|
|
| נשלח ב-29/8/2022 14:25 |
 |
| |
תקציר תניא : | ב' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. עשיית חסד בצורה מוגבלת, כמו נתינת צדקה לפי מידה ושיעור, מתאימה לאדם שלא חטא מעולם. אך מי שחטא ופגם "בקודש עליון", עליו להמשיך אור חדש שלמעלה מהעולמות, הנקרא "רב חסד", שהוא חסד בלתי גבולי, וזאת הוא עושה ע"י תשובה מעומק הלב, כדי שיתקן את המעוות ב"קודש העליון". ומה שאמרו חז"ל שהאדם לא יתן לצדקה יותר מחומש - זה בנוגע למי שלא חטא (או שתיקן את חטאיו ע"י תעניות), אך מי שחטא, כדאי לו לתת את כל אשר לו כדי לתקן את נפשו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2022 15:00 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' אלול - אגרת הקודש, סימן י'. מידת החסד בלי גבול, נקראת על שמו של הקב"ה: "חסדי ה'", שהרי למידותיו אין גבול ואילו לחסד שאדם עושה יש גבול, שכן האדם עצמו הוא מוגבל ואינו שלם, ויש לו מה לתקן במעשיו. ובזה עונים על השאלה מדוע נאמר "כי לא תמנו", מפני שאנחנו לא תמימים ושלמים וזקוקים לעורר חסד בלי גבול. לכן על האדם לתת צדקה וחסד בלי גבול, כדי לעורר עליו חסד בלי גבול, זאת כדי לתקן את מה שפגם ובאופן נתינה זה הוא מביא את הגאולה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2022 12:12 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' אלול - אגרת הקודש, סימן י"א. כדי שאור ה' ישכון באדם, על האדם לבטל את רצונו מפני רצון ה'. גם בדברים המוכרחים לו כמו ילדים, פרנסה ובריאות צריך האדם לרצותם מפני עבודת ה' שבאה על ידם ולא מפני התענוג מצד הגשמיות של הענינים (שבכך ממשיך חיות מהקליפות). כדי להגיע לדרגה זו, על האדם להתבונן שבכל רגע ורגע הקב"ה מהווה את העולם "יש" מ"אין" והרי ה"אין" הוא מקור הטוב ואין רע היורד מלמעלה. לכן, כאשר אדם חש יסורים וחסר לו אפילו בענינים המוכרחים, לא יצטער מכך, אלא יהיה בשמחה, בכך שידע שהייסורים הבאים עליו הם טוב שירד עליו מלמעלה, רק שנשאר במדרגתו העליונה ולכן הוא לא מסוגל להשיגו. התבוננות זו צריכה להביא את האדם לשמח בכל זמן ומי שעצוב הוא ככופר ח"ו, לכן על האדם להתרחק מאוד ממידת העצבות. ובכוח אמונה זו לגלות את הטוב שיורגש באופן גלוי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2022 17:07 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' אלול - אגרת הקודש, סימן י"ב. רבינו הזקן מצטט את הפסוק: "והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם". באגרת זו מסביר את הלשונות השונים בפסוק בין אופן הצדקה הנקרא "מעשה", שהשכר עליו הוא "שלום", לבין אופן הצדקה הנקרא "עבודה", שהשכר עליו הוא "השקט ובטח". כדי להבין מדוע שכר "מעשה" הצדקה הוא שלום, מסביר את הפסוק: "עושה שלום במרומיו", שכוונתו היא שמיכאל, שר של חסד שעניינו השפעה בלי גבול. וגבריאל שר של גבורה שענינו הגבלה וצמצום, אינם נוגדים זה לזה, זאת מפני שהמידות בשורשן אינן מנוגדות אחת לשנייה. אך באופן שהן מתגלות כמידות הן מנוגדות אחת לשנייה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2022 14:03 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' אלול - אגרת הקודש, סימן י"ב. השלום בין מיכאל, המייצג את מידת החסד, לגבריאל, המייצג את מידת הגבורה, נעשה ע"י התגלות אור אין סוף במידות, מאחר שהוא למעלה משורש המידות. ובכך נכללות המידות בשורשן ומצד גודל התבטלותם לאור אין סוף, אין ביניהן ניגוד (כפי שקיים כאשר המידות בהתגלות). התמזגות המידות חסד וגבורה נעשה ע"י קו האמצע, שהיא מידת ה"תפארת" (רחמים), שהיא למעלה משאר המידות, כאשר היא מכריעה בין חסד לגבורה, בכך שמטה את הקו לחסד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2022 22:23 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' אלול - אגרת הקודש, סימן י"ב. ההתעוררות של גילוי אור אין סוף מלמעלה נוצרת ע"י התעוררות מלמטה, הנמשכת ע"י 'מעשה הצדקה', שהוא נתינת צדקה באופן שיש בה גם חן, כלומר נתינת הרגשה טובה למקבל. מעשה הצדקה פועל שלום למעלה, בין המידות העליונות (כפי שהוסבר). בעולם התחתון בו מעורב הטוב עם הרע, יהיה השלום בשלימות רק בימות המשיח שאז יתברר הטוב מהרע. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2022 11:07 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' אלול - בימות המשיח בירור הטוב מהרע יעשה ע"י התגלות אלוקית מלמעלה. על דרך זה, בנפש האדם יש אופן של בירור שהוא מלמעלה למטה: שע"י לימוד תורתו וע"י נתינת הצדקה ממשיך על עצמו התגלות אלוקית בשעת התפילה (יראה ואהבה שכליים). וע"י מתבררות המידות של הנפש הבהמית והטוב נפרד מהרע ועולה לה'. רבנו הזקן מביא כדוגמא את ר' אלעזר שנתן פרוטה לעני לפני התפילה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2022 08:32 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' אלול - אגרת הקודש, סימן י"ב. ישנן שתי בחינות בצדקה: 1) "מעשה" הצדקה: כאשר הצדקה נעשית מצד מדת הרחמנות הטבעית שבנשמות בני ישראל, שהרי הנשמה באה מפנימיות האלוקות ולכן יש בה מפנימיות מידותיו של הקב"ה (שזה כולל את התגברות מידת החסד על מידת הגבורה). ו"מעשה" איננו דורש מאמץ נגד טבע האדם, אלא הצדקה נעשית מצד טבע הרחמנות שביהודי. 2) "עבודת" הצדקה: כאשר האדם נותן הרבה יותר מאשר הוא רוצה לפי טבע הרחמנות שבו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2022 09:05 |
|
| |
תקציר תניא : | י' אלול - אגרת הקודש, סימן י"ב. על ידי מעשה הצדקה נעשית התעוררות למעלה ונעשה שלום במידות שלמעלה והגבורה מומתקת בחסד. בירור הטוב מהרע לא מתגלה בזמן הגלות בעולם התחתון, אלא רק בנפש האדם בזמן התפילה ואילו לאחר התפילה הרע שבנפש האדם יכול לחזור ולהתעורר. אך בנתינת צדקה שבבחינת "עבודה", כלומר שהאדם מתאמץ לתת צדקה יותר מטבעו, הוא פועל בירור הרע שבנפשו עד שהרע נופל לשורשו, ובכך הרע לא יכול לחזור לנפשו מצד עצמו בקלות (אלא אם כן האדם ימשיך אותו על עצמו). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2022 10:58 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א אלול - אגרת הקודש, סימן י"ג. ישנם 2 מדרגות שמהן באה הנשמה: בחינת ימין שלמעלה (חסד) ובחינת שמאל שלמעלה (גבורה). על דרך זה בעבודת היהודי יש 2 אופנים: עבודה של מי ששורש נשמתו ממדת הגבורה שלמעלה, שעבודתו היא באופן של צמצום והסתר. למשל, נתינת הצדקה שלו היא בהגבלה ומספיק לו לצאת ידי חובה במה שהתורה מחייבת. אופן שני היא עבודה של מי ששורש נשמתו ממדת החסד שלמעלה, שאופן עבודתו את ה' הוא בהרחבה. למשל, נתינת הצדקה היא בלי גבול ולימוד התורה הוא בשפע, יותר ממה שמחוייב. כל יהודי צריך שיהיו בו את 2 הבחינות בהתכללות, שכן גם מי ששורשו ממדת הגבורה יש בו את מידת החסד, רק שהיא בבחינת העלם והסתר (ולהיפך). ולמרות שהיא בהסתר, בכל זאת, מדי פעם, כשצריך - תהיה אצלו מדת החסד בהתגלות, למשל לתת צדקה בלי הגבלה. וכאשר עבודתו היא ממדת החסד באופן של בלי גבול, השכר הנמשך הוא גם חסד בלי גבול הנקרא "רב חסד". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2022 09:12 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב אלול - אגרת הקודש, סימן י"ד. נתינת הצדקה, במיוחד בארץ ישראל, צריכה להינתן בהוספה משנה לשנה. זאת כמו ההארה מחכמה עליונה המאירה בארץ ישראל ומתחדשת באור חדש ונעלה יותר בכל שנה ושנה -מפני שאין סוף ותכלית לאור הנמשך מהחכמה העליונה ויכול להמשיך תמיד אור נעלה יותר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2022 13:57 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג אלול - אגרת הקודש, סימן י"ד. כל שנה יורד אור חדש לעולם הנמשך מחכמה עליונה. בכל ערב ראש השנה מסתלק האור של השנה החולפת לשורשו ואחר כך ע"י תקיעות השופר והתפילות נמשך אור (חיות) עליון וחדש יותר שלא האיר עדיין בעולם. אור זה מתלבש בספירת המלכות של עולם האצילות (שהיא מקור העולמות) ומשם נמשך להאיר בארץ ישראל ומארץ ישראל נמשכת החיות לכל העולם. מידת התגלות האור תלויה בתשובה שעשו בעשרת ימי תשובה (בין ראש השנה ליום הכיפורים). על דרך זה צריכה להיות הצדקה של ארץ ישראל שבכל שנה תינתן בהוספה הן בכמות והן באיכות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2022 20:41 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד אלול - אגרת הקודש, סימן ט"ו. באגרת זו מסביר רבנו הזקן על עשר הספירות. באופן כללי, אור אין סוף והכלים של עשר הספירות בעולם האצילות הם דבר אחד, והספירות של עולם האצילות הן פנימיות הספירות של עולם העשייה. לכן גם בנשמת האדם מאיר אור אין סוף, שהרי הנשמה באה מפנימיות האלוקות ומשתלשלת מעשר הספירות העליונות ויש בה עשרה כוחות שהם כנגד עשר הספירות. זה מסביר את הפסוק :"מבשרי אחזה אלוקה", שהאדם יכול ללמוד ממבנה הנשמה שלו מעט על הספירות של העולמות העליונים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2022 09:08 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו אלול - אגרת הקודש, סימן ט"ו. רבינו הזקן כותב שעשר הספירות העליונות הן באין ערוך מעשר הכוחות שבנשמה ומביא כדוגמא לכך את מידת החסד של אברהם אבינו, שאפילו שהיה בטל לקב"ה עד כפי שהמרכבה בטלה אל הרוכב, שאין לה שום רצון עצמי, עם כל זאת מידת החסד העליונה היא אין סופית (שהרי המידות העליונות מאוחדות עם אין סוף) וזאת בשונה ממידת החסד שבנשמת האדם שהיא בגבול. משל לדבר, כמו שלאפר שנשאר מהעץ לאחר ששורפים אותו אין שום דמיון וערך לגבי העץ, כך מידת החסד של אברהם אבינו, שלמרות דרגתה הגבוהה, מפני שהיא יורדת ומתגלה בעולם התחתון אחרי צמצומים רבים, אין לה דמיון וערך למידת החסד העליונה שבעולם האצילות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2022 11:36 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז אלול - אגרת הקודש, אגרת ט"ו. עד כאן הוסברו 7 המידות (בדרך של משל של אב המשפיע לבנו), כפי שהן בנפש השכלית. להלן יסביר איך 7 המידות כפי שהן בנפש האלוקית, כאשר הן חיצוניות והן פנימיות המידות הן למען ה' וע"י זה יוכל להבין במקצת את המדות העליונות: מדת החסד- מאהבת ה' ישנו הרצון להשפיע חסד כדי להדבק בה'. מדת הגבורה- מהיראה שלא יעבור על חטא, כאשר עושה לעצמו גדרים או מתגבר על יצרו וכד'. מדת התפארת- כאשר מפאר את ה' ומשבח את ה'. מדת הנצח- לנצח את המניעות בעבודת ה' וללחום את מלחמות ה'. מדת ההוד- ההודאה שה' הוא המציאות היחידה והודיה לה' על כל הטוב שעשה לנו. מדת היסוד- התקשרות לאלוקות מתוך תענוג. מדת המלכות- עבודת ה' מתוך קבלת עול מלכות שמים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
