפילה ללא כוונה כוונתו הכללית היא להתפלל . לכן התיקון לתפילה ללא כוונה קל יותר מתיקון לימוד תורה עם פניה (שמספיק שתפלל בכוונה ובכך יעלה את כל התפילות שהיו ללא כוונה) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2019 08:08 |
|
| |
תקציר תניא : | א' כסלו - קונטרס אחרון. מובא שבזמן הזה, עיקר הבירור (של הניצוצות דתוהו שנפלו בקליפת נוגה) הוא ע"י התפילה. למרות שנאמר כי דוקא תלמוד תורה הוא 'כנגד כולן', מקדים לבאר מה היא ההמשכה שממשיכים ע"י תורה ומה ממשיכים ע"י תפילה. ע"י תורה ומצוות עיקר ההמשכה והוספת האור, הוא בעולם האצילות ומשם נמשך בעולמות בדרך של התלבשות, בהתאם למקבלים. ואילו בתפילה ההמשכה היא בגלוי (לא רק בהתלבשות), שהרי ענין התפילה הוא המשכת אור אלוקי לשנות טבע הנבראים (שיתרפא החולה וכד'). זאת מפני שההמשכה היא מאין סוף ברוך הוא, כל יכול, בשונה מתורה ומצוות שלא נעשה שינוי. דבר נוסף, שבעבודת התפילה יש צורך בהתעוררות מלמטה, שהיא אהבה בלי גבול (הנקראת "שבכל מאודך"), ובכוחה להמשיך אור אין סוף, בלי גבול. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2019 20:32 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' כסלו - קונטרס אחרון. ע"י המצוות נמשך 'אור-אין-סוף' של הקב"ה ב'מוחין', שהם כלולים מה' חסדים וה' גבורות (שמקורן הוא בחינת הכתר, הנקראת 'לבנונית') וזאת בכדי לברר את רפ"ח הניצוצים שנפלו לעולמות בריאה-יצירה-עשיה, וכשמתבררים נכללים הם בבחינת 'זעיר אנפין'. בחינת הכתר הוא ענין העונג וחפץ להמשיך אור אלוקי למטה, המתחלק לתרי"ג מצוות. למשל, כאשר אדם למטה עוסק במצות חסד הוא מעורר ע"י זה המשכת 'אור אין סוף' לבחינת החסד שלמעלה (ב'חיצוניות הכלי'), וכשעוסק בענייני דינים מעורר המשכה לבחינת הגבורה. המצוות המעשיות הן תכלית הבריאה, לכן רצה משה רבנו להכנס לארץ ישראל ולקיים שם מצוות מעשיות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2019 12:51 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' כסלו - קונטרס אחרון. ממה שהוסבר, שקיום מצוות מעשיות הם בירור הניצוצות וזו תכלית ההשתלשלות, לכן מבטלים תלמוד תורה בשביל קיום מצוה (אם אי אפשר לקיימה ע"י אחרים). מעלה נוספת בקיום המצוות היא, שע"י קיום המצוות מתאחד האדם עם הקב"ה יותר מלימוד תורה (שבאמצעותו משיג רק 'אהבה ויראה שכליים') שהרי אין מחשבה שיכולה 'לתפוס' במהות מדותיו של הקב"ה וכל שכן ב'אור אין סוף', אלא רק בידיעת מציאותו בלבד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2019 13:57 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' כסלו - קונטרס אחרון. כל עוד הנשמה מלובשת בגוף האדם, אין האדם יכול 'לתפוס' במהות האלוקית ולכן אי אפשר שע"י יראה ואהבה שכליים ידבק בקב"ה באמת, שהרי כאשר אדם מכוון את הכוונה הרוחנית שבמצוה, השגתו היא רק בבחינת המציאות ואינו משיג את המהות (חוץ מלימוד הלכות המצוות). מה שאין כן במעשה המצוות, שבהם נמשך ומתלבש מהות אלוקות, אזי כשתופס את הדבר הגשמי ומקיים אתו מצוה ע"פ ההלכה, הוא אוחז במהותו וע"י זה הוא תופס ממש את מהות האלוקות המלובשת בו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2019 14:05 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' כסלו - קונטרס אחרון. יש מעלה בלימוד גדולת ה' שבסדר ההשתלשלות (העולמות והספירות) שעל ידם בא האדם לאהבה ויראה ומגיע ל"לב שלם". אך זו רק מצווה אחת מתרי"ג מצוות והרי האדם צריך ללמוד את הלכותיהן של כל התרי"ג מצוות ולקיימן בפועל מכיוון שרק ע"י קיום כל התרי"ג מצוות במחשבה דיבור ומעשה מבררים את הבירורים של העולמות בריאה יצירה ועשיה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2019 11:41 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' כסלו - קונטרס אחרון. מעלה נוספת שיש בלימוד ובקיום מצוות לגבי אהבה ויראה שכליים - ששורש המצוות גבוה יותר כדלקמן. המעלה של אהבה ויראה שכליים היא מצד מעלת נפש רוח ונשמה שבאדם, נשמת האדם נמשכה משם מ"ה שהוא עולם התיקון (ובכח זה הוא מברר את הניצוצות) ואילו מדרגת הניצוצות המתבררים ע"י המצוות, גבוה יותר מהנפש רוח ונשמה שבאדם, ששורש המצוות המתבררים הוא משם ס"ג שהוא עולם התוהו הגבוה מעולם התיקון. מעלה נוספת היא, שהמדרגה העליונה (עצמות) יכולה להמשך למטה רק כאשר היא מתלבשת ומסתתרת בענין גשמי שזהו ענין התורה ומעשה המצות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2019 14:53 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' כסלו - קונטרס אחרון, המשך. גם מצד עצם העבודה ישנה מעלה במצוות מעשיות לגבי אהבה ויראה שכליים. אהבה ויראה שכליים הם ענין של העלאה, וענין ההעלאה צריך להיות רק לפי שעה ואינו תכלית הכוונה. תכלית השתלשלות העולמות היא - שיתגלה האור האלוקי למטה דוקא, וזה נעשה ע"י קיום מצוות מעשיות. מעלה זו ישנה גם ע"י לימוד ההלכות של המצוות שלומדים בדיבור גשמי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2019 06:39 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' כסלו - קונטרס אחרון. נתבאר לעיל שע"י מצוות מעשיות ממשיכים אור בכלים של עולם האצילות, מפני שהכלים מעולם האצילות הם בבחינת שם מ"ה, שהוא עולם התיקון, והמצוות הגשמיות מעוררים וממשיכים בחינת שם ס"ג שהוא עולם התוהו הגבוה מעולם התיקון. מעלה זו קיימת גם כשלומד את ההלכות של המצוות הגשמיות, שגם בלימוד ההלכות מתעורר השורש של הדברים הגשמיים שהוא בחינת שם ס"ג. מעלה זו היא רק בלימוד מצוות עשה ולא בלימוד הלכות איסורי לא תעשה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2019 23:20 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' כסלו - קונטרס אחרון. רבינו הזקן מבאר ענין נוסף במעלת ההלכות: המלאכים הם נבראים, היכולים להשיג רק בחינת נפש ורוח (ולא נשמה שהיא אלוקות) ומהשגה זו היראה והאהבה שלה. נמצא שאהבה ויראה השכליים הם רק במדרגת 'נברא' ולא אלוקות ממש. בשונה מזה ההלכות שהן חוכמתו ית', זו למעשה אלוקות המתלבשות בעניינים גשמיים. גם באהבה ויראה שכליים ישנה התלבשות של חכמה עליונה אך היא בהעלם והסתר לגמרי בחינת נפש ורוח של עולם העשיה. גם ההתלבשות של חכמה עליונה בבחינת נפש ורוח שבעולם הבריאה היא באופן של הסתר, מכיוון שבחינות נפש ורוח = נברא, ונברא מתהווה דוקא ע"י שהבורא מסתתר ממנו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2019 12:59 |
|
| |
תקציר תניא : | י כסלו - קונטרס אחרון. בשונה מאהבה ויראה שכליים, ההלכות אינן מעלימות על הארת חכמה עליונה שבהן. אמנם חכמה עליונה עוברת דרך לבוש העשיה, אך אין זו התלבשות ממש הפועלת הסתר אלא ב'דרך מעבר' בלבד. הדברים הגשמיים אודותם דנה התורה אכן מסתירים על בחינת חכמה עליונה, אך בהלכה עצמה מאיר חכמתו ית' ללא הסתר. לכן נמשלה התורה למים, כשם שהמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כך התורה ירדה ונתגלתה גם במקומות נמוכים. וזהו מעלת לימוד הלכות על אהבה ויראה שכליים, שגם לאחר שההלכה ירדה לעולם הזה, היא למעלה מבחינת חכמה בינה ודעת של עולם העשיה ואפילו מבחינת נשמה שבספירות (שהרי אף היא אלוקות). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2019 15:47 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א כסלו - קונטרס אחרון. הטעם לכך שגם לאחר שירדה ההלכה לעולם העשיה היא למעלה מבחינת חכמה (חב"ד) של עולם העשיה, הוא מאחר שבחינת חכמה של עולם העשיה הוא מקור החיות לנבראים, ואילו החכמה שבהלכות עניינה היא בעולם האצילות, שהוא אלוקות. לכן ההלכות נתלבשו בבחינת נשמה של עולם הבריאה ועולם היצירה שהיא מבחינת עולם האצילות, ולא נתלבשה בבחינת נפש ורוח שהן בבחינת נברא. התפשטות של עצמיות בחינת החכמה (חב"ד) של בחינת נשמה הוא בהלכות (שעניינם הוא תיקון פרצופי האצילות, אלוקות) והוא מתפשט בשש הספירות (מחסד ועד מלכות) וזו בחינת ששה סדרי משנה וגמרא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2019 17:19 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב כסלו - קונטרס אחרון. מבאר את מעלת התורה עצמה, שמאיר בה אלוקות בגילוי. התורה שהאדם לומד בעולם הזה עולה למעלה ומזה נעשה לבוש בבחינת 'רוח' שנמשך על האדם. ומאחר שהאדם הוא נברא אזי גם התורה שלומד היא בבחינת נברא, אבל עצם התורה הוא אלוקות. המשכת התורה היא מבחינת חכמה (נקראת יסוד אבא), ובה מתלבש אור אין סוף ודרך בחינת החכמה נמשך אור אין סוף לבחינת מלכות. המקרא, המשנה והתלמוד מצד עצמם הם בבחינת נברא, אבל הם נקראים בשם ה' (כמו מלאך בעת השליחות) כלומר שאור אין סוף שוכן בהם בלי הסתר כלל. לכן כאשר אדם לומד תורה הוא ממשיך אלוקות בעולם שעי"ז עולה העולם לקדושה, וזהו תכלית בריאת האדם. מה שאין כן באהבה ויראה שכליים, וזאת מפני שהן מדרגת נברא וגם אינם פועלים המשכת אלוקות בעולם אלא רק הסתלקות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2019 13:51 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג כסלו - קונטרס אחרון. בהמשך למה שנתבאר שע"י לימוד הלכות של מצוות עשה מבררים את הניצוץ מעולם התוהו שנפל בדברים הגשמיים, כעת בא לבאר שאפילו לימוד הלכות שאינן מצויות, דברים שלא קורים, פועלים גם כן את הבירור. לכל דבר גשמי יש שורש למעלה שממנו הוא מקבל את חיותו. לכן, ע"י לימוד פרטי הלכות לא תעשה, נמשך אור אלוקי שמפריד את הקליפות מהקדושה (שלא יוכלו לינוק את חיותם ממנה). בזמן הזה לימוד הלכות לא תעשה הוא בחינה של 'סור מרע', להפריד את הקליפה מהקדושה. אבל לעתיד, כשיושלם בירור הניצוצות, יהיה לימוד ההלכות רק בבחינה של 'עשה טוב'. ע"י קיום מצוות לא תעשה תהיה המשכה של בחינת 'גבורות קדושות' (שורש מצוות לא תעשה), ויומתקו בחסדים הנמשכים ע"י מצוות עשה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
