|
|
| נשלח ב-24/10/2020 19:56 |
 |
| |
תקציר תניא : | ו' מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ו. רבינו הזקן מבאר את השאלות שנשאלו עד כה על דברי הזוהר, ומסביר שכאשר מדייקים בלשון הזהר מובן, שלא להלכות איסור והיתר בעצמם קרא הזוהר 'עץ הדעת טוב ורע', אלא על הדברים אודתם מדובר בהלכות אלו, שהם מקבלים את חיותם מ'קליפת נגה, שמעורב בה טוב ורע. מה המשמעות של 'אסור' ו'מותר'? דבר ה'אסור', הוא אסור וקשור עם הקליפות, ולכן אינו יכול לעלות לקדושה בשום מצב. בשונה מדבר ה'מותר', שיכול לעלותו לקדושה. כאשר ביום חול, האדם אוכל מאכל המותר בכוונה, או אם אפילו אכל בלי כוונה ובכח אכילה זו הוא עובד את ה' - הוא מעלה את המאכל לקדושה, ובשבת אף הקליפה עולה, ולכן האכילה עצמה היא מצוה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2020 06:27 |
|
| |
מתוק מדבש ,
חיזקו ואימצו על דברי התורה כאן בפורום
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2020 12:33 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ו. כל ארבעת חלקי התורה: מקרא, משנה, תלמוד וקבלה - הם חכמתו ורצונו של הקב"ה, ובזוהר מובא שכולם שורשם בעולם האצילות, הדבוק באלוקות. אמנם האר"י ז"ל כתב ששורש המשניות הוא ב'מלכות דיצירה', אך אין הכוונה ששורשו בעולם היצירה, אלא ש'מלכות דיצירה' הוא ה'לבוש' בו התלבשה 'מלכות דאצילות', וכך גם שורש התלמוד הוא בהתלבשותה בעולם ה'בריאה' ושורש המקרא הוא מהתלבשותה בעולם ה'עשיה'. אך כל זה בנוגע לאסור והמותר עצמם, אבל לימוד התורה שבעל פה היא אלוקות, בחינת 'מלכות' שב'עולם האצילות'. מאחר שאור אין סוף מתייחד עם הספירות בעולם האצילות, מובן שהתורה שבעל פה היא מיוחדת עם אור אין סוף. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2020 05:00 |
|
| |
אני מקפיץ מפני חביבות הדברים
ושמחים ומאירים כנתינתם מסיני
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2020 09:39 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ו. ספירת המלכות שבעולם האצילות יורדת ומתלבשת ב'קליפת נגה' כדי לברר את ניצוצות הקדושה החבויים בה, לכן נקראת המלכות 'עץ הדעת טוב ורע', משום ששייכת גם לבירור הרע, בשונה משאר ספירות האצילות ('זעיר אנפין'), המכונים 'עץ החיים'. כתוב בזהר, שבזמן ש'עץ הדעת טוב ורע' שולט מתפרנסים תלמידי חכמים מעמי הארץ, והכוונה היא: כאשר השכינה היא בגלות, השפע שמשפיעה הוא ל'ערב רב', שיניקתם מ'קליפת נגה', והתלמידי חכמים ניזונים מהתמצית והשיריים בלבד. לכן, בזמן שהשכינה בגלות עיקר עבודת האדם הוא בירור הניצוצות מתוך הקליפות, ובשל כך עיקר לימוד ההלכה הוא בעיון ופלפול, מכיון שהקליפות מעלימים עליה, וע"י עיון ובירור ההלכה מעלים אותה מהקליפות לקדושה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2020 13:03 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' מרחשון : אגרת הקודש, אגרת כ"ו. ע"י עיון והתעמקות בהלכה מבינים את טעם ההלכה, כאשר מעלים אותה מהקליפות המכסים וגורמים שלא יבינו את טעם ההלכה, הטעם הם הניצוצות שנפלו מספירת חכמה העליונה לקליפות, המעלימים את חכמת התורה מהנבראים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2020 17:44 |
|
| |
תקציר תניא : | י' מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ו. רק לנשמות כפי שהן מלובשות בגוף חומרי (שהוא מקליפת נגה) יש את היכולת לברר ולעלות את חכמת התורה מתוך הקליפות. לכל נשמה יש את חלקה אשר שם נפלו ניצוצות קדושה ועליה מוטל לבררם ולעלותם מתוך הגלות. לכן, על כל אחד לפי שורש נשמתו יש לעסוק בבירור הלכה בתוך שאר חלקי התורה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2020 12:07 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ו. כל מה שנאמר עד כה הוא לגבי זמן הגלות, אבל בביאת משיח, כשיושלם בירור הניצוצות, יהיה עסק התורה והמצוות בשביל המשכת אלוקות ממדרגות גבוהות ע"י 'יחודים עליונים' המבוארים בפנימיות התורה. בזמן הגאולה ההלכות 'הנגלות' יהיו נגלות לכל אחד, ולא תהיה שכחה מפני שלא תהיה קליפה המעלימה, ולכן בני ישראל לא יצטרכו כל כך ללמוד פרטי ההלכות, כי לא יהיו להם שאלות של פסול, טומאה ואיסור, וידעו את כל ענייני התורה מלימוד פנימיות התורה. אך הערב רב יצטרכו לעסוק בלימוד הלכות הנגלות, מכיון שהסטרא אחרא תישאר עדיין דבוקה בהם. מזה מובן כוונת דברי הזהר: 'בזמן עץ הדעת טוב ורע' שהכוונה היא לזמן הזה, שקליפת נוגה היא השולטת בעולם, מה שאין כן בביאת המשיח, שתתבטל שליטתה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2020 12:14 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ז. באגרת זו מנחם רבינו את החסידים על פטירת הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטבסק נ"ע: רז"ל מכנים את ההסתלקות "שביק חיים לכל חי" - השאיר חיים לכל אלו שחיים. בחיי הצדיק קימים 3 מדות: אמונה - שהיא ה"חיים" שלו, יראה - חייו אלו הם חיים של יראת ה' ואהבה - אהבת הצדיק לה' היא יותר ממה שאוהב את חייו הוא. כשם שקודם הסתלקותו, הצדיק המשיך והשפיע אמונה, יראה ואהבה לכל ישראל, כך גם לאחר הסתלקותו, הוא ממשיך חיות לתלמידיו הקשורים אליו באהבה רבה וכפי מידת אהבתם והתקשרותם של התלמידים כך היא ההשפעה מהצדיק. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2020 17:58 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג מרחשון - אגרת הקודש סימן כ"ז. מוסיף רבינו ומבאר שהשפעת הצדיק לאחר פטירתו נוגעת גם לעניינים של מעשה. בזהר מובא שגם בעולם הזה (עולם המעשה) נמצא הצדיק אחר פטירתו יותר מאשר בחייו, ולכן לאחרי הסתלקותו נמשך אור חדש על תלמידיו, ואור זה גורם להם להוסיף בעשיית מעשים טובים והליכה בדרכיו. כשם שבעניינים רוחניים התלמידים מקבלים מהצדיק לאחר הסתלקותו יותר מאשר לפני זה, כך גם בנוגע להשפעות גשמיות, וכמו שכתוב בזהר שהצדיקים מגינים על העולם הזה - בעניינים גשמיים - יותר מאשר בחייהם, וכל מי שקרוב אל הצדיק בחייו קודם לברכה המושפעת על ידו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2020 14:00 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ז. מובן הדבר שלאחרי הסתלקותו של הצדיק נמצא הוא בעולמות העליונים במדה מרובה יותר מבחייו, אך כיצד הוא נמצא בעולם הזה במידה מרובה יותר? מסביר רבינו, שחיי הצדיק הם חיים רוחניים של אמונה יראה ואהבה. בכל עולם ישנם שלושת עניניים אלו של אמונה יראה ואהבה ולפי ערך מעלת העולם כך הוא ערך מעלת בחינות אמונה יראה ואהבה שבאותו העולם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2020 12:52 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ז. ההארה הראשונה הנזכרה לעיל, המאירה מרוחו של הצדיק לאחר פטירתו, מתלבשת בפנימיות בתלמידים. אך ישנה גם הארה שניה המאירה על תלמידי הצדיק ומאירה עליהם מלמעלה בבחינת מקיף; בפטירת הצדיק, עולה נשמתו עם כל עבודתו שעבד כל ימי חייו לשורשה, לבחינת מלכות של עולם האצילות (הנקראת 'חקל תפוחין קדישין'). העלאה זו גורמת ל'יחוד זעיר אנפין ומלכות' וההמשכה נקראת 'זריעה'. הארה זו אינה מורגשת, אך היא מכניסה בלב תלמידיו הרהורי תשובה ומעשים טובים וזה נקרא 'גידולי גידולין' (מהאורות הזרועים). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2020 14:48 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ח. אגרת זו כתב רבנו הזקן אל מחותנו הרב הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לנחמו על פטירת בנו. בפתח האגרת מביא רבינו הזקן את דברי המדרש: מדוע נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה אדומה? ללמדך, שכמו שפרה אדומה מכפרת כך מיתתן של צדיקים מכפרת. בפרה אדומה יש מעלה על שאר הקרבנות, שהיא ממשיכה לעולם דרגת קדושה נעלית ביותר, המשכה מבחינת "קדש" (שהיא למעלה מבחינת "זעיר אנפין" הנמשכת על ידי שאר הקרבנות) שלמעלה מהספירות והעולמות ולכן בכוחה לתקן גם מה שנפל למטה למטה במדרגות התחתונות, ולטהר את המדרגה התחתונה ביותר בטומאה - טומאת מת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2020 18:30 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ח. אגרת זו כתב רבנו הזקן אל מחותנו הרב הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לנחמו על פטירת בנו. בפתח האגרת מביא רבינו הזקן את דברי המדרש: מדוע נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה אדומה? ללמדך, שכמו שפרה אדומה מכפרת כך מיתתן של צדיקים מכפרת. בפרה אדומה יש מעלה על שאר הקרבנות, שהיא ממשיכה לעולם דרגת קדושה נעלית ביותר, המשכה מבחינת "קדש" (שהיא למעלה מבחינת "זעיר אנפין" הנמשכת על ידי שאר הקרבנות) שלמעלה מהספירות והעולמות ולכן בכוחה לתקן גם מה שנפל למטה למטה במדרגות התחתונות, ולטהר את המדרגה התחתונה ביותר בטומאה - טומאת מת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2020 13:44 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ח. להלן יבאר ענין הארה שמאירה בעת פטירת צדיקים. עת פטירת צדיקים (שהיו עובדים את ה' באהבה ובמסירות נפש בקריאת שמע) הוא עת רצון, שאז מאיר בחינת הרצון שהוא המקור שממנו נמשכת ספירת החכמה . כמו שהוסבר, שבכח חכמה עליונה לטהר את המדרגה התחתונה ביותר ולכן ע"י גילוי זה מתכפרים הזדונות שבעוון הדור. מה שאין בכח הקרבת הקורבנות, שמכפרים רק על עברות שנעשו בשוגג. לכן נסמכה מיתת צדיקים (מרים) לפרשת פרה, כי מיתת צדיקים מכפרת באותה המדרגה של פרה אדומה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
