| נשלח ב-10/9/2021 03:38 |
 |
| |
תקציר תניא : | ג' תשרי - אגרת הקודש, אגרת י"ט. בכדי שההשפעה תיקלט אצל ה'מקבל', המשפיע צריך להשפיע למקבל רק את הדרגות שלגביו הן 'חיצוניות', מאחר שאת הדרגות ה'פנימיות' לא יכול ה'מקבל' להכיל. וכפי שרואים ביחס שבין מחשבה דיבור ומעשה: ישנן 3 סוגי 'אותיות' שבמחשבה, המקבילות לעולמות בריאה, יצירה ועשיה: 1) 'אותיות המעשה'- כשרואה במחשבתו את ציור צורת האותיות (כפי שראה אותן בספר תורה), בחינת 'עשיה שבמחשבה', עולם העשיה. 2) 'אותיות הדיבור'- 22 הברות שונות שמתחלקות מהקול וההבל. וכששומע את האותיות במחשבתו, היא בחינת 'דיבור שבמחשבה', עולם היצירה. 3) 'אותיות שבמחשבה' בלי הרהור במחשבתו (ע"י אותיות הדיבור) היא 'מחשבה שבמחשבה', מקביל לעולם הבריאה, והן החיות של אותיות הדיבור, כאשר אדם מהרהר במה שמדבר. קורה לפעמים שאדם לא מהרהר במה שמדבר, במקרה כזה פנימיות אותיות המחשבה אינה מלובשת באותיות הדיבור, אלא רק חיצוניות אותיות המחשבה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2021 14:01 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. הקב"ה מאוחד עם האורות שבעשר הספירות וכן עם ה'כלים' של עשר הספירות, שדרכם מאיר אור-אין-סוף בעולם האצילות. אך כיצד הקב"ה, שהוא למעלה מגבול ומדידה ("אין סוף"), יכול להיות מאוחד עם הכלים, שעניינם הוא גבול, לצמצם את האור לעשר ספירות? אלא שהכלים מאוחדים עם הקב"ה רק לצורך הפעולה של בריאת העולם 'יש' מ'אין', שהיא רק בכח הקב"ה, אלא שהתהוות זו נעשית באמצעות הכלים, שגם הם חלק מהאלוקות. החידוש בבריאה באופן של 'יש' מ'אין' הוא: הבריאה לא נבראה באופן של סיבה ומסובב, שהכח האלוקי הוא הסיבה והבריאה היא המסובב, שאז המסובב בטל לסיבה, אלא נבראה באופן של 'יש' מ'אין', שאז המסובב (הנברא) מורגש כמציאות בפני עצמו. אמנם מובא בזוהר ועוד שההמשכה מהכלים של הספירות היא בדרך של סיבה ומסובב, אך שם הכוונה: כאשר ספירה אחת נמשכת מספירה אחרת (למשל, בינה נמשכת מחכמה), שאכן מה שנמשך ומתגלה מהספירה התחתונה, בטל במציאות לספירה העליונה יותר, ולכן הספירות אינן בבחינת 'יש' ומציאות ולא ניתן להשיגן גם לאחר צמצומים רבים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2021 05:11 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. בשונה מסיבה ומסובב, שהסיבה כבר קיימת קודם רק באופן אחר. התהוות חדשה, 'יש' מ'אין', נקראת בלשון הקודש 'בריאה', שכן, למרות שהנברא בטל באמת לגבי מקורו, הנברא מרגיש את עצמו כדבר נפרד וחדש. זאת מאחר, שלמרות שהנברא יודע שיש לו מקור המהווה אותו, הוא אינו משיג ומרגיש את הכח השופע בו (בשונה מהרגשת התוצאה לגבי הסיבה). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2021 16:12 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. התחלת מציאות ה'יש' היא ב'חיצוניות הכלים' של הספירות בעולם האצילות. גם בעולם האצילות יש גדר של 'נברא', אלו גופי המלאכים בעולם האצילות המתהווים באופן של 'יש' מ'אין', זאת מפני שאינן בבחינת ביטול לגמרי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2021 15:08 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. רבינו הזקן מסביר שישנם 3 דרגות בעולם האצילות: 1) גופות המלאכים, שהם בבחינת 'יש'. 2) נשמות המלאכים ונשמות האדם קודם רדתם לעולמות בריאה יצירה ועשיה, שהם מעין בחינת אלוקות. 3) ה'כלים' לספירות, שהם אלוקות ממש. בדרך כלל, כאשר נשמה יורדת לעולמות בריאה יצירה עשייה, היא נעשית בבחינת 'נברא', חוץ מנשמות הצדיקים הגדולים, שיש להם נשמה מעולם האצילות ונשמתם זו לא הופכת להיות דבר נפרד מאלוקות. רק בכוח הקב"ה לברוא מציאות 'יש' מ'אין', כלומר, מציאות שמורגש בה שהיא מציאות לעצמה. אופן הבריאה מהאור-אין-סוף הוא על ידי שהאור מתלבש ומתאחד עם הכלים, וכיון שהכלים הם בעלי גבול, אזי דרך היחוד של אור אין סוף והכלים נבראים בעלי גבול. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2021 02:58 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. שורש התהוות הנבראים הוא מאור אין סוף המלובש בספירת החכמה וע"י ספירת החכמה מתלבש האור בכל שאר הספירות, אלא שכוח זה בא בפועל ע"י ספירת המלכות של עולם האצילות. ספירת המלכות, היא הספירה האחרונה בעשר הספירות בעולם האצילות, בה מתגלה כוח האין סוף ולכן נקראת בשם 'עלמא דאתגליא', העולם הגלוי, וממנה נבראים עולמות בריאה, יצירה ועשייה, וכן הנבראים שבהם, הנשמות והמלאכים. אך למרות היותה הספירה התחתונה, מתלבשת בה ספירת הכתר העליונה, היות והכתר אף הוא קשור למלכות, כי אין כתר אלא למלך. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2021 16:12 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. כפי שהתורה מתגלה למטה היא נעלית יותר מהמצוות, שכן באותיות הוי'ה התורה היא ו' והמצוות הן ה'. אך מצד שורש התורה והמצוות, שדרגתם ב'כתר' (הנעלה מ-הוי') - המצוות נעלות מהתורה, זאת מאחר ששורש המצוות הוא בספירת הכתר שבעולם האצילות (ב'גולגלתא'), שהוא הרצון שלמעלה מחכמה, ושורש התורה הוא בספירת החכמה (ב'מוחא סתימאה'), הכלולה בספירת הכתר בעולם האצילות. אם כן שורש המצוות הוא למעלה מהתורה. הכוח לברוא יש מאין הוא ע"י ספירת המלכות, שענין המלכות הוא על דבר שמרגיש נפרד מאלוקות ומקיים את ציווי המלך, שהעיקר הוא קיום המצוות. התורה היא בדוגמת הולד, שבתחילה עד 40 יום הוא השילייה, ואחר כך מגיע השלב שבו 'מצטייר' הולד. כך בענין התורה, שתחילתה הוא הרצון שבקיום המצוות, ואחר כך רצון זה בא בלימוד התורה, לכן לימוד התורה תלוי בקיום המצוות ומי שלומד שלא לעשות עדיף שלא היה נולד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2021 21:39 |
|
| |
תקציר תניא : | י' תשרי - יום כיפור אגרת הקודש, אגרת כ'. מזיווג 'זעיר אנפין' (המדות) ו'נוקבא' (מלכות) של כל עולם, הנבראים של אותו עולם, זאת ע"י שהארת ה'קו' מאור אין סוף מאירה בכלים. והכלים של ספירת המלכות בעולם האצילות, בקעו את המסך שישנו בין עולם האצילות לעולמות, בריאה יצירה ועשייה ונעשו אור הנשמה. בהמשכה זו של ה'קו' אל העולמות, שהיא התפשטות החיות בעולמות בריאה יצירה ועשייה, ישנן 3 דרגות: 1) באור הנשמה, נמשכת הארה של 'קו' אור אין סוף עצמו. 2) באורות נפש, רוח וכן בכלים נמשכת הארה של הארה מה'קו' של אור אין סוף. 3) בכל הנבראים של עולמות בי"ע, נמשכת הארה של הארה של הארה מה'קו' של אור אין סוף. לגבי אור אין סוף עצמו, לא שייך לומר באיזו מידה הוא נמצא בכל מדרגה ,שהרי הוא אינו בגדר מקום כלל ונמצא בכל מקום באופן של 'סובב' ומקיף עליו. ואילו החילוק הוא רק מצד העולם שלא יכול להשיגו ולהרגישו. גם אור אין סוף הסובב שלמעלה לגמרי מהעולמות, מאיר אל הקו וע"י הקו מאיר גם בכלים של הספירות של עולמות בריאה יצירה ועשייה. כלומר, שהכוח בכלים לברוא יש מאין אינו רק מה'קו', אלא גם מאור אין סוף הסובב את כל העולמות. וזה שהנבראים הם בבחינת התחלקות וגבול, זה מפני שהתהוותם בפועל היא ע"י הכלים והאותיות. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2021 16:34 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. הכוח והיכולת לברוא 'יש' מ'אין' מתגלה ביסוד העפר הגשמי יותר מאשר ביסודות העליונים מהעפר (אש, מים ורוח), וגם יותר מצבא השמים, כאשר צמיחת העשבים והאילנות היא מכוח המצמיח הרוחני שביסוד העפר מ'אין' ל'יש'. לפי המוסבר בקבלה, תחתית עולם העשייה קרוב לאור אין סוף ה'סובב' יותר מהמדרגות שלמעלה מעולם העשייה. וגם מצד הארת ה'קו' מאור אין סוף מאירה בו הארה יתרה, זאת מפני שהתפשטות ההארה היא בבחינת 'אור חוזר' (כמו דבר הנזרק למטה ונעצר ע"י דבר וחוזר, ההתפשטות העיקרית נעשית בתחתית). מכאן מובן שעיקר ההארה של אור אין סוף 'סובב' והארת ה'קו' מאור אין סוף, היא ביסוד העפר ומשם לבחינת אור הנשמה של מלכות של ספירת המלכות של עולם העשיה. הכח שנמצא בארץ להצמיח עשבים ואילנות יש מאין הוא בלי גבול ונעשה ע"י כח האין סוף באופן תמידי. גם צמחים שגדלים מזרעים הם בבחינת יש מאין, שהרי אין ערך כלל לגרעין לעומת הפרי והאילן (לא בכמות ולא באיכות). כשם שהפירות הבאים ע"י זריעה ונטיעה הם משובחים הרבה יותר מפירות הגדלים מאליהן, כך ההמשכה הבאה ע"י עבודת האדם מלמטה היא למעלה מהמשכה הנמשכת שלא ע"י עבודת האדם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2021 20:27 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. המדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר הם כנגד בחינות: עפר, מים, אש ורוח. מצד בחינת 'אור חוזר', יש מעלה בדומם על מדרגות חי ומדבר, שהחי ניזון מהצומח והמדבר ניזון מהחי ומהצומח. זאת מפני שהאור החוזר הוא מהתחתית (מהעפר- צומח) למעלה. והרי בתחתית מתגלה ההארה של הארה מאור אין סוף (כפי שהוסבר). מכאן ניתן להבין כיצד המלאכים העליונים נהנים מריח הבהמה והעוף העולה אליהם מהקרבת הקורבנות, זאת מאחר שבבהמה והעוף שבעולם הזה ישנן בחינות עליונות מאוד. ומכאן מובן גודל מעלת המצוות המעשיות הנעשות בדברים גשמיים שיש בהם כוח נעלם ממהותו ועצמותו ית' וע"י עשיית המצוה מתגלה הכוח הנעלם ועושה המצוה מתקשר עם מהותו ועצמותו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2021 09:13 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ"א. באגרת זו מעורר רבנו הזקן את אלו שקיבלו על עצמם לתת צדקה (לארץ ישראל), שלא ימתינו עד סוף השנה לתת את כל הסכום אלא יתנו מדי שבוע או לפחות כל חודש. כדוגמא למעלת הזריזות בקיום המצוות, מביא רבנו הזקן את ניסיון העקדה, שהרי העקדה עצמה אינה נחשבת לניסיון גדול כל כך בהתחשב במעלת אברהם אבינו, ועוד שהקב"ה דיבר איתו, אז במה התבטא הנסיון? אלא המעלה הגדולה הייתה שאברהם אבינו עשה זאת בזריזות. ובפרט כשמדובר על מצוות צדקה, שעולה על כל המצוות ומגינה על האדם בעולם הזה, לכן יש לאדם להקדים לתת את הצדקה בזריזות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2021 23:46 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ"א. ישנה מעלה נוספת בנתינת הצדקה פעמים רבות, שע"י נתינת הצדקה ממשיכים חיים מאין סוף לספירת המלכות, ובכך מעלים את ספירת המלכות מירידתה, שעיקר ירידתה הוא בזמן הגלות. בפרט כאשר נתינת צדקה היא בארץ ישראל, שנקראת "ארץ החיים" שעל ידי נתינת הצדקה ממשיכים 'חיים' ב"ארץ החיים" שלמעלה (שבחינתה מלכות). על ידי נתינת הצדקה פעמים רבות גורמים יחוד עליון והמשכת חיים פעמים רבות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2021 23:47 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו תשרי - אגרת הקודש, סימן כ"ב. באגרת זו מבאר רבנו הזקן שאין זו דרך נכונה לשאול בעצתו אודות עניינים גשמיים, זאת מאחר שהעניינים הגשמיים של האדם ידועים רק לקב"ה ומתגלים לנביאים אך לא לחכמי התורה. ושאלת עצות לחכמים היא רק בענייני תורה ויראת שמיים, ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2021 17:02 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ"ב. בקשת עצות בנוגע לעניינים גשמיים, נובעת מאהבה יתירה לעצמו ולחיי גופו, ואהבה זו מכסה על האמת. בקשת עצות מחכמי ישראל כיצד להיפטר מצער ויסורים גשמיים - לא זו הדרך הנכונה, אלא הדרך הנכונה היא לקבל את היסורים באהבה, מכיון ש"את אשר יאהב ה' - יוכיח". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2021 00:34 |
|
| |
9; תקציר תניא -
| י״ח תשרי:
אגרת הקודש, אגרת כ״ב.
באגרת זו מעורר רבנו הזקן על גודל עבודת התפילה, שהיא עבודה שבלב, וכותב שיש להתפלל בקול רם.
יש להתחזק בעבודת התפילה כנגד כל המניעות באופן של קבלת עול, כלומר, מצד הרצון שלמעלה מהשכל.
וכשם שבאדם הרצון הפשוט שלו הוא למעלה מהשכל, כך למעלה ענין הסליחה הוא למעלה מהחכמה העליונה.
וזהו מה שביקש משה רבנו, שמאחר שבישראל ישנו רצון פשוט לעבודת ה׳ למעלה מהשכל, יומשך להם גם כן סליחה מבחינת הרצון העליון שלמעלה מהגבלות החכמה.
|
|
|
|
|
