|
|
| נשלח ב-28/9/2022 14:21 |
 |
| |
תקציר תניא : | ג' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. בשונה מסיבה ומסובב, שהסיבה כבר קיימת קודם רק באופן אחר. התהוות חדשה, 'יש' מ'אין', נקראת בלשון הקודש 'בריאה', שכן, למרות שהנברא בטל באמת לגבי מקורו, הנברא מרגיש את עצמו כדבר נפרד וחדש. זאת מאחר, שלמרות שהנברא יודע שיש לו מקור המהווה אותו, הוא אינו משיג ומרגיש את הכח השופע בו (בשונה מהרגשת התוצאה לגבי הסיבה). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2022 14:04 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' תשרי - אגרת הקודש, סימן כ'. שורש התהוות הנבראים הוא מאור אין סוף המלובש בספירת החכמה וע"י ספירת החכמה מתלבש האור בכל שאר הספירות, אלא שכוח זה בא בפועל ע"י ספירת המלכות של עולם האצילות. ספירת המלכות, היא הספירה האחרונה בעשר הספירות שבעולם האצילות ובה מתגלה כוח האין סוף (ולכן נקראת בשם 'העולם הגלוי'), וממנה נבראים שאר העולמות: (בריאה, יצירה, עשייה) וכן הנבראים, שבהם הנשמות והמלאכים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2022 13:55 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' תשרי – אגרת הקודש, אגרת כ'. כפי שהתורה מתגלה למטה היא נעלית יותר מהמצוות, שכן באותיות הוי'ה התורה היא ו' והמצוות הן ה'. אך מצד שורש התורה והמצוות, שדרגתם ב'כתר' (הנעלה מ-הוי') - המצוות נעלות מהתורה, זאת מאחר ששורש המצוות הוא בספירת הכתר שבעולם האצילות (ב'גולגלתא'), שהוא הרצון שלמעלה מחכמה, ושורש התורה הוא בספירת החכמה (ב'מוחא סתימאה'), הכלולה בספירת בעולם האצילות. אם כן, שורש המצוות הוא למעלה מהתורה. הכוח לברוא יש מאין הוא ע"י ספירת המלכות, שענין המלכות הוא על דבר שמרגיש נפרד מאלוקות ומקיים את ציווי המלך, שהעיקר הוא קיום המצוות. התורה היא בדוגמת הולד, שבתחילה עד 40 יום הוא השליה, ואחר כך מגיע השלב שבו 'מצטייר' הולד. כך בענין התורה, שתחילתה הוא הרצון שבקיום המצוות, ואחר כך רצון זה בא בלימוד התורה, לכן לימוד התורה תלוי בקיום המצוות ומי שלומד שלא לעשות עדיף שלא היה נולד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2022 03:40 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. הכוח והיכולת לברוא 'יש' מ'אין' מתגלה ביסוד העפר הגשמי יותר מאשר ביסודות העליונים מהעפר (אש, מים ורוח), וגם יותר מצבא השמים, כאשר צמיחת העשבים והאילנות היא מכוח המצמיח הרוחני שביסוד העפר מ'אין' ל'יש'. לפי המוסבר בקבלה, תחתית עולם העשייה קרוב לאור אין סוף ה'סובב' יותר מהמדרגות שלמעלה מעולם העשייה. וגם מצד הארת ה'קו' מאור אין סוף מאירה בו הארה יתרה, זאת מפני שהתפשטות ההארה היא בבחינת 'אור חוזר' (כמו דבר הנזרק למטה ונעצר ע"י דבר וחוזר, ההתפשטות העיקרית נעשית בתחתית). מכאן מובן שעיקר ההארה של אור אין סוף 'סובב' והארת ה'קו' מאור אין סוף, היא ביסוד העפר ומשם לבחינת אור הנשמה של מלכות של ספירת המלכות של עולם העשיה. הכח שנמצא בארץ להצמיח עשבים ואילנות יש מאין הוא בלי גבול ונעשה ע"י כח האין סוף באופן תמידי. גם צמחים שגדלים מזרעים הם בבחינת יש מאין, שהרי אין ערך כלל לגרעין לעומת הפרי והאילן (לא בכמות ולא באיכות). כשם שהפירות הבאים ע"י זריעה ונטיעה הם משובחים הרבה יותר מפירות הגדלים מאליהן, כך ההמשכה הבאה ע"י עבודת האדם מלמטה היא למעלה מהמשכה הנמשכת שלא ע"י עבודת האדם. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2022 01:52 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. כפי שהתורה מתגלה למטה היא נעלית יותר מהמצוות, שכן באותיות הוי'ה התורה היא ו' והמצוות הן ה'. אך מצד שורש התורה והמצוות, שדרגתם ב'כתר' (הנעלה מ-הוי') - המצוות נעלות מהתורה, זאת מאחר ששורש המצוות הוא בספירת הכתר שבעולם האצילות (ב'גולגלתא'), שהוא הרצון שלמעלה מחכמה, ושורש התורה הוא בספירת החכמה (ב'מוחא סתימאה'), הכלולה בספירת הכתר בעולם האצילות. אם כן שורש המצוות הוא למעלה מהתורה. הכוח לברוא יש מאין הוא ע"י ספירת המלכות, שענין המלכות הוא על דבר שמרגיש נפרד מאלוקות ומקיים את ציווי המלך, שהעיקר הוא קיום המצוות. התורה היא בדוגמת הולד, שבתחילה עד 40 יום הוא השילייה, ואחר כך מגיע השלב שבו 'מצטייר' הולד. כך בענין התורה, שתחילתה הוא הרצון שבקיום המצוות, ואחר כך רצון זה בא בלימוד התורה, לכן לימוד התורה תלוי בקיום המצוות ומי שלומד שלא לעשות עדיף שלא היה נולד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2022 14:27 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. הכוח והיכולת לברוא 'יש' מ'אין' מתגלה ביסוד העפר הגשמי יותר מאשר ביסודות העליונים מהעפר (אש, מים ורוח), וגם יותר מצבא השמים, כאשר צמיחת העשבים והאילנות היא מכוח המצמיח הרוחני שביסוד העפר מ'אין' ל'יש'. לפי המוסבר בקבלה, תחתית עולם העשייה קרוב לאור אין סוף ה'סובב' יותר מהמדרגות שלמעלה מעולם העשייה. וגם מצד הארת ה'קו' מאור אין סוף מאירה בו הארה יתרה, זאת מפני שהתפשטות ההארה היא בבחינת 'אור חוזר' (כמו דבר הנזרק למטה ונעצר ע"י דבר וחוזר, ההתפשטות העיקרית נעשית בתחתית). מכאן מובן שעיקר ההארה של אור אין סוף 'סובב' והארת ה'קו' מאור אין סוף, היא ביסוד העפר ומשם לבחינת אור הנשמה של מלכות של ספירת המלכות של עולם העשיה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2022 15:41 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. הכח שנמצא בארץ להצמיח עשבים ואילנות יש מאין הוא בלי גבול ונעשה ע"י כח האין סוף באופן תמידי. גם צמחים שגדלים מזרעים הם בבחינת יש מאין, שהרי אין ערך כלל לגרעין לעומת הפרי והאילן (לא בכמות ולא באיכות). כשם שהפירות הבאים ע"י זריעה ונטיעה הם משובחים הרבה יותר מפירות הגדלים מאליהן, כך ההמשכה הבאה ע"י עבודת האדם מלמטה היא למעלה מהמשכה הנמשכת שלא ע"י עבודת האדם . נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2022 20:20 |
|
| |
תקציר תניא : | י' תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ'. המדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר הם כנגד בחינות: עפר, מים, אש ורוח. מצד בחינת 'אור חוזר', יש מעלה בדומם על מדרגות חי ומדבר, שהחי ניזון מהצומח והמדבר ניזון מהחי ומהצומח. זאת מפני שהאור החוזר הוא מהתחתית (מהעפר- צומח) למעלה. והרי בתחתית מתגלה ההארה של הארה מאור אין סוף (כפי שהוסבר). מכאן ניתן להבין כיצד המלאכים העליונים נהנים מריח הבהמה והעוף העולה אליהם מהקרבת הקורבנות, זאת מאחר שבבהמה והעוף שבעולם הזה ישנן בחינות עליונות מאוד. ומכאן מובן גודל מעלת המצוות המעשיות הנעשות בדברים גשמיים שיש בהם כוח נעלם ממהותו ועצמותו ית' וע"י עשיית המצוה מתגלה הכוח הנעלם ועושה המצוה מתקשר עם מהותו ועצמותו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2022 11:39 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ"א. באגרת זו מעורר רבנו הזקן את אלו שקיבלו על עצמם לתת צדקה (לארץ ישראל), שלא ימתינו עד סוף השנה לתת את כל הסכום אלא יתנו מדי שבוע או לפחות כל חודש. כדוגמא למעלת הזריזות בקיום המצוות, מביא רבנו הזקן את ניסיון העקדה, שהרי העקדה עצמה אינה נחשבת לניסיון גדול כל כך בהתחשב במעלת אברהם אבינו, ועוד שהקב"ה דיבר איתו, אז במה התבטא הנסיון? אלא המעלה הגדולה הייתה שאברהם אבינו עשה זאת בזריזות. ובפרט כשמדובר על מצוות צדקה, שעולה על כל המצוות ומגינה על האדם בעולם הזה, לכן יש לאדם להקדים לתת את הצדקה בזריזות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2022 13:34 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב תשרי - שנה מעוברת אגרת הקודש, אגרת כ"א. ישנה מעלה נוספת בנתינת הצדקה פעמים רבות. שע"י נתינת הצדקה ממשיכים חיים מאין סוף לספירת המלכות, ובכך מעלים את ספירת המלכות מירידתה, שעיקר ירידתה הוא בזמן הגלות. בפרט כאשר נתינת צדקה היא בארץ ישראל, שנקראת "ארץ החיים" שעל ידי נתינת הצדקה ממשיכים 'חיים' ב"ארץ החיים" שלמעלה (שבחינתה מלכות). ועל ידי נתינת הצדקה פעמים רבות גורמים יחוד עליון והמשכת חיים פעמים רבות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2022 23:40 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג תשרי - אגרת הקודש, סימן כ"ב. באגרת זו מבאר רבנו הזקן שאין זו דרך נכונה לשאול בעצתו אודות עניינים גשמיים, זאת מאחר שהעניינים הגשמיים של האדם ידועים רק לקב"ה ומתגלים לנביאים אך לא לחכמי התורה. ושאלת עצות לחכמים היא רק בענייני תורה ויראת שמיים, ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2022 19:32 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ"ב. בקשת עצות בנוגע לעניינים גשמיים, נובעת מאהבה יתירה לעצמו ולחיי גופו, ואהבה זו מכסה על האמת. בקשת עצות מחכמי ישראל כיצד להיפטר מצער ויסורים גשמיים - לא זו הדרך הנכונה, אלא הדרך הנכונה היא לקבל את היסורים באהבה, מכיון ש"את אשר יאהב ה' - יוכיח". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2022 19:33 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ"ב. כדי לקבל באהבה יסורים הבאים על האדם, עליו לפשפש במעשיו ולמצוא עוונות שכדי לכפר עליהם נזקקים ליסורים ויעשה תשובה עליהם. כמשל מלך הרוחץ בעצמו את צואת בנו, שה' ברוב אהבתו אל האדם מנקה את עוונותיו ע"י יסורים. וכשיבין את גול האהבה של ה' אליו המתבטאת ביסורים אלו, יתעורר באהבה לה' לקבל את היסורים באהבה ויגרום להמתקת הגבורות בשרשן ובכך יתבטלו הדינים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2022 16:41 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ"ב. באגרת זו מעורר רבנו הזקן על גודל עבודת התפילה, שהיא עבודה שבלב, וכותב שיש להתפלל בקול רם. יש להתחזק בעבודת התפילה כנגד כל המניעות באופן של קבלת עול, כלומר, מצד הרצון שלמעלה מהשכל. וכשם שבאדם הרצון הפשוט שלו הוא למעלה מהשכל, כך למעלה ענין הסליחה הוא למעלה מהחכמה העליונה. וזהו מה שביקש משה רבנו, שמאחר שבישראל ישנו רצון פשוט לעבודת ה' למעלה מהשכל, יומשך להם גם כן סליחה מבחינת הרצון העליון שלמעלה מהגבלות החכמה. אין לאדם להעסיק את עצמו בהנהגת חבירו, אלא יאמין שלכל יהודי יש מעלה עליו בפרט מסויים. ויש לטרוח לאהוב את הזולת ולהדוף כל מחשבה רעה על חבירו, כי גדולה עבירת לשון הרע כמו עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2022 20:00 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז תשרי - אגרת הקודש, אגרת כ"ב. "קביעת שכר" היא הארת ה' המתגלה ע"י התורה, מכיון שהתורה היא לבושו של הקב"ה, על כל עשרה יהודים הלומדים תורה יחד שורה שכינה בינהם, שהרי תכלית ירידת הנשמה היא לצורך העליה הנפעלת ע"י לימוד תורה. יחיד שעוסק בתורה מקבל שכר, אך הקדושה הנמשכת ע"י לימוד תורה של יחיד אין לה ערך לגבי קדושה הנמשכת מלימוד התורה של ציבור. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
