|
|
| נשלח ב-25/1/2020 20:31 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ח טבת - בשונה מבינוני, אצל הרשע אין למוח השפעה על הלב וזה כעונש על עונותיו. לכן כדי שיוכל לקיים תורה ומצוות מתוך הרגש פנימי, צריך תחילה לעשות תשובה, להתמרמר על חטאיו ולשבור את ליבו ובכך ישבור את הקליפות המבדילות בינו לבין הקב"ה. תשובה זו נקראת תשובה תחתונה, שמעלה את האות ה האחרונה בשם י-ה-ו-ה (השכינה) מנפילתה לקליפות ע"י העברות ורק אז יוכל להתחיל בעבודת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2020 14:26 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט טבת - פרק י"ח. עד כאן הוסבר שכל יהודי יכול לקיים תורה ומצוות באהבת ה' ויראת ה' ע"י התבוננות בגדולת ה'. אך גם מי שאין לו ידיעה בגדולת ה' ואינו שייך לענין ההתבוננות, בכל זאת יכול לקיים תורה ומצוות עם הלב באהבת ויראת ה'. וזאת ע"י האהבה המסותרת לה' הנמצאת בכל אחד מישראל. אהבה זו היא ירושה מהאבות שהיו בטלים לה' ולכן זכו שכל מי שמזרעם תהיה לו נשמה קדושה, ושבבחינת חכמה שבה יאיר אור אין סוף. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2020 12:12 |
|
| |
תקציר תניא : | א' שבט - פרק י"ח. שורשה של האהבה המסותרת שבכל יהודי היא בכוח החכמה של הנפש. החכמה היא שורש השכל וההבנה והיא (- החכמה) למעלה מהשכל וההבנה, ולכן מתלבש בה אור אין סוף שלמעלה מהשגה. מכוח זה נובע בכל יהודי (גם מי שאין לו שכל והבנה בגדולת ה') כוח האמונה ומסירות הנפש, שהרי האמונה היא למעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2020 10:25 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' שבט - פרק י"ט. עד כאן הוסבר שלכל יהודי קרוב מאוד לקיים תורה ומצוות באהבת ה' ויראת ה', ודבר זה נובע מהאהבה המסותרת הקיימת בליבו של כל יהודי. וממשיך לבאר, במה מתבטאת שאיפתה של האהבה המסותרת: משל הממחיש את שאיפתה של האהבה המסותרת הוא: כשם שלהבת הנר נמשכת בטבעה למעלה - לשורשה, שהוא יסוד האש אשר מתחת לגלגל הירח, כך נשמת האדם, רוצה בטבעה להתנתק מהגוף ולהדבק בשרשה ומקור חייה - בקב"ה, למרות שכשתידבק בו היא תתבטל ולא תישאר כפי שהייתה נשמה בגוף, מה שמראה שעניין האהבה המסותרת, הוא רצון פנימי של הנשמה והוא למעלה משכל והבנה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2020 14:21 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' שבט - פרק י"ט. עד כאן הוסבר על עניין הביטול לקב"ה, שהוא למעלה מהשכל ונמשך מכוח החוכמה שבנפש. כל דבר שבקדושה הוא בטל לקב"ה, וכל דבר שחסר בו ביטול הוא הפוך מהקדושה = קליפה. אצל יהודי שלא שומר תורה ומצוות, כוח החכמה (הביטול) הוא בבחינת גלות, והאהבה אינה מורגשת בלבו, ולכן היא נקראת 'אהבה המסותרת', זאת מפני שהקליפה מכסה עליה ונותנת ל'רוח שטות' להטעות את האדם ולגרום לו לחטוא (בכך שנדמה לו שהוא לא נפרד מהקב"ה בזמן החטא). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2020 12:38 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' שבט - הקליפה יכולה להסתיר רק על ההתפשטות של בחינת חכמה שבנפש, אך על שורש החכמה עצמה אין בכוח הקליפה להסתיר לגמרי, אלא שהיא רק "ישנה" . בשורש בחינת החכמה שבנפש מלובש אור אין סוף המבטל את כל הקליפות ונותן ליהודי כוח לעמוד בפני נסיון האמונה, (על המשך היותו יהודי או לא), המתבטא בכך שמוסר את נפשו על קידוש השם (למרות שהקליפה שלטה עליו לפני כן). אור אין סוף המלובש בנפש היהודי נותן גם את הכוח למסור את נפשו שלא לעשות, לדבר או לחשוב דבר האסור, וזו היא היראה הכלולה באהבה המסותרת - שהוא ירא מלהפרד מהקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2020 12:37 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' שבט - פרק כ'. בפרק זה מתחיל רבינו הזקן להסביר כיצד אפשר לשמור את כל מצוות עשה ולא תעשה בכוח האהבה המסותרת שבלב כל יהודי. שתי הדברות הראשונות בעשרת הדברות כוללות את כל התורה כולה; "אנוכי ה אלוקיך" - כולל את כל המצוות עשה ו"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" - כולל את מצוות לא תעשה. כדי להבין איך כל העבירות קשורות ל"עבודה זרה", צריך להבין את ענין אחדות ה'. הקב"ה יחיד גם לאחר שברא את כל העולמות והנבראים, ללא שום שינוי באחדותו, שהרי לגביו כל הבריאה כאילו איננה קיימת כלל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2020 18:38 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' שבט - להלן מתחיל להסביר איך לגבי הקב"ה כל הבריאה כאילו אינה קיימת כלל. הבריאה נוצרת וקיימת מדיבורו של הקב"ה. על דרך משל - גם בדיבורו של האדם אנו רואים שאין שום ערך לדיבור אחד לגבי כוח הדיבור של הנפש, שיכול לדבר מילים ללא סוף, כל שכן שאין לאותו דיבור בודד שום ערך לכוח המחשבה, ועל אחת כמה וכמה לגבי עצם הנפש של האדם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2020 12:52 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' שבט - פרק כ"א. בהמשך למשל אודות ערך הדיבור של האדם לעומת עצם נפשו, כך לגבי הקב"ה (על דרך משל בלבד, שכן הדיבור העליון שונה לגמרי מהדיבור שלנו), כמו שדיבורו של האדם מגלה את מחשבתו, כך דיבורו של הקב"ה הוא התגלות אור וחיות, שהם עשרה מאמרות שעל ידם נברא העולם, וכל חלקי התורה שהם התגלות האור האלוקי. אך ענין הפירוד שישנו בדיבור האדם, שכשהדיבור יוצא אל הזולת נראה כמציאות לעצמו - אינו נמצא בדיבור שלמעלה, המאוחד תמיד עם הקב"ה. להמחיש זאת: כמו לפני שהאדם חושב את אותיות הדיבור הן מאוחדת בשורשן, כך הדיבור שלמעלה מאוחד עם הקב"ה אף אחרי ההתגלות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2020 13:21 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' שבט - פרק כ"א. הדיבור העליון מאוחד עם הקב"ה באותה מידה גם לאחר בריאת העולם ובדיוק כפי שהיה לפני הבריאה. כל השינוי הוא רק לגבי הנבראים, המקבלים חיותם דרך 'דיבור' העליון, העובר צמצומים רבים המסתירים את האור והחיות, וזה מה שמאפשר להם להרגיש את עצמם כמציאות. אך לגבי הקב"ה - הצמצומים אינם מסתירים כלל, מכיון שהצמצומים עצמם הם אלוקות, ממילא כל המציאות של עולמות ונבראים אינם נחשבים כלל לגבי הקב"ה ואינם פועלים שום שינוי באחדותו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2020 12:49 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' שבט - פרק כ"ב. אצל האדם הדיבור הוא גילוי לזולת והוא גם נפרד מעצם הנפש, וכך גם ב'דיבורו' של הקב"ה קיים פירוד, רק שהפירוד הוא לא ביחס להקב"ה אלא ביחס לנבראים. הדיבור העליון עובר צמצומים שונים ורבים כדי לברוא סוגים שונים של נבראים. ע"י התגברות הצמצומים עד שהאור מוסתר לגמרי, יכולים להיברא גם דברים טמאים המקבלים את חיותם מהקדושה בצורה של השפעה הנקראת בחינת 'אחוריים', משום שיניקה זו היא חיצוניות רצון ה', היינו שאין בה תענוג והיא נעשית רק מפני שיש תועלת מכך לדבר אחר, וזה כדי שיהיה ענין הבחירה וכתוצאה מכך ינתן עונש לרשעים ושכר לצדיקים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2020 17:41 |
|
| |
תקציר תניא : | י' שבט - פרק כ"ב. צורת ההשפעה המבטאת את פנימיות רצון ה' נקראת בחינת "פנים", והיא מקור החיים לכל העולמות. אך בחינה זו נמצאת רק באופן מקיף בדברים הטמאים ובקליפות, המחשיבות את עצמן כדבר נפרד מהקב"ה, לכן קיים גם בדיבור שלמעלה ענין של פירוד, אלא שהוא רק בנוגע להרגשת הנבראים, אך לא לגבי הקב"ה עצמו, שאין דבר נפרד ממנו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2020 13:42 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א שבט - פרק כ"ג. עד כאן למדנו שלגבי הקב"ה אין דבר הנפרד ממנו והרגשת הפירוד היא רק מצד הנבראים. הקב"ה רוצה בקיום העולמות מפני שהוא רוצה במצוות שהן רצונו הפנימי. ע"י המצוות נמשכת חיות לכל העולמות והן כלי (לבוש) לרצון ה'. כוח מעשה המצוות מתאחד עם הרצון העליון באותה מדה שהגוף מתאחד עם הנשמה. האברים שאיתם מקיימים את המצוה נעשים בטלים כ"מרכבה" [כמו המרכבה הבטלה אל הרוכב עליה] לרצון העליון שבתוך אותן מצוות. לכן נאמר על האבות שהן ה"מרכבה" – מאחר שכל אבריהם היו בטלים לרצון העליון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2020 06:54 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב שבט - פרק כ"ג. כוחות המחשבה והדיבור הם הלבושים הפנימים של הנפש האלוקית ואילו המעשה הוא הלבוש החיצוני שלה. התורה היא רצון ה', והיא והקב"ה דבר אחד ממש, בשונה מהמצוות הנקראים 'אברים' שמתאחדים עם הרצון העליון אולם עדיין מוגדרים כשני דברים נפרדים שחברו יחדיו. לכן, בשעה שיהודי חושב ומדבר דברי תורה, אפילו שאינו חש בכך, בא הרצון העליון שבתורה לידי גילוי ואיחוד מלא בנפשו. בשונה מהנבראים העליונים המרגישים כל ענין אלוקי ולכן אין ביכולתם לקבל איחוד נעלה כזה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2020 22:06 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג שבט - פרק כ"ג. עד כאן הוסבר שבשעה שיהודי לומד תורה נפשו מתאחדת עם הקב"ה ממש. כאשר האדם יתבונן איך שכל העולמות מקבלים חיותם בבחינת סובב (באופן מקיף) מהרצון העליון כדי שלא יתבטלו לגמרי, כפי שהוסבר שאינם יכולים לסבול גילוי נעלה כל כך, ואילו בשעה שיהודי לומד תורה מאיר הרצון העליון בנפשו בהתגלות (רק שלא חש בו). התבוננות זו תביאו ליראה גדולה מהקב"ה בשעת עיסוקו בתורה. ועל יראה גדולה זו, שלא כל אחד יכול להגיע אליה, אמרו "אם אין חכמה אין יראה", שהרי התורה (חכמה) היא זו שמביאה לאותה יראה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
