|
|
| נשלח ב-24/4/2020 06:48 |
 |
| |
תקציר תניא : | ל' ניסן - פרק מ"ג. גם באהבה ישנן שתי מדרגות כלליות: "אהבה רבה" - שאהבה עצמה היא תענוג ודבקות באלוקות, הבאה לאדם מלמעלה כמתנה למי שהיראה אצלו בשלמות. "אהבת עולם" - הבאה מהתבוננות בגדולת ה', הממלא ומחיה את כל העולמות בחיות פנימית ומצומצמת בהתאם לכל נברא ובחיות שלמעלה מהעולמות ואיך שהכל אינו נחשב לכלום לגבי הקב"ה. כאשר האדם יתבונן בכך, כל אהבתו תהיה לקב"ה בלבד ולא יהיה לו שום רצון לתענוג גשמי או רוחני אחר, אלא ירצה רק את מקור התענוגים, שהוא אלוקות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2020 02:00 |
|
| |
תקציר תניא : | א' אייר - פרק מ"ג. ההתקשרות החזקה של ה"דעת" בגדולת ה', מעוררת ומגלה באדם את שני הרגשות של יראה ואהבה. לפעמים מתגלה אהבה לפני יראה, לכן יכול בעל עברות (שלא הייתה לו יראת ה') לחזור בתשובה מאהבה, מכל מקום גם בתוך אהבה זו כלולה יראה תחתונה שהיא בהעלם. אך הסדר הנכון הוא, שקודם נדרשת יראה המביאה לקיום מצוות והימנעות מעברות ולאחר מכן ביכולת האדם להגיע לאהבת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2020 07:29 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' אייר - פרק מ"ד. שתי המדרגות הכלליות באהבה, "אהבה רבה" ו"אהבת עולם" נחלקות לאין סוף מדרגות של אהבה, כל אחד בהתאם לדרגתו הרוחנית. לכן נקראים יראה ואהבה "הנסתרות לה' אלוקינו" , שיש מי שידיעתו באלוקות גדולה יותר ולכן יראתו ואהבתו את ה' גדולות יותר ולהפך. ואילו תורה ומצוות הן גלויות ושוות לכל אחד ( אותה צורה של תפילין ואותו אופן הנחה ישנה אצל כל יהודי). קיימת אהבה הכוללת בתוכה את שתי המדרגות (אהבה רבה ואהבת עולם), הבאה לכל יהודי בנשמתו מלמעלה בתור ירושה מהאבות, כאשר האדם חש שהקב"ה הוא נפשו וחיותו האמיתית. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2020 07:32 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' אייר - פרק מ"ד. ישנה אהבה למעלה מהאהבה הקודמת, (אהבה לקב"ה בדוגמת האהבה לחיים), שהיא כמו אהבת בן לאביו ואימו, אהבה זו לא מוגבלת ובכוחה להביא את הבן למסור את נפשו עבור אביו ואימו. אהבה זו הייתה במשה רבנו והיא ישנה בכל יהודי, מכיוון שבכל דור ישנה התפשטות ממשה רבנו המאירה בכל יהודי . רק שהיא מוסתרת ועליו לגלותה ע"י שירגיל את עצמו להתבונן, איך הקב"ה הוא אבינו ומקור חיינו, עד שההרגל יעשה טבע. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2020 12:34 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' אייר - אף על פי שלא מרגישים את האהבה שנתבארה בשיעורים הקודמים, אהבה שבה האדם מתייחס לקב"ה כאביו ומוכן לעשות הכל בשבילו - אל יחשוש מכך שהוא מדמיין זאת, מפני שמבחינת הנשמה האהבה היא באמת, לכן גם כשהיא לא בהתגלות, היא מביאה את האדם ללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך אותה כוונה, בכך שיחשוב על אהבה זו (והקב"ה מצרף מחשבה למעשה) ויחשיב לו זאת כאילו הגיע בפועל למדרגה זו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2020 19:54 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' אייר - שני סוגי האהבות שנתבארו (שהקב"ה הוא חייו האמיתיים ושהקב"ה הוא אביו האמיתי), כאשר הן לא בהתגלות הן מעלות את התורה והמצוות לעולם היצירה וכאשר היהודי מגלה אותם ע"י התבוננות מעומק הלב, כיצד הקב"ה הוא חיינו והוא אבינו האמיתי, הם מעלים את התורה והמצוות עד לעולם הבריאה. לשתי האהבות האמורות ישנה המעלה של "אהבה רבה", שהיא למעלה מאהבה שכלית ובכוחה לעלות את המצוות עד עולם האצילות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2020 21:05 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' אייר - פרק מ"ד גם כשהאדם מצליח לגלות את האהבה לה' הקיימת בטבע נפשו, אל לו להסתפק בכך אלא עליו להשתדל לעורר אהבת ה' הבאה על ידי התבוננות מעמיקה בגדולת ה', יש לכך שתי סיבות: 1. מפני שבאהבת ה' הנוצרת מהתבוננות נוצרות תשוקה ושלהבת גדולות יותר לאלוקות. 2. מפני שכדי להגיע לאהבה זו נדרשת התבוננות גדולה ועמוקה ובכך האדם מקיים את הנאמר בספר הזוהר שכוונת הקב"ה בבריאת העולם היא בכדי שהנבראים יגיעו לידיעה בה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2020 06:52 |
|
| |
אשכול מעניין
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי יו_טיוב ב- 01/05/2020 06:52:35
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2020 08:35 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' אייר - פרק מ"ה. ישנו אופן נוסף שבאפשרותו של יהודי לקיים תורה ומצוות לשמן - ע"י התעוררות מידת הרחמים. בכך שיעורר רחמנות על הניצוץ האלוקי שבנשמתו, שירד ממקורו במדרגה הגבוהה ביותר לדרגה התחתונה ביותר, להתלבש בגוף המקבל חיותו מקליפה ורחוק מהקב"ה, בפרט כשיזכור את דיבוריו ומעשיו הלא טובים שאז הרחמנות על נשמתו, גדולה יותר ועוד שיש לכך השפעה גם על מקור הנשמה הקשורה למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2020 20:50 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' אייר - פרק מ"ה. כעת ניתן להבין את הפסוק "וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך". יעקב אבינו שהוא מידת הרחמים של עולם האצילות, מעורר רחמים מהרחמים העליונים הבלתי מוגבלים (י"ג מידות הרחמים) על מקור נשמות עם ישראל. שנשמות ישראל יתאחדו עם הקב"ה ע"י תורה ומצוות, בדיבור של ההלכה, ההרהור בתורה ומעשה המצוות, שזה יחוד בבחינת "נשיקין". וע"י נתינת הצדקה ועשיית חסד שבכך כביכול מחבק החסד שלמעלה את היהודי. וכאשר יהודי יעורר רחמים על נשמתו והתעוררות זו תביאו לקיום תורה ומצוות יכול להגיע ל"אהבה רבה" באופן כזה שירגיש בלבו את האהבה הגדולה לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2020 08:37 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' אייר - פרק מ"ו. קיימת דרך נוספת הקרובה מאוד לכל יהודי לעורר ולגלות את אהבתו המסותרת לקב"ה ושאהבה זו תביא אותו לקיום תורה ומצוות ולנצח את כל הגורמים המפריעים לענייני עבודת ה', זאת, ע"י התבוננות, כשם שבטבע האדם, כשמישהו מגלה לזולת אהבה חזקה, ממילא, הזולת מגלה אליו אהבה בחזרה, ובמיוחד אם זה שמגלה את האהבה כלפיו הוא אדם גדול. למשל, מלך גדול שמראה אהבה לאיש פשוט, יורד אליו למקום מגוריו העלוב ולוקחו לארמונו ומכניסו אל תוך חדרו הפרטי מחבקו וסועדו, בוודאי שבלב אותו איש פשוט, תתעורר אהבה גדולה למלך. אפילו אם ליבו קשה כ'אבן', ימס מ'מחווה' שכזו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 13:08 |
|
| |
תקציר תניא : | י' אייר - פרק מ"ו. כל הפרטים האמורים במשל, של מלך בשר ודם, ישנם, ובמדה נעלה יותר - בנמשל. המלך זה הקב"ה והאיש הפשוט מרמז לעם ישראל. הקב"ה, המלך הגדול של כל העולם, ירד ממקום כבודו, כדי להוציא אותנו מהמצב הנחות ביותר, ממצרים ולתת לנו את התורה, שע"י תורה ומצוות מתאחדים בני ישראל עם הקב"ה במדה הנעלה ביותר של התאחדות. התבוננות בכל האמור מעוררת ביהודי אהבה גדולה ביותר לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2020 11:43 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א אייר - פרק מ"ו. שלמה המלך המשיל את יחוד ישראל עם ה' ע"י קיום תורה ומצוות ליחוד חתן וכלה. המילה 'קדושה' - משמעה הבדלה, כמו שיהודי מקדש אישה המיוחדת רק לו. כאשר מברכים על מצווה 'אשר קדשנו במצותיו', משמעות המילה 'קדשנו' היא שבשעה שיהודי מקיים תורה ומצוות הוא מתקדש ומתעלה למדרגת 'קודש-העליון' שהיא למעלה מהעולמות ומובדלת מעולמות, מאחר שנפשו של היהודי מתייחדת עם אור אין סוף בשעה שעוסק בתורה ומצוות (בשונה מהאבות שהיו בדרגה זו תמיד). זו הסיבה שיש לעמוד בפני אדם בשעה שמקיים מצוה, מפני הקדושה ששורה בו. האדם אינו מרגיש בקדושה זו מפני הגוף החומרי שעדיין אינו מזוכך, בשונה מהאבות שגופם היה מזוכך ולא הסתיר על אלוקות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2020 12:07 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב אייר - לכל יהודי המקיים מצווה, נמשכת בנשמתו, קדושה מ"קודש העליון", והוא מתאחד עם הקב"ה, וזאת גם אם הוא אדם פשוט שלא מרגיש את הקדושה ואת ה"יחוד" בנפשו, כפי שהדבר אצל צדיק. לכן איסור מלאכה בשבת או חמץ בפסח, אסור וחמור בנוגע לאיש פשוט, בדיוק באותה מידה שאסור לתלמיד חכם, היות ועל שניהם שורה קדושה מיוחדת בשבת ויום טוב. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 09:16 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג אייר - פרק מ"ז. לא זו בלבד שיהודי צריך לעורר אהבה של "מים הפנים לפנים" לקב"ה, בכך שיזכר ביציאת מצרים (איך הקב"ה ירד בכבודו ובעצמו לגאול את עם ישראל..). אלא גם מצד ההוה, ישנה 'יציאת מצרים רוחנית' בכל יום, כאשר יהודי לומד תורה, מקיים מצוות ומקבל על עצמו עול מלכות שמים בקריאת שמע, יוצאת נפשו האלוקית מגלות הגוף ומתאחדת עם הקב"ה. המניעה היחידה שיכולה לעכב היא אם האדם אינו רוצה בזה ח"ו. לכן מזכירים את יציאת מצרים בקריאת שמע, שע"י קריאת שמע יוצאים ממצרים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
