|
|
| נשלח ב-25/12/2021 19:39 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ' טבת - פרק י"ב. לבינוני, בשונה מצדיק, אין לנפש האלוקית בלעדיות על הגוף באופן מוחלט (חוץ מזמן של התעלות, כבשעת התפילה, אז על ידי התבוננות בגדולת ה' מתעוררת בלבו אהבה לה' המבטלת את הרע של הנפש הבהמית) אלא יש גם לכוחות הנפש הבהמית שליטה מסויימת על הגוף, וזה מתבטא בכך שלאחר הזמן של התעלות, הנפש הבהמית חוזרת ומעוררת בלבו משיכה לתאוות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2021 19:40 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"א טבת - פרק י"ב. אמנם מצד נפשו הבהמית יכול הבינוני להתאות לעניני העולם, אך נפשו האלוקית בולמת אותן ואינה נותנת לתאות אלו לפעול, לא במעשה לא בדיבור ולא במחשבה. זאת ע"י שהמוח שולט בלב. ונותן משל לדבר, כמו שלאור יש יתרון על החושך בשני עניינים, בכך שמעט אור דוחה הרבה חושך ושהדחיה היא בדרך ממילא, כך מעט קדושה דוחה הרבה מהקליפה והדחיה היא בדרך ממילא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2021 16:07 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב טבת - פרק י"ב. עד כאן הוסבר אודות דרגת ה"בינוני" שבפועל הוא לא עובר עבירה, לא במחשבה, לא בדיבור ולא במעשה, אך אם כל זאת הוא אינו נקרא "צדיק" מכיוון שהנפש האלוקית גוברת על הנפש הבהמית רק בלבושים (מחשבה דיבור ומעשה), אך עצם מציאותה של הנפש הבהמית לא נדחה לגמרי. לכן לאחר התפילה כשהאהבה כבר לא בהתגלות אצלו, יכול הבינוני להתאוות תאוות הן מותרים והן אסורים, רק שבנוגע לדבר האסור הוא רק חושב עליו ולא חושב לעשותו בפועל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2021 19:31 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג טבת - פרק י"ב הרושם שנשאר מהתפילה עוזר לבינוני להתגבר על התאוות שעולות לו במחשבה, שלא לעשותן ולא להמשיך להתעמק בהן. כאשר עולים לו הרהורים רעים במחשבה אין זה בשליטתו, אך מיד כשעולה ההרהור במוחו הוא דוחה אותו ומסיח דעתו ממנו. כך גם כאשר עולה בו הרהור של שנאה, כעס וכד' על הזולת, לא רק שאינו כועס על הזולת אלא מצליח להחזיר לו באהבה, כמו שעשה יוסף לאחיו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2021 15:46 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד טבת - פרק י"ג. עד כאן הוסבר, שבבינוני, הנפש האלוקית שולטת על שלושת הלבושים, מחשבה, דיבור ומעשה, אך עדיין קיימת בו מציאות של רע. מזה מובן מדוע חז"ל אמרו שהשופטים בבינוני הם גם היצר הטוב וגם היצר הרע. היצר הרע משמיע את דעתו שמעורר תאוה בלב (העולה בדרך ממילא למוח) והנפש האלוקית משמיעה את דעתה בכך שנאבקת עם היצר הרע לא לתת מקום כלל לאותה תאוה. ובזכות עזרתו של הקב"ה היצר הטוב מתגבר על היצר הרע בכך שמעט אור דוחה הרבה מהחושך. מכיון שהרע עדיין קיים בבינוני אמרו רז"ל "היה בעיניך כרשע", שיתכן שלאור מעשיו (שאיננו חוטא) יאמרו לו שהוא צדיק אך עליו להחזיק את עצמו לבינוני, מפני שעדיין קיימת בו מציאות של רע שמתחזקת עם הזמן ע"י שמשתמש בענייני עולם הזה בהיתר, כמו אכילה ושתיה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2021 13:57 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה טבת - פרק י"ג. מכיון שהרע עדיין קיים בבינוני אמרו רז"ל "היה בעניך כרשע", שיתכן שלאור מעשיו (שאיננו חוטא) יאמרו לו שהוא צדיק, אך עליו להחזיק את עצמו לבינוני, מפני שעדיין קיימת בו מציאות של רע שמתחזק עם הזמן ע"י שמשתמש בעניני עולם הזה בהתר כמו אכילה ושתיה. גם בבינוני העוסק בתורה כל היום אין לנפש האלוקית שליטה בלעדית ורק בזמנים נעלים כבזמן התפילה, הנפש הבהמית מתכופפת ונשלטת ע"י הנפש האלוקית (כמשל אדם הישן ועלול להתעורר כל רגע משנתו, כך הרע בבינוני הוא כישן בזמן התפילה ואחר כך הוא יכול להתעורר). מזה מובן כיצד רבה יכל לומר על עצמו שהוא בינוני (בינוני המתפלל כל היום) ולא צדיק, למרות שלא הפסיק לרגע מלימוד התורה זאת מפני שהייתה אצלו תנועה בנפש של אהבת ה' כל הזמן כמו בזמן התפילה. מכיון שאצל הבינוני לאחר התפילה יכולה להתעורר שוב הנפש הבהמית, אפשר לחשוב שאין זו עבודה אמיתית כמו מדרגת הצדיקים, שהרי האמת היא מדרגה נצחית שלא משתנה. אך לגבי מדרגת הבינוני זו היא אהבה אמיתית, שהרי נמצאת בו תמיד ויכול לעוררה בתוכו תמיד (לאחר הכנה מתאימה) בשעת התפילה. וזאת מכיוון שמידת האמת היא ביחס לדרגה בה האדם נמצא. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2021 18:43 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו טבת - פרק י"ד. כל אדם יכול להיות בינוני, שהרי מבינוני נדרשת רק שליטה בלבושים (מחשבה, דיבור, מעשה), ולא לשינוי מהותי בלב. לכן כל אחד צריך להשתדל להגיע להיות "בינוני". ע"י שיעשה חשבון נפש עם עצמו, שהוא אינו רוצה להיות נפרד ח"ו מהקב"ה (שכן בשעת עבירה הוא נפרד מהקב"ה) ורוצה להיות דבוק בו ובכך יעורר את האהבה המסותרת שיש בכל אחד מישראל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 15:28 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז טבת - פרק י"ד. על אף שהוסבר שכל אחד יכול להגיע לדרגת הבינוני - שונה הדבר במדרגת 'צדיק', השונא את התאוות והתענוגות הגשמיים בתכלית השנאה. ואכן לא כל אדם זוכה למדרגה זו, אלא היא ניתנת לאדם כמתנה מלמעלה. לכן אמר איוב 'בראת צדיקים', כלומר, שהקב"ה ברא מלכתחילה נשמות שיהיה בידן לזכות למדרגת 'צדיק', אבל אין כל אדם שייך להגיע לזה בכוחות עצמו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2022 21:11 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח טבת - פרק י"ד. ממה שלמדנו עד כה מובן מדוע משביעים את נשמת היהודי לפני רדתה לעולם "תהי צדיק ואל תהי רשע" - שגם אם לא קיבל נשמה מיוחדת של צדיק, לפחות לא יהיה רשע, שלכל אחד ניתנים הכוחות להתגבר ולא להיות רשע. כן עליו להשתדל לקיים את השבועה "תהי צדיק", בכך שיעורר בתוכו אהבה בתענוגים לקב"ה וימאס בתאוות (למשל כדי למאוס בתאוות האכילה, יתבונן איך כל התענוגים הגשמיים סופם להירקב וכד'). ומה גם שאולי ע"י התעוררות זו מלמטה תומשך עליו גילוי מלמעלה ותתעבר בו נשמת צדיק ואז יוכל לעבוד את ה' לפי מדרגתו של הצדיק ובכך יקיים את השבועה "תהי צדיק" במילואה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2022 13:24 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט טבת - פרק ט"ו בהמשך למה שהוסבר בפרק הקודם, על ההבדל שבין 'צדיק' ל'בינוני', אפשר להבין גם את ההבדל בין הלשונות 'צדיק' ל'עובד אלוקים': 'עובד' זה לשון הווה, שעכשיו עובד את ה', שעכשיו נלחם ביצר הרע שלא יתלבש באברי הגוף. זהו ה'בינוני', הנלחם תמיד ביצר הרע ולכן נקרא 'עובד אלוקים'. אולם הצדיק, לעומתו, נקרא 'עבד ה'', כשההדגשה היא בלשון 'עבד' ולא 'עובד' - מפני שסיים כבר את המלחמה ברע וסילק את היצר הרע מקרבו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 23:13 |
|
| |
תקציר תניא : | א' שבט - פרק ט"ו. ישנם שתי מדרגות בבינוני: "עובד אלקים" ו"אשר לא עבדו". בינוני "עובד אלקים" הוא זה שנלחם ומתגבר על הנפש הבהמית והיצר הרע ע"י הנפש האלוקית והיצר הטוב. בינוני "אשר לא עבדו" הוא מי שבטבעו מתמיד בלימוד (או שהרגיל את עצמו לכך) ואינו זקוק להילחם עם יצרו הרע, וזאת מפני שהאהבה המסותרת שבלבו מספיקה לו כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות. ולכן הוא אינו נקרא "עובד אלקים", מפני שלא עבודתו העצמית יצרה את האהבה שעל ידה הוא מקיים תורה ומצוות. אלא אם כן ירצה ללמוד יותר ממה שרגיל שאז יהיה עליו לעורר את האהבה שבלבו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2022 18:34 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' שבט - פרק ט"ו. בהמשך למה שהוסבר שבינוני נקרא "עובד אלקים", מפני שעליו להתייגע ולהלחם בנפשו הבהמית, מובן מה שאמרו חכמי הגמרא שמי שלומד פרק אחד - מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים" - מכיוון שחכמי הגמרא היו רגילים ללמוד מאה פעמים כל פרק והפעם הנוספת היא יותר ממה שהיו רגילים ולשם כך היו צריכים להתגבר על הנפש הבהמית, ע"י אהבת ה' הנוצרת מהתבוננות בגדולת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2022 16:42 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' שבט - פרק ט"ז. עיקר עבדותו של הבינוני היא להיות "מח שליט על הלב". ע"י התבוננות בגדולת ה' המולידה יראה ואהבה לקב"ה המשמשות כ"כנפיים" לתורה והמצוות. גם כאשר הבינוני אינו מרגיש בגלוי את האהבה והיראה בלבו, אך הוא מבין בשכלו איך הכל נחשב לכלום לגבי הקב"ה ושרק ע"י לימוד תורה וקיום מצוות הוא יכול ל"תפוס" ולהשיג את רצונו וחכמתו של הקב"ה, למרות שהאהבה והיראה אינן מורגשות בלבו, עדיין התבוננות זו (הנקראת תבונה) תשמש לחיות ול"כנפיים" לתורה ולמצוות. כאשר לאהבה ויראה יש ביטוי רק במוח, הן נקראות 'מחשבה טובה' ואין ביכולתן להעלות את המצוות. אלא שהקב"ה מצרף את ה'מחשבה טובה' למעשה, ובכך הן יכולות לשמש ככנפיים ולהעלות את התורה והמצות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2022 15:33 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' שבט - פרק י"ז. ממה שלמדנו עד כאן אפשר להבין את הפסוק - "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו". כלומר, קרוב לכל אדם להתבונן ולהוליד במוחו אהבה ורצון ללמוד תורה ולקיים מצוות, וגם אם הוא אינו מרגיש זאת בלבו, הרי זה מספיק כדי להביאו לקיום תורה ומצוות, זאת מכיוון שהמוח שולט על הלב, (תאוות) ועל שאר האברים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2022 15:19 |
|
| |
תקציר תניא : | ה שבט - פרק י"ז בשונה מבינוני, אצל הרשע אין למוח השפעה על הלב וזה כעונש על עונותיו. לכן כדי שיוכל לקיים תורה ומצוות מתוך הרגש פנימי, צריך תחילה לעשות תשובה, להתמרמר על חטאיו ולשבור את ליבו ובכך ישבור את הקליפות המבדילות בינו לבין הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
