|
|
| נשלח ב-14/6/2022 12:35 |
 |
| |
תקציר תניא : | ט"ו סיון - בחינת הצמצום נקראת בלשון הקבלה 'כלים', והתגלות החיות נקראת 'אור'. כמו שהכלי מכסה על מה שבתוכו כך בחינת הצמצום מכסה על האור והחיות. הכלים הם האותיות של עשרה מאמרות (שבהן נבראו העולמות). שורש אותיות אלו, הן ה' גבורות (אותיות מנצפ"ך) היוצרות את כ"ב האותיות העליונות. שורש ה' הגבורות, הוא פנימיות הכתר ('עתיק יומין'). גם שורש בחינת החסד הוא מפנימיות הכתר, זאת מכיוון שצמצום של אותיות וגילוי החיות האלוקית שורשם אחד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2022 12:34 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז סיון - פרק ה'. בהמשך למה שדובר על כך שהנבראים נראים למציאות מכוח הצמצום של הקב"ה, מסביר רבנו הזקן, שבתחילה עלה במחשבתו של הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין (צמצום). אך כיוון שראה שבדין בלבד החיות האלוקית תהיה מכוסה לגמרי ולא יהיה קיום לעולם, שיתף בעולם את מידת הרחמים כדי שתהיה התגלות של אלוקות בעולם. התגלות זו בעולם מתבטאת ע"י הצדיקים והאותות ומופתים שבתורה. מדת החסד ומדת הגבורה הן לא רק למעלה משכל הנבראים, אלא הן למעלה גם מהשגת הנשמות שמעולם האצילות, שגם נשמת משה רבנו (שהייתה מעולם האצילות) לא יכלה להשיג מידות עליונות אלו, שהן דבר אחד עם הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2022 08:08 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ו'. שם 'אלוקים', הוא מידת הגבורה והצמצום ('א-להים' בגימטריא 'הטבע'). שם זה למעשה מסתיר את האור המהווה את העולם, עד שהעולם נראה כאילו שהוא מתנהל בדרך הטבע. תכליתה של מידת הצמצום המסתירה על האלוקות, הוא חסד, שהרי ע"י מידת הצמצום יכולה להיות מציאות של עולם (שרק כך הנבראים אינם מתבטלים במציאות כלפי אור ה' המלובש בהם). אופן כזה של גבורה, שעל ידו מתבצעת תכלית החסד, נקרא גבורה הכלולה בחסד . נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2022 08:20 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ו'. על האדם להתבונן: ששם 'הוי'ה' (מידת החסד) ושם 'אלוקים' (מידת הגבורה), מצד עצמם הם אכן שני הפכים. אך עם זאת הינם דבר אחד, וזאת מפני שהקב"ה וכל מידותיו מאוחדים כדבר אחד. ומזה מובן שההסתר הנובע משם 'אלוקים', איננו הסתר כלל (שהרי מידות חסד וגבורה הם דבר אחד ואין דבר מסתיר על עצמו). אלא ההסתרה (הניכרת מכך שהנבראים נראים ל'יש') הינה רק לגבי הנבראים, ולגבי הקב"ה שם אלוקים אינו מסתיר כלל והנבראים אינם נחשבים לגביו, אפילו לא למציאות של דבר 'טפל', אלא לאין ואפס ממש. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2022 21:02 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט סיון - (שער היחוד והאמונה פרק ו) ממה שהוסבר מובן ההכרח שהתורה תצווה, "וידעת היום והשבות אל לבבך... שבשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". שלא יטעה האדם ויחשוב שהשמים והארץ הם דבר נפרד מהקב"ה. שכמו שהנשמה מחיה את כל הגוף, כך בדרך משל, הקב"ה ממלא את העולם להחיותו. רק שהשוני בין המשל לנמשל, שלגוף ולנשמה ישנם שורשים נפרדים, (הגוף נוצר מאביו ואימו וגדל גם ע"י אכילה ושתיה). ואילו השמים והארץ נבראו מ'אין' ל'יש', והם נמצאים תמיד במקורם, שהכח האלוקי מהווה אותם תמיד. וזה שהנבראים מרגישים את עצמם למציאות, זה ממדת הגבורה המסתירה, שהנברא לא ירגיש את המקור הנמצא בו תמיד ומהווה אותו. אך לגבי הקב"ה הכל כאינו נחשב, שההסתר ממדת הגבורה הוא דבר אחד עם הקב"ה וממילא אין בכך הסתר לגבי הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2022 08:02 |
|
| |
תקציר תניא : | כ' סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. 'יחודו' של הקב"ה משמעותו היא שמבלעדי הקב"ה אין שום דבר וכל הנבראים בטלים ומאוחדים בו יתברך. הסיבה לכך שלמרות זאת, העולם נראה כ'יש' ומציאות נפרדת לכאורה, היא מפני שתכלית הבריאה היא שמלכותו של הקב"ה תתגלה כאן בעולם הזה. ולשם כך הנבראים התחתונים הנראים כדבר נפרד מאלוקות צריכים להמליך את הקב"ה למלך ע"י התבטלותם אליו. הרגשת העולם ל'יש' באה משם 'אדנות' (מידת המלכות), ואם היתה מידה זו מסתלקת מהעולם ח"ו, היה העולם חוזר למקורו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2022 08:10 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"א סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. מה שמגדיר את העולם הם מימדי המקום והזמן, אשר מקורם ממידת המלכות ושם 'אדנות' של הקב"ה. במדות הקדושות בעולם האצילות לא שייכת ההגבלה של מקום וזמן כיוון שהן למעלה מכל הגבלה. אמנם גם מידת המלכות בטלה ומאוחדת עם הספירות שלמעלה ממנה ועם הקב"ה בעצמו, כך שכאשר העולם (בחינת מקום וזמן) בטל למקורו - ספירת המלכות, הוא נעשה גם בטל במציאות ומאוחד עם הקב"ה, יחוד גמור. וזה נקרא 'יחוד עליון'. וזהו השילוב בין שם 'אדנות' (המורה על מידת המלכות, גבול), בשם 'הוי'ה' (המורה על אין-סוף שלמעלה ממקום ומזמן). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2022 07:55 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. להלן יסביר רבינו הזקן על אופן נמוך יותר של יחוד בין הקב"ה לנבראים הנקרא 'יחוד תחתון'. למרות שהקב"ה הינו למעלה מזמן ומקום, הרי הוא נמצא גם בזמן ובמקום. בכך שהספירות העליונות (המאוחדות עם הקב"ה) מתלבשות בספירת המלכות ודרכה מתלבשות בעולמות. כלומר הקב"ה נמצא בכל מקום בשוה ממש. אך כיוון שבחינת מלכות מסתירה על האור אין סוף, יכול להיות בחינת הזמן והמקום שאינם מתבטלים במציאות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2022 08:03 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. לפי מה שהוסבר בענין ה'יחוד', שהעולם בטל במציאות ומאוחד עם הקב"ה, מובן שלגבי הקב"ה העולם אינו נחשב למציאות כלל ולא חל בקב"ה שום שינוי בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה. ולא רק שבעצמותו לא נפעל שום שינוי, אלא גם בדעתו (את העולם) לא נפעל שינוי, זאת מפני שהוא ודעתו אחד ויודע את הנבראים בידיעת עצמו. אצל הקב"ה, בשונה מבני אדם, היודע, מה שיודעים אותו וכוח הדעת להבין, הם דבר אחד ואין לנברא יכולת להבין דבר זה, אלא רק ע"י אמונה שענין זה למעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2022 09:45 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד סיון - שנה מעוברת שער היחוד והאמונה, פרק ז'. ממה שהוסבר שידיעתו של הקב"ה היא דבר אחד עם הקב"ה, מובנת טעותם של החכמים שסברו שענין הצמצום וההסתלקות הוא כפשוטו. כלומר שענין הצמצום הוא שהקב"ה סילק את עצמו מהעולם הזה ח"ו ומשגיח בהשגחה פרטית על הנבראים מלמעלה. אי אפשר לומר זאת על הקב"ה, שאין לו גוף, והמושג צמצום כפשוטו הוא 'ממקרי הגוף' (למשל-שעבר ממקום אחד לאחר), וכיוון שיודע את הנבראים בידיעת עצמו, מכאן שהוא עצמו נמצא בעולם הזה. כראיה לכך שהצמצום אינו כפשוטו, מביא רבנו הזקן את דברי הזוהר הקדוש, שאין מקום פנוי מהקב"ה והוא 'מקיף' ו'ממלא' את כל העולמות באורו. ואין מי שיכול לתפוס ולהבין בשכלו את מהות הבורא, גם לא הנבראים העליונים. למרות שהקב"ה ממלא את כל העולמות והנבראים אין זה פועל בו שום שינוי, זאת בשונה מהאופן שבו הנשמה מתלבשת בגוף האדם, שהרי הנשמה מושפעת משינויים של הגוף (למשל: סבל הגוף מורגש בנשמה). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2022 11:33 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז. הצמצומים רבים ועצומים ע"י צירופי אותיות, חילופי אותיות וחשבון המספר של האותיות. באמצעות הצמצומים יכולה החיות האלוקית להתלבש גם בנבראים התחתונים, שהחיות האלוקית לא ניכרת בהם, למשל - אבן ולהחיותם ל'יש' מ'אין'. חיות זו היא בחינת 'ממלא' כל העולמות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2022 21:54 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. רבינו הזקן מבאר את ענין אור ה'סובב' כל העולמות ואור ה'ממלא' כל העולמות: אור ה'סובב' את כל העולמות הוא, בדרך משל, כאשר אדם מדמיין דבר מסוים, מחשבתו ושכלו מקיפים את 'ציור' הדבר בלבד ולא את הדבר עצמו. בשונה מכך מחשבתו של הקב"ה, מקיפה את הנברא ממש! ומהווה אותו מ'אין' ל'יש'. אכן מדובר בחיות כללית המאירה בבחינת מקיף בלבד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2022 07:49 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז סיון - שער האיחוד והאמונה, פרק ז'. לעומת אור הסובב את העולמות, הנה בחינת אור הממלא את כל העולמות, החיות שבו מתלבשת בפנימיות הנברא ומתאחדת עימו. כל נברא הוא מוגבל, למשל, השמש המוגבלת בגודלה ובאופן שהיא מאירה וכו'. אכן, החיות עצמה אינה מוגבלת וכדי שיתהווה ממנה נברא מוגבל מן ההכרח שהיא תצטמצם בצמצומים רבים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2022 07:34 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. מקור חיות הנבראים הוא 'רוח פיו' של הקב"ה המתלבש בעשרה מאמרות שבתורה. וללא צמצומים רבים ועצומים היו נבראים עולמות בלי גבול ותכלית וממילא גם לא היה נברא העולם הזה. אלא שצמצם הקב"ה את האור והחיות שיוכלו להתהוות נבראים מוגבלים. ככל שהנברא מוגבל ונחות יותר, החיות שבו עוברת צמצומים רבים ועצומים יותר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2022 08:33 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. הצמצומים רבים ועצומים ע"י צירופי אותיות, חילופי אותיות וחשבון המספר של האותיות. באמצעות הצמצומים יכולה החיות האלוקית להתלבש גם בנבראים תחתונים, שהחיות האלוקית לא ניכרת בהם, למשל - אבן, ולהחיותם ל'יש' מ'אין'. חיות זו היא בחינת 'ממלא' כל העולמות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
