|
|
| נשלח ב-26/5/2021 20:41 |
 |
| |
תקציר תניא : | ט"ו סיון - בחינת הצמצום נקראת בלשון הקבלה 'כלים', והתגלות החיות נקראת 'אור'. כמו שהכלי מכסה על מה שבתוכו כך בחינת הצמצום מכסה על האור והחיות. הכלים הם האותיות של עשרה מאמרות (שבהן נבראו העולמות). שורש אותיות אלו, הן ה' גבורות (אותיות מנצפ"ך) היוצרות את כ"ב האותיות העליונות. שורש ה' הגבורות, הוא פנימיות הכתר ('עתיק יומין'). גם שורש בחינת החסד הוא מפנימיות הכתר, זאת מכיוון שצמצום של אותיות וגילוי החיות האלוקית שורשם אחד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2021 07:23 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ו'. שם 'אלוקים' , הוא מידת הגבורה והצמצום ('א-להים' בגימטריא 'הטבע'). שם זה למעשה מסתיר את האור המהווה את העולם, עד שהעולם נראה כאילו שהוא מתנהל בדרך הטבע. תכליתה של מידת הצמצום המסתירה על האלוקות, הוא חסד, שהרי ע"י מידת הצמצום יכולה להיות מציאות של עולם (שרק כך הנבראים אינם מתבטלים במציאות כלפי אור ה' המלובש בהם). אופן כזה של גבורה, שעל ידו מתבצעת תכלית החסד, נקרא גבורה הכלולה בחסד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2021 22:11 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז סיון - שער יחוד והאמונה, פרק ו'. על האדם לדעת שאין דבר הנפרד מהקב"ה. ישנו משל שכשם שהנשמה מחיה את כל הגוף כך הקב"ה מחיה את העולם, אולם לאמיתו של דבר המשל אינו לגמרי דומה לנמשל, שכן הנבראים אינם כמו הגוף, שהוא רק 'טפל' לגבי הנשמה, אלא הם 'אין ואפס' ממש לגבי הקב"ה המהווה אותם כל רגע ורגע. ומה שבכל זאת הנבראים מרגישים את עצמם כ'יש' ומציאות -זה בא מההסתר על אור אין סוף שמצד שם אלוקים (מידת הגבורה) המסתיר רק לגבי הנבראים, שלכן אינם מרגישים את האלוקות שמחיה אותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2021 22:12 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח סיון - שער היחוד והאמונה פרק ו'. ממה שהוסבר עד כה מובן ההכרח שהתורה תצווה "וידעת היום והשבות אל לבבך... שבשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". שלא יטעה האדם ויחשוב שהשמים והארץ הם דבר נפרד מהקב"ה, שכמו שהנשמה מחיה את כל הגוף, כך בדרך משל, הקב"ה ממלא את העולם להחיותו. רק שהשוני בין המשל לנמשל הוא, שלגוף ולנשמה ישנם שורשים נפרדים (הגוף נוצר מאביו ואמו וגדל גם ע"י אכילה ושתיה) ואילו השמים והארץ נבראו מ'אין' ל'יש' והם נמצאים תמיד במקורם, שהכח האלוקי מהווה אותם תמיד. וזה שהנבראים מרגישים את עצמם למציאות, זהו מצד מידת הגבורה, המסתירה שהנברא לא ירגיש את המקור הנמצא בו תמיד ומהווה אותו. אך לגבי הקב"ה הכל כאינו נחשב, שההסתר ממידת הגבורה הוא דבר אחד עם הקב"ה וממילא אין בכך הסתר לגבי הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2021 12:36 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. לפי מה שהוסבר, שהקב"ה הוא המציאות היחידה וכל הנבראים בטלים ומאוחדים בו, יובן מה שכתוב בזוהר, שהפסוק "שמע ישראל" מכוון כנגד אופן נעלה יותר של יחוד, ואילו "ברוך שם כבוד מלכותו" מכוון כנגד האופן הנמוך יותר של יחוד. הסיבה לכך שהעולם נראה כ'יש' ומציאות, היא מפני שתכלית הבריאה היא שמלכותו של הקב"ה תתגלה דוקא כאן בעולם הזה למרות היותו נראה ל'יש' ולמציאות, ולשם כך עבודת הנבראים התחתונים, הנראים כדבר נפרד מאלוקות, היא להמליך את הקב"ה למלך - ע"י התבטלותם אליו. הרגשת העולם ל'יש' באה משם 'אדנות' (מידת המלכות) שמאיר בו, ואם היתה מידה זו מסתלקת מהעולם ח"ו, היה העולם חוזר למקורו, להיות כאין וכאפס. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2021 13:58 |
|
| |
תקציר תניא : | כ' סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. מה שמגדיר את העולם, זה בחינת מקום, וזמן הבאה ממידת המלכות ושם 'אדנות'. במדות הקדושות בעולם האצילות לא שייכת ההגבלה של מקום וזמן כיוון שהן למעלה מכל הגבלה. מידת המלכות בטלה ומאוחדת עם הספירות שלמעלה ממנה ועם הקב"ה ואילו העולם (בחינת מקום וזמן) בטל לספירת המלכות. משמע, שכל העולם בטל במציאות ומאוחד עם הקב"ה יחוד גמור. וזה נקרא 'יחוד עליון'. וזהו שילוב בין שם 'אדנות' (המורה על מידת המלכות, גבול), בשם 'הוי'ה' (המורה על אין-סוף שלמעלה ממקום ומזמן). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2021 08:22 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"א סיון - שער היחוד והאמונה,פרק ז'. להלן יסביר רבינו הזקן על אופן נמוך יותר של יחוד הקיים בין הקב"ה לנבראים הנקרא 'יחודא תתאה' - 'יחוד תחתון'; למרות שהקב"ה מצד עצמו הינו למעלה מזמן ומקום, הרי הוא נמצא גם בזמן ובמקום. בכך שהספירות העליונות (המאוחדות עם הקב"ה) מתלבשות בספירת המלכות ודרכה מתלבשות בעולמות. כלומר הקב"ה נמצא בכל מקום בשוה ממש. אך כיוון שבחינת מלכות מסתירה על האור אין סוף, יכול להיות בחינת הזמן והמקום והם אינם מתבטלים במציאות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2021 14:13 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. לפי מה שהוסבר בענין היחוד, שהעולם בטל במציאות ומאוחד עם הקב"ה, מובן שלגבי הקב"ה העולם אינו מציאות כלל ובקב"ה לא חל שום שינוי בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה. לא רק שבעצמותו לא נפעל שום שינוי, אלא גם בדעתו (את העולם) לא נפעל שינוי לפני ואחרי בריאת העולם, זאת מפני שהוא ודעתו אחד ויודע את הנבראים בידיעת עצמו. בשונה מבני אדם, אצל הקב"ה, מי שיודע (היודע), מה שיודעים אותו (הידוע) וכוח הדעת להבין (המדע) - הם דבר אחד, ואין לנברא יכולת להבין דבר זה אלא רק להאמין בו, באשר ענין זה למעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2021 13:31 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. ממה שהוסבר שידיעתו של הקב"ה היא דבר אחד עם הקב"ה, מובנת טעותם של החכמים שסברו שענין הצמצום וההסתלקות הוא כפשוטו. כלומר שענין הצמצום הוא שהקב"ה סילק את עצמו מהעולם הזה ח"ו ומשגיח בהשגחה פרטית על הנבראים מלמעלה. אי אפשר לומר זאת על הקב"ה, שאין לו גוף, והמושג צמצום כפשוטו הוא 'ממקרי הגוף' (למשל-שעבר ממקום אחד לאחר), וכיוון שיודע את הנבראים בידיעת עצמו, מכאן שהוא עצמו נמצא בעולם הזה. כראיה לכך שהצמצום אינו כפשוטו, מביא רבנו הזקן את דברי הזוהר הקדוש, שאין מקום פנוי מהקב"ה והוא 'מקיף' ו'ממלא' את כל העולמות באורו. ואין מי שיכול לתפוס ולהבין בשכלו את מהות הבורא, גם לא הנבראים העליונים. למרות שהקב"ה ממלא את כל העולמות והנבראים אין זה פועל בו שום שינוי, זאת בשונה מהאופן שבו הנשמה מתלבשת בגוף האדם, שהרי הנשמה מושפעת משינויים של הגוף (למשל: סבל הגוף מורגש בנשמה). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2021 14:13 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. רבינו הזקן מבאר את ענין אור ה'סובב' כל העולמות ואור ה'ממלא' כל העולמות: אור ה'סובב' את כל העולמות הוא, בדרך משל, כאשר אדם מדמיין דבר מסוים, מחשבתו ושכלו מקיפים את 'ציור' הדבר בלבד ולא את הדבר עצמו. בשונה מכך מחשבתו של הקב"ה, מקיפה את הנברא ממש! ומהווה אותו מ'אין' ל'יש'. אכן מדובר בחיות כללית המאירה בבחינת מקיף בלבד. לעומת זאת, בחינת אור הממלא את כל העולמות, החיות שבו מתלבשת בפנימיות הנברא ומתאחדת עימו. כל נברא הוא מוגבל, למשל, השמש המוגבלת בגודלה ובאופן שהיא מאירה וכו. החיות עצמה אינה מוגבלת וכדי שיתהווה ממנה נברא מוגבל מן ההכרח שהיא תצטמצם בצמצומים רבים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2021 21:16 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. מקור חיות הנבראים הוא 'רוח פיו' של הקב"ה המתלבש בעשרה מאמרות שבתורה. וללא צמצומים רבים ועצומים היו נבראים עולמות בלי גבול ותכלית וממילא גם לא היה נברא העולם הזה. אלא שצמצם הקב"ה את האור והחיות שיוכלו להתהוות נבראים מוגבלים וככל שהנברא מוגבל ונחות יותר החיות שבו עוברת צמצומים רבים ועצומים יותר ע"י צירופי אותיות, חילופי אותיות וחשבון המספר של האותיות. כך יכולה החיות האלוקית להתלבש גם בנבראים תחתונים (שהחיות האלוקית לא ניכרת בהם, למשל - אבן) ולהחיותם ל'יש' מ'אין'. חיות זו היא בחינת 'ממלא' כל העולמות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2021 16:03 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו סיון - שער יחוד והאמונה, פרק ז'. בפרק הקודם הוסבר, שבשונה מהאדם הידיעה שלמעלה היא דבר אחד עם הקב"ה עצמו, כיוון שאחדות ה' היא אחדות פשוטה ולא מורכבת. הדבר כך גם בנוגע לכל מידותיו, שמותיו (חנון, רחום וכו'), חכמתו ורצונו של הקב"ה. כלומר, שכל מידותיו, רצונו וחכמתו הם דבר אחד איתו. ואין האדם מסוגל לתפוס דבר זה, זאת מפני שכל דבר שאדם רוצה להבין, הוא מדמיין זאת כמו שהדבר מצוי בו ואילו הקב"ה קדוש ומובדל מכל מדרגה, ולכן אין מקום להשוואה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2021 14:16 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ח'. אצל האדם המידות תלויות בשכל, בחכמה, ממנה נמשכות הבינה והדעת שמהן נמשכות כל המידות ומהמידות נוצרות אותיות המחשבה, ומאותיות המחשבה (למשל, כשהאדם חושב כיצד לפעול בחסד) נוצרות אותיות הדיבור והדיבור מביא למעשה (לתת צדקה וכד'). בכל סדר ירידת המדרגות אין למדרגה התחתונה שום ערך כלל לגבי המדרגה שמעליה. כך זה בנפש כל הברואים שבכל העולמות, כאשר למידות אין שום ערך לגבי השכל, למחשבה אין שום ערך לגבי המידה (הרגש), וכך לדיבור לגבי המחשבה, ולמעשה לגבי הדיבור. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2021 14:46 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ט'. מדרגת החכמה שהיא מקור חיות הנבראים, נחשבת כ'עשיה' לגבי הקב"ה. כמו שכבר הוסבר, שמעשיה עד לחכמה ישנן חמש מדריגות -חכמה, מידות, מחשבה, דיבור ומעשה. שלכל אחת מהן אין ערך כלל לגבי המדריגה שלמעלה ממנה. כך ספירת החכמה שהיא מקור חיות העולמות, אין כל ערך לגבי הקב"ה המרומם אין סוף מדרגות ממדרגת החכמה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2021 12:07 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ט'. ההשתלשלות מספירת החכמה, מקור חיותם של הנבראים, עד לעשיה, היא הירידה הגדולה ביותר שבאפשרות הנבראים להשיג. לכן הנבראים מציינים איך מדרגת החכמה נחשבת כ'עשיה' לגבי הקב"ה, בהתאם ללשון הפסוק "כולם בחכמה עשית". אך אין יכולת לנברא להשיג את מהות הבורא, שהוא למעלה משכל הנבראים ואינו ניתן להשגה. הקב"ה הוא למעלה לגמרי מספירת החכמה העליונה ומהמדות, והסיבה לכך שהקב"ה נקרא בשם 'חכם', היא רק מפני שהוא מקור החכמה. וכן מה שנקרא 'רחום' ו'חסיד' וכו', זהו רק מפני שהוא מקור למידות. אך לא שהוא מוגדר אך ורק במידות אלו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
