|
|
| נשלח ב-12/2/2016 15:57 |
 |
| |
תקציר תניא : | ג' אדר א' - פרק כ"ז העצבות בשל מחשבות זרות והרהורים רעים באה לאדם מפני שאינו מכיר דיו את מדרגתו הרוחנית וחושב שלפי דרגתו לא אמורות ליפול אצלו מחשבות. מסביר אדמו"ר הזקן, שרק לצדיקים אין מחשבות כאלו, אך לכל אדם אחר תמיד יהיו מחשבות כאלו ותפקידו הוא לדחותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2016 20:15 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' אדר א' - פרק כ"ז כל פעם שהאדם דוחה מחשבות של עצבות הוא כופה את ה'סטרא אחרא' כלפי הקדושה וע"י זה מתעלה כבודו של הקב"ה על הכל, יותר מכל ההתעלויות האחרות. גם אם כל חייו יעלו לאדם הרהורים רעים ותמיד הוא יצטרך להלחם בהם – אין לו להיות עצוב מכך, שאולי לשם עבודה זו הוא נברא. על כך אמר איוב 'בראת רשעים', שהקב"ה ברא אנשים כאלה שבמובן מסוים הם נשארים במצב דומה לרשעים, ואלה הם ה'בינונים', שתמיד יפלו במחשבתם הרהורי עבירה ויצטרכו לכפות את ה'סטרא אחרא'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2016 14:22 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' אדר א'- פרק כ"ז ישנם שני מיני נחת רוח לקב"ה בעבודתם של בני ישראל, המקבילים לשני סוגי מאכלים: מאכלים מתוקים – היא עבודת הצדיקים, "אתהפכא", שמבטלים את הסטרא אחרא לגמרי. ולעומתם, ישנם מאכלים חריפים או חמוצים (שללא בישול או תיבול מתאים, לא ניתן לאוכלם מפאת חריפותם / חמיצותם) שזו עבודת הבינונים ,"אתכפייא", לכפות את הסטרא אחרא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2016 16:34 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' אדר א' - פרק כ"ז עבודת ה"אתכפיא" היא לא רק ביחס למחשבות רעות, אלא גם ביחס לדיבורים ומעשים של היתר. כאשר אדם דוחה את יצרו גם בדברים שמותרים לו (למשל כאשר הוא רוצה לאכול ומאחר את סעודתו, או שמתאפק לומר דיבורים מותרים, או להרהר בעניניים גשמיים) יש בכך משום כפיית ה"סטרא אחרא", דבר הגורם נחת רוח גדולה למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2016 18:33 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' אדר א' - פרק כ"ז מהקדושה שלמעלה (הבאה מהכפיה של ה"'סטרא אחרא' למטה, כפי שהוסבר), נמשכת על האדם קדושה שמסייעת לו בעבודת השם. וזה מה שאמרו חז"ל 'אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה'. שבכך מקיים מצות "'והתקדשתם' - שאדם מקדש את עצמו גם בדברים המותרים, שעושה אותם אך ורק לשם שמיים (ולא לתאווה) ומובטח לו שבסוף גם בלבו לא תהיה שום תאווה לענינים שחיותם מ'סטרא אחרא'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2016 13:35 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' אדר א' - פרק כ"ח כאשר עולות לאדם מחשבות זרות בזמן שהוא עוסק בעבודת ה', עליו להסיח את דעתו מהם מיד. ולא יטעה לנסות לברר את שורש המחשבה ולהעלות אותה לקדושה, כיון שרק צדיקים יכולים לעשות זאת. ברם, אין לו להיות בעצבות מכך שעולות לו מחשבות זרות בזמן עבודת ה', שכן אדרבה זהו סימן שאכן התפלל ולמד כראוי ולכן הם באו להפריע לו. ידיעה זו תוסיף בו אומץ ללמוד ולהתפלל יותר טוב. טעות לחשוב שאם עולות מחשבות זרות בזמן התפילה, אין התפילה שווה כלום, שהרי קיימות באדם שתי נפשות שונות הנלחמות ביניהן על השליטה בו; כוונת התפילה היא מהנפש האלוקית ואילו המחשבות הזרות הן מהנפש הבהמית. ומפני שהנפש האלוקית מלובשת בנפש הבהמית, המחשבות הזרות מפריעות בכוונת התפילה. העצה לזה: לא להיכנס לשום ויכוח כיצד לנצח את המחשבה הזרה, אלא להתעלם ממנה לגמרי ולהוסיף בכוונת התפילה. ואם המחשבות מטרידות אותו כל כך עד שאינו מסוגל להסיח דעתו מהן, יתפלל לה' (אם אינו יכול לדבר אז יתפלל במחשבתו) שירחם עליו למען הנפש האלוקית ויציל אותו מהמחשבות הזרות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2016 17:27 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' אדר א' - פרק כ"ט עד כאן הוסבר כיצד להשתחרר מעצבות, ובפרק זה יבואר כיצד להשתחרר מ'טמטום הלב'. 'טמטום הלב' הוא כאשר הלב אטום ואינו מסוגל לקלוט את מה שהמוח מבין ולכן הוא מהווה הפרעה בעבודת התפילה, שמנוע מלהרגיש בלבו אהבת ה' ויראת ה' שבמוחו. כמו כן הוא מקשה על האדם לקדש את עצמו בדברים המותרים לו, בגלל שהלב נמצא בכבדות ואטימות. מכיוון שהבעיה היא ברגש שמצד הישות שלו ולא באור (מה שמבין במוחו), לכן העצה היא, בדוגמת אש, שכאשר לא מצליחה להאחז בבול עץ, יש לבטש (לחתוך) את בול העץ לחתיכות קטנות כדי שהאש תוכל להידלק. כך בנמשל - יש לבטש (לשבור) את הנפש הבהמית, כדי שיקלט בה אור ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2016 15:32 |
|
| |
תקציר תניא : | י' אדר א' - פרק כ"ט הסיבה לטמטום הלב היא שהנפשת הבהמית (שהיא נפש של קליפה) מגביהה את עצמה כנגד הנפש האלוקית ומסתירה את אור הקדושה. לכן יש לשבור את חומריות הקליפה של הנפש הבהמית, ע"י שיערוך חשבונות בזמנים קבועים וישפיל את עצמו עד שיגיע ל'לב נשבר' שבכך הוא שובר את ה'סטרא אחרא'. שהרי הנפש הבהמית בבינוני היא האדם עצמו, (שנאמר על הנפש האלוקית 'נשמה שנתת בי' - כלומר שהאדם עצמו הוא הנפש הבהמית המחיה את הגוף, והיא אומרת על הנפש האלוקית "שנתת בי"). בשונה מהצדיקים שכל חיותם היא מהנפש האלוקית. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2016 19:52 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א אדר א' - פרק כ"ט בצדיקים הנפש האלוקית היא האדם עצמו, כפי שניתן ללמוד מדברי הלל הזקן כשהיה הולך לאכול, שהוא הולך 'לגמול חסד עם העלובה', משום שגופו היה זר לו . אבל אצל הבינונים, מאחר שהרע של הנפש הבהמית לא נהפך לטוב כמו אצל הצדיקים, הרי הנפש הבהמית היא האדם עצמו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2016 12:57 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב אדר א' - פרק כ"ט עד כאן הסביר שהעצה ל"טמטום הלב" היא לבטש את עצמו כדי להגיע ל"לב נשבר". להלן יסביר כיצד הבינוני 'ישבור' את עצמו. העצה היא, שיערוך חשבון נפש כמה הוא רחוק מהקב"ה, (בשונה מהצדיקים), שהרי אצלו הרע אינו מאוס בתכלית ויכול להתאוות, (במחשבה), לדברים גשמיים, (המותרים והאסורים). שבזה הוא גרוע יותר מבעלי החיים הטמאים שלהם אין בחירה לפעול נגד הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 16:06 |
|
| |
תקציר תניא : |י"ד אדר א', פורים קטן- פרק כ"ט גם אם הבינוני אינו מוצא חטאים חמורים בעברו כדי להתבונן בהם, יוכל להגיע ללב נשבר ע"י שיערוך חשבון נפש על כל מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, שבאם לא היו כולם לשם שמיים, הרי הם באו מצד הטומאה ובאותו הזמן הוא היה בטל כ'מרכבה' (כפי שהמרכבה בטלה אל הרוכב) לטומאה ול'סטרא אחרא'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2016 14:52 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו אדר א' - פרק כ"ט דבר נוסף שיביא את האדם ללב נשבר הוא שיעשה חשבון נפש על כל חלומותיו, שמהם הוא יכול ללמוד על מצבו האמיתי וכאשר הם הבל ורעות רוח, זה מפני שנפשו אינה עולה למעלה בזמן השינה. אופן עבודה נוסף להשפיל את ה'סטרא אחרא' – ע"י שיתרגז על ה'נפש הבהמית' (היצר הרע) וישפילה. בכך שיאמר במחשבתו על היצר הרע : 'אתה משוקץ ומתועב וכו', עד מתי תסתיר בפניי את 'אור אין סוף' הנמצא בכל העולמות?! שהרי הכל נחשב ככלום לגבי הקב"ה ואתה מכחיש זאת'! ע"י זה יוכל להגיע ללב נשבר ובכך יעזור לנפש האלוקית לגלות איך הקב"ה הוא יחיד ומיוחד לפני ואחרי הבריאה. הסיבה ששברון הלב עוזר להסיר את טמטום הלב ומביא את האדם לראייה חושית באלוקות הוא מפני של'סטרא אחרא' אין באמת ממשות, שכן גם היא מקבלת את חיותה מהקדושה והיא בטלה מפניה לגמרי, כמו החושך מפני האור. כאשר ה'סטרא אחרא' מתגברת מול הנפש האלוקית ומסתירה עליה, זה כדי שהאדם יתגבר עליה, ע"י שישבור את לבו שישפילה וימאס בה, ובכך הוא גורם שלמעלה יטלו את כוחה להסתיר ולהפריע לנפש האלוקית בעבודת ה'. לכן, כאשר יש לאדם ספקות באמונה, עליו לדעת שזה רק מצד ה'סטרא אחרא', שהרי כל ישראל הם מאמינים בני מאמינים, ואפילו ל'סטרא אחרא' עצמה אין ספקות באמונה, רק שניתן לה רשות לבלבל את האדם כדי שיתגבר עליה ויוכל לקבל יותר שכר. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2016 15:01 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז אדר א' - פרק ל' בפרק זה ממשיך להסביר כיצד לערוך חשבון נפש המביא ללב נשבר - ע"י שיתבונן במאמר חז"ל, שעל האדם להחזיק את עצמו בדרגה נמוכה מכל אדם, אפילו בפני קל שבקלים, ושלא ידון את חברו עד שיגיע למקומו. ישנם שני עניניים המשפיעים על הניסיונות שאדם עובר עם יצר הרע שלו: המקום - הסביבה שגורמת לו לחטא. מצבו הרוחני - יש אדם שיצרו מחומם וחזק יותר מאשר אצל אחרים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2016 15:18 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז אדר א' - פרק ל' גם מי שנמצא בשוק ויצרו חזק ונחשף יותר לתאוות – אין לו שום התנצלות כשהוא עובר עבירות ואם הוא חוטא הוא נקרא רשע, מפני שלמרות מקומו ומצבו מוטל עליו לשלוט בתאוותיו ולהימנע מהעבירות ע"י יראת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2016 21:07 |
|
| |
תקציר תניא : |י"ח אדר א ,שבת קודש- פרק ל' המלחמה ביצר הרע היא קשה ולכן כל אדם צריך לבחון האם הוא עובד את ה' לפי מקומו ומצבו הרוחני במלחמת היצר - לא לעבור עבירות וגם בעשיית מצוות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
