|
|
| נשלח ב-24/11/2021 13:33 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ' כסלו - ספר התניא נקרא גם ספר של "בינונים", מבוסס על פסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", לפיו קרוב הדבר של קיום מצוות מתוך רגש של אהבת ה' ויראת ה', עם שלושת כלי הביצוע של הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה. כל זה יתבאר בדרך ארוכה (- ע"י התבוננות בגדולת ה') ובדרך קצרה (- ע"י שמעורר את האהבה המסותרת שבליבו) הסכמות: הסכמת ר' משולם זוסיל מאניפאלי, ר' יהודא ליב הכהן, רבי דוב בער, רבי חיים אברהם ורבי משה. בניו של האדמור הזקן להדפיס את ספר התניא. מציינים שראו לנכון להדפיס את ליקוטי אמרים, אגרת התשובה וקונטרס אחרון יחד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2021 19:37 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"א כסלו - הקדמת המלקט: ספר התניא מיועד לכל המבקשים את ה'. ידוע שקריאת עניני מוסר והתעוררות מתוך ספרים אינה דומה לשמיעת הדברים באופן אישי, שהרי הקורא בספרים מפרש את הדברים לפי הבנתו ואם אותו אדם מבולבל הוא איננו מסוגל לראות את האור שבדברים. ישנם שני סוגי ספרי מוסר: 1) ספרים הבנויים ע"פ שכל אנושי - והם אינם שווים לכל אחד, שהרי בני האדם אינם שווים בדעתם ובשכלם. 2) ספרים הבנויים על מדרשי רז"ל, שהם עניניים של תורה ולכן כוללים בתוכם שייכות לכל אחד מישראל , אך לא כל אחד זוכה ללמוד את ההוראות המיוחדות אליו, שהרי הוא ענין כללי המופנה לכלל כולו. גם בהלכות הגלויות לנו אפשר לראות מחלוקות, שאחד אומר ההיפך מהשני, זאת מפני שנשמות ישראל נחלקות במקורן ל-3 סוגים כלליים: נשמות מקו החסד (ימין), מקו הגבורה (שמאל) ומקו התפארת (אמצע). מי ששורש נשמתו מחסד נוטה להקל ומי שמגבורה מחמיר. כך הדברים חלוקים בעניניים המתבטאים במוחו ולבו של כל אחד ואחד שמשיג לפי שיעורו, שלפי מה שמשער בלבו כך הוא משיג בשכלו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2021 13:56 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב כסלו - הקדמה. אף על פי שבחצי הראשון של ההקדמה אמר אדמו"ר הזקן שקשה ללמוד עצות פרטיות דרך ספר אך מכיוון שאת ספר התניא כתב לאלה המכירם, יש בכוחו לתת לכל אחד לפי דרגתו תשובות על שאלות רבות בעבודת ה'. האדמו"ר הזקן החליט לעלות את כל העצות בכתב באופן מבוקר, מפני שאין זמן להשיב לכל אחד באופן פרטי ומה גם שיכולים לשכוח את העצות נאמרות בע"פ. מי שקשה לו להבין את הכתוב יבקש מאלו שמבינים שיסבירו לו, ומהם מבקש האדמו"ר הזקן שלא להתנהג בענוה של שקר ולומר שאינם יודעים מכיוון שע"י כך הם מונעים עניניים של תורה מהזולת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2021 18:34 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג כסלו - שבת קודש. הקדמה: האדמור הזקן מביא סיבה נוספת להדפסה, שעקב המעתיקים השונים של ספר התניא נפלו שגיעות בכתבים (ואף היו כאלה שבמכוון זייפו ענינים בתניא). ומזהיר את המדפיסים שלא ידפיסו את ספר התניא בלי רשות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2021 13:38 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד כסלו - פרק א'. מובא במסכת נידה שלפני לידת היהודי משביעים אותו בשמים שיהיה צדיק ולא רשע ומאידך - בעיניו יהיה כרשע, ואילו במסכת אבות מובא, שאסור לאדם להחשיב את עצמו כרשע? גם אינו מובן: אם האדם יחשיב את עצמו כרשע זה עלול להביא אותו לידי עצבות ויפגע בעבודת ה' שלו, שצריכה להיות מתוך שמחה. ואפילו אם לא תפריע לו העובדה שהוא רשע (כדי שיוכל לעבוד את ה' בשמחה), הוא יכול לבוא למצב של זלזול בחומרת עבירה באמת. כדי להבין זאת, יש להקדים ולהסביר מי הוא צדיק ומי הוא רשע. ישנם 5 דרגות: צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני. - צדיק וטוב לו: יש בו רק טוב. - צדיק ורע לו: יש בו קצת רע אך הוא בטל לטוב. - בינוני: ברור שהוא אינו כמקובל לחשוב שיש לו חצי זכויות וחצי עונות, אחרת לא מובן איך רבה, שפיו לא פסק מללמוד תורה, העיד על עצמו שהוא 'בינוני'. והרי בשעה שעובר עבירה נקרא רשע גמור, אז מתי אדם נקרא בינוני? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2021 13:16 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה כסלו - פרק א'. מה שקוראים לאדם שיש לו מחצית מצוות ומחצית עוונות 'בינוני' ולמי שיש לו רוב מצוות 'צדיק' - זה רק לענין שכר ועונש (שהאדם נדון ע"פ חשבון זה). כדי להבין את המשמעות האמיתית של 'צדיק' ו'בינוני' מקדים לבאר שישנם ביהודי שתי נפשות: - נפש אחת היא מצד הקליפה והצד הנגדי לקדושה והיא מתלבשת בדם האדם. נפש זו היא מקליפה הנקראת 'קליפת נגה' שיש בה טוב ורע. המדות הרעות באות מהחלק הרע שבקליפת נגה, המורכב מ 4 יסודות, אש, רוח, מים ועפר. המידות: - כעס וגאווה מיסוד האש. - התאוה לתענוגות מיסוד המים. - הוללות וליצנות ודברים בטלים מיסוד הרוח. - עצלות ועצבות מיסוד העפר. ומהטוב שבנפש זו באות ביהודי המידות הטובות הטבעיות כמו הרחמנות וגמילות חסדים. בשונה מכך נפשות של אומות העולם הן מקליפה שאין בה טוב כלל, וכל הטוב שהם עושים הוא בעצם לטובת עצמם וכדי להגדיל את כבודם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2021 16:54 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו כסלו - פרק ב'. הנפש השנית הנמצאת בכל יהודי, היא "חלק אלו-ה ממעל ממש". על נפש זו נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים", שכמו שמי שנופח הוא משתמש בחיות הפנימית שבו כך הנשמה באה מהפנימיות שבאלוקות. דבר נוסף שכמו שהבן נמשך ממוח האב כך כביכול נשמתו של היהודי נמשכה מחכמתו של הקב"ה, והרי חכמתו של הקב"ה היא עצם אחד עם הקב"ה, מכאן שהנשמה באה מהקב"ה עצמו. למרות השוני בין הנשמות של היום לעומת הנשמות בדורות הקודמים וגם השוני שבנשמות שבכל דור, עדיין שורש כל הנשמות הוא בחכמה עליונה. כדי להבין כיצד מתהווים ההבדלים בין הנשמות מביא האדמור הזקן משל- שכמו שכל גופו של התינוק נברא משורש אחד, מטיפה ממוח האב וההבדלים בין האברים נוצרים בבטן האם, ומזה מובן שגם האיבר הנחות ביותר, הציפורניים קשור בשורשו הראשון שהוא מוח האב. כך ביחס לנשמות שכולן באות משורש אחד, (חכמה עליונה) וההבדלים נוצרים בתהליך ההשתלשלות וירידת הנשמה עד להתלבשותה בגוף, שתהליך זה משפיע באופן שונה על כל נשמה, אך בעצם כל הנשמות נשארות קשורות לשורשן. הנשמות הנחותות של עמי הארץ קשורות לשורשן ומקבלות את חיותם מהצדיקים והחכמים שבדור שהם בבחינת ראש. ממשיך להסביר שהמשכת לבוש נעלה לנשמה, (כדי שהנשמה תוכל לקיים מצוות יותר בקלות), תלוי בכך שההורים יקדשו את עצמם. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2021 14:44 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז כסלו - פרק ג' הנפש האלוקית כלולה משלוש בחינות - נפש, רוח ונשמה. כל אחת מהבחינות הללו מורכבת מעשרה כוחות שונים, הנובעים ומקבילים לעשר הספירות שלמעלה. עשרת הספירות נחלקות לשתי קבוצות: 1- חכמה, בינה ודעת (חב"ד) - שהן מקור למדות 2- חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כך גם עשרת הכוחות שבנפש נחלקים לשתי קבוצות: 1- שכל 2- מדות השכל נחלק לשלושה חלקים: חכמה, בינה ודעת חכמה - הרעיון הראשוני. בינה - הכח להתבונן ולהבין את הרעיון על כל פרטיו. ומהחכמה והבינה 'נולדות' אהבת ה' ויראת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2021 17:16 |
|
| |
יש פה כמה שאלות ללא מענה
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי יו_טיוב ב- 02/12/2021 17:17:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2021 20:04 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח כסלו - ליקוטי אמרים, פרק ג'. כאשר האדם מתבונן בשכלו בגדולת ה', איך הקב"ה ממלא את כל העולמות באור אלוקי ואיך שכל הנבראים בטלים לגביו, הוא מוליד את 2 המידות יראת ה' (גבורה) ואהבת ה' (חסד). ההתלהבות של אהבת ה' באה לידי ביטוי בלב, שהוא מקום הרגשות, עד שיכולה להביא את האדם למצב של 'כלות הנפש', אבל ע"י השכל, הקר והמחושב, ישנה ההבנה שרצון ה' הוא שהנשמה תהיה דווקא בגוף, ובכך מצטננת ההתלהבות שבלב והאדם אינו מגיע ל'כלות הנפש'. שאר המדות (נצח, הוד, יסוד ומלכות) הן תולדות של היראה ואהבה. כוח הדעת - הוא כוח ההתקשרות, כאשר האדם מתרכז באותו עניין ואינו מסיח דעתו ממנו. בלי כוח הדעת אין האדם יכול 'להוליד' בנפשו אהבה ויראה אמיתית. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2021 14:11 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט כסלו - ליקוטי אמרים, פרק ד'. לנפש האלוקית יש שלושה לבושים: מחשבה, דיבור ומעשה המשמשים את האדם בלימוד התורה ובקיום המצוות. למרות שהם נקראים "לבושים" המסמלים מדרגה נמוכה יותר מהאדם הלובש אותם, למעשה הם במדרגה גבוהה יותר מהנפש עצמה, זאת מאחר שהתורה והמצוות מאוחדים עם הקב"ה, על ידי שהקב"ה צמצם את רצונו וחכמתו והורידם בעניינים גשמיים של תורה ומצוות, כדי שהשכל האנושי (לבוש המחשבה) יוכל להשיגם ובכך יתאחד עם הקב"ה, שלכן התורה נמשלה למים, שהמים עצמם יורדים ממקום גבוה למקום נמוך. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2021 17:48 |
|
| |
תקציר תניא : | ל' כסלו - ליקוטי אמרים, פרק ד'. חכמה בינה ודעת שבנפש האלוקית, שהוא כוח השכל, מתלבש בלבוש המחשבה ומתבטא בכך שכל אחד משיג בתורה כפי שיכול, לפי שורש נפשו. מדת אהבת ה' מתלבשת בקיום תורה ומצוות ע"י הלבושים דיבור ומעשה. זאת מפני שמדת אהבת ה' היא פנימיות מצוות עשה ומהווה את הכוח הפנימי המניע את האדם לקיים מצוות עשה, שהרי אי אפשר לדבוק בקב"ה בלי מצוות, והקיום אמיתי של המצוות הוא עם אהבת השם. ומדת יראת ה' היא פנימיות מצוות לא תעשה, ומהווה את הכוח הפנימי שמונע מהיהודי מלעבור עבירה כדי לא לחזק את הקליפות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2021 14:18 |
|
| |
תקציר תניא : | א טבת - פרק ד'. עד כאן הסביר האדמור הזקן שלנפש האלוקית יש שלושה לבושים - מחשבה, דיבור ומעשה של תורה ומצוות. ממשיך להסביר שלמרות שהם נקראים "לבושים" (והרי הלבוש הוא במדרגה נמוכה יותר מהאדם הלובש את הלבוש), הם במדרגה גבוהה יותר מהנפש עצמה, זאת מכיון שהתורה והמצוות מאוחדים עם הקב"ה, ע"י שהקב"ה צמצם את רצונו וחכמתו והורידם בענינים גשמיים של תורה ומצוות, כדי שהשכל האנושי יוכל להשיגם ובכך יתאחד עם הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2021 15:21 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' טבת - פרק ד'. התורה נמשלה למים, כמו המים היורדים ממקום גבוה לנמוך ככה התורה שהיא וה' אחד, ירדה ממקומה העליון וירדה בצמצומים רבים עד שהתלבשה בדברים גשמיים שהם מצוות התורה ואותיות התנ"ך כדי שכל אחד יוכל להתקשר איתה במחשבה דיבור ומעשה וככה יהיה קשור עם הקב"ה ממש. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2021 13:16 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' טבת - פרק ד'. עד עכשיו הוסבר איך האדם מתאחד עם הקב"ה ע"י הלבושים - מחשבה, דיבור ומעשה, של תורה ומצוות. מזה מובן מה שאמרו חז"ל- "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא", שבעולם הבא הנשמות נהנות רק מהשגה והבנה מהארה מאור ה' ('זיו השכינה') אך הן אינן יכולות להשיג את הקב"ה בעצמו. אבל בעולם הזה ע"י קיום תורה ומצוות במחשבה דיבור ומעשה, הנשמה "תופסת" ומתלבשת בקב"ה ממש וזאת למרות שהתורה התלבשה בדברים גשמיים, שע"י לימודה היהודי מקיף ומחבק את הקב"ה והקב"ה מקיף את היהודי. משל לדבר - כמו מלך בשר ודם המחבק אדם אחר, אין זה משנה לאדם אם המלך לבוש לבוש אחד או כמה לבושים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
