|
|
| נשלח ב-21/11/2020 18:58 |
 |
| |
תקציר תניא : | ה' כסלו - קונטרס אחרון. כל עוד הנשמה מלובשת בגוף האדם, אין האדם יכול 'לתפוס' במהות האלוקית ולכן אי אפשר שע"י יראה ואהבה שכליים ידבק בקב"ה באמת, שהרי כאשר אדם מכוון את הכוונה הרוחנית שבמצוה, השגתו היא רק בבחינת המציאות ואינו משיג את המהות (חוץ מלימוד הלכות המצוות). מה שאין כן במעשה המצוות, שבהם נמשך ומתלבש מהות אלוקות, אזי כשתופס את הדבר הגשמי ומקיים את המצוה על פי ההלכה, הוא אוחז במהותו וע"י זה הוא תופס ממש את מהות האלוקות המלובשת בו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2020 13:12 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' כסלו - קונטרס אחרון. יש מעלה בלימוד גדולת ה' שבסדר ההשתלשלות (העולמות והספירות) שעל ידם בא האדם לאהבה ויראה ומגיע ל"לב שלם". אך זו רק מצווה אחת מתרי"ג מצוות והרי האדם צריך ללמוד את הלכותיהן של כל התרי"ג מצוות ולקיימן בפועל מכיוון שרק ע"י קיום כל התרי"ג מצוות במחשבה דיבור ומעשה מבררים את הבירורים של בריאה, יצירה ועשיה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2020 12:06 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' כסלו - קונטרס אחרון, מעלה נוספת שיש בלימוד ובקיום מצוות לגבי אהבה ויראה שכליים - ששורש המצוות גבוה יותר כדלקמן. המעלה של אהבה ויראה שכליים היא מצד מעלת נפש רוח ונשמה שבאדם, נשמת האדם נמשכה משם מ"ה שהוא עולם התיקון (ובכח זה הוא מברר את הניצוצות) ואילו מדרגת הניצוצות המתבררים ע"י המצוות, גבוה יותר מהנפש רוח ונשמה שבאדם, ששורש המצוות המתבררים הוא משם ס"ג שהוא עולם התוהו הגבוה מעולם התיקון. מעלה נוספת היא, שהמדרגה העליונה (עצמות) יכולה להמשך למטה רק כאשר היא מתלבשת ומסתתרת בענין גשמי שזהו ענין התורה ומעשה המצות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2020 12:27 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' כסלו - קונטרס אחרון. מעלה נוספת שיש בלימוד ובקיום מצוות לגבי אהבה ויראה שכליים היא ששורש המצוות גבוה יותר, כדלקמן. המעלה של אהבה ויראה שכליים היא מצד מעלת נפש רוח ונשמה שבאדם, נשמת האדם נמשכה משם מ"ה שהוא עולם התיקון (ובכוח זה הוא מברר את הניצוצות) ואילו מדרגת הניצוצות המתבררים ע"י המצוות, גבוה יותר מהנפש רוח ונשמה שבאדם, ששורש המצוות המתבררים הוא משם ס"ג, שהוא עולם התוהו, הגבוה מעולם התיקון. מעלה נוספת היא, שהמדרגה העליונה (עצמות) יכולה להימשך למטה רק כאשר היא מתלבשת ומסתתרת בענין גשמי, שזהו ענין התורה ומעשה המצוות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2020 19:23 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' כסלו - קונטרס אחרון. רבינו הזקן מבאר ענין נוסף במעלת ההלכות: המלאכים הם נבראים, היכולים להשיג רק בחינת נפש ורוח (ולא נשמה שהיא אלוקות) ומהשגה זו היראה והאהבה שלה. נמצא שאהבה ויראה השכליים הם רק במדרגת 'נברא' ולא אלוקות ממש. בשונה מזה ההלכות שהן חוכמתו ית', זו למעשה אלוקות המתלבשות בעניינים גשמיים. גם באהבה ויראה שכליים ישנה התלבשות של חכמה עליונה אך היא בהעלם והסתר לגמרי בבחינת נפש ורוח של עולם העשיה. גם ההתלבשות של חכמה עליונה בבחינת נפש ורוח שבעולם הבריאה היא באופן של הסתר, מכיוון שבחינות נפש ורוח = נברא, ונברא מתהווה דוקא ע"י שהבורא מסתתר ממנו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2020 03:44 |
|
| |
תקציר תניא : | י' כסלו - קונטרס אחרון. בשונה מאהבה ויראה שכליים, ההלכות אינן מעלימות על הארת חכמה עליונה שבהן. אמנם חכמה עליונה עוברת דרך לבוש העשיה, אך אין זו התלבשות ממש הפעולת הסתר אלא ב'דרך מעבר' בלבד. הדברים הגשמיים אודותם דנה התורה אכן מסתירים על בחינת חכמה עליונה, אך בהלכה עצמה מאיר חכמתו ית' ללא הסתר. לכן נמשלה התורה למים, כשם שהמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כך התורה ירדה ונתגלתה גם במקומות נמוכים. וזהו מעלת לימוד הלכות על אהבה ויראה שכליים, שגם לאחר שההלכה ירדה לעולם הזה, היא למעלה מבחינת חכמה בינה ודעת של עולם העשיה ואפילו מבחינת נשמה שבספירות (שהרי אף היא אלוקות). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2020 13:00 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א כסלו - קונטרס אחרון. הטעם לכך שגם לאחר שירדה ההלכה לעולם העשיה היא למעלה מבחינת חכמה (חב"ד) של עולם העשיה, הוא מאחר שבחינת חכמה של עולם העשיה הוא מקור החיות לנבראים, ואילו החכמה שבהלכות עניינה היא בעולם האצילות, שהוא אלוקות. לכן ההלכות נתלבשו בבחינת נשמה של עולם הבריאה ועולם היצירה שהיא מבחינת עולם האצילות, ולא נתלבשה בבחינת נפש ורוח שהן בבחינת נברא. התפשטות של עצמיות בחינת החכמה (חב"ד) של בחינת נשמה הוא בהלכות (שעניינם הוא תיקון פרצופי האצילות, אלוקות) והוא מתפשט בשש הספירות (מחסד ועד מלכות) וזו בחינת ששה סדרי משנה וגמרא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2020 18:58 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב כסלו - קונטרס אחרון. רבינו הזקן מבאר את מעלת התורה עצמה, שמאיר בה אלוקות בגילוי. התורה שהאדם לומד בעולם הזה עולה למעלה ומזה נעשה לבוש בבחינת 'רוח' שנמשך על האדם. ומאחר שהאדם הוא נברא אזי גם התורה שלומד היא בבחינת נברא, אבל עצם התורה הוא אלוקות. המשכת התורה היא מבחינת חכמה (נקראת יסוד אבא), ובה מתלבש אור אין סוף ודרך בחינת החכמה נמשך אור אין סוף לבחינת מלכות. המקרא, המשנה והתלמוד מצד עצמם הם בבחינת נברא, אבל הם נקראים בשם ה' (כמו מלאך בעת השליחות) כלומר שאור אין סוף שוכן בהם בלי הסתר כלל. לכן כאשר אדם לומד תורה הוא ממשיך אלוקות בעולם שעי"ז עולה העולם לקדושה, וזהו תכלית בריאת האדם. מה שאין כן באהבה ויראה שכליים, וזאת מפני שהן מדרגת נברא וגם אינם פועלים המשכה אלוקות בעולם אלא רק הסתלקות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2020 11:08 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג כסלו - קונטרס אחרון. בהמשך למה שנתבאר שע"י לימוד הלכות של מצוות עשה מבררים את הניצוץ מעולם התוהו שנפל בדברים הגשמיים, כעת בא לבאר שאפילו לימוד הלכות שאינן מצויות, דברים שלא קורים, פועלים גם כן את הבירור . לכל דבר גשמי יש שורש למעלה שממנו הוא מקבל את חיותו. לכן, ע"י לימוד פרטי הלכות לא תעשה, נמשך אור אלוקי שמפריד את הקליפות מהקדושה (שלא יוכלו לינוק את חיותם ממנה). בזמן הזה לימוד הלכות לא תעשה הוא בחינה של 'סור מרע', להפריד את הקליפה מהקדושה. אבל לעתיד, כשיושלם בירור הניצוצות, יהיה לימוד ההלכות רק בבחינה של 'עשה טוב'. ע"י קיום מצוות לא תעשה תהיה המשכה של בחינת 'גבורות קדושות' (שורש מצוות לא תעשה), ויומתקו בחסדים הנמשכים ע"י מצוות עשה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2020 10:10 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו כסלו - קונטרס אחרון. דוד המלך נענש מפני ששבח את התורה על כך שכל העולם ומלואו תלוים בדקדוק אחד מדברי תורה, וזה שבח על חיצוניות התורה (בחינת 'אחוריים') ואילו התורה כפי שהיא במעלתה האמיתית, אינה במדרגת 'שעשועי אדם', שהרי היא מאוחדת לגמרי באור אין סוף ואינה בגדר העולמות כלל, אלא היא שעשועיו של הקב"ה, שהרי רק הקב"ה יודע את המעלה האמיתית של התורה ('בידיעת עצמו'). זו היא הטענה על דוד המלך ששיבח את התורה כפי שהיא חיות כל העולמות בעוד מעלתה הפנימית היא באין ערוך לכך. לכן נענש מדה כנגד מדה בשכחה, שענין השכחה נמשך מבחינת 'אחוריים'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2020 14:39 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז כסלו - קונטרס אחרון. אגרת זו באה לעורר על נתינת צדקה, שע"י צדקה מאירה בחינת 'איתן' שבנשמה. בנשמה יש בחינת איתן (חוזק), המתבטאת בכך שכל אחד מישראל אינו רוצה להיות נפרד מהקב"ה. בחינה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא. העצה להאיר קצת מבחינת איתן אל הרגש בזמן הגלות, היא לעורר רחמים על הניצוץ האלוקי שבנפשו, על כך שאינו יכול להרגיש ביטול בתכלית אל הקב"ה. הדרך לעורר ולהמשיך את הרחמים העליונים, הוא ע"י הצדקה. ומאחר שהצדקה נחוצה כדי להציל את הנפש האלוקית (מהשבי בגלות) הרי צריך האדם להיות מוכן לתת את כל אשר לו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2020 13:27 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז כסלו - קונטרס אחרון. באגרת זו רבנו הזקן מוכיח את אלו שאינם מרשים למי שמתפלל במתינות להיות שליח ציבור, זאת מפני שישנם כאלו הממהרים בתפילתם. כאשר שליח ציבור מתפלל באריכות, הוא גורם לכל המנין להתפלל באריכות, ובכך מזכה את כולם בחיים ואריכות ימים. עדיף לאדם שמאוד ממהר לא לשמוע קדושה וברכו מאשר להפריע לאחרים להאריך בתפילה. בזמן הזה לפני ביאת משיח עיקר העבודה היא אריכות בתפילה המביאה לגילוי האהבה המסותרת שבכל אחד מישראל. וע"י גילוי אהבה זו האדם מקיים את מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך...", ומביא להתגלות אהבה זו גם בנפש החיונית. בכך נפעל בירור בנפש החיונית שמתבררים ועולים לקדושה המאכלים שמהם נוצר הדם, המלבושים והדירה שהרי תכלית הכוונה היא עבודת הבירורים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2020 15:24 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח כסלו - קונטרס אחרון. באגרת זו מזהיר רבנו מדברים בטלים בשעת התפילה. עיקר הסיבה לדברים בטלים בזמן התפילה היא, שאנשים שאינם ראויים ניגשים להיות שליח ציבור וזה גורם בין היתר אי סדר, שלא כולם מתפללים יחד. לכן יש לבחור אנשים קבועים הראוים להיות שליח ציבור ואותם אנשים צריכים להתפלל בקול רם ובמתינות. יש גם לחלק את כל הש"ס באופן שיסיימו את כל הש"ס כל שנה. מוסיף רבינו שמכיוון שהדור חלש ואינו יכול להתענות, יש לדקדק בשמירת שבת כהלכתה, שהרי כל השומר שבת כהלכתה, מוחלים לו על עונותיו, ובשביל זה יש ללמוד הלכות שבת. יש להיזהר מדיבורים בטלים בשבת, שהרי פעולת האדם למטה היא כדוגמת העניניים למעלה, לכן יש להישמר משיחה בטלה ומדיבורים גשמיים, כמו שה' שבת מעשרה מאמרות שבהם נבראו שמים וארץ. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2020 19:34 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט כסלו - שער הספר וההסכמות : ספר התניא נקרא גם ספר של "בינונים", ומבוסס על פסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", לפיו קרוב הדבר של קיום מצוות מתוך רגש של אהבת ה' ויראת ה', עם שלושת כלי הביצוע של הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה. כל זה יתבאר בדרך ארוכה (- ע"י התבוננות בגדולת ה') ובדרך קצרה (- ע"י שמעורר את האהבה המסותרת שבליבו) הסכמות: הסכמת ר' משולם זוסיל מאניפאלי, ר' יהודא ליב הכהן, רבי דוב בער, רבי חיים אברהם ורבי משה. בניו של האדמור הזקן להדפיס את ספר התניא. מציינים שראו לנכון להדפיס את ליקוטי אמרים, אגרת התשובה וקונטרס אחרון יחד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2020 10:09 |
|
| |
תקציר תניא : | כ כסלו - הקדמת המלקט. ספר התניא מיועד לכל המבקשים את ה'. ידוע שקריאת עניני מוסר והתעוררות מתוך ספרים אינה דומה לשמיעת הדברים באופן אישי, שהרי הקורא בספרים מפרש את הדברים לפי הבנתו ואם אותו אדם מבולבל, הוא איננו מסוגל לראות את האור שבדברים. ישנם שני סוגי ספרי מוסר: 1) ספרים הבנויים ע"פ שכל אנושי - והם אינם שווים לכל אחד, שהרי בני האדם אינם שווים בדעתם ובשכלם. 2) ספרים הבנויים על מדרשי רז"ל, שהם עניניים של תורה ולכן כוללים בתוכם שייכות לכל אחד מישראל, אך לא כל אחד זוכה ללמוד את ההוראות המיוחדות אליו, שהרי הוא ענין כללי המופנה לכלל כולו. גם בהלכות הגלויות לנו אפשר לראות מחלוקות, שאחד אומר ההיפך מהשני, זאת מפני שנשמות ישראל נחלקות במקורן ל-3 סוגים כלליים: נשמות מקו החסד (ימין), מקו הגבורה (שמאל) ומקו התפארת (אמצע). מי ששורש נשמתו מחסד נוטה להקל ומי שמגבורה מחמיר. כך הדברים חלוקים בעניניים המתבטאים במוחו ולבו של כל אחד ואחד שמשיג לפי שיעורו, שלפי מה שמשער בלבו כך הוא משיג בשכלו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
