|
|
| נשלח ב-8/12/2021 12:10 |
 |
| |
תקציר תניא : | ד' טבת - פרק ה' בפרק זה מסביר אודות האיחוד הנפלא שנעשה בין האדם לקב"ה על ידי ידיעת התורה. כאשר אדם לומד תורה שכלו 'תופס' (מבין) ומקיף את שכל התורה ושכל התורה (הדבר שהוא לומד אותו) מקיף את שכלו. כאשר אדם מתעמק להבין דבר תורה, עוד לפני שהוא מבינו על בוריו, הוא נמצא למעלה מהבנתו ומקיף את שכלו. עצם ידיעת והבנת הלכה היא תכלית כשלעצמה (אפילו אם לא יצטרך להלכה זו לעולם) מפני שבהבנת ההלכה הוא מבין ("תופס") את רצונו וחכמתו של הקב"ה ובכך מתאחד שכל האדם עם שכל התורה לכל צדדיו. מעלה גדולה זו קיימת רק בהבנת התורה ולא בשום מצוה אחרת, גם לא במצות דיבור בתורה. שהרי בקיום המצוות ישנו רק הענין שרצונו של הקב"ה מקיף את האדם המקיים את המצוה. ואילו בתורה ישנה בנוסף, המעלה ששכלו של האדם מקיף את רצונו של הקב"ה, לכן אמרו רז"ל - "שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצות". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2021 15:21 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' טבת - פרק ו' בפרקים הקודמים למדנו על הנפש האלוקית המורכבת מעשרה כוחות ושלושה לבושים, בפרק שלפננו מסביר האדמור הזקן על הנפש הבהמית. הנפש הבהמית באה מקליפת נגה והיא הצד המנוגד לנפש האלוקית. גם היא כלולה מעשרה כוחות אך של טומאה, המתחלקים לשכל (חכמה בינה ודעת) ושבע מידות רעות. השכל מהווה מקור למדות, ראיה לכך ששכל קטן מוליד מדות (רגשות) לדברים פחותי ערך (כילד ששכלו קטן מתרגז מדברים קטנים). גם הנפש הבהמית מתלבשת בשלושה לבושים, מחשבה, דיבור ומעשה של דברים שאינם של תורה או עבודת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2021 14:42 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' טבת - פרק ו' כל דבר שהוא לא בצד הקדושה נקרא 'סיטרא אחרא' (הצד האחר). הקב"ה שורה על דבר שבטל אליו וכל דבר שאינו בטל לקב"ה מקבל את חיותו מחיצוניות הקדושה (הנקראת "בחינת אחוריים"). חיות זו יורדת לאחר צמצומים רבים עד שיכולה להתלבש בדבר שמרגיש את עצמו נפרד מהקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2021 22:56 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' טבת - פרק ו'. לכן העולם הזה נקרא עולם של קליפות וסיטרא אחרא, מכיון שמרגיש את עצמו כמציאות נפרדת מהקב"ה. אמנם ישנם שני סוגי קליפות: הסוג הראשון - שלושת הקליפות הטמאות, הן הקליפות שאין בהן טוב והן רעות לגמרי ומהן מקבלים חיות נפשות אומות העולם, כל הדברים הטמאים והאסורים וכל המעשה דיבור ומחשבה שהתורה אסרה לעשות (מצוות לא תעשה). והסוג השני – יתבאר בשיעור הבא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2021 15:10 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' טבת - פרק ז'. כאשר מנצלים לטוב את הדברים הבאים מ'קליפת נוגה' היא עולה לקדושה. אך כאשר מנצלים את החיות שמ'קליפת נוגה' לרע, למשל כשאוכל אוכל כשר אך לשם תאווה - הוא מוריד את החיות שבאוכל לרע גמור, לשלושת הקליפות הטמאות, ואף גופו נעשה (בשעת המעשה) בטל לקליפה. אמנם מאחר שהאוכל עצמו היה כשר, הנה ברגע שיעשה תשובה וינצל את הכוח שניתווסף לו מהאכילה זו ללימוד תורה ועבודת ה' - תעלה החיות לקדושה. מה שאין כן בדברים אסורים (כמו מאכלים לא כשרים וכו') שגם אם אדם ילמד בכח אכילתם הם לא יעלו לקדושה, זאת מפני שהם אסורים (קשורים) בידי שלושת הקליפות הטמאות. רק אם אותו אדם יעשה תשובה הבאה מאהבה רבה לקב"ה, חטאיו יהפכו לזכויות ובכך החיות שבדברים (הטמאים) תתנתק מהקליפות ותעלה לקדושה או בזמן שיבוא המשיח כשהקליפות תתבטלנה לגמרי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2021 16:55 |
|
| |
תקציר תניא : | י' טבת - פרק ז'. מאהבה רבה. כשעושים תשובה רגילה מתוך כוונה רבה בקריאת שמע שעל המיטה, יכולה החיות שבטיפות הזרע לבטלה לעלות לקדושה. זאת מפני שקריאת שמע על המיטה היא כחרב עם שתי פיות, פה אחד הורג את גוף הקליפות, והשני מעלה את החיות מהם לקדושה. בשונה מזה באיסור ביאות אסורות האדם מוסיף כוח גדול בקליפה ולכן אי אפשר לעלות חיות זו רק ע"י קריאת שמע שעל המיטה אלא נדרשת תשובה מאהבה רבה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2021 12:55 |
|
| |
תקציר תניא : | יא' טבת - פרק ח'. גם אם האדם אכל מאכל לא כשר מבלי לדעת, וכוונתו באכילה הייתה לשם שמיים ואפילו למד והתפלל בכוח אכילה זו - עדיין החיות אינה יכולה לעלות לקדושה מפני שחיות מאכלים אלו הם משלושת הקליפות הטמאות שלא ניתן לעלותן לקדושה. בשונה מכך כאשר האדם אכל מאכל כשר אבל מתוך תאווה ואחר כך עשה תשובה, שאז חיות המאכל עולה לקדושה, אך נשאר רושם בגוף מכך, מפני שהמאכל תכף מתעכל ונעשה דם ובשר. (לכן צריך לעבור "חיבוט הקבר" שמטרתו טיהור הגוף). כאשר אדם מדבר דיבורים בטלים שאין בהם איסור ורוצה לנקות את נפשו יצטרך להתגלגל ב"כף הקלע". וכשמדבר דיבורים אסורים כמו לשון הרע וליצנות (שהם משלושת הקליפות הטמאות) יצטרך לרדת לגהנום שהוא עונש חמור יותר. על עוון ביטול תלמוד תורה, חוץ מהעונש הכללי שישנו על ביטול מצות עשה, יצטרך לעונש מיוחד על ביטול תורה. הטומאה בלימוד חוכמות אומות העולם (חכמות כלליות) גדולה יותר מהטומאה של דיבורים בטלים, זאת מפני שכאשר האדם מדבר דיבורים בטלים הוא מטמא את שבע המדות של נפשו האלוקית בטומאת קליפת נוגה, ואילו כשלומד חוכמות של אומות העולם הוא מטמא את השכל של הנפש האלוקית (המהווה מקור למידות), אלא אם כן לומדם לצורך פרנסה או כדי להשתמש בהן לעבודת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2021 17:57 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב טבת - פרק ט'. להלן יסביר על מקום משכן והתגלות של הנפש האלוקית והנפש הבהמית. מקום בו שוכנת ומתגלה הנפש הבהמית באדם הוא בחלל השמאלי שבלב המלא בדם, ולכן כל המדות כמו כעס תאוה וכו' הן בלב ומשם מתפשטות בכל הגוף. המקום בו שוכנת ומתגלת הנפש האלוקית הוא במוח שבראש ומשם מתפשטת בכל חלקי הגוף. הנפש האלוקית מתגלה גם בחלל הימיני שבלב ע"י שהאדם מתבונן בשכלו בגדולת ה' ומעורר בכך להרגיש אהבת ה', כך גם בשאר המדות הקדושות שבלב כמו שמחה בתפארת ה', יראת ה' וכד'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2021 14:11 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג טבת - פרק ט' הנפש הבהמית מקורה בחלל השמאלי שבלב, המלא בדם ומהלב היא מתפשטת לשאר חלקי הגוף. הנפש האלוקית מקורה במוח ומשם היא מתפשטת לכל חלקי הגוף, גם בחלל הימיני של הלב. למשל ע"י שאדם מתבונן ומתעמק בגדולת ה', הוא מעורר רגש של אהבת ה' הנובע מהמוח וכשאדם מתבונן ומעמיק בכבודו של ה', שאי אפשר להשיגו, שהוא אין סופי ובלתי מוגבל, הוא מעורר שמחה בלב. כך גם בשאר המדות הקדושות שבלב כמו יראת ה' וכ'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2021 22:06 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד טבת - פרק ט'. הנפש הבהמית היא גם כח התאווה לתענוגות עולם הזה, שהופכים להיות לבושים לכוח המתאוה. ע"י פעולת הנפש האלוקית להמיר את המשיכה לתענוגי עולם הזה לאהבת ה' (ע"י שהאדם יתבונן בחוזקה בשכלו בגדולת ה' ויוליד אהבת ה' ויראת ה'), מתפשט כוח המתאווה של הנפש הבהמית מלבושיו המלוכלכים ומתלבש בלבושים טובים ובכך הנפש הבהמית הופכת לטוב גמור. רצונה של הנפש האלוקית שגם לבושי הנפש; המחשבה, הדיבור והמעשה יהיו קשורים אליה. למשל - לחשוב ולדבר דברי תורה ושכוח המעשה ינוצל לקיום מצוות בלבד. ולעומתה, הנפש הבהמית רוצה את ההפך ממש. כל נסיון פיתוי האדם ע"י הנפש הבהמית הוא רק לטובתו - שיוכל להתגבר ולנצח אותה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2021 15:59 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו טבת - פרק י'. עד כאן הוסבר על המלחמה המתנהלת בין הנפש האלוקית לבין הנפש הבהמית, להלן יוסבר מהות מדרגת ה"צדיק". כשאדם נלחם בנפשו הבהמית ומשליט עליה את נפשו האלוקית, הוא נקרא "צדיק". ישנם שני מדרגות ב"צדיק": - "צדיק שאינו גמור": כאשר הרע שבו עדיין לא נהפך כולו לטוב, ונקרא גם "צדיק ורע לו", צדיק שיש בו מעט רע שכפוף לטוב ואינו מורגש. - " צדיק גמור": שיש בו רק טוב, ונקרא גם "צדיק וטוב לו". לצדיק גמור יש שנאה מוחלטת לרע מפני שאהבתו לקב"ה היא בדרגה העליונה ביותר (אהבה בתענוגים). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2021 20:14 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז טבת - פרק י' צדיק שאינו גמור, כיון שחסרה בו הדרגה של אהבה בתענוגים, הוא אינו שונא את הרע בתכלית ולכן אינו מואס ברע במדה הגדולה ביותר כמו צדיק גמור. מדרגת צדיק שאינו גמור מתחלקת למדרגות רבות, בהתאם לאיכות מיעוט הרע שנשאר בצדיק ובמידת ביטולו לטוב, והם אותם הצדיקים הרבים הנמצאים בכל הדורות. לעומתם, הצדיקים שבדרגת צדיק גמור הם מועטים (ונקראים "בני עליה", מפני שהם הופכים את הרע לטוב) ועבודתם היא רק לשמו של הקב"ה ללא שום אינטרס גשמי או רוחני. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2021 20:11 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז טבת - פרק י'. טעם נוסף מדוע הצדיקים הנעלים ביותר נקראים - 'בני עליה', הוא מפני שמטרת עבודתם היא לשם הקב"ה בלבד, אפילו לא לטובתם הרוחנית, (כדי "להידבק" בקב"ה ולרוות את צמאונם לאלוקות). אלא כל עבודתם להביא את הייחוד של הקב"ה עם שכינתו, ושאור יחוד זה יאיר גם בעולמות התחתונים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2021 15:18 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח טבת - פרק י"א. בפרק שלפננו מסביר על מדרגת "רשע". רשע הוא מי שנפשו הבהמית התגברה על נפשו האלוקית. ישנן שתי מדרגות כלליות ברשע: - "רשע וטוב לו": שהטוב שבו כפוף ובטל לרע שבנפשו הבהמית. ישנם מדרגות רבות ב"רשע וטוב לו" המתחלקות לפי כמות ואיכות של הרע שנשאר בו. יש "רשע וטוב לו", שהשפעת הרע של נפשו הבהמית היא לעיתים נדירות, על אחד מלבושי הנפש שלו (מחשבה, דיבור ומעשה), ורק בעבירות קלות, כמו לדבר אבק לשון הרע, להרהר בדברים ריקים וכד'. כאשר אדם זה מתחרט על חטאיו, ע"י תשובה כראוי הקב"ה מוחל לו. ויש "רשע וטוב לו" שנכשל בכל שלושת הלבושים לעיתים קרובות, ואין בכוח הטוב שלו להתגבר על הרע, וגם כאשר הוא מתחרט על מעשיו אין ביכולתו לשלוט במעשיו. - המדרגה השניה היא "רשע ורע לו": שבו שולט הרע בלבד, ואין הוא מרגיש בטוב כלל (כמובן שיש לו נפש אלוקית, רק שהטוב שבו הוא בבחינת מקיף ולכן הוא אינו מתחרט על חטאיו). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2021 13:15 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט טבת - פרק י"ב. לאחר שהסביר את מדרגת "צדיק" ואת מדרגת "רשע", מתחיל להסביר את מדרגת ה"בינוני". בבינוני הנפש הבהמית אינה מתגברת על הנפש האלוקית ולכן אינו עובר עבירה לא במחשבה, לא בדיבור ולא במעשה, אלא הנפש האלוקית היא זו ששולטת במחשבה דיבור ומעשה ובמצבו הנוכחי אינו שייך לעשיית עבירה כלל, לא בעבר ולא בעתיד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
