|
|
| נשלח ב-8/1/2022 19:32 |
 |
| |
תקציר תניא : | ו' שבט - פרק יז. התשובה המדוברת עד כה נקראת "תשובה תתאה" = תשובה תחתונה, שמעלה את האות ה' האחרונה בשם י-ה-ו-ה (השכינה) מנפילתה לקליפות ע"י העברות ורק אז יוכל להתחיל בעבודת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2022 17:10 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' שבט - פרק י"ח. עד כאן הוסבר שכל יהודי יכול לקיים תורה ומצוות באהבת ה' ויראת ה' ע"י התבוננות בגדולת ה'. אך גם מי שאין לו ידיעה בגדולת ה' ואינו שייך לענין ההתבוננות, בכל זאת יכול לקיים תורה ומצוות עם הלב באהבת ויראת ה'. וזאת ע"י האהבה המסותרת לה' הנמצאת בכל אחד מישראל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2022 20:26 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' שבט - פרק י"ח. האהבה המסותרת שבלב כל יהודי, היא ירושה מהאבות שהיו בטלים לה' ולכן זכו שכל מי שמזרעם תהיה לו נשמה קדושה, המורכבת מנפש רוח ונשמה, הנובעות מעשר הספירות שבארבעת העולמות, ( אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), כל אחד לפי שורש נשמתו וכפי שיעבוד ויזכך את עצמו. אפילו לקל שבקלים או לפושעי ישראל נמשכת נפש מהמדרגה התחתונה ביותר שבקדושה, מנפש של ספירת המלכות של עולם העשיה, הכלולה משאר המדרגות של עולם העשיה, וממילא כלולה בספירת מלכות גם ספירת חכמה של עולם האצילות שבה מאיר אור אין סוף. נמצא שבנשמת כל אחד מישראל מאיר אור אין סוף ברוך הוא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2022 19:04 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' שבט - פרק י"ח. שורשה של האהבה המסותרת שבכל יהודי היא בכוח החכמה של הנפש. החכמה היא שורש השכל וההבנה והיא (- החכמה) למעלה מהשכל וההבנה, ולכן מתלבש בה אור אין סוף שלמעלה מהשגה. מכוח זה נובע בכל יהודי (גם מי שאין לו שכל והבנה בגדולת ה') כוח האמונה ומסירות הנפש, שהרי האמונה היא למעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2022 15:40 |
|
| |
תקציר תניא: | י' שבט - פרק י"ט. ממשיך לבאר, במה מתבטאת שאיפתה של האהבה המסותרת: משל לדבר - כמו שהאש שבנר נמשכת בטבעה למעלה (לשורשה, יסוד האש אשר מתחת לירח) כך נשמת האדם בטבעה רוצה להתנתק מהגוף ולהדבק בקב"ה, למרות שתתבטל ולא תשאר כפי שהייתה נשמה בגוף. דבר המראה שעניין האהבה המסותרת, הוא רצון פנימי של הנשמה והוא למעלה משכל והבנה. אצל יהודי שלא שומר תורה ומצוות כוח החכמה (הביטול) הוא בגלות והאהבה אינה מורגשת בלבו. לכן היא נקראת 'אהבה המסותרת', שהקליפה מכסה עליה ונותנת ל'רוח שטות' להטעות את האדם ולגרום לו לחטוא (בכך שנדמה לו שהוא לא נפרד מהקב"ה בזמן החטא). הקליפה יכולה להסתיר רק על ההתפשטות של בחינת חכמה שבנפש, אך לא על שורש החכמה עצמה. בשורש בחינת החכמה שבנפש מלובש אור אין סוף המבטל את כל הקליפות ונותן ליהודי כוח לעמוד בפני נסיון האמונה, המתבטא בכך שמוסר את נפשו על קידוש ה'. אור אין סוף המלובש בנפש היהודי נותן גם את הכוח למסור את נפשו שלא לעשות, לדבר או לחשוב דבר האסור. וזו היא היראה הכלולה באהבה המסותרת - שהוא ירא מלהפרד מהקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2022 21:13 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א שבט - פרק כ' מתחיל להסביר כיצד אפשר לשמור את כל מצוות עשה ולא תעשה, בכוח האהבה המסתורת שבלב כל יהודי. שני הדברות הראשונות כוללות את כל התורה כולה. "אנוכי ה אלוקיך" - כולל את כל המצוות עשה. ו"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" - כולל את מצוות לא תעשה. כדי להבין איך כל העבירות קשורות ל"עבודה זרה", צריך להבין את ענין אחדות ה'. הקב"ה יחיד גם לאחר שברא את כל העולמות והנבראים, ללא שום שינוי באחדותו, שהרי לגביו כל הבריאה כאילו איננה קיימת כלל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2022 13:54 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב שבט - פרק כ'. להלן מתחיל להסביר איך לגבי הקב"ה כל הבריאה כאילו אינה קיימת כלל. הבריאה נוצרת וקיימת מדיבורו של הקב"ה. על דרך משל - גם בדיבורו של האדם אנו רואים שאין שום ערך לדיבור אחד לגבי כוח הדיבור של הנפש, שיכול לדבר מילים ללא סוף. כל שכן שאין לאותו דיבור בודד שום ערך לכוח המחשבה, ועל אחת כמה וכמה לגבי עצם הנפש של האדם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2022 19:24 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג שבט - פרק כ', שבת קודש. עשר כוחות הנפש (השכל והמדות) הן מקור המחשבה והם למעלה מה'אותיות'. רק לאחר שהאדם חושב בכח המחשבה אודות דבר מסוים מופיעות האותיות במחשבתו. למשל - כשאדם תאב לדבר מסוים בשכלו או בליבו, אין עדיין אותיות במחשבתו, רק לאחר שהתאווה חזרה ועלתה מהלב למוח שוב כדי לחשוב איך לממש את התאוותו בפועל - אז הוגה במחשבתו באותיות, בשפה שרגיל בה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2022 15:03 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד שבט - פרק כ"א. בהמשך למשל אודות ערך דיבור של אדם לעומת עצם הנפשו. כך לגבי הקב"ה, (על דרך משל שהרי הדיבור העליון שונה לגמרי מהדיבור שלנו), כמו שדיבורו של האדם מגלה את מחשבתו, כך דיבורו של הקב"ה הוא התגלות אור וחיות, שהם (דיבורותיו של הקב"ה) עשרה מאמרות שעל ידם נברא העולם וכל חלקי התורה שהם התגלות האור האלוקי. אך ענין הפרוד שישנו בדיבור האדם (שכשהדיבור יוצא אל הזולת נראה כמציאות לעצמו) אינו נמצא בדיבור שלמעלה המאוחד תמיד עם הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2022 17:18 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו שבט - פרק כ"א. הדיבור והמחשבה של הקדוש ברוך הוא, מאוחדים איתו. משל לדבר, כמו שלפני שהאדם חושב את אותיות הדיבור הן מאוחדת בשורשן, כך הדיבור שלמעלה מאוחד עם הקב"ה אף אחרי ההתגלות. הדיבור העליון מאוחד עם הקב"ה באותה מידה בין אם לפני הבריאה או לאחריה ואילו השינוי הוא רק לגבי הברואים המקבלים חיותם דרך 'דיבור' העליון, העובר צמצומים רבים המסתירים את האור והחיות, כדי שהברואים לא יאבדו את מציאותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2022 20:40 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז שבט - פרק כ"א. החיות של הדיבור העליון מגיעה לנבראים אחרי צמצומים רבים, המסתירים על החיות האלוקית לגבי הנבראים. מכאן יכול להידמות לנבראים שהדיבור העליון דומה לדיבורו של האדם. אך לגבי הקב"ה הצמצומים אינם מסתירים כלל, מכיוון שהצמצומים עצמם הם אלוקות, ממילא כל המציאות של עולמות ונבראים אינם נחשבים כלל לגבי הקב"ה ואינם פועלים שום שינוי באחדותו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 16:55 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז שבט - פרק כ"ב. ממה שהוסבר, שאצל האדם הדיבור הוא גילוי לזולת והוא גם ענין של פירוד, (שנפרד מעצם הנפש), עלינו לומר שגם בדיבור שלמעלה קיים פירוד, רק שהפירוד הוא לא לגבי הקב"ה אלא לגבי הנבראים. הדיבור העליון עובר צמצומים שונים ורבים כדי לברוא סוגים שונים של נבראים. ע"י התגברות הצמצומים, עד שהאור מוסתר לגמרי, יכולים להיברא דברים טמאים המקבלים את חיותם מהקדושה בצורה של השפעה הנקראת "בחינת אחורים". בחינת אחוריים, היא חיצוניות רצון ה', שאין בה תענוג והיא מושפעת רק מפני שיש תועלת מכך לדבר אחר. וזה כדי שיהיה ענין הבחירה וכתוצאה מכך ינתן עונש לרשעים ושכר לצדיקים. צורת ההשפעה המבטאת את פנימיות רצון ה' נקראת בחינת "פנים", והיא מקור החיים לכל העולמות. בחינה זו נמצאת רק באופן מקיף בדברים הטמאים ובקליפות המחשיבות את עצמן כדבר ניפרד מהקב"ה ובזה הן מפרידות את עצמן מהקדושה, שהרי קדושה שורה רק על מה שבטל לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2022 13:55 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח שבט - פרק כ"ג. עד כאן למדנו שלגבי הקב"ה אין דבר הנפרד ממנו והרגשת הפירוד היא רק מצד הנבראים. הקב"ה רוצה בקיום העולמות מפני שהוא רוצה במצוות שהן רצונו הפנימי, וע"י המצוות נמשכת חיות לכל העולמות והן כלי (לבוש) לרצון ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2022 16:20 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט שבט - פרק כ"ג. רבינו הזקן מביא משל, שכמו שכשהאדם רוצה להזיז את איבריו, הם נשמעים לו מיד, ללא צורך בציווי, כך כח מעשה המצוות מתאחד עם הרצון העליון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2022 19:46 |
|
| |
תקציר תניא : | כ' שבט - פרק כ"ד. כוח מעשה המצוות מתאחד עם הרצון העליון באותה מדה שהגוף מתאחד עם הנשמה. האברים שאיתם מקיימים את המצוה נעשים בטלים כ"מרכבה" [כמו המרכבה הבטלה אל הרוכב עליה] לרצון העליון שבתוך אותן מצוות. לכן נאמר על האבות שהן ה"מרכבה" – מאחר שכל אבריהם היו בטלים לרצון העליון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
