|
|
| נשלח ב-9/8/2020 16:11 |
 |
| |
תקציר תניא : | י"ט מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ו'. השכר שיהודי מקבל על נתינת צדקה היא מידת האמת הניתנת לו מלמעלה. נאמר 'תתן אמת ליעקב', כדי להבין מה היא מידת האמת שנתנה ליעקב, מקדים רבינו הזקן להסביר מה היא מידתו של יעקב. מדתו של יעקב אבינו היא הרחמנות. עבודת ה' של מידת הרחמנות היא, כאשר יהודי מרחם על הניצוץ האלוקי השוכן בנפשו, ע"י התבוננות בגדולת ה' (שהכל נחשב ככלום לגביו) וכמה הוא רחוק מהקב"ה. בכך שהניצוץ האלוקי השוכן בגופו הנחות, שמבלי עזרתו של הקב"ה לנצח את תאוות הגוף, יכול היה לקבל טומאה ע"י שעובר על איסורים או תאוות (זאת גם אם בפועל הוא אינו עובר עבירות). דבר זה מראה עד כמה הגוף שפל וכמה רחמנות יש לרחם על הניצוץ האלוקי השוכן בו נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2020 15:39 |
|
| |
תקציר תניא : | כ' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ו'. ישנם שני סוגי יראה ואהבה: 1) יראה ואהבה הבאות מהתבוננות שכלית בגדולת ה' וכמה שהקב"ה אוהב את ישראל. 2) יראה ואהבה מלמעלה, לאחר שהאדם השיג ע"י ההתבוננות אהבה ויראה, יש סוג נוסף של אהבה ויראה הניתנות כמתנה מהקב"ה. אין שום ערך בין אהבה ויראה שכליות (הבאות מהאדם המתבונן) לבין אילו הבאות כמתנה מלמעלה (מהקב"ה) ונקראות "אמת", זאת מפני שרק הקב"ה הוא אמת וכל שאר הנבראים נחשבים לגביו כאין ואפס. הדרך להמשכת מידת האמת (אהבה ויראה מלמעלה) היא לעורר רחמים רבים לפני הקב"ה וזה נעשה ע"י נתינת צדקה, שהיא מידת הרחמים (ובפרט בצדקה לארץ ישראל). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2020 18:08 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"א מנחם אב - אגרת התשובה, אגרת ז'. "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו...". חז"ל משתמשים במילים "חלק" ו"גורל" כדי לתאר את ההתגלות האלוקית המאירה ביהודי. לכאורה לא שייך לומר על הקב"ה "חלק" כי הוא לא מתחלק לחלקים. והביאור, ששמו של הקב"ה כשמו כן הוא: "קדוש" – שלמרות שנמצא בכל מקום, אך אינו מורגש ומובדל מהעולם. ואילו "ברוך הוא" - מלשון מבריך, המשכה והתגלות. כלומר, שהארה מהארה משמו, לאחר צמצומים רבים ועצומים, יכולה כן להתלבש בעולם ולהחיותו, כך שעל דרגה זו שייך להתבטא בלשון "חלק". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2020 19:54 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ז'. ההארה האלוקית המאירה בעולמות שלמטה מאצילות ובנשמת האדם, מתחלקת ל"חלקים". החלוקה באופן כללי היא ל-613 חלקים, שהם כנגד 613 מצות התורה וכנגד 248 אברים ו-365 גידים, (ביחד 613), של האדם. בפרטיות כל אחד מ 613 החלקים מתחלק לאין סוף חלקים פרטיים, כמו שכל אחת מ-613 המצוות מתחלקת לאין סוף פרטים. נשמת אדם הראשון (שהייתה כלולה מניצוצות אין ספור של נשמות), היה בכוחה להכיל את כל הפרטים האין סופיים של הארה הנמשכת לנשמות ישראל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2020 17:04 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ז'. נשמתו של יעקב אבינו, כמו אדם הראשון, הייתה כלולה מכל נשמות ישראל וגם בנשמתו האירו כל הפרטים מהארה מאין סוף. כל מי שעוסק בתורה ומקיים מצוות, מאירה בנשמתו הארה מאין סוף. וזהו פרוש - "חלקינו" ("אשרינו מה טוב חלקינו"), שהרי חלק מההארה האלוקית (המתחלקת ל-613 חלקים) מאירה בנשמתו של מקיים המצוה, הארה זו נמצאת בהתגלות במיוחד בזמן התפילה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2020 14:22 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ז'. להלן יסביר את הלשון "מה נעים גורלינו": כל נשמה בישראל צריכה לקיים את כל התרי"ג מצוות, אך מאחר שמרבית הנשמות היו כבר בעולם וירדו שוב כדי לתקן ענין מסוים, אין הנשמות שוות בהארה האלוקית המאירה להם ע"י קיום תורה ומצוות. לכל אדם יש את המצווה ששייכת אליו במיוחד והוא צריך להיות זהיר בה יותר. כך גם לגבי העבודה של כל דור ודור, שלכל דור יש את העבודה המיוחדת שלו (צדקה, תורה וכו'). והענין שישנה התגלות אלוקית מיוחדת מקיום של מצוה מסוימת, לנשמה מסוימת, הוא למעלה מהשכל, מפני שכך רצה הקב"ה, וזה ענין ה"גורל", שהוא למעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2020 20:33 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה מנחם אב - (אגרת הקודש, אגרת ח) מסביר את לשון התפילה "זורע צדקות מצמיח ישועות". כדי להמשיך התגלות אלוקית במחשבתו בשעת התפילה, כל אחד לפי דרגתו, יש צורך בהתעוררות מלמטה. התגלות זו היא חסד שהשם עושה עם האדם, שכמו שטבע המים לרדת ממקום גבוה למקום נמוך, כך יורד אור ה' מהעולמות העליונים לעולם הזה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2020 13:57 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ח'. כדי שיומשך אור ה' בתפילה, יש צורך בהתעוררות האדם מלמטה, זאת מפני שבעולמות העליונים קיימת גם מידת הגבורה, שתפקידה לצמצם ולהסתיר את אור ה', אך ברגע שיהודי מתנהג במידת החסד, ע"י שנותן צדקה לפני התפילה ועובד את ה' בתפלה, הוא מעורר את מידת החסד שלמעלה, והיא ממשיכה עליו שפע אלוקי באין ערוך לעבודתו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2020 14:46 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ח'. כאשר זורעים זרע או גרעין באדמה, מתרחש דבר פלא, לא רק שמגרעין אחד צומחים פירות רבים, אלא גם הפירות נעלים במהותם הרבה מהגרעין, שהם בעלי טעם, ואילו הגרעין כלה ונרקב בארץ. הסיבה לכך היא, שלאמיתו של דבר חיותם של הפירות אינה מהגרעין אלא מ"כח הצומח" הרוחני הגלום בארץ, וזריעת הגרעין בקרקע נועדה רק לעורר אותו. משל זה עשוי לבאר מה כוחה של עבודת היהודי ש"מצמיחה" שפע אלוקי כה גדול שלא בערך לעבודה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2020 17:55 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ח'. ממה שהוסבר עד כה מובן מה שעבודת הצדקה נקראת "זריעה", שכן, כמו בזריעה שצומח ענין נעלה יותר בכמות ובמהות, כך יש בכוח הצדקה והחסד שיהודי עושה להמשיך אליו חסד מסוג נעלה לגמרי מסוג החסד הבא בהתגלות אלוקית המאירה בתפילה. משנה תוקף יש לצדקה לארץ ישראל, שהיא פועלת את ההמשכה ללא מניעות ועיכובים (שישנם בחו"ל). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2020 07:07 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ט'. העיסוק בענייני העולם ועסקי הפרנסה, לא צריך להיות לצורך עצמי ולמילוי רצון האדם, כמו אלו שמפרנסים את בני ביתם רק מתוך אהבת עצמית, שמפני שהוא אוהב את עצמו, לכן הוא אוהב את אשתו וילדיו בהיותם חלק ממנו. אלא ההתעסקות עם עניני העולם צריכה להיות כדי למלא את מחסורם של בני ישראל (שנשמותיהם הן חלק מהקב"ה) בחסד ללא תמורה, כשם שהקב"ה עושה עם הנבראים. וזה שמשפחתו קודמת זה רק מפני שכך התורה מצווה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2020 13:04 |
|
| |
תקציר תניא : | ל' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ט'. אף על פי שבמשנה כתוב "ותלמוד תורה כנגד כולם", בזמננו עיקר העניין הוא גמילות חסדים (ביחוד בדורנו שאין חכמים בדרגה של חכמי המשנה). בזמננו השכינה ירדה ונפלה עד למדרגה התחתונה של 'עשיה' וכדי להפוך את חושך העולם לאור, לא מספיק השימוש בשכל ובדיבור בלימוד תורה, אלא צריכים גם את המעשה. ובכך שנותן צדקה ביד רחבה, האדם כופה את הקדושה על הקליפות והופך את החושך לאור. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2020 15:14 |
|
| |
תקציר תניא : | א' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. רבינו הזקן מצטט את הפסוק "חסדי ה' כי לא תמנו" ושואל מדוע לא נאמר "כי לא תמו" (החסדים)? כדי להסביר זאת מתחיל להסביר שישנן 2 מדרגות בחסד: "חסד עולם" - חסד מוגבל. "רב חסד" - חסד בלי גבול. שורש התורה הוא מימין (חסד), אך היא ירדה והתלבשה בגבורה (צמצום) כדי שההתגלות האלוקית תוכל להתלבש במצוות שקיומן הוא ע"י ענינים מוגבלים (במידה, בזמן וכו'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2020 21:57 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. המצוות הן בעלות שיעור ומידה (כמו אורך הציצית, גובה הסוכה וכו') ואפילו במצוות צדקה יש שיעור, למשל מי שרוצה להדר ייתן חומש (20% מרווחיו). אופן נתינת צדקה במידה ושיעור נקרא 'חסד עולם' והוא ממשיך חסד מלמעלה שיכול להתלבש בעולם בשיעור ומידה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2020 18:59 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. עשיית חסד בצורה מוגבלת, כמו נתינת צדקה לפי מידה ושיעור, מתאימה לאדם שלא חטא מעולם. אך מי שחטא ופגם "בקודש עליון", עליו להמשיך אור חדש שלמעלה מהעולמות, הנקרא "רב חסד", שהוא חסד בלתי גבולי, וזאת הוא עושה ע"י תשובה מעומק הלב, כדי שיתקן את המעוות ב"קודש העליון", ומה שאמרו חז"ל שהאדם לא יתן לצדקה יותר מחומש - זה בנוגע למי שלא חטא (או שתיקן את חטאיו ע"י תעניות), אך מי שחטא, כדאי לו לתת את כל אשר לו כדי לתקן את נפשו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
