|
|
| נשלח ב-29/10/2022 22:58 |
 |
| |
תקציר תניא : | ד' מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ו. באגרת זו מסביר רבינו הזקן, שמכיון שהשכינה בגלות יש גם בתורה העלם והסתר ועבודת היהודי היא לברר את הטוב מהרע (את ההיתר מן האסור). מובא בזהר שחלק הנגלה שבתורה הוא "עץ הדעת טוב ורע", ופנימיות התורה היא "עץ החיים", ולכן מי שלומד את פנימיות התורה לא יזדקק לניסיון שלפני ביאת משיח ויצא מהגלות ברחמים. הזוהר ממשיך, שעכשיו תלמידי חכמים מתפרנסים מעמי הארץ ובימות המשיח המצב יתהפך ועמי הארץ יתפרנסו ממה שיתנו להם תלמידי חכמים. ומצדם של עמי הארץ לא יהיה הבדל בין הגלות לימות המשיח חוץ משינוי המלכות ולכן הם כן יצטרכו ללמוד משניות ודינים של איסור והתר. רבינו הזקן תמה על דברי הזהר שרק פנימיות התורה היא "עץ החיים" ואילו הנגלה הוא "עץ הדעת טוב ורע". איך אפשר לומר כן על חלק בתורה, בעוד חז"ל אומרים שכל התורה כולה היא "עץ החיים", ובפרט שפנימיות התורה הייתה נסתרת עד לדורות האחרונים. ומוסיף, שמי ש"תורתו אומנותו" ומתעסק רק בלימוד תורה לא מפסיק מלימודו כדי להתפלל, למרות שהתפילה מבוססת על סודות הקבלה, וכן אמרו חכמים שד' אמות של הלכה – הנגלה שבתורה - שווים במקום בית המקדש! נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2022 10:56 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ו. רבינו הזקן מבאר את השאלות שנשאלו עד כה על דברי הזוהר, ומסביר שכאשר מדייקים בלשון הזהר מובן, שלא להלכות איסור והיתר בעצמם קרא הזוהר 'עץ הדעת טוב ורע', אלא על הדברים אודתם מדובר בהלכות אלו, שהם מקבלים את חיותם מ'קליפת נגה, שמעורב בה טוב ורע. מה המשמעות של 'אסור' ו'מותר'? דבר ה'אסור', הוא אסור וקשור עם הקליפות, ולכן אינו יכול לעלות לקדושה בשום מצב. בשונה מדבר ה'מותר', שיכול לעלותו לקדושה. כאשר ביום חול, האדם אוכל מאכל המותר בכוונה, או אם אפילו אכל בלי כוונה ובכח אכילה זו הוא עובד את ה' - הוא מעלה את המאכל לקדושה, ובשבת אף הקליפה עולה, ולכן האכילה עצמה היא מצוה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2022 17:47 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ו. כל ארבעת חלקי התורה: מקרא, משנה, תלמוד וקבלה - הם חכמתו ורצונו של הקב"ה, ובזוהר מובא שכולם שורשם בעולם האצילות, הדבוק באלוקות. אמנם האר"י ז"ל כתב ששורש המשניות הוא ב'מלכות דיצירה', אך אין הכוונה ששורשו בעולם היצירה, אלא ש'מלכות דיצירה' הוא ה'לבוש' בו התלבשה 'מלכות דאצילות', וכך גם שורש התלמוד הוא בהתלבשותה בעולם ה'בריאה' ושורש המקרא הוא מהתלבשותה בעולם ה'עשיה'. אך כל זה בנוגע לאסור והמותר עצמם, אבל לימוד התורה שבעל פה היא אלוקות, בחינת 'מלכות' שב'עולם האצילות'. מאחר שאור אין סוף מתייחד עם הספירות בעולם האצילות, מובן שהתורה שבעל פה היא מיוחדת עם אור אין סוף. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2022 15:04 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ו. ספירת המלכות שבעולם האצילות יורדת ומתלבשת ב'קליפת נגה' כדי לברר את ניצוצות הקדושה החבויים בה, לכן נקראת המלכות 'עץ הדעת טוב ורע', משום ששייכת גם לבירור הרע, בשונה משאר ספירות האצילות ('זעיר אנפין'), המכונים 'עץ החיים'. כתוב בזהר, שבזמן ש'עץ הדעת טוב ורע' שולט מתפרנסים תלמידי חכמים מעמי הארץ, והכוונה היא: כאשר השכינה היא בגלות, השפע שמשפיעה הוא ל'ערב רב', שיניקתם מ'קליפת נגה', והתלמידי חכמים ניזונים מהתמצית והשיריים בלבד. לכן, בזמן שהשכינה בגלות עיקר עבודת האדם הוא בירור הניצוצות מתוך הקליפות, ובשל כך עיקר לימוד ההלכה הוא בעיון ופלפול, מכיון שהקליפות מעלימים עליה, וע"י עיון ובירור ההלכה מעלים אותה מהקליפות לקדושה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2022 17:41 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' מרחשון : אגרת הקודש, אגרת כ"ו. ע"י עיון והתעמקות בהלכה מבינים את טעם ההלכה, כאשר מעלים אותה מהקליפות המכסים וגורמים שלא יבינו את טעם ההלכה. הטעם הם הניצוצות שנפלו מספירת חכמה העליונה לקליפות, המעלימים את חכמת התורה מהנבראים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2022 12:31 |
|
| |
תקציר תניא : | י' מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ו. רק לנשמות כפי שהן מלובשות בגוף חומרי (שהוא מקליפת נגה) יש את היכולת לברר ולעלות את חכמת התורה מתוך הקליפות. לכל נשמה יש את חלקה אשר שם נפלו ניצוצות קדושה ועליה מוטל לבררם ולעלותם מתוך הגלות. לכן, על כל אחד לפי שורש נשמתו יש לעסוק בבירור הלכה בתוך שאר חלקי התורה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2022 18:33 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ו. כל מה שנאמר עד כה הוא לגבי זמן הגלות, אבל בביאת משיח, כשיושלם בירור הניצוצות, יהיה עסק התורה והמצוות בשביל המשכת אלוקות ממדרגות גבוהות ע"י 'יחודים עליונים' המבוארים בפנימיות התורה. בזמן הגאולה ההלכות 'הנגלות' יהיו נגלות לכל אחד, ולא תהיה שכחה מפני שלא תהיה קליפה המעלימה, ולכן בני ישראל לא יצטרכו כל כך ללמוד פרטי ההלכות, כי לא יהיו להם שאלות של פסול, טומאה ואיסור, וידעו את כל ענייני התורה מלימוד פנימיות התורה. אך הערב רב יצטרכו לעסוק בלימוד הלכות הנגלות, מכיון שהסטרא אחרא תישאר עדיין דבוקה בהם. מזה מובן כוונת דברי הזהר: 'בזמן עץ הדעת טוב ורע' שהכוונה היא לזמן הזה, שקליפת נוגה היא השולטת בעולם, מה שאין כן בביאת המשיח, שתתבטל שליטתה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2022 21:23 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ז. מוסיף רבינו ומבאר שהשפעת הצדיק לאחר פטירתו נוגעת גם לעניינים של מעשה. בזהר מובא שגם בעולם הזה (עולם המעשה) נמצא הצדיק אחר פטירתו יותר מאשר בחייו, ולכן לאחרי הסתלקותו נמשך אור חדש על תלמידיו, ואור זה גורם להם להוסיף בעשיית מעשים טובים והליכה בדרכיו. כשם שבעניינים רוחניים התלמידים מקבלים מהצדיק לאחר הסתלקותו יותר מאשר לפני זה, כך גם בנוגע להשפעות גשמיות, וכמו שכתוב בזהר שהצדיקים מגינים על העולם הזה - בעניינים גשמיים - יותר מאשר בחייהם, וכל מי שקרוב אל הצדיק בחייו קודם לברכה המושפעת על ידו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2022 09:41 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ז. מובן הדבר שלאחרי הסתלקותו של הצדיק נמצא הוא בעולמות העליונים במדה מרובה יותר מבחייו, אך כיצד הוא נמצא בעולם הזה במידה מרובה יותר? מסביר רבינו, שחיי הצדיק הם חיים רוחניים של אמונה יראה ואהבה. בכל עולם ישנם שלושת עניניים אלו של אמונה יראה ואהבה ולפי ערך מעלת העולם כך הוא ערך מעלת בחינות אמונה יראה ואהבה שבאותו העולם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2022 11:55 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ז. כאשר הצדיק חי בעולם הגשמי הזה, מידותיו- אמונה,יראה ואהבה נמצאות בנפשו הקשורה בגופו. ומכיוון שכך תלמידיו מקבלים רק *הארה* ממידותיו, ע"י מחשבותיו ודיבוריו . ואילו בזמן שהצדיק נפטר מהעולם הגשמי, עולה בחינת הרוח שבו לגן עדן וכל מי שקשור אליו יכול לקבל חלק *מעצם* מידותיו (אמונה,אהבה ויראה) ולא רק הארה. ההארה זו מאירה מרוחו של הצדיק לאחר פטירתו, מתלבשת בפנימיות בתלמידים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2022 11:09 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ז. ישנה גם הארה נוספת המאירה על תלמידי הצדיק המאירה עליהם מלמעלה בבחינת מקיף. בפטירת הצדיק, עולה נשמתו עם כל עבודתו שעבד כל ימי חייו לשורשה, לבחינת מלכות של עולם האצילות (הנקראת 'חקל תפוחין קדישין'). העלאה זו גורמת ל'יחוד זעיר אנפין ומלכות' וההמשכה נקראת 'זריעה'. הארה זו אינה מורגשת, אך היא מכניסה בלב תלמידיו הרהורי תשובה ומעשים טובים וזה נקרא 'גידולי גידולין' (מהאורות הזרועים). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2022 13:43 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ח. אגרת זו כתב רבנו הזקן אל מחותנו הרב הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לנחמו על פטירת בנו. בפתח האגרת מביא רבינו הזקן את דברי המדרש: מדוע נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה אדומה? ללמדך, שכמו שפרה אדומה מכפרת כך מיתתן של צדיקים מכפרת. בפרה אדומה יש מעלה על שאר הקרבנות, שהיא ממשיכה לעולם דרגת קדושה נעלית ביותר, המשכה מבחינת "קדש" (שהיא למעלה מבחינת "זעיר אנפין" הנמשכת על ידי שאר הקרבנות) שלמעלה מהספירות והעולמות ולכן בכוחה לתקן גם מה שנפל למטה למטה במדרגות התחתונות, ולטהר את המדרגה התחתונה ביותר בטומאה - טומאת מת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2022 14:59 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז מרחשון - אגרת הקודש, סימן כ"ח. להלן יבאר ענין הארה שמאירה בעת פטירת צדיקים. עת פטירת צדיקים (שהיו עובדים את ה' באהבה ובמסירות נפש בקריאת שמע) הוא עת רצון, שאז מאיר בחינת הרצון שהוא המקור שממנו נמשכת ספירת החכמה . כמו שהוסבר, שבכח חכמה עליונה לטהר את המדרגה התחתונה ביותר ולכן ע"י גילוי זה מתכפרים הזדונות שבעוון הדור. מה שאין בכח הקרבת הקורבנות, שמכפרים רק על עברות שנעשו בשוגג. לכן נסמכה מיתת צדיקים (מרים) לפרשת פרה, כי מיתת צדיקים מכפרת באותה המדרגה של פרה אדומה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2022 18:39 |
|
| |
תקציר תניא | י"ח מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ט. באגרת זו מסביר רבינו את המעלה הנעלית שבלימוד הלכות התורה. ומתחיל לבאר לפי מה שכתב האריז"ל, שהנשמה באה לעולם בגלגולים רבים עד שהאדם יקיים את כל התרי"ג מצוות, מפני שבנפש האדם ישנם תרי"ג כוחות וכל כח קשור עם מצוה מסוימת וע"י קיום המצוה נעשה לבוש לאותו כח. הצורך בלבושים הוא מפני שהנשמה היא בבחינת נברא ואף נברא אינו יכול להשיג את החיות האלוקית מבלי להתבטל (למרות שההמשכה לנבראים נעשית לאחר צמצומים רבים). אך ע"י קיום המצוה יורדת הארה מועטת מהחיות האלוקית ונעשית לבוש, ומאחר שלבוש זה הוא בבחינת 'נברא' יכולה הנשמה להתלבש בלבוש זה ודרכו לקבל את האור האלוקי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2022 11:24 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט מרחשון - אגרת הקודש, אגרת כ"ט. ההארה המועטת היורדת מהאור העליון היא מהדרגה האחרונה שבאור זה, ונקראת 'חיצוניות' האור, ומשם יורדת מדרגה אחר מדרגה עד שנברא ממנה 'לבוש'. כדי לבאר מה היא מדרגת 'חיצוניות' מביא רבינו משל מכוחות הנפש: כמו שבנפש האדם, בחינת הרצון הוא החיצוניות של בחינת התענוג, שכן ישנו תענוג עצמי בדבר מסוים ומכך נמשך באופן ממילא הרצון אליו, כך על דרך משל הרצון העליון הוא החיצוניות של העונג העליון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
