|
|
| נשלח ב-29/7/2022 13:22 |
 |
| |
תקציר תניא : | א' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י'. ההתעלות שע"י לימוד תורה וגמילות חסדים באה מהכח שמעניקים לאדם מלמעלה. ואילו ב'תשובה עילאה' (עליונה) נדרשת גם עבודה מלמטה למעלה, שהאדם יתעלה ממדרגה למדרגה ע"י עבודתו. ענין זה מתבטא במיוחד בעבודת התפילה, כאשר האדם מתעלה ממדרגה למדרגה באהבת ה', ובפרט בקריאת שמע בהתבוננות בגדולת הבורא בשתי הברכות שלפניה. וע"י שהאדם יערוך התבוננות זו, היא תתבטא בכך שגם לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיו באופן של מלמטה למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2022 23:54 |
|
| |
תקציר תניא : | א' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י'. ההתעלות שע"י לימוד תורה וגמילות חסדים באה מהכח שמעניקים לאדם מלמעלה. ואילו ב'תשובה עילאה' (עליונה) נדרשת גם עבודה מלמטה למעלה, שהאדם יתעלה ממדרגה למדרגה ע"י עבודתו. ענין זה מתבטא במיוחד בעבודת התפילה, כאשר האדם מתעלה ממדרגה למדרגה באהבת ה', ובפרט בקריאת שמע בהתבוננות בגדולת הבורא בשתי הברכות שלפניה. וע"י שהאדם יערוך התבוננות זו, היא תתבטא בכך שגם לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיה באופן של מלמטה למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2022 11:51 |
|
| |
תקציר תניא | ג' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"א. למרות שמרירות ושמחה הן שתי תנועות הפכיות בנפש, בכל זאת הן יכולות להופיע יחד בזמן התפילה; זאת מאחר שהן באות משתי סיבות שונות: -המרירות באה מצד הנפש הבהמית. -והשמחה באה מצד הנפש האלוקית. בנוסף, על האדם להיות שמח מכך שהוא בטוח שכשהוא מבקש סליחה מהקב"ה, הקב"ה מוחל לו מיד. שהרי אם מאדם בשר ודם נדרש למחול מיד לחבירו, על אחת כמה וכמה הקב"ה מוחל מיד כשמבקשים ממנו סליחה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2022 09:21 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' מנחם אב - שנה מעוברת. אגרת התשובה, פרק י"א. בשונה ממידתו של האדם, שאם חברו פגע בו כמה פעמים קשה לו לסלוח, במידתו של הקב"ה אין הבדל בין פעם אחת לאלף פעמים, זאת מפני שהסליחה על עבירה מגיעה ממידת הרחמים האין סופית של הקב"ה. לכן הקב"ה סולח לנו בכל יום, שלוש פעמים ביום (בתפילות שמונה-עשרה) על מצוות-עשה, ובכל שנה (ביום הכיפורים) על עבירות חמורות. ואין בכך משום "אחטא ואשוב" ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה", מפני שבזמן העבירה האדם איננו סומך על התשובה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2022 10:34 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"א. מה שכתוב שצריך לזכור תמיד את חטאיו, כפי שנלמד מהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" - אין הכוונה 'נגדו', כלומר מולו ממש, שכן דבר זה עלול להביא אותו לעצבות ולא יוכל לעבוד את השם בשמחה, אלא הכוונה ב'נגדו' היא כפירוש רש"י: 'כנגד = מרחוק'. זאת כדי שהאדם יהיה שפל רוח בפני כל אדם ובנוסף הזיכרון חטאיו מרחוק יעזור לו לקבל בשמחה מקרים מצערים, כאשר ידע שאלה ייסורים שעוזרים לכפרתו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2022 08:51 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"ב. על האדם לשמוח בייסורים הבאים עליו בעולם הזה, מכיון שהם מנקים את נפשו ומצילים אותו מייסורים קשים שהיה צריך לעבור בעולם הבא. כך היא התקדשות האדם, כאשר האדם מקדש את עצמו בפעולה קטנה בעולם הזה הוא ממשיך על עצמו קדושה רבה (לאין ערוך) מלמעלה. כך גם בנוגע לשכר המצוה שמקיים בעולם הזה, שהוא לאין ערוך נעלה מהפעולה והעונש על חטא בעולם הזה, שבא במקום עונש גדול ביותר שהיה סובל בעולם הבא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2022 11:45 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א'. רבנו הזקן מבקש להמשיך ולהוסיף לקיים את מנהג החסידים לחלק את הש"ס באופן שיסיימו את כל הש"ס מידי שנה. בנוסף מסביר על לימוד תורה שבעל פה, ששורשה בקו הגבורה, כביאור שלמה המלך: "חגרה בעוז מתניה" כלומר, שהתורה מחזקת את ה'מתניים' של הנשמה המעמידים את 'ראש' הנשמה (השכל) ו'זרועות' הנשמה (חסד וגבורה). בחינת 'מתניים' של הנשמה, היא האמונה באחדות ה', שהוא סובב וממלא את כל העולמות ואין מקום פנוי ממנו, ואיך תשובה ומעשים טובים מקרבים את ישראל אל הקב"ה עצמו. ובהתבוננות זו נולדות (הזרועות) אהבה ויראה שכליים או טבעיים, האהבה תעורר באדם רצון להדבק בקב"ה (בחינת 'רצוא'), ולאחריה היראה תביא על האדם ביטול ובושה מגדולת הקב"ה (בחינת 'שוב'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2022 14:02 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א'. מה שמחזק את השכל המתבונן, המוליד את האמונה באחדות ה' (שהיא מולידה אהבה ויראה, בכל אחד לפי דרגתו), הוא לימוד הלכות תורה שבעל פה, שעל ידן מתגלה 'רצון העליון' (שהוא שורש התורה). הזמן המתאים (שבו מתגלה רצון העליון) לחיזוק האמונה הוא בתפילת שחרית, שצריכה להיות מעומק הלב ובאופן של השתפכות הנפש. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2022 20:17 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א'. רבינו הזקן מבקש, שבימי החול החזן יהיה אדם שלא ממהר כדי שיוכל להאריך בתפילה בכוונה. וכל מי שיכול להאריך בתפילה יעמוד סביב השליח ציבור. אך בשבתות גם בעלי עסקים (שבד"כ ממהרים בימות החול) יכולים להאריך בתפילתם, ואף עליהם מוטל להקדיש יותר זמן בשבת לתורה ותפילה ולכן גם בעל עסק יכול להיות חזן בשבת ויום טוב. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2022 20:18 |
|
| |
תקציר תניא : | י' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ב'. כל חסד שהקב"ה עושה לאדם צריך לגרום לאדם להיות שפל רוח ובביטול (כמו שהיה אצל אברהם ויעקב), מפני שבזמן שה' עושה חסד לאדם, נעשה האדם קרוב יותר לה' וככול שאדם קרוב יותר לה' כך הוא יותר לא נחשב ולא קיים לגבי הקב"ה ועליו להיזהר שהחסד לא יפעל עליו התנשאות וגסות. לכן אומר רבינו הזקן, שבשל החסד הגדול שעשה הקב"ה, בכך שגאל אותו מהמאסר (איגרת זו נכתבה מיד לאחר השחרור), על החסידים להיות בביטול ובשפלות רוח ולא ידברו בתנועת ניצחון על המתנגדים שגרמו למאסרו וע"י התנהגות זו תתבטל התנגדותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2022 12:27 |
|
| |
תקציר תניא : | יא' מנחם אב: אגרת הקודש, אגרת ג'. רבנו הזקן מביא משל, שכמו ששריון מורכב מצירוף של קשקשים המכסים על חורים, כך גם מצות הצדקה, שכן מצות צדקה היא גדולה מכל המצוות ובקיום המצוות נעשים לבושים לנשמה הנמשכים מאור 'סובב כל עלמין' המתלבש באור 'ממלא כל עלמין' ובעשר הספירות, וזה כדי שהנשמה תוכל להשיג הארה מהגילוי של גן עדן מבלי שתתבטל מחמתו. יחוד זה נקרא "יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה", ומאחר שהשכר על המצוות נמשך מאור אין סוף, הוא אינו יכול להתלבש בעולם הזה ישירות אלא באמצעות עשרת הספירות. לכן, כאשר נאמר שאדם מקבל שכר בעולם הזה על מצות צדקה, הכוונה היא, שיורד אור מ'החורים' (הנוצרים ממצות הצדקה) שבכלים של עשרת הספירות ודרכם יורד משהו מהשכר לאדם בעולם הזה כמו: אורך ימים (הבא מספירת החסד), עושר (הבא מספירת הגבורה) וכו'. וכדי שהקליפות לא יינקו מאור זה, אותו 'חור' הנוצר ע"י מצוות הצדקה נסתם (ע"י שחוזר ומאיר האור המקיף), כמו שהקשקש מגן על החור בשיריון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2022 14:11 |
|
| |
תקציר תניא : | יב' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ג'. היחוד הנפעל ע"י המצוות גורם לאור הנעלה, אור 'סובב כל עלמין', להימשך לעולם הזה דרך עשר הספירות. הסיבה שאור 'סובב כל עלמין' יכול להמשך לעולם הגשמי, היא מאחר שהוא למעלה מעולם האצילות ולגביו עולם האצילות ועולם העשייה הם שווים. אור זה נמשך קודם לספירת החכמה של עולם האצילות (שהיא הספירה הראשונה מעשר הספירות) ומשם משתלשל אל העולם הזה. ענין הישועה זו המשכה כללית בלתי מוגבלת מהקב"ה, המתגלה כאן בעולם הזה ע"י מצות הצדקה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2022 10:31 |
|
| |
תקציר תניא : | יג' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ד'. מובא שעם ישראל נגאל בזכות מצוות הצדקה. על היהודי לחפש ולגלות את האהבה הפנימית לאלוקות ולגלותה. ישנן שתי סוגי אהבה לאלוקות: אהבה חיצונית - הנוצרת ע"י התבוננות והבנה בגדולת ה'. אהבה הפנימית - הבאה מהניצוץ האלוקי והיא למעלה מהשכל והשגה. לא כל אדם זוכה לגלות את האהבה לה' שבפנימיות ליבו, שכן ישנם כאלה שהניצוץ האלוקי שלהם נמצא בגלות, מפני שהוא מכוסה אצלם בענייני ותאוות העולם. ענין זה בנפש נקרא 'בחינת ערלה', המכסה על הניצוץ האלוקי, ועל היהודי להסירה. הסרת ה'ערלה' כוללת בתוכה שתי בחינות: מילה - היא הסרת התאוות הגסות. פריעה - היא הסרת התאוות הדקות. הסרת התאוות הדקות באופן מוחלט תיעשה רק בביאת המשיח, אך גם בזמן הגלות יש לאדם אפשרות לעבוד את ה' מהאהבה פנימית (המתבטאת בזה שאלוקות היא כל חייו), וזה קורה בזמן התפילה, כאשר בחינה זו ניתנת לאדם כמתנה מלמעלה. וכדי שתינתן לאדם התעוררות זו שמלמעלה, צריכה להיות קודם התעוררות מלמטה, המתבטאת בעבודה מצידו להסרת התאוות הגסות והדקות. אופן הסרתן הוא ע"י נתינת הצדקה, זאת מפני שצדקה היא חיותו של האדם, וממילא כשהאדם נותן צדקה הוא נותן את "חיי נפשו" לקב"ה (וביחוד מי שפרנסתו מצומצמת והוא עדיין נותן צדקה), שבכך הוא פודה את הניצוץ האלוקי מהגלות ומגלה את האהבה הפנימית לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2022 13:49 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ד'. מהנלמד לעיל מובן שהצדקה מגלה את פנימיות הלב (שלמעלה מהשכל), שע"י עבודת ה' מפנימיות הלב עולים התורה והמצוות באופן נעלה יותר, מאשר בעבודת ה' הבאה מחיצוניות הלב (מהתבוננות שכלית). וכן מובן מדוע נקראת מצוות הצדקה 'שלום', שע"י מצוות הצדקה הניצוץ האלוקי - שממנו באה אהבת ה' שבפנימיות הלב - נפדה מהקליפות וחוזר להתאחד עם ה'. בפרט בצדקה שהאדם נותן בארץ ישראל, ששם מאירה המשכה פנימית מה' ובכוח צדקה זו להגן ולשמור על היהודי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2022 15:05 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ה'. באגרת זו מסביר אדמו"ר הזקן את מעלת הצדקה, עליה נאמר בזוהר שמי שנותן צדקה בכל יום 'עושה' את שמו של הקב"ה. כדי להבין זאת מסביר רבנו הזקן על שמו של הקב"ה שעל ידו נבראו העולמות. שעולם הבא נברא באות י', וציור האות י' הוא כ"נקודה" המרמז לספירת החכמה שהיא מקור עולם הבא. תענוג הנשמות בעולם הבא הוא תענוג רוחני של שכל והשגה באלוקות, כל אחת לפי דרגתה. לכן עולם הבא נקרא 'בינה' ,זאת מפני החלק הקטן מחכמה שיכול כן לרדת מחכמה עליונה להבנת הנשמה (בינה), מה שמסב לה תענוג. כדי להבין שהאותיות האלוקיות, מהן נוצר עולם הבא מקורן בחכמה, רבנו הזקן מביא משל בנפש האדם כיצד נוצרו אותיות הדיבור. אותיות הדיבור נמשכות גם מ'חכמה' ובאות מהנפש (ואילו האברים רק משרתים את הנפש ומוציאים את האותיות). כמו שרואים שכאשר אדם רוצה לומר אותיות , השפתיים מתנוענעות בדרך ממילא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
