|
|
| נשלח ב-29/1/2023 10:17 |
 |
| |
9; *תקציר תניא* :
| ז׳ שבט -
פרק כ״א.
בהמשך למשל אודות ערך הדיבור של האדם לעומת עצם נפשו, כך לגבי הקב״ה (על דרך משל בלבד, שכן הדיבור העליון שונה לגמרי מהדיבור שלנו), כמו שדיבורו של האדם מגלה את מחשבתו, כך דיבורו של הקב״ה הוא התגלות אור וחיות, שהם עשרה מאמרות שע״י נברא העולם, וכל חלקי התורה שהם התגלות האור האלוקי.
אך ענין הפירוד שישנו בדיבור האדם, שכשהדיבור יוצא אל הזולת נראה כמציאות לעצמו - אינו נמצא בדיבור שלמעלה, המאוחד תמיד עם הקב״ה.
ולהמחיש זאת: כמו שלפני שהאדם חושב את אותיות הדיבור הן מאוחדת בשורשן, כך הדיבור שלמעלה מאוחד עם הקב״ה אף אחרי ההתגלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2023 12:32 |
|
| |
9; תקציר תניא :
| ח׳ שבט -
פרק כ״א.
הדיבור העליון מאוחד עם הקב״ה באותה מידה גם לאחר בריאת העולם ובדיוק כפי שהיה לפני הבריאה. כל השינוי הוא רק לגבי הנבראים, המקבלים חיותם דרך 'דיבור' העליון, העובר צמצומים רבים המסתירים את האור והחיות, וזה מה שמאפשר להם להרגיש את עצמם כמציאות.
אך לגבי הקב״ה - הצמצומים אינם מסתירים כלל, מכיון שהצמצומים עצמם הם אלוקות, ממילא כל המציאות של עולמות ונבראים אינם נחשבים כלל לגבי הקב״ה ואינם פועלים שום שינוי באחדותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2023 08:58 |
|
| |
* תקציר תניא* : | ט' שבט - פרק כ"ב. אצל האדם הדיבור הוא גילוי לזולת והוא גם נפרד מעצם הנפש, וכך גם ב'דיבורו' של הקב"ה קיים פירוד, רק שהפירוד הוא לא ביחס להקב"ה אלא ביחס לנבראים. הדיבור העליון עובר צמצומים שונים ורבים כדי לברוא סוגים שונים של נבראים. ע"י התגברות הצמצומים עד שהאור מוסתר לגמרי, יכולים להיברא גם דברים טמאים המקבלים את חיותם מהקדושה בצורה של השפעה הנקראת בחינת 'אחוריים', משום שיניקה זו היא חיצוניות רצון ה', היינו שאין בה תענוג והיא נעשית רק מפני שיש תועלת מכך לדבר אחר, וזה כדי שיהיה ענין הבחירה וכתוצאה מכך ינתן עונש לרשעים ושכר לצדיקים נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2023 09:24 |
|
| |
* תקציר תניא* : | י' שבט - פרק כ"ב. צורת ההשפעה המבטאת את פנימיות רצון ה' נקראת בחינת "פנים", והיא מקור החיים לכל העולמות. אך בחינה זו נמצאת רק באופן מקיף בדברים הטמאים ובקליפות, המחשיבות את עצמן כדבר נפרד מהקב"ה. לכן קיים גם בדיבור שלמעלה ענין של פירוד, אלא שהוא רק בנוגע להרגשת הנבראים, אך לא לגבי הקב"ה עצמו, שאין דבר נפרד ממנו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2023 12:18 |
|
| |
*תקציר תניא* : | י"א שבט - פרק כ"ג. עד כאן למדנו שלגבי הקב"ה אין דבר הנפרד ממנו והרגשת הפירוד היא רק מצד הנבראים . הקב"ה רוצה בקיום העולמות מפני שהוא רוצה במצוות שהן רצונו הפנימי. ע"י המצוות נמשכת חיות לכל העולמות והן כלי (לבוש) לרצון ה'. כוח מעשה המצוות מתאחד עם הרצון העליון באותה מדה שהגוף מתאחד עם הנשמה. האברים שאיתם מקיימים את המצוה נעשים בטלים כ"מרכבה" [כמו המרכבה הבטלה אל הרוכב עליה] לרצון העליון שבתוך אותן מצוות. לכן נאמר על האבות שהן ה"מרכבה" – מאחר שכל אבריהם היו בטלים לרצון העליון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2023 12:19 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב שבט - פרק כ"ג. כוחות המחשבה והדיבור הם הלבושים הפנימים של הנפש האלוקית ואילו המעשה הוא הלבוש החיצוני שלה. התורה היא רצון ה', והיא והקב"ה דבר אחד ממש, בשונה מהמצוות הנקראים 'אברים' שמתאחדים עם הרצון העליון אולם עדיין מוגדרים כשני דברים נפרדים שחברו יחדיו. לכן, בשעה שיהודי חושב ומדבר דברי תורה, אפילו שאינו חש בכך, בא הרצון העליון שבתורה לידי גילוי ואיחוד מלא בנפשו. בשונה מהנבראים העליונים המרגישים כל ענין אלוקי ולכן אין ביכולתם לקבל איחוד נעלה כזה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2023 18:48 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג שבט - פרק כ"ג. עד כאן הוסבר שבשעה שיהודי לומד תורה נפשו מתאחדת עם הקב"ה ממש. כאשר האדם יתבונן איך שכל העולמות מקבלים חיותם בבחינת סובב (באופן מקיף) מהרצון העליון כדי שלא יתבטלו לגמרי, כפי שהוסבר שאינם יכולים לסבול גילוי נעלה כל כך, ואילו בשעה שיהודי לומד תורה מאיר הרצון העליון בנפשו בהתגלות (רק שלא חש בו). התבוננות זו תביאו ליראה גדולה מהקב"ה בשעת עיסוקו בתורה. ועל יראה גדולה זו, שלא כל אחד יכול להגיע אליה, אמרו "אם אין חכמה אין יראה", שהרי התורה (חכמה) היא זו שמביאה לאותה יראה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2023 12:21 |
|
| |
*תקציר תניא* : | י"ד שבט - פרק כ"ד. עד כאן הוסבר התאחדות היהודי עם הבורא, על ידי תורה ומצוות. להלן יוסבר כיצד נפרד האדם מהבורא בזמן עבירה ח"ו. לכל דבר בקדושה יש לעומתו דבר הפכי בקליפה. כל איסור (עבירה) שהתורה אוסרת, הוא היפך רצון ה', לכן הוא מפריד את האדם מהבורא. בזמן העבירה הנפש הבהמית ושלושת לבושיה (מחשבה, דיבור ומעשה) מתאחדים עם "הסטרא אחרא" והקליפות. הקליפות, אינן עוברות על רצון ה' אלא רק מבצעות את תפקידן, ואילו האדם שעובר עבירה נחשב אף לגרוע מהקליפות, בכך שעובר על רצון ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2023 11:35 |
|
| |
*תקציר תניא* : | ט"ו שבט - פרק כ"ד. אמרו חז"ל: "אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". כל אדם יכול לשלוט על עצמו ולא לעבור עבירה, כשמרגיש את האמת (שהוא נפרד מה' בזמן עבירה) ורק בגלל רוח השטות שמכסה על האמת הוא עובר עבירה. חוץ מאיסור "עבודה זרה" שעל זה אין הקליפה מסתירה ולכן הוא מוסר את נפשו על כך, אולם עליו לדעת שהאמת היא שגם בעבירה קלה הוא נפרד מהבורא ונחשב גרוע יותר מהקליפה ומהדברים המקבלים חיותם ממנה כמו החיות הטמאות, שהרי הן אינן עושות דבר בניגוד לרצון הבורא ואילו העובר עבירה כן עושה דבר בניגוד לרצון הבורא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2023 06:13 |
|
| |
*תקציר תניא* : | ט"ז שבט - פרק כ"ד. לפי מה שהוסבר, שכל עבירה היא כמו עבודה זרה, נשאלת השאלה, מדוע לא נאמר על כל העבירות יהרג ואל יעבור כמו על עבודה זרה? אלא שישנו הבדל בין עבודה זרה לשאר העבירות, שאחרי עבירה אחרת (אם היא איננה עבירה חמורה שעונשה כרת – כריתת הנפש משורשה באלוקים חיים) חוזרת הנפש להתחבר לבורא. אלא שרק נשאר בה פגם מאותו החטא, ואת הפגם יש לתקן (ולפי חומרת הפגם כך חומרת התיקון לפגם). בשעה שהאדם חוטא הנפש האלוקית יורדת למדרגה הנחותה ביותר ונמצאת בגלות בתוך הנפש הבהמית (שאיננה יכולה לפעול את פעולתה) וזוהי הגלות הכי גדולה שיש. משל לדבר, כשם שמישהו ייקח את ראש המלך וימשוך אותו לתוך בית הכיסא, אפילו אם זה רק לזמן קצר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2023 15:09 |
|
| |
*תקציר תניא* : | י"ז שבט - פרק כ"ה. בפרק הקודם הסביר רבינו הזקן איך מ"רוח שטות" המסתירה על אהבה הטבעית לקב"ה יכול האדם לעבור עבירה ובכך להיות נפרד מהקב"ה. ומסביר רבינו הזקן, שבכל שעה יכול יהודי להסיר מעצמו את ה"רוח שטות" ולעורר בתוכו את האהבה המסותרת הכוללת בתוכה גם יראה, כך שכאשר תהוא עבירה לידו יחשוב מיד שע"י העבירה הוא מנתק את עצמו מהקב"ה וממילא ימנע מלעשותה ואפילו אם צריך למסור את נפשו על כך. כל שכן מעבירות קלות (כמו דחיית תאוות וכד') יחשוב שאם יעבור עליהן יהיה נפרד מהקב"ה בשעת המעשה כעבודה זרה ממש. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2023 14:45 |
|
| |
*תקציר תניא* : | י"ח שבט - פרק כ"ה. עד כאן הסביר רבינו הזקן כיצד האהבה המסותרת לקב"ה נותנת את הכח להימנע מלעבור עבירה. ביכולת האדם לנצל את כוחה של האהבה המסותרת גם בצורה החיובית של קיום המצוות, זאת על ידי שיתגבר על העצלות הבאה מהיצר הרע, ילמד תורה ויתפלל ביגיעה או יתגבר על הקרירות המונעת את נתינת הצדקה. על היהודי לקבל באהבה כל התאמצות הנדרשת ממנו בכך שיחשוב שכל התאמצות קלה יותר מלמסור את נפשו, והרי הוא היה מוסר את נפשו באהבה רק כדי לא להיות נפרד מהקב"ה. וע"י עבודה זו מתאחד האדם עם הקב"ה בתכלית היחוד באופן נצחי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2023 14:41 |
|
| |
*תקציר תניא* : | י"ט שבט - פרק כ"ה. הנכונות למסור את הנפש לשם היחוד עם אלוקות, צריכה להיות קבועה תמיד בתודעתו של היהודי. לכן כדי לזכור זאת קוראים פעמיים ביום קריאת שמע, שעניינה למסור את הנפש על קידוש השם, ובכך יוכל לעמוד נגד יצרו תמיד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2023 18:53 |
|
| |
תקציר תניא : | כ' שבט - פרק כ"ו. בפרקים הבאים יסביר אדמו"ר הזקן כיצד להרחיק את כל הדברים המפריעים לעבודת ה'. כדי לנצח את היצר הרע, על האדם להיות בזריזות שהיא תוצאה של שמחה ולא להיות בכבדות ועצלות שהן תוצאה של עצבות. משל לדבר, כמו שני מתאבקים שאם אחד מהם יהיה בכבדות ועצלות הוא ינוצח בקלות אפילו אם השני חלש ממנו. לעצבות אין מעלה מצד עצמה, אלא אם כן זו עצבות אמיתית, שהיא שברון ליבו בזמנים קבועים בגלל חטאיו, שע"י זה הוא שובר את מחיצת הברזל שבינו לבין הקב"ה ולאחר מכן יכול להגיע לשמחה אמיתית. לשמחה זו יש יתרון על שמחה שאין לפניה עצב, כמו היתרון האור הבא מהחושך. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2023 13:55 |
|
| |
*תקציר תניא* : כ"א שבט- פרק כ"ו. להלן נותן רבינו הזקן עצות כיצד להינצל מביטויי העצבות השונים. העצה להימנע מכל עצב ודאגה מעניינים גשמיים ואפילו בדברים של ילדים בריאות ופרנסה, היא לקבל את הרע באותה מידה שבה מקבלים את הטוב. על האדם להסתכל על היסורים בצורה פנימית, ולדעת שכל היסורים באים מעולם עליון הנקרא "עלמא דאתכסיא" (העולם המכוסה), שהוא למעלה מהעולם הרוחני הגלוי ("עלמא דאתגליא") ושכל היסורים הם טוב עמוק יותר, רק שהוא אינו מורגש בעולם הזה. וידע שמי שבאים עליו יסורים הוא קרוב יותר לקב"ה, שהרי היסורים נמשכים מהמדרגה העליונה יותר באלוקות ועל זה יש לאדם לשמח ולצאת מדאגותיו ומעצבותו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
