|
|
| נשלח ב-29/6/2022 11:06 |
 |
| |
תקציר תניא : | ל' סיון - שער יחוד והאמונה, פרק ח'. בפרק הקודם הוסבר, שבשונה מהאדם הידיעה שלמעלה היא דבר אחד עם הקב"ה עצמו, כיוון שאחדות ה' היא אחדות פשוטה ולא מורכבת. הדבר כך גם בנוגע לכל מידותיו, שמותיו (חנון, רחום וכו'), חכמתו ורצונו של הקב"ה. כלומר, שכל מידותיו, רצונו וחכמתו הם דבר אחד איתו. ואין האדם מסוגל לתפוס דבר זה, זאת מפני שכל דבר שאדם רוצה להבין, הוא מדמיין זאת כמו שהדבר מצוי בו ואילו הקב"ה קדוש מכל מדרגה, ולכן אין מקום להשוואה אצל האדם המידות תלויות בשכל, בחכמה, ממנה נמשכות הבינה והדעת שמהן נמשכות כל המידות ומהמידות נוצרות אותיות המחשבה, ומאותיות המחשבה (למשל, כשהאדם חושב כיצד לפעול בחסד) נוצרות אותיות הדיבור והדיבור מביא למעשה (לתת צדקה וכד'). בכל סדר ירידת המדרגות אין למדרגה התחתונה שום ערך כלל לגבי המדרגה שמעליה. כך זה בנפש כל הברואים שבכל העולמות, כאשר למידות אין שום ערך לגבי השכל, למחשבה אין שום ערך לגבי המידה (הרגש), וכך לדיבור לגבי המחשבה, ולמעשה לגבי הדיבור. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2022 08:05 |
|
| |
תקציר תניא : | א' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק ח'. מדרגת החכמה, שהיא מקור חיות הנבראים, נחשבת כ'עשייה' לגבי הקב"ה. כמו שכבר הוסבר שמעשיה עד לחכמה ישנן חמש מדריגות (חכמה, מידות, מחשבה, דיבור ומעשה) שלכל אחת מהן אין ערך כלל לגבי המדריגה שלמעלה ממנה, ועל אחת כמה וכמה אין שום ערך כלל לחיות של עשיה (המדרגה התחתונה ביותר) לגבי מדרגת החכמה (המדרגה העליונה ביותר), כך לחכמה (מקור החיות) אין כל ערך לגבי הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2022 12:31 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק ט'. ההשתלשלות מספירת החכמה, מקור חיותם של הנבראים, עד לעשיה, היא הירידה הגדולה ביותר שבאפשרות הנבראים להשיג. לכן הנבראים מציינים איך מדרגת החכמה נחשבת כ'עשיה' לגבי הקב"ה, בהתאם ללשון הפסוק "כולם בחכמה עשית". אך אין יכולת לנברא להשיג את מהות הבורא, שהוא למעלה משכל הנבראים ואינו ניתן להשגה. הקב"ה הוא למעלה לגמרי מספירת החכמה העליונה ומהמדות, והסיבה לכך שהקב"ה נקרא בשם 'חכם', היא רק מפני שהוא מקור החכמה. וכן מה שנקרא 'רחום' ו'חסיד' וכו', זהו רק מפני שהוא מקור למידות, אך לא שהוא מוגדר אך ורק במידות אלו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2022 21:23 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' תמוז - מעוברת שער היחוד והאמונה, פרק ט'. כדי שאור אין סוף יוכל להתלבש בספירות שבעולם האצילות (חכמה ומידות) באופן שהם דבר אחד איתו, יש צורך בצמצומים רבים. מהספירות שבעולם האצילות נמשכת חיות לכל העולמות והנבראים ובכך שהקב"ה יודע את 'עצמו' (שמלובש בספירות בעולם האצילות), הוא יודע את כל הנבראים שבעולמות. זה ענין שאין שכל הנברא יכול להשיג, אלא רק להאמין שהקב"ה והספירות הם דבר אחד וזה שייך לאמונה שלמעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2022 08:11 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י'. היחוד של הקב"ה עם הספירות (מדותיו) הוא אמנם למעלה מהשגת הנבראים, אך בכל זאת, כדי שהנבראים יוכלו להבין קצת את אופן היחוד של הקב"ה עם הספירות, קראו המקובלים לספירות בדרך משל - 'אורות'. הסיבה לכך, כמו שאור השמש בטל בגוף השמש ושם אינו נקרא בשם 'אור' אלא 'מאור', שהרי קיימת מציאות רק של מקור השמש ואין לאור שום מציאות בפני עצמה, כך ויותר מכך הספירות שבעולם האצילות מאוחדות עם הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2022 08:19 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י'. הספירות, שהן מדותיו של הקב"ה, רצונו וחכמתו, נקראות בשם: 'חכמה', 'בינה', 'דעת' ומדות, רק לגבי הנבראים, המקבלים חיותם ע"י התלבשות רצונו חכמתו ודעתו של הקב"ה בספירות, שבכך הקב"ה מסתתר (בספירות) מהנבראים, שלא יראו את החיות האלוקית המהווה ומחיה אותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2022 08:13 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י'. רבנו הזקן נותן דוגמא לאופן התהוות הנבראים מהספירות: ביום הראשון לבריאה ברא הקב"ה במידת החסד נבראים השייכים למדת החסד, כמו האור. מידת החסד כלולה גם ממידת הגבורה, שהרי יש גבול להתפשטות האור. ביום השני ברא הקב"ה במידת הגבורה את הרקיע, בכך שפעל הבדל בין המים העליונים לתחתונים ע"י בחינת צמצום, השייכת למידת הגבורה. במידת הגבורה כלולה גם מידת החסד, זאת מפני שכל ענין הצמצום הוא כדי שתהיה יבשה שעליה יוכל האדם להתקיים שזהו ענין של חסד. מציאות המידות היא רק לגבי הנבראים, אך כלפי הקב"ה אין להן כל מציאות משל עצמן, זאת מפני שהן מאוחדות עם הקב"ה עצמו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2022 11:50 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' תמוז- שער היחוד והאמונה - פרק י"א. בפרק הקודם הוסבר שהמידות והספירות נקראות בשם רק לגבי הנבראים. גם 'עשרה מאמרות' (שעל ידם מתגלות המדות והספירות) נקראים 'מאמרות' רק לגבי הנבראים ולא לגבי הקב"ה, כיוון שהמאמרות (צירופי אותיות) מאוחדות עם המידות והם מאוחדות עם הקב"ה. משל לדבר, כיצד האותיות מאוחדות עם המידות - כמו שאצל האדם לפני שמידה מסויימת מתגלה ע"י מעשה היא קודם מתלבשת באותיות המחשבה (אדם חושב אם לעשות חסד...). כך על דרך משל, כדי שתהיה התגלות מדותיו של הקב"ה, ההתגלות נמשכת דרך צירופי אותיות. אותיות אלו הן אינן כמו אותיות המחשבה אצל האדם ח"ו. בצירופים שונים של האותיות מתהווים עולמות וברואים שונים. ישנם 2 סוגי עולמות: עולמות סתומים - כדוגמת אותיות המחשבה, שהן מוסתרות מהזולת. ועולמות גלויים - כדוגמת אותיות הדיבור באדם, שהן גלויות לזולת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2022 08:04 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"א. אותיות הדיבור של מעלה הן למעלה משכל הנבראים, שכן מהם מתהווה שכל האדם, והן נקראות 'אותיות' רק לגבי המידות שמהן הן נמשכות. האותיות של מעלה הן 22 סוגי כוחות שונים שבהן בחר הקב"ה לברא את העולם והן 22 האותיות שקבועות בפה של האדם ואופן כתיבתן מורה על אופן ההמשכה של כל אות, כמו שהאותיות בנפש האדם הן המשכות של השכל והמידות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2022 11:40 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"ב. ההבדל בין הנבראים נובע מצירופים שונים של 22 האותיות של מעלה. כל אות היא המשכה של חיות וכח מיוחד (המתבטא בצורת האותיות ) וכאשר מצטרפות כמה אותיות למילה, ישנם כוחות פרטיים שונים המצטרפים יחד וישנו עוד כוח המחבר את כל הכוחות הפרטיים יחד. לדוגמא - במילים 'יהי רקיע", נבראו 7 רקיעים. לכל רקיע יש את ענינו הכללי - שמתהווה מכללות המילים 'יהי רקיע', ויש את הפרטים הנמצאים ברקיע - המתהווים מצרופים שונים של אותיות המילים 'יהי רקיע'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2022 22:01 |
|
| |
תקציר תניא | י' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"ב. רבנו הזקן מביא משל הממחיש כיצד צירופי וחילופי האותיות הן הארה מ'עשרה מאמרות'. כמו שאור הירח המאיר על הארץ הוא הארה מהארה מהשמש, כך חילופי וצירופי האותיות הן הארה מ'עשרה מאמרות' וככל שהנברא הוא נמוך יותר (עד שלא נראה בו חיות כמו הדומם), הוא נוצר על ידי יותר צמצומים (צירופי וחילופי אותיות) בדרך של ירידה ממדרגה למדרגה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2022 07:56 |
|
| |
תקציר תניא : | יא' תמוז - אגרת התשובה, פרק א'. מובא במסכת יומא, שישנם 3 סוגים של כפרה [בשיעור זה מתבארים 2 מהם]: 1) אם אדם עבר על מצות 'עשה' ואחר כך חזר בתשובה - מוחלין לו מיד. 2) אם אדם עבר על מצות 'לא תעשה' - התשובה לבד אינה מספיקה ועליו לחכות ליום הכיפורים שיכפר. נשאלת השאלה: הרי קיום מצות 'עשה' היא למעלה מ'לא תעשה', מפני שע"י קיום מצות 'עשה' ממשיך האדם אור ושפע מהארת אור אין סוף בעולמות העליונים ועל נפשו, אם כן, מדוע הכפרה על עבירה 'לא תעשה' חמורה יותר? מסביר רבנו הזקן: כשאדם עובר על מצות 'עשה', אין ביכולת התשובה להשלים את האור שהחסיר וזו הסיבה שמספיקה תשובה בלבד לשם כפרתו (עד כמה שאפשר לכפר). אך כשאדם עובר על מצות 'לא תעשה', נעשה פגם בנפשו ובשורש נפשו ואין בכוח התשובה בלבד להסיר פגם זה אלא בזכות יום הכיפורים (ובעבירות מסוימות - אף ייסורים). לכן אין ללמוד מדרך הכפרה שאפשר להקל ח"ו במצות 'עשה', שהרי יש בעבירה על מצות עשה דבר חמור יותר (האור שחסר) מאשר בעבירה על מצות 'לא תעשה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2022 11:32 |
|
| |
תקציר תניא : | יב' תמוז - אגרת התשובה, פרק א'. ענין התשובה מהתורה הוא עזיבת החטא ולא כמו שישנם כאלו שחושבים שעיקר התשובה היא התענית על העבירות. מסביר רבינו הזקן, שענין הייסורים הם ייסורים שמביאים על האדם מלמעלה, כדי לגמור את כפרתו וזאת רק לאחר שהאדם עשה תשובה מאהבה, שהיא התעוררות מלמטה ובזה הוא פעל התעוררות מלמעלה, בכך שיביאו עליו יסורים שימרקו אותו כליל. ענין התענית בא כדי לבטל גזירה (כמו התענית שאסתר ביקשה להטיל) אך היא לא חלק מהתשובה. האדם יכול לקבל על עצמו תענית במקרים הבאים: - כדי שע"י כך יינצל מייסורים שיביאו עליו מלמעלה. - או כדי לזרז את גמר כפרת נפשו. - או אם עשה תשובה מיראה ולא מאהבה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2022 13:45 |
|
| |
תקציר תניא : | יג' תמוז - אגרת התשובה, פרק ב'. התשובה (עזיבת החטא) פועלת לכפר על העוון ולא נדרשת לכך תענית. אך כדי שהאדם שחטא יהיה חביב על הקב"ה כמו לפני החטא, (גם אם עבר על מצות עשה קלה שלא מצריכה ייסורים לגמר כפרתו), בזמן בית המקדש היה עליו להקריב קרבן עולה (אחרי החזרה בתשובה). כעת שאין הקרבת קורבנות, התעניות מחליפות את הקרבן. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2022 09:07 |
|
| |
תקציר תניא : | יד' תמוז - אגרת התשובה, פרק ג'. ישנן 2 דעות בנוגע למספר הפעמים שצריך להתענות מי שעבר אותה עבירה מספר פעמים: 1- צריך להתענות על כל חטא בנפרד (כמספר הצומות שנקבע לכל חטא), כמו שעל כל חטא שחטא היה מביא קרבן חטאת בנפרד. 2- מספר התעניות הנקבע לחטא אחד מספיק גם אם חטא באותו חטא כמה פעמים, כמו קרבן עולה שקרבן אחד היה מכפר על ביטול מצוות עשה גם אם ביטל את אותה מצווה כמה פעמים. והדעה המכרעת היא, שיש להתענות 3 פעמים את מספר התעניות שנקבעו לחטא שחטא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
