|
|
| נשלח ב-8/8/2021 17:18 |
 |
| |
יפוצו מעיינותיך חוצה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2021 10:38 |
|
| |
תקציר תניא : | א' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. רבינו הזקן מצטט את הפסוק "חסדי ה' כי לא תמנו" ושואל מדוע לא נאמר "כי לא תמו" (החסדים)? כדי להסביר זאת מתחיל להסביר שישנן שתי מדרגות בחסד: "חסד עולם" - חסד מוגבל. "רב חסד" - חסד בלי גבול. שורש התורה הוא מימין (חסד), אך היא ירדה והתלבשה בגבורה (צמצום) כדי שההתגלות האלוקית תוכל להתלבש במצוות שקיומן הוא ע"י ענינים מוגבלים (במידה, בזמן וכו'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2021 12:14 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. המצוות הן בעלות שיעור ומידה (כמו אורך הציצית, גובה הסוכה וכו') ואפילו במצוות צדקה יש שיעור, למשל מי שרוצה להדר ייתן חומש (20% מרווחיו). אופן נתינת צדקה במידה ושיעור נקרא 'חסד עולם' והוא ממשיך חסד מלמעלה שיכול להתלבש בעולם בשיעור ומידה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2021 13:24 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. עשיית חסד בצורה מוגבלת, כמו נתינת צדקה לפי מידה ושיעור, מתאימה לאדם שלא חטא מעולם. אך מי שחטא ופגם "בקודש עליון", עליו להמשיך אור חדש שלמעלה מהעולמות, הנקרא "רב חסד", שהוא חסד בלתי גבולי, וזאת הוא עושה ע"י תשובה מעומק הלב, כדי שיתקן את המעוות ב"קודש העליון", ומה שאמרו חז"ל שהאדם לא יתן לצדקה יותר מחומש - זה בנוגע למי שלא חטא (או שתיקן את חטאיו ע"י תעניות), אך מי שחטא, כדאי לו לתת את כל אשר לו כדי לתקן את נפשו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2021 01:09 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. התשובה המעוררת את האור העליון שלמעלה מהעולמות ("רב חסד"), היא תשובה הבאה מעומק הלב. וכדי שאור נעלה זה יומשך בעולם, על האדם להשפיע צדקה וחסד בריבוי ובלי גבול, בכך מתקן את כל הפגמים שפגם ע"י עוונותיו. ומה שאמרו חז"ל שהאדם לא יתן לצדקה יותר מחומש - זה בנוגע למי שלא חטא (או שתיקן את חטאיו ע"י תעניות), אך מי שחטא, כדאי לו לתת את כל אשר לו כדי לתקן את נפשו ו"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2021 16:07 |
|
| |
תקציר תניא : ה' אלול- אגרת הקודש סימן י'. מידת החסד בלי גבול, נקראת על שמו של הקב"ה: "חסדי ה'", שהרי למידותיו אין גבול ואילו לחסד שאדם עושה יש גבול, שכן האדם עצמו הוא מוגבל ואינו שלם, ויש לו מה לתקן במעשיו. בכך עונה רבינו הזקן על השאלה מדוע נאמר "(חסדי ה') כי לא תמנו", מפני שאנחנו לא תמימים ושלמים וזקוקים לעורר חסד בלי גבול. לכן על האדם לתת צדקה וחסד בלי גבול, כדי לעורר עליו חסד בלי גבול, זאת כדי לתקן את מה שפגם ובאופן נתינה זה הוא מביא את הגאולה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2021 21:58 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' אלול - אגרת הקודש, אגרת י"א. כדי שאור ה' ישכון באדם, על האדם לבטל את רצונו מפני רצון ה'. גם בדברים המוכרחים לו, כמו ילדים, פרנסה ובריאות צריך האדם לרצותם רק מפני עבודת ה' שבאה על ידם. כדי להגיע לדרגה זו, על האדם להתבונן שבכל רגע ורגע הקב"ה מהווה את העולם "יש" מ"אין" והרי ה"אין" הוא מקור הטוב ואין רע היורד מלמעלה. לכן, כאשר אדם חש יסורים וחסר לו אפילו בענינים המוכרחים, שלא יצטער מכך, אלא יהיה בשמחה וידע שהיסורים הם טוב שירד עליו מלמעלה, רק שטוב זה נשאר במדרגתו העליונה ולכן הוא לא מסוגל להשיגו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2021 14:35 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' אלול - אגרת הקודש, אגרת י"א. ההתבוננות בכך שהקב"ה נמצא בכל מקום ושכל חיותו הוא מהטוב העליון, צריכה להביא את האדם לשמחה בכל זמן, ומי שעצוב הוא ככופר ח"ו, לכן יש להתרחק מאוד ממדת העצבות. על האדם לדעת כי עיקר בריאתו היא לנסותו בענינים גשמיים, אם הוא מתענג מהם או אם הוא חפץ לחיות חיים אמיתיים, חיים רוחניים, המקבלים את חיותם מצד הקדושה. בכח אמונה זו לגרום לרע המדומה להפוך לטוב גלוי, שיראו את הטוב בעיני בשר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2021 11:33 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' אלול - אגרת הקודש, אגרת י"ב. על הצדקה נאמר: "והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם". באגרת זו מבאר את החילוק בין אופן הצדקה הנקרא "מעשה", שהשכר עליו הוא "שלום", לבין אופן הצדקה הנקרא "עבודה", שהשכר עליו הוא "השקט ובטח". ומקדים ומבאר את הפסוק: "עושה שלום במרומיו", כוונתו שמיכאל, שהוא שר של חסד ועניינו השפעה בלי גבול, וגבריאל, שהוא שר של גבורה ועניינו הגבלה וצמצום, אינם נוגדים זה לזה, מפני שהמידות בשורשן אינן מנוגדות, רק באופן שהן מתגלות כמידות. הסיבה לכך היא בשל התגלות אור אין סוף במידות, שלגודל התבטלותן כלפיו, הן נכללות בו ואין ביניהן ניגוד. התמזגות זו של מידות חסד וגבורה נעשית ע"י קו האמצע, שהיא מידת ה"תפארת" (רחמים), שהיא למעלה משאר המידות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2021 13:15 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' אלול - אגרת הקודש, אגרת י"ב. ההתעוררות של גילוי אור אין סוף מלמעלה נוצרת ע"י התעוררות מלמטה, הנמשכת ע"י "מעשה" הצדקה, שהוא נתינת צדקה בתוספת רחמים, תוך נתינת תחושה טובה למקבל. מעשה הצדקה פועל שלום למעלה, בין המידות העליונות (כפי שהוסבר). אך בעולם התחתון, בו מעורב הטוב עם הרע, השלום בשלמותו יהיה רק בימות המשיח, שאז יתברר הטוב מהרע ע"י התגלות אלוקית מלמעלה. כך גם בנפש האדם, יש אופן של בירור שהוא מלמעלה למטה, שע"י לימוד תורה ונתינת צדקה ממשיך על עצמו התגלות אלוקית בשעת התפילה וע"י זה מתבררות המידות של הנפש הבהמית והטוב נפרד מהרע ועולה לה'. רבנו הזקן מביא כדוגמא את ר' אלעזר שנתן פרוטה לעני לפני התפילה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2021 21:54 |
|
| |
תקציר תניא : | י' אלול - אגרת הקודש, אגרת י"ב. ישנן שתי בחינות בצדקה: א) "מעשה" הצדקה: כאשר הצדקה נעשית מצד מדת הרחמנות הטבעית שבנשמות בני ישראל, שהרי הנשמה באה מפנימיות האלוקות ולכן יש בה מפנימיות מידותיו של הקב"ה (שזה כולל את התגברות מידת החסד על מידת הגבורה). ו"מעשה" איננו דורש מאמץ נגד טבע האדם, אלא הצדקה נעשית מצד טבע הרחמנות שביהודי. ב) "עבודת" הצדקה: כאשר האדם נותן הרבה יותר מאשר הוא רוצה לפי טבע הרחמנות שבו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2021 17:08 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב אלול - אגרת הקודש, אגרת י"ג. ישנם 2 מדרגות שמהן באה הנשמה: -בחינת ימין שלמעלה (חסד). -בחינת שמאל שלמעלה (גבורה). על דרך זה בעבודת היהודי קיימים 2 אופנים: -עבודה של מי ששורש נשמתו ממידת הגבורה שלמעלה, שעבודתו היא באופן של צמצום והסתר. למשל, נתינת הצדקה היא בהגבלה ומספיק לו לצאת ידי חובה במה שהתורה מחייבת. - אופן שני, היא עבודה של מי ששורש נשמתו ממידת החסד שלמעלה, שאופן עבודתו את ה' הוא בהרחבה, למשל , נתינת הצדקה אצלו היא בלי גבול ולימוד התורה הוא בשפע, יותר ממה שמחויב. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2021 21:39 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג אלול - אגרת הקודש, אגרת י"ג. כל יהודי צריך שיהיו בו את שתי הבחינות, חסד וגבורה ב'התכללות'. שכן, גם מי ששורשו ממדת הגבורה יש בו את מידת החסד, רק שהיא בבחינת העלם והסתר וכן להפך, כפי שמצינו שלמרות שלרוב בית שמאי החמירו (גבורה) ואילו בית הלל הקלו (חסד), היו פעמים שדוקא בית שמאי הקלו ובית הלל החמירו, זאת מפני ששורש נשמתם כלול מכל המידות המתאחדות אחת עם השניה. כך גם מה שידוע שעבודתו של אברהם אבינו הייתה במדת החסד ועבודתו של יצחק הייתה במידת הגבורה - הכוונה היא לפן הגלוי בעבודתם, אך בהעלם גם לאברהם היתה מידת הגבורה וליצחק מידת החסד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2021 14:43 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד אלול - אגרת הקודש, אגרת י"ד. גם מי ששורשו ממידת הגבורה יש בו את מידת החסד, רק שהיא בבחינת העלם והסתר. למרות שמידת החסד היא בהסתר, בכל זאת בחינה זו היא בבחינת 'רב' ו'גדול', שהגילוי שלה הוא בלי מידה וגבול. רק שהמוח והלב אינם 'כלים' לקלוט בחינה זו שנמצאת אצלו באופן 'מקיף' מעל הנשמה ומשם היא מאירה למוחו וליבו של האדם, כשצריך שתהיה אצלו מידת החסד בהתגלות, למשל כדי לתת צדקה בלי הגבלה. וכאשר עבודתו של האדם היא ממידת החסד באופן של בלי גבול, השכר הנמשך הוא גם חסד בלי גבול הנקרא 'רב חסד'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2021 22:11 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו אלול - אגרת הקודש, אגרת י"ד. נתינת הצדקה, במיוחד בארץ ישראל, צריכה להינתן בהוספה משנה לשנה. כמו ההארה מחכמה עליונה המאירה בארץ ישראל ומתחדשת באור חדש ונעלה יותר בכל שנה ושנה. שאין סוף למעלת ובחינת האור הנמשך מהחכמה העליונה ויכול להמשיך תמיד אור נעלה יותר. כל שנה יורד אור חדש לעולם הנמשך מחכמה עליונה, בכל ערב ראש השנה מסתלק האור של השנה החולפת לשורשו, ואחר כך, ע"י תקיעות השופר והתפילות, נמשך אור (חיות) עליון וחדש יותר שלא האיר עדיין בעולם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
