|
|
| נשלח ב-26/3/2022 22:48 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג אדר ב' - פרק ל"ח. הלבושים של האור האלוקי המחיה את הגוף והנשמה - שווים. לאחר ירידות וצמצומים רבים שעובר האור והחיות האלוקי, הוא גם מתלבש בלבוש של קליפת נוגה, המסתיר על אלוקות. קליפת נוגה היא המומצע בין הקדושה לבין שלושת הקליפות הטמאות לגמרי, כדי להחיות את כל הענינים המותרים והאסורים של עולם הזה. בענין זה הגוף והנפש שווים, אך בכל זאת יש הבדל גדול בינהם, הצמצום שיש על האור שמחיה את הגוף גדול יותר מהצמצום שיש על האור שמחיה את הנשמה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2022 13:33 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד אדר ב' - פרק לח. הנבראים של העולם הזה נחלקים לארבע מדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר - כנגד ארבע אותיות שם הוי'ה. כשם שהחיות וההארה האלוקית שבדומם ובצומח אין להם ערך ודמיון כלל לחיות ולהארה האלוקית שבחי ובמדבר, כך אין ערך ודמיון בין ההארה הנמשכת במצוות המעשיות ובדיבור, לגבי ההארה הנמשכת בכוונת המצוות המעשיות וכוונת התפילה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2022 14:35 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה אדר ב' - פרק ל"ח. הארת הרצון העליון המאירה בכוונת המצוות, היא למעלה בהרבה מאשר הארת הרצון העליון המאירה בקיום המצוות ללא כוונה. עליונות זו דומה לעליונות הנשמה על הגוף, שמעשה המצווה הוא כמו הגוף והכוונה היא כמו הנשמה. כשם שבמשל ישנם ארבעה סוגים המחולקים לשני חלקים כלליים: דומם וצומח, חי ומדבר. כך גם בנמשל של קיום מצוות וכוונת המצוות. שתי הדרגות במצוות מעשיות, הן כנגד דומם וצומח: - מצוות מעשיות ממש - מצוות בדיבור ובמחשבה. ושתי המדרגות בכוונת המצוות הן כנגד חי ומדבר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2022 14:36 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו אדר ב'. פרק ל"ח. הדרגה הגבוהה היא כאשר יהודי מתבונן בגדולת ה', התבוננות זו יוצרת בו צימאון להידבק בקב"ה, מה שנעשה באמצעות קיום תורה ומצוות מתוך כוונה, כאשר כוונה הבאה מתוך התבוננות של מי שדעתו יפה יש לה מעלה גדולה, כמעלת מין המדבר על מין החי, שמעלתו היא בשכלו, כך שכוונת המצוה הבאה מתוך ההתבוננות יש לה ערך גבוה. לעומת זאת, מי שאינו מסוגל להתבונן בגדולת ה' מפני ששכלו קצר, קיום התורה ומצוות שלו נובע מהאהבה המסותרת שבלב כל אחד מישראל להקב"ה (אהבה ויראה אלו קיימות באופן טבעי בנשמת כל אחד מישראל ואינם תוצר של התבוננות שכלית, זאת ירושה מאבותינו עד עולם) - זה על דרך משל - כנשמה של בעל חי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2022 16:42 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז אדר ב'- פרק ל"ח. בהמשך להסבר על כך שיש דרגה בכוונת המצווה שהיא טבעית, אשר נמשלת לנשמה של בעל חי. – מובן מדוע המלאכים נקראים בשם חיות ובהמות ('פני אריה' וכדומה), זאת מפני ולם הבריאה, מפני שהם עובדים את ה' ביראה ואהבה הבאות מן השכל (חב"ד). אמנם כל זה שייך לאותן הנשמות שעבודתן מתוארת כעבודת ה'מוחין', כלומר, שגם מידותיהן נכללות בשכל שלהם. אולם נשמות שהשגתן הבריאה, מפני שהם עובדים את ה' ביראה ואהבה הבאות מן השכל (חב"ד). אמנם כל זה שייך לאותן הנשמות שעבודתן מתוארת כעבודת ה'מוחין', כלומר, שגם מידותיהן נכללות בשכל שלהם. אולם נשמות שהשגתן המלאכים, היא תמיד בענין המידות (גבריאל-יראה, מיכאל-אהבה וכו'). בעולם הבריאה: מאירות חכמה, בינה ודעת (חב"ד) של אין סוף ב"ה, שהן שורש למידות. לכן נשמות הצדיקים הן מעולם הבריאה, מפני שהם עובדים את ה' ביראה ואהבה הבאות מן השכל (חב"ד). אמנם כל זה שייך לאותן הנשמות שעבודתן מתוארת כעבודת ה'מוחין', כלומר, שגם מידותיהן נכללות בשכל שלהם. אולם נשמות שהשגתן איננה במעלה זו, עיקר עבודתן היא עבודת המידות - אלו נשמות השייכות לעולם היצירה, והן יכולות לעלות לעולם הבריאה בזמנים מיוחדים כמו בשבת וראש חודש, כדי שגם להן יהיה התענוג הבא מהשגה, עד כמה שאפשר להשיג. הסיבה ליכולתן לעלות לעולם הבריאה היא מפני עבודתן הבאה מבחירה: 1) להמנע מלעשות רע, כשלא נותנים לתאוה לבוא לידי פועל במעשה, בדיבור או אפילו במחשבה של עבירה וע"י כך נשברת התאוה. 2) לעשות מצוות ומעשים טובים כנגד הטבע של הנפש הבהמית. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2022 18:53 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח אדר ב' - פרק ל"ט. אחרי שהוסבר ש'עולם הבריאה' הוא מקום הנשמות שעבודתן היא מתוך אהבה ויראה שכליות ואילו 'עולם היצירה' הוא מקום הנשמות שעבודתן היא מתוך אהבה ויראה טבעיות - ממשיך רבינו הזקן להסביר, ש'עולם האצילות' הוא עולם שלמעלה משכל והשגה. בעולם הבריאה, ירדו באופן של צמצום, חכמה בינה ודעת של עולם האצילות במידה כזו שהשכל של הנשמות והמלאכים של עולם הבריאה יוכל להבין ולהשיג איזו השגה באור אין סוף, עד כמה ששכל של נברא יכול להשיג, כיון שללא הצמצום האמור, הנבראים יתבטלו במציאות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2022 16:10 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט אדר ב' - פרק ל"ט. בעולם האצילות, ספירות חכמה, בינה ודעת אינן בבחינת צמצום כל כך כפי שהן בעולם הבריאה. זו הסיבה שהנבראים אינם יכולים לקלוט את האור המאיר בעולם האצילות. ולכן עולם האצילות הוא מקום הנשמות של צדיקים גדולים שעבודתם היא למעלה גם מאהבה ויראה שכליות. עבודתם של צדיקים אלו היא בבחינת 'מרכבה', שכל ענייניהם הם בתכלית הביטול להקב"ה ולא קיים בהם רצון אחר כלל, כי אם רק מה שהוא רצון העליון בלבד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2022 23:56 |
|
| |
תקציר תניא : | א' ניסן - פרק ל"ט. יש את מי שאינו יכול להיות תמיד במצב של ביטול והתכללות באורו יתברך (כמו הצדיקים הגדולים), אלא עיקר נשמתו היא בעולם הבריאה, ורק בזמנים מיוחדים, כמו בתפילת שמונה-עשרה (בפרט בזמן ההשתחוואות, שהוא ענין הביטול) יכולה נשמתו לעלות לעולם האצילות ע"י התעוררות מלמטה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2022 15:19 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' ניסן - פרק ל"ט. שכר המצווה איננו דבר נפרד ונוסף על המצווה. מהשכר שהנשמות מקבלות עבור עבודת אהבה ויראה: אהבה ויראה גלויות המורגשות בלב ונמשכות מהתבוננות שכלית, אשר מקומה של עבודה זו הוא בעולם הבריאה. ואהבה ויראה שאינן גלויות ומורגשות בלב אלא שאדם זוכר ומעורר בתוכו את האהבה המסותרת, אשר מקומה של עבודה זו היא בעולם היצירה. ואילו אם אין בכוחו לעורר את האהבה המסותרת (הטבעית) שתורגש לפחות במוחו, כלומר שהוא עובד בלי התעוררות רגשי אהבה ויראה, עבודה זו נשארת למטה ואין בכוחה לעלות ולהיכלל ביחודו יתברך, כמו שכתוב בזוהר, שבלי יראה ואהבה התורה והמצוות אינן פורחות למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2022 20:26 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' ניסן - פרק ל"ט. כאשר עבודת ה' נעשית 'שלא לשמה' באופן ברור, כמו כאשר נעשית לשם פנייה אישית, למשל, כאשר קיום התורה והמצוות הוא לשם הכבוד, להיות תלמיד חכם וכדומה, אזי הפנייה, שהיא מקליפת נוגה, מתלבשת בתורה שהוא לומד, ולימוד התורה עתה הוא בגלות עד שיעשה על כך תשובה. אך כאשר יהודי לומד סתם, ללא שום כוונה, אזי לימודו אינו בגלות אלא שחסר בו המעלה של לימוד 'לשמה'. לכן, ברגע שהוא חוזר על אותו לימוד ולומדו 'לשמה', גם אותו לימוד שלמד סתם עולה לקדושה. וכך גם בנוגע לתפילה, שאם מתפלל לאחר מכן אותה תפילה בכוונה-עולה גם התפילה הקודמת. לכן אמרו חכמים ש'לעולם אדם יעסוק בתורה ובמצוות אפילו 'שלא לשמה', כי הלימוד 'שלא לשמה' יכול להגיע ל'לשמה' (אם ע"י תשובה, או ע"י שילמד מחדש מתוך כוונה). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2022 23:10 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' ניסן - פרק מ'. מי שלמד תורה 'שלא לשמה', אזי כל זמן שלא חזר ולמד מתוך כוונה את מה שלמד קודם, לימודו אינו עולה אפילו לא ל-עשר הספירות של עולם העשיה, זאת מפני שבספירות מתלבש אור אין סוף, שהוא החיות הפנימית של העולמות, והלימוד אינו יכול לעלות לשם ללא אהבה ויראה. תורה ומצוות שחסר בהן הכוונה 'לשמה', הן ענין שמקומו בחיצוניות העולמות, שזו דרגת המלאכים ומתורה ומצוות אלו נבראים מלאכים, אבל תורה שנלמדה שלא לשמה ממש (עם פנייה עצמית), אינה עולה כלל למעלה אלא נשארת למטה. וכאשר הכוונה הרוחנית מעלה את אותיות התורה והתפילה (שמצד עצמן הן אותיות גשמיות), ב-10 הספירות מתגלה אז אור אין סוף המלובש באותיות. הארת הרצון העליון המאירה בתורה ובמצוות כפי שהן למטה בעולם הזה, אינה דומה כלל ואינה בערך להארת והתגלות הרצון העליון כאשר אותיות התורה התפילה והמצוות עולות למעלה. לעתיד לבוא, כשיתעלה העולם מגשמיותו, יאיר הרצון העליון בהתגלות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2022 20:38 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' ניסן - פרק מ'. התגלות רצון העליון, המתגלה ע"י עסק התורה והמצוות, מביאה להתכללות במידות ולהמתקת הגבורות. עיקר היחוד הנוצר ע"י תורה ומצוות, הוא בעולם האצילות ששם מהות ועצמות רצון ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2022 15:46 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' ניסן - פרק מ'. לפי מה שהוסבר, שאהבה ויראת ה' הנלוות ללימוד התורה ולקיום המצוות מעלות אותם למעלה, יובן מדוע נקראות היראה והאהבה בזוהר בשם "כנפיים", על שם העלאתם ונשיאתם את התורה והמצוות למעלה. מי שעוסקים בתורה ומצוות ביראה ואהבה נקראים "בנים", ומי שחסרות בעבודתם האהבה והיראה נקראים "אפרוחים" - שאין באפשרותם לפרוח, מאחר שחסרים להם הכנפיים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2022 23:45 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' ניסן - פרק מ'. כשם שהכנפיים אינם עיקר העוף, אלא הגוף הוא העיקר והכנפיים משמשות רק להרים את הציפור, כך אהבת ויראת ה' הן רק מעלים את התורה והמצוות לעולמות עליונים אך העיקר הם התורה והמצוות עצמם. - כאשר מקיימים את המצוות מתוך קבלת עול וכמו-כן בלימוד מקרא, מתגלה ומתפשט יחוד אור אין סוף מעולם האצילות עד עולם העשיה, בלימוד משנה מתגלה ומתפשט היחוד מעולם האצילות עד עולם היצירה, בלימוד התלמוד מתגלה ומתפשט היחוד מעולם האצילות עד עולם הבריאה ובלימוד הקבלה יחוד אור אין סוף מתהווה כולו בעולם האצילות ואינו מתפשט כלל בעולמות שלמטה מעולם האצילות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2022 14:16 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' ניסן - פרק מ'. אמנם אהבה ויראה הן חלק מתרי"ג המצוות, אך בכל זאת הן נקראות 'כנפיים', זאת מפני שהמטרה באהבה שהיא תביא לעבודת ה'. ומכיוון שהאהבה (והיראה) משמשות כאמצעי לעבודת התורה והמצוות לכן הן נקראות 'כנפיים'. אהבה שאיננה מביאה לקיום התורה והמצוות אלא היא תכלית לעצמה, נקראת' אהבה בתענוגים', שהיא מדרגה עליונה ביותר - להתענג מאלוקות, אהבה זו היא מעין התענוג שבעולם הבא. אך מי שלא הגיע למידה של 'אהבה בתענוגים', ויש בו אהבה וצימאון לה', צריך להרוות את צימאונו ע"י לימוד התורה, ואם הוא אינו עושה זאת, אלא רק צועק שהוא צמא ולא לומד תורה, הוא בדוגמת מי שעומד על שפת נהר ומבקש מים, אך לא ניגש לשתות אותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|